18 שנים • Anon עופר
צוות
שני שינויים מהפכניים עשו חז"ל בהגדרת "השבט היהודי" או ליתר דיוק בהגדרת העדה הדתית-יהודית:
1. החליפו את הייחוס "השבטי" מהאב לאם.
2. קבעו חוקים חדשים למצטרף לעדה הדתית – יהודית (גיור).
1. היהדות המקראית מדגישה לאורך כל הדרך את האב כממשיך היהדות ולא האם. הכתוב מדגיש: 'ויתילדו על משפחותם לבית אבותם' (במדבר, א; 18). לעובדה זו לא צריך ראייה משום שכל הקורא בתנ"ך ימצא אך ורק יחוס בין אב לילדיו ואילו האם , על פי רוב, אינה מוזכרת כלל. ראה למשל את יחוסו של דוד המלך:
"וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת חֶצְרוֹן: וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת רָם וְרָם הוֹלִיד אֶת עַמִּינָדָב:
וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת נַחְשׁוֹן וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת שַׂלְמָה: וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת בֹּעַז וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד: וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד" (רות, ד). [ובועז הרי נשא את רות המואביה.]
ואם תמשיך את שושלת דוד תמצא שדוד נשא את מעכה בת תלמי מלך גשור וממנה נולד אבשלום (שמואל ב, ג; 3), וכך רבים במקרא.
אלא שחז"ל מטעמים השמורים להם, לזמנם ומקומם, החליטו לשנות את המצב וקבעו ש"יהדותו" של הנולד תיקבע על פי האם בניגוד למקרא. אך כדי שחז"ל לא יתפסו כמכחשי המקרא הפעילו את כוח "המדרש" – שיטת פרשנות-מדרשית העוקרת ומבטלת את פשוטו של מקרא. ראה תשובתנו "במקרא הבנים מתייחסים לאב".
2. את תהליך הגיור או הצטרפות לאומה הישראלית המקרא לא מפרט אלא נוקט בלשון פשוטה "יבוא להם בקהל" (דברים,כג; 9) מבלי להסביר כיצד הוא בא. אלא שחז"ל כדרכם "דורשים" את שחפץ ליבם ומחליטים שתנאי הקבלה לדת היהודית הם: ברית מילה, טבילה במקווה והבאת קורבן, עיין בתשובתינו: " גיור הוא ברית עם אלוהים ולא הצטרפות ללאום היהודי".
בתקווה שהציבור הישראלי יאזור אומץ ושאר רוח לשנות את חוקי ההגירה ודיני אישות המבוססים על גחמות חז"ל ודרשותיהם.
בברכה
דעת – אמת
אלא, שאישה אשר אינה יהודיה המתעברת מיהודי, או יהודיה המתעברת מגוי, הוולד אינו "מתייחס" אחר האב, ונחשב כנולד מאמו בלבד, משום שאין חיבור בין נשמת האב והאם.
יש לכך ראיות מהפסוקים- איסור על יצחק ויעקב לשאת בנות כנען, אלא ממשפחתם בלבד. וכן ראינו את בנה של שלומית בת דברי, שנחשב לבן-ישראל. וכן עזרא ונחמיה הרחיקו מקהל ישראל את הנוכריות ואת בניהן. וכן בן של שפחה כנענית נחשב כעבד כנעני ואינו יוצא לחופשי כמו אביו היהודי.
לגבי גיור-הגיור נעשה כמו בני ישראל לפני מתן תורה.
יצחק שדה
צוות
קשה מאוד להשיב לאדם שבקיא ברזי נשמות ובחיבורם תוך התעלמות מאהבת איש ואישה הגלויה לעין.
אך בכל זאת ננסה לענות לשיטתך האפולוגטית (המנסה להגן על חז"ל בכל מחיר) דבר דבור על אופנו.
1. איסור על יצחק ויעקב לשאת בנות כנען – טיעון זה תמוה, הכתוב מציין את הסיבה:
"כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן בְּעֵינֵי יִצְחָק אָבִיו" בגלל התנהגותם ולא בגלל גיותן, ולכן הציע יצחק שיעקב ישא מבנות לבן הארמי שנהג במרמה ביעקב (בכלל יהדות וגירות נידונים רק לאחר מתן תורה – אירוע מכונן של העם היהודי ולא לפני כן – ולאחר מעמד הר-סיני צאצאי לבן נחשבים כאינם יהודים).
2. בנה של שלומית בת דברי, שנחשב לבן-ישראל – נביא את המקור במלואו: "וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וְהוּא בֶּן אִישׁ מִצְרִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּנָּצוּ בַּמַּחֲנֶה בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי:
וַיִּקֹּב בֶּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת הַשֵּׁם וַיְקַלֵּל וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ אֶל מֹשֶׁה וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי לְמַטֵּה דָן" (ויקרא כד; 10-11). שים לב שהטקסט מבדיל בין ישראלי ("איש הישראלי") לבין: בן אישה ישראלית שאביו מצרי, לשיטתך האב אינו מעלה ואינו מוריד והבן צריך להחשב "האיש הישראלי" ולא בן האישה הישראלית. חיזוק מעניין לשיטה זו נמצא ברש"י ובחיזקוני שכתבו שאביו המצרי התגייר (וכי למה צריך האב גיור לשיטת חז"ל) כדי להחשיב את הבן כישראלי לכל דבר.
3. עזרא הרחיק את הנוכריות – עזרא הרחיק את הנוכריות ואת הנכרים מטעמי טיהור אתני ללא קשר לנושא יחוס הולד הנה כך נכתב: גַּם בַּיָּמִים הָהֵם רָאִיתִי אֶת הַיְּהוּדִים הֹשִׁיבוּ נָשִׁים אַשְׁדֳּדִיּוֹת עַמֳּנִיּוֹת מוֹאֲבִיּוֹת: וּבְנֵיהֶם חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית וְאֵינָם מַכִּירִים לְדַבֵּר יְהוּדִית וְכִלְשׁוֹן עַם וָעָם: וָאָרִיב עִמָּם וָאֲקַלְלֵם וָאַכֶּה מֵהֶם אֲנָשִׁים וָאֶמְרְטֵם וָאַשְׁבִּיעֵם בֵּאלֹהִים אִם תִּתְּנוּ בְנֹתֵיכֶם לִבְנֵיהֶם וְאִם תִּשְׂאוּ מִבְּנֹתֵיהֶם לִבְנֵיכֶם וְלָכֶם: הֲלוֹא עַל אֵלֶּה חָטָא שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וּבַגּוֹיִם הָרַבִּים לֹא הָיָה מֶלֶךְ כָּמֹהוּ וְאָהוּב לֵאלֹהָיו הָיָה וַיִּתְּנֵהוּ אֱלֹהִים מֶלֶךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל גַּם אוֹתוֹ הֶחֱטִיאוּ הַנָּשִׁים הַנָּכְרִיּוֹת: (נחמיה, יג; 23-26).
שים לב שנאסר למסור גם את הבנות לנכרים.
4. שפחה כנענית וולדה נחשבים לרכוש האדון ואין קשר לייחוס הוולד.
בברכה
דעת – אמת
אהרן