ולשאלתי, האם לדעתכם מדינה שהוקמה למטרה מאוד ספציפית והיא להגן על היהודים ושחיים בה אנשים שמחשיבים את עצמם יהודים (בין אם אתם אוהבים את זה או לא) לא צריכה לשמור על צביונה היהודי ולו רק בשביל להבטיח את שלומם של אותם יהודים שעבורם היא מלכתחילה הוקמה ומעבר לזה אם מדינת ישראל לא תהיה מדינה יהודית, איזה זכות קיום אחרת יש לה ?
כולי תקווה שתחליטו לענות על השאלה הזאת כי מנסיוני בל פעם שניסיתי להציע שאלה קשה באמת קשה החלטתם להתעלם.
זיו
היות וניסחת את כותרת שאלתך "מדינת היהודים" כשם ספרו של תיאודור הרצל אצטט עבורך משפט מדברי המבוא של ספרו ובו תמצא תשובה לשאלתך: "במדינת היהודים נשקף להם הסיכוי הזוהר לכבוד, חירות ואושר". כלומר הרצון להקים מדינה ליהודים אינה לצורך שמירת "הצביון הדתי", שאת זה דווקא שמרו היהודים בגולה בהצלחה רבה יותר, אלא כדי לספק "כבוד, חירות ואושר". ועל בסיס מה תושתת "מדינת היהודים"? משיב הרצל: "על חוקה מודרנית"! (עמ' 66) ומה יעלה בגורל הדת היהודית ואנשי הדת במדינת היהודים? תשובת הרצל: "לא ניתן כלל לדחפים תיאוקרטיים של אנשי הדת שלנו להרים ראש. אנו נדע להחזיקם בבית הכנסת שלהם" (עמ' 67).
כדי שתבין היכן טעותך אתה צריך להבין שהגדרת "היהדות" אינה כפי שאתה מניח כהנחה ברורה: יהדות-דתית. היהדות חלוקה לזרמים רבים ותתי זרמים, די לציין את החילונים, קונסרבטיבים, רפורמים, מסורתיים, אורתודוכסים ציונים ואורתודוכסים מתנגדי הציונות…
אם תקבל את המציאות העובדתית שהיהודים הם מגוון של אנשים עם מגוון אמונות תבין דעת ואמת.
עיין עוד בתשובתנו: "העם היהודי ממאן לקבל את הנאורות" .
ולגבי שאלתך על זכות קיומנו עיין בתשובה: "יום העצמאות וגזלת ארץ ישראל".
בברכה
דעת – אמת
מדינת היהודים אם כן, צריכה להיות מדינה ליהודים ולא לערבים למיניהם, בגלל סיבות רבות, חלקן אולי גזעניות, ובכל זאת, אני משאיר את רוב השאלה כשאלתו של זיו, רק הפעם התייחסו בבקשה אל "יהדות" כאל לאום ולא כאל דת.
יוסף מץ
ההגדרות של לאום ולאומיות, הינם מונחים נזילים כדרכם של הגדרות לקבוצת אנשים רבים.
קשה להגדיר אדם אחד – זהותו, שייכותו, דתו…. על אחת כמה וכמה קבוצות איגוד אנשים רבים.
ככלל, הלאומיות, היא תופעה חדשה יחסית, ראשיתה במאה ה- 18 עקב התמוטטות הפיאודליזם, תהליכי חילון מחד וירידת קרנה של הדת כגורם פוליטי מאידך, התפתחות ההשכלה , המדע. והחשוב מכל הפיכת הקערה על פיה מאלוהים במרכז לאדם במרכז. הלאומיות הראשונה התגלמה במהפכה הצרפתית, שכבר בתחילתה רעיונותיה סתרו זה את זה – מחד דגלה באוניברסליות וקוסמופוליטיות ומאידך חיזקה את הלאום הצרפתי; בשם האוניברסליות טיפחו את הלאום הצרפתי. סתירות פנימיות שכיחות בהתנהגות האדם שמקורה בנפש ולא בתבונה. כך גם נהגו יהודי צרפת, שהושפעו מרעיונות המהפכה הצרפתית, שתמכו באוניברסליות וחינכו לתפיסה אוניברסלית אך בפועל התמקדו רק באוכלוסייה היהודית (כוונתי לארגון כי"ח – כל ישראל חברים – כלומר ארגון זה חינך לקוסמופוליטיות אך קרא לעצמו "כל ישראל" ולא "כל העולם"). רצוני לומר תשוקת האדם לשייכות ולסולידריות קבוצתית – לאום – ותשוקתו לאוניברסליות אלו תשוקות סותרות זו את זו שמטבע הדברים, כדרכם של בני אדם שהם ברי שינוי, לנוע לכיוונים משתנים שהזמן גרמא. כך גם היהודים בארץ ישראל, שחשקה נפשם; לחרות, כבוד ואושר שיבואו לידי ביטוי בשפתם ובתרבותם המיוחדת להם בתוך מדינה עצמאית, מוצאים עצמם בתשוקות סותרות – סולידריות יהודית ואוניברסליות – שהעתים יקבעו איזה כוח ימשוך יותר.
אך דבר אחד ברור וחד משמעי – קבוצת היהודים קבעה שמדינתם תהיה מושתת על האמנה של האומות המאוחדות, קרי; שוויון מלא בין בני האדם המתגוררים במדינת ישראל, על אף התשוקה למדינה יהודית עצמאית.
בברכה
דעת-אמת