אם הייתי מחזיק בהשקפות הדומות או הזהות לדעת אמת ( שאיננה רואה בתורה כמחייבת), לא הייתי מרשה לעצמי לדור בארץ ולו מן הסיבה הפשוטה שהיא אדמה גזולה מן הכנענים בעבר ומיד הפלסטיניים כיום.
ומכאן שאלתי:
כיצד המוסריות שבכם נותנת לכם לדור דקה אחת באדמה גזולה? שהרי אינכם מאמינים באלוקים שייעד אדמה זו עבורנו וכו' . באיזו זכות ( מוסרית או משפטית ) אתם חיים כאן בארץ?
השאלה נשאלת לא במטרה להתנצח אלא להבין דעתכם.
נועם
חוצפתם של אנשי הדת מגיעה לפסגות המקוממות כל אדם מן הישוב (בכל זאת אשיבך משום שאני תולה את חוצפתך מתוך תמימות כנה עליה חונכת).
תחילה אסביר לך את "השקפת" דתך ולאחר מכן את ההשקפה האנושית.
אנשי האמונה היהודית סוברים שאלוהים ברא את העולם ולו הממשלה והטאבו על העולם.
לדידם, רכושו של אדם וקניינו מושאל לו על-ידי אלוהים כדכתיב: " לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאֻם ה' צְבָאוֹת" (חגי, פרק ב; ח). מטעם זה החציפו לומר שאלוהים הפקיר ממונם של גויים ולכן נזק הנגרם לבהמה בבעלות גוי על ידי שור בבעלות יהודי פטור מלשלם, בלשונם: "עמד והתיר ממונם לישראל" (בבא קמא לח ע"א). כך סוברים הם לגבי כיבוש שטחים הנמצאים בבעלות אחרים (כמו כיבוש יהושע את הארץ מידי המקומיים) וטענו:
"אם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גויים, הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו" (רש"י, בראשית, פרק א, פסוק א ).
על-פי תפיסה דוגמתית זו; לאלוהים הכל ואלוהים קובע הכל. והיכן אלוהים קבע מה שקבע?
בתורה (חמישה חומשי תורה)!!!! אלא שבגלל חטאות העם הנבחר, וכפיות הטובה לאלוהים כעס אלוהים על עמו והגלם ופיזרם בין הגויים. ולמי מסר אלוהים את ארץ ישראל? לגויים – אחד אחד בתורו על-פי רצונו הגנוז של אדון העולם (אלוהים). ובינתיים (בזמן הגלות), מה "רוצה" אלוהים לעשות עם עמו הנבחר? בתורה שלו כתב שבשלב מסויים, ללא ציון זמן, עונש הגלות יחד עם עונשים נוספים יגרמו ליהודים לחזור בתשובה ואז אלוהים יקבץ אותם וישיב אותם לארצם ככתוב: וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ: וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה" ( דברים, פרק ל; 2). משמע אין לאומה היהודית, לנסות להתארגן ולכבוש את הארץ בכוחות עצמם אלא ימתינו עד שאלוהים יקבץ אותם מחדש. וכך גילו דעתם, הדוברים הבלתי מעורערים של אלוהים (חז"ל) באומרם – שלא יעלו ישראל בכוח הזרוע כקבוצה מאורגנת לכבוש את ישראל בחזרה, ובלשונם: "שלא יעלו ישראל בחומה" (כתובות, דף קיא, עמוד א ). משמע, אם בכל זאת, יחציפו ישראל ויפרו את השבועה, הרי שזה נעשה בניגוד לאלוהים. ואם כך, הרי שהיא גזולה בידם. הרי לך שעל – פי תפיסת דתך שלך אסור לך לשהות ולו רגע קט כאן בארץ ישראל הגזולה בידי היהודים מאת המקומיים. ואם כנה ואמיתי אתה באמונתך עליך לארוז חפציך ולתור לך מקום בין הגויים. כפי שאכן נוהגים הרבה מהאורתודוכסים בימינו ומקום קביעת מגוריהם קבעו במדינות הים.
אלא שאתה יכול להיתלות באילנות גדולים, שהמציאות המשתנה טפחה על פניהם – תנועת הנאורות, הלאומיות ותנועת הציונות על ידי יהודים שהשתחררו מדתם. והם, הרבנים, נאלצו "לפרש" את הכתובים, כלומר את רצון אלוהיהם, כדי להתאימם למציאות המשתנה, כל רב על-פי הבנתו והשקפתו. כך למשל, הרב אלקלעי, הפך את "רצון האלוהים" שלא לעלות בחומה, וטען שיש לעלות לארץ ישראל: "כך היא גאולתן של ישראל: בתחילה קמעא קמעא (לאט לאט) …כי מושבעים אנו שלא נעלה כולנו יחד….הקדוש ברוך הוא חפץ שהגאולה תהיה בדרך ארץ וכבוד, ולכן השביענו שלא נעלה כולנו יחד…אלא מעט מעט עד שתיבנה ותיכונן ארצנו" ("הקץ המגולה", אביעזר רביצקי, עמ' 49-50).
אם נסכם את ההשקפה הדתית כיום, אפשר לומר שרובו מאמין שהקמת מדינת ישראל היא מעשה התרסה כלפי שמיא; בניגוד לרצון האלוהים. ומיעוט (הדתי לאומי) סטה מהדרך המקובלת ופירש את הקמת המדינה "כאתחלתא דגאולה" – מעט מעט עד שתכונן. אם כך, על פי דתך, אתה שוהה כאן, בארץ ישראל, במצב של ספק גזלן, וכל השאלות ששאלת בשאלתך מופנות אליך.
(בפתח דבריי כתבתי "חוצפה" משום שמדינת ישראל קמה בזכות אלה שהשתחררו מהדת, אינם מאמינים בהבטחת האל לעמנו. ואתה מעיז, כיתר חבריך, ליהנות מהפירות ולנסות להבריח את הנוטעים).
עכשיו נסביר את ההשקפה האנושית, השקפה הנגזרת מהבנת האדם את עולמו ללא פיקציה מדומיינת (אלוהים). כל אשר קיים בחושנו, הבנתנו ושכלנו…אין לנו בו השגה מעבר לתודעתנו שהוא קיים. כיצד התחיל ולאן הוא הולך אין לנו בו השגה וגם לא תהייה. ומה אנו תופסים, חשים ומבינים? שיש טבע שבו כלול הכל והוא זורם ונע. למעשה על-פי הנוהג בטבע , אין קניין ורכוש. כל מושגי; גזילה, עושק, רצח, רע וטוב הם מושגים השייכים לחברה האנושית בלבד ואינם מתייחסים לטבע כולו. תן דעתך, על אריה ההורג את חברו האריה ומשתלט על הטריטוריה, וכי נגדירו "כובש" או "גזלן"? עשה מעשה רע? מעשה טוב? משמע "אתיקה" היא קוד אנושי. אתיקה זו משתנה ומתחלפת עם עתות השנים ואינה קפואה ועומדת – פעמים על כורחו של האדם מתגלה; מה שלפנים היה מעמד האישה היום יחשב לתועבה, היחס לעבדות…קצרה היריעה להביא דוגמאות למכביר. וזוהי מגדולתה של האתיקה שהיא כחרב המתהפכת. גם אנשי הדת על כורחם משנים את "ציווי אלוהיהם" ,אף שצווחים הם שבחזקתם "מוסר נצחי, אמת – אבסולוטי". וכי מי יכפה היום על אשתו שתרחץ פניו ידיו ורגליו ושתמזוג לו את הכוס… הדורש מאישתו את הנורמות של חז"ל, לסורר יחשב בעיני הדתיים עצמם. התורה חייבה עונש "עין תחת עין" ובאו חז"ל ושינו לממון. ויפה טען ר' יוחנן: "לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה". זכורני שאחד מתלמידי החכמים בעירנו אמר לי: " לו היה גוזר עלינו הקדוש ברוך הוא לקצוץ אצבעותיו של אדם ששיקר הייתי מסרב לעשות זאת" כלומר האדם שם גבולות גם לאלוהיו שלו. והנה אחד מן השינויים והתמורות היא התפרצות תנועות לאומיות שהחלו מהמהפכה הצרפתית והתפשטה באירופה. וכחלק מהשינויים נטלו בו חלק ,אם כי מאוחר יותר, היהודים והתעורר בהם יצר הלאומיות. שינוי זה שינה את מפת אירופה מן הקצה לקצה, גבולות זזו ונעו כמכחול ביד הצייר. ואם נבוא כעת בטענת "גזל" לא תניח חיים לאדם. וכי יעלה על דעתך לדרוש מהאמריקאים, לפנים תושבי אירופה, להשיב את הגזלה לאינדיאניים? נראה, שיש תופעות ושינויים שאינן יכולות להישפט על-פי כללי "גזלה" יבשים (אני מסתפק בזה אף שנושא זה הוא מעניין וחשוב ובמיוחד מורכב). כך התנועה הלאומית-ציונית גררה אחריה הקמת מדינה ליהודים על-חשבון תושבים אחרים. וכי יעלה על דעתך לדרוש מהיהודים לצאת ממדינתם? נראה, שהדורש זאת יחשב לחסיד שוטה במקרה הטוב, ולאכזרי נתעב על-פי נורמות סבירות. עלינו, במצב נתון זה, ריבונות עצמאית, להשתדל בכל כוחנו להימנע בימים אלה ממעשה תועבה (השתלטות על עם אחר) הפלייה בין אזרח לאזרח (יהודים וערבים) לקראת שוויון אזרחי מלא לא רק להלכה אלא גם למעשה.
הרי לך, שהטוען לחזקתו בארץ מטעמי דת, מתוך טקסט דומם ומתעלם מהמציאות האנושית טבעית, לגזלן יחשב כפי שביארתי לעיל. ואילו המתייחס לתמורות ושינויים בעולם ודן אותם כאדם, מתוך הבנתו את המציאות, מבלי להתחשב באותיות שחורות שעבר זמנן, טענת חזקתו בארץ גדולה יותר ומתקבלת יותר.
חשוב נא עכשיו, איזוהי הדרך הישרה שיבור לו האדם; ללכת אחרי ההבל הדתי המוביל אותנו, על כורחנו למלחמה. משום שכל דת מאמינה "באמת" אחת ויחידה ואינה מתכוונת להתפשר אף למען אושרו של האדם. או שמא ללכת אחר התפיסה האנושית למען אושרו של האדם, לנסות לגשר על פערים ולחסוך מלחמות שווא.
חג עצמאות שמח
דעת – אמת
חוצפתם של אנשי הדת מגיעה לפסגות המקוממות כל אדם מן הישוב (בכל זאת אשיבך משום שאני תולה את חוצפתך מתוך תמימות כנה עליה חונכת).
תחילה אסביר לך את "השקפת" דתך ולאחר מכן את ההשקפה האנושית.
אנשי האמונה היהודית סוברים שאלוהים ברא את העולם ולו הממשלה והטאבו על העולם.
לדידם, רכושו של אדם וקניינו מושאל לו על-ידי אלוהים כדכתיב: " לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאֻם ה' צְבָאוֹת" (חגי, פרק ב; ח). מטעם זה החציפו לומר שאלוהים הפקיר ממונם של גויים ולכן נזק הנגרם לבהמה בבעלות גוי על ידי שור בבעלות יהודי פטור מלשלם, בלשונם: "עמד והתיר ממונם לישראל" (בבא קמא לח ע"א). כך סוברים הם לגבי כיבוש שטחים הנמצאים בבעלות אחרים (כמו כיבוש יהושע את הארץ מידי המקומיים) וטענו:
"אם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גויים, הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו" (רש"י, בראשית, פרק א, פסוק א ).
על-פי תפיסה דוגמתית זו; לאלוהים הכל ואלוהים קובע הכל. והיכן אלוהים קבע מה שקבע?
בתורה (חמישה חומשי תורה)!!!! אלא שבגלל חטאות העם הנבחר, וכפיות הטובה לאלוהים כעס אלוהים על עמו והגלם ופיזרם בין הגויים. ולמי מסר אלוהים את ארץ ישראל? לגויים – אחד אחד בתורו על-פי רצונו הגנוז של אדון העולם (אלוהים). ובינתיים (בזמן הגלות), מה "רוצה" אלוהים לעשות עם עמו הנבחר? בתורה שלו כתב שבשלב מסויים, ללא ציון זמן, עונש הגלות יחד עם עונשים נוספים יגרמו ליהודים לחזור בתשובה ואז אלוהים יקבץ אותם וישיב אותם לארצם ככתוב: וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ: וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה" ( דברים, פרק ל; 2). משמע אין לאומה היהודית, לנסות להתארגן ולכבוש את הארץ בכוחות עצמם אלא ימתינו עד שאלוהים יקבץ אותם מחדש. וכך גילו דעתם, הדוברים הבלתי מעורערים של אלוהים (חז"ל) באומרם – שלא יעלו ישראל בכוח הזרוע כקבוצה מאורגנת לכבוש את ישראל בחזרה, ובלשונם: "שלא יעלו ישראל בחומה" (כתובות, דף קיא, עמוד א ). משמע, אם בכל זאת, יחציפו ישראל ויפרו את השבועה, הרי שזה נעשה בניגוד לאלוהים. ואם כך, הרי שהיא גזולה בידם. הרי לך שעל – פי תפיסת דתך שלך אסור לך לשהות ולו רגע קט כאן בארץ ישראל הגזולה בידי היהודים מאת המקומיים. ואם כנה ואמיתי אתה באמונתך עליך לארוז חפציך ולתור לך מקום בין הגויים. כפי שאכן נוהגים הרבה מהאורתודוכסים בימינו ומקום קביעת מגוריהם קבעו במדינות הים.
אלא שאתה יכול להיתלות באילנות גדולים, שהמציאות המשתנה טפחה על פניהם – תנועת הנאורות, הלאומיות ותנועת הציונות על ידי יהודים שהשתחררו מדתם. והם, הרבנים, נאלצו "לפרש" את הכתובים, כלומר את רצון אלוהיהם, כדי להתאימם למציאות המשתנה, כל רב על-פי הבנתו והשקפתו. כך למשל, הרב אלקלעי, הפך את "רצון האלוהים" שלא לעלות בחומה, וטען שיש לעלות לארץ ישראל: "כך היא גאולתן של ישראל: בתחילה קמעא קמעא (לאט לאט) …כי מושבעים אנו שלא נעלה כולנו יחד….הקדוש ברוך הוא חפץ שהגאולה תהיה בדרך ארץ וכבוד, ולכן השביענו שלא נעלה כולנו יחד…אלא מעט מעט עד שתיבנה ותיכונן ארצנו" ("הקץ המגולה", אביעזר רביצקי, עמ' 49-50).
אם נסכם את ההשקפה הדתית כיום, אפשר לומר שרובו מאמין שהקמת מדינת ישראל היא מעשה התרסה כלפי שמיא; בניגוד לרצון האלוהים. ומיעוט (הדתי לאומי) סטה מהדרך המקובלת ופירש את הקמת המדינה "כאתחלתא דגאולה" – מעט מעט עד שתכונן. אם כך, על פי דתך, אתה שוהה כאן, בארץ ישראל, במצב של ספק גזלן, וכל השאלות ששאלת בשאלתך מופנות אליך.
(בפתח דבריי כתבתי "חוצפה" משום שמדינת ישראל קמה בזכות אלה שהשתחררו מהדת, אינם מאמינים בהבטחת האל לעמנו. ואתה מעיז, כיתר חבריך, ליהנות מהפירות ולנסות להבריח את הנוטעים).
עכשיו נסביר את ההשקפה האנושית, השקפה הנגזרת מהבנת האדם את עולמו ללא פיקציה מדומיינת (אלוהים). כל אשר קיים בחושנו, הבנתנו ושכלנו…אין לנו בו השגה מעבר לתודעתנו שהוא קיים. כיצד התחיל ולאן הוא הולך אין לנו בו השגה וגם לא תהייה. ומה אנו תופסים, חשים ומבינים? שיש טבע שבו כלול הכל והוא זורם ונע. למעשה על-פי הנוהג בטבע , אין קניין ורכוש. כל מושגי; גזילה, עושק, רצח, רע וטוב הם מושגים השייכים לחברה האנושית בלבד ואינם מתייחסים לטבע כולו. תן דעתך, על אריה ההורג את חברו האריה ומשתלט על הטריטוריה, וכי נגדירו "כובש" או "גזלן"? עשה מעשה רע? מעשה טוב? משמע "אתיקה" היא קוד אנושי. אתיקה זו משתנה ומתחלפת עם עתות השנים ואינה קפואה ועומדת – פעמים על כורחו של האדם מתגלה; מה שלפנים היה מעמד האישה היום יחשב לתועבה, היחס לעבדות…קצרה היריעה להביא דוגמאות למכביר. וזוהי מגדולתה של האתיקה שהיא כחרב המתהפכת. גם אנשי הדת על כורחם משנים את "ציווי אלוהיהם" ,אף שצווחים הם שבחזקתם "מוסר נצחי, אמת – אבסולוטי". וכי מי יכפה היום על אשתו שתרחץ פניו ידיו ורגליו ושתמזוג לו את הכוס… הדורש מאישתו את הנורמות של חז"ל, לסורר יחשב בעיני הדתיים עצמם. התורה חייבה עונש "עין תחת עין" ובאו חז"ל ושינו לממון. ויפה טען ר' יוחנן: "לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה". זכורני שאחד מתלמידי החכמים בעירנו אמר לי: " לו היה גוזר עלינו הקדוש ברוך הוא לקצוץ אצבעותיו של אדם ששיקר הייתי מסרב לעשות זאת" כלומר האדם שם גבולות גם לאלוהיו שלו. והנה אחד מן השינויים והתמורות היא התפרצות תנועות לאומיות שהחלו מהמהפכה הצרפתית והתפשטה באירופה. וכחלק מהשינויים נטלו בו חלק ,אם כי מאוחר יותר, היהודים והתעורר בהם יצר הלאומיות. שינוי זה שינה את מפת אירופה מן הקצה לקצה, גבולות זזו ונעו כמכחול ביד הצייר. ואם נבוא כעת בטענת "גזל" לא תניח חיים לאדם. וכי יעלה על דעתך לדרוש מהאמריקאים, לפנים תושבי אירופה, להשיב את הגזלה לאינדיאניים? נראה, שיש תופעות ושינויים שאינן יכולות להישפט על-פי כללי "גזלה" יבשים (אני מסתפק בזה אף שנושא זה הוא מעניין וחשוב ובמיוחד מורכב). כך התנועה הלאומית-ציונית גררה אחריה הקמת מדינה ליהודים על-חשבון תושבים אחרים. וכי יעלה על דעתך לדרוש מהיהודים לצאת ממדינתם? נראה, שהדורש זאת יחשב לחסיד שוטה במקרה הטוב, ולאכזרי נתעב על-פי נורמות סבירות. עלינו, במצב נתון זה, ריבונות עצמאית, להשתדל בכל כוחנו להימנע בימים אלה ממעשה תועבה (השתלטות על עם אחר) הפלייה בין אזרח לאזרח (יהודים וערבים) לקראת שוויון אזרחי מלא לא רק להלכה אלא גם למעשה.
הרי לך, שהטוען לחזקתו בארץ מטעמי דת, מתוך טקסט דומם ומתעלם מהמציאות האנושית טבעית, לגזלן יחשב כפי שביארתי לעיל. ואילו המתייחס לתמורות ושינויים בעולם ודן אותם כאדם, מתוך הבנתו את המציאות, מבלי להתחשב באותיות שחורות שעבר זמנן, טענת חזקתו בארץ גדולה יותר ומתקבלת יותר.
חשוב נא עכשיו, איזוהי הדרך הישרה שיבור לו האדם; ללכת אחרי ההבל הדתי המוביל אותנו, על כורחנו למלחמה. משום שכל דת מאמינה "באמת" אחת ויחידה ואינה מתכוונת להתפשר אף למען אושרו של האדם. או שמא ללכת אחר התפיסה האנושית למען אושרו של האדם, לנסות לגשר על פערים ולחסוך מלחמות שווא.
חג עצמאות שמח
דעת – אמת
אוריאל
הרב ישכר שלמה טייכטל בספרו, "אם הבנים שמחה", מחזק את טענתנו: כשהמציאות טופחת על אנשי האמונה, אזי תרים הם שוב בכתובים כדי למצוא מפלט עם "הכשר" מכתבי הקודש. אלוהים, כלומר האותיות הדוממות של כתבי הקודש, הם כחומר ביד הפרשן ברצותו אסור לעלות לארץ ישראל וברצותו מצווה לעלות לארץ ישראל. בבחינת: "צדיק מפרש והקדוש ברוך מקיים" הנה כך מתוודה הרב טייכטל, שתחילה סבר שאסור לעלות לארץ – ישראל וכשנוכח לראות את הזוועות הנוראות שנעשו ביהודים בזמן השואה חזר בו:
"שמעתי שרבים הרוצים להבאיש ריחי בעניין פעולתי כעת בעסק העליה לארץ ישראל, במכתב שנדפס ממני בספר "תיקון עולם" שהוציא הרב ממונקאטש ז"ל, ששם גיליתי דעתי נגד העלייה, ועתה אני אומר ההפך דברי משם. ובהנ"ל מתורץ היטב, שאז בעת כתיבת מכתבי הנ"ל הייתה עת מנוחה והשקט, ולא הגענו לסכנת נפשות. אבל עתה נשתנו העתים נשתנה גם הדין, וכדברי רבינו השל"ה הנ"ל". [השל"ה ביאר בספרו שאברהם אבינו הלך לארץ ישראל למרות שאסור היה לו מבחינה הלכתית הטוענת: "בבלה יובאו ושם יומתו". אברהם עשה זאת מחמת סכנת נפשות שהיה מצוי בה , שהפילו אותו לכבשן. "אם הבנים שמחה",פרק שלישי, עמ' שב).
מכאן תבין דבר גדול, מיסודות הדתות כולם: נפשו של אדם חומדת את הנסתר, המעורפל והסתירה ומתאווה להן. לכן קץ הוא בהסבר הפשוט והקל ונוטה הוא למחוזות רחוקים ועלומים. זאת הסיבה ליצירת אלוהים וכתבי הקודש שלו – אלוהים סובל נסתרות, ערפולים וחושק בסתירות – לכן תמצא אצל כל הדתות דוגמות אמוניות: "הרבים הוא אחד" ו"האחד הוא רבים", "הפירוד הוא אחדות", אלה ואלה דברי אלוהים חיים…
בברכה
דעת – אמת
תודה
DaatEmet, You consider yourself to be rational and humanitarian. Let's examine how rational it is to deny the existence of a Divine Creator. The first law of logic states that NOTHING CREATES ITSELF. Therefore, what is your rational answer to the question WHO CREATED THE PHYSICAL UNIVERSE, AND FROM WHAT SUBSTANCE?
I am tempted also to debunk your humanitarian concept of superiority over the Torah, but first we need to expose your stupidity and establish how delusional you are, rather than the superior-rational chacham you claim to be.
Amnon
אחרי המחילה ממעלתכם, לא מדויק בעיני המסקנות העולות מדבריכם, וראיתי להשיב על דבריכם לתועלת הרבים.
ובאמת שברצוני לפרש ולבאר אחד לאחד את המקומות השגויים לדעתי בדבריכם אך מה שהלב חושק הזמן עושק ואין לי כעת די זמן לסדר הדברים בפניכם, ע"כ לכל הפחות אציג בפניכם מה שלבי מסרב לכסות מכם ולשכוח את המאמר הזה כי נושא נכבד הוא.
הפיסקה הראשונה המציגה את הדת בעיניכם היא הסתכלות סובייקטיבית בלבד שלכם ואפשר לטעון שכמו שעלו לא"י הרמב"ם והרמב"ן והתגוררו הר"י קארו והקהילה היהודית לפני קום המדינה בוודאי שאין בעיה לגור לשיטת הדת הגורסת:"בָּבְלָה יוּבָאוּ וְשָׁמָּה יִהְיוּ עַד יום פָּקְדִי אתָם נְאֻם ה'" שכן זה היה שייך בגלות בבל למשך 70 שנה ובטל בהצהרת כורש ובעליית עזרא. וכן לא הזכירו דין זה הפוסקים הרמב"ם והשו"ע ושאר ראשונים ואחרונים(עי' ויקיפדיה).
וזה המקור: תנו רבנן: 'לעולם ידור אדם בארץ ישראל – אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים, ואל ידור בחוץ לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה, שנאמר: (ויקרא כה לח: אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים) לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים; וכל שאינו דר בארץ אין לו אלוה? אלא לומר לך כל הדר בחוץ לארץ כאילו עובד עבודת כוכבים; וכן בדוד הוא אומר [שמואל א כו,יט: ועתה ישמע נא אדני המלך את דברי עבדו: אם ה' הסיתך בי ירח מנחה ואם בני האדם ארורים הם לפני ה’] כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים'; וכי מי אמר לו לדוד "לך עבוד אלהים אחרים"? אלא לומר לך: כל הדר בחוץ לארץ כאילו עובד עבודת כוכבים.' רבי זירא הוה קמשתמיט מיניה דרב יהודה, דבעא למיסק לארץ ישראל, דאמר רב יהודה: כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה, שנאמר (ירמיהו כז כב) בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם נאם ה' [והעליתים והשיבתים אל המקום הזה]. ורבי זירא? ההוא – בכלי שרת כתיב. ורב יהודה? כתיב קרא אחרינא: (שיר השירים ב ז) השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה [אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ]. ורבי זירא? ההוא – שלא יעלו ישראל בחומה. ורב יהודה? 'השבעתי' אחרינא כתיב. ורבי זירא? ההוא מיבעי ליה לכדרבי יוסי ברבי חנינא, דאמר: שלש שבועות הללו למה? – אחת שלא יעלו ישראל בחומה, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את אומות העולם שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי. ורב יהודה? – אם תעירו ואם תעוררו כתיב. ורבי זירא מיבעי ליה לכדרבי לוי, דאמר: שש שבועות הללו למה? תלתא – הני דאמרן; אינך: שלא יגלו את הקץ, ושלא ירחקו את הקץ, ושלא יגלו הסוד לאומות העולם. 'בצבאות או באילות השדה' – אמר רבי אלעזר: אמר להם הקב"ה לישראל: אם אתם מקיימין את השבועה – מוטב, ואם לאו – אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה.(תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"י–קי"א)
2.וזה העיקר שכאן הצגתם את השקפתכם ולא פסלתם דעות שונות, והנה אמרתם: "ואם נבוא כעת בטענת "גזל" לא תניח חיים לאדם. וכי יעלה על דעתך לדרוש, מהאמריקאים, לפנים תושבי אירופה, להשיב את הגזלה לאינדיאניים?" ועוד ידוע שמאז ומעולם משחר ההיסטוריה עמים שלמים נכבשו והוגלו – הנה על טענה זו יש לומר שכן ברור הוא שעכשיו אין אנו יכולים לכוף את צאצאי הכובשים את האינדיאנים שכן במה חטאו? ("האבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה?") אלא כל אחד בזמנו מחויב לא לא לכבוש דהיינו לגרש (אלא אם מישהו עושה מלחמה עם השני – אז ידוע "הבא להורגך השכם להורגו"), שכן כל כדור הארץ שייך במידה שוה לבני אדם וזה הוא שאמרו "למה נברא אדם יחידי? שלא יאמר אדם לחברו אבי גדול מאביך" שכן כולנו בני אותו שורש משותף. ואין אדם יכול לגרש/למנוע מאדם לבוא לגור איפה שירצה. (רק לצערנו העולם לא מאפשר זאת מסיבות ביטחוניות) אבל זאת ההשקפה הנכונה שכולם צריכים להגיע אליה ומכאן גזירה שוה אלינו שאין לכוף אותנו לצאת מאר"י.
לסיום אציין כי אינני דתי אלא רק מאמין באלהים בדרך שלי.
תודה על המאמר המעניין.