שלום יוסי,

תודה על המחמאות, שמחה גדולה לשמוע שדברינו נושאים פרי ומועילים.

אומנם נכון הדבר שחז"ל כל עולמם אינו אלא דלת אמות של הלכה כלומר, מעין עולם וירטואלי שהגו בדמיונם.

הבעיה היא בימנו שהציבור הדתי והחרדי חושב שהוא מתעסק בהגות "אלוהית" כשלמעשה אינם אלא דברי הבל ושווא. הדברים צריכים להיות מוצגים ללא משוא פנים למען ידעו ויראו – החרדים, דתיים וחילונים – במה עוסקים אנשי הדת. לו עיסוק "עבודתו יתברך" (אני משתמש בניסוח שלך) היה עניינו הפרטי של הוזה העבודה ניחא לו וניחא לעולם. אלא שציבור זה הקים מוסדות להזייתו כדי לכפות את שיגעונו עלינו – רבנות, בתי דין, מערכת כשרות, עמודי עירוב, מערכת חינוך שכולה "עבודתו יתברך" והכל נושא החילוני שצריך לשמור על הביטחון ולהביא שגשוג כלכלי.

יתירה מכך, "עבודתו יתברך" צוברת כנפיים ומקימים הם ארגונים לצרף אנשים שפויים לכסילותם.

ולא דיי בכך, אלא שבשם "עבודתו יתברך" הם שונאים את הזר והשונה – גויים ואתיאיסטים.

מפלים נשים, מתעבים הומוסקסואלים ולסביות… עיין בספרי "הדת קמה על יוצריה".

האם אין חובה עלינו להיאבק נגד הבלים אלה שהולכים ומתעצמים?

ולשאלתך השנייה: הגדרת היהודי היא מתחום הנפש שאין היא דורשת דו"ח מדויק להגדרתו.

עיין מה שכתבנו בתשובה: "אני בתקופה של חיפוש עצמי".

בברכה

דעת – אמת

שלום יוסי.

דבריך הראשונים האומרים שלא משנה שחז"ל טעו בגלל שעשו זאת במטרה לעבוד אל האל שלהם, הזכירו לי את דבריו של ר' ירוחם ממיר ב'דעת חכמה ומוסר', כרך א, עמ' קיג:

'ואם כן, כיוון שעל ידי טעות זו אדם מכיר את השם-יתברך – מה איכפת לן שזה טעות? … וכיוון שתכלית היוצא מטעות זו הוא אמת, ובאופן אחר בלעדיו אי אפשר שתצא ההכרה [של האלוהים], נמצא שטעות זו היא האמצעי היחידי להשיג התכלית האמיתית, ואם כן – הרי הוא באמת הדרך הנכון, ואי אפשר לקראו בשם "שקר". ההבדל בין שקר לאמת נמדד על-ידי תוצאת הדברים הנולדת מזה, ואם התוצאה אמת, גם האמצעים הממציאים אמת זו הם אמיתים'.

אך מה חבל שדבריו אלו של ירוחם ממיר מדברים בו בזמן על עיקרון המתיר לשקר לאנשים על מנת להחזיר אותם בתשובה/להשאיר אותם בדת.

"ההבדל בין שקר לאמת נמדד על-ידי תוצאת הדברים הנולדת מזה, ואם התוצאה היא אמת, גם האמצעים הממציאים אמת זו הינם אמיתיים". מדובר כאן ממש ב"המטרה מקדשת את האמצעים", ואם עליך לומר ביודעין דברים שהם אינם נכונים עובדתית (כלומר לשקר) לאדם חילוני כדי לגרום לו לחזור בתשובה (ולראות את "האמת" שלך), הרי זה מותר, ואף מומלץ.

נא ראה את התייחסותי לכך בתשובה שקיבלה את הכותרת "אתר הידברות": https://daat-emet.sentice.com/questions/index.cfm?MESSAGEID=4038

אני מתרעם כנגד המחשבה שמן הראוי לבטל את האמת והמציאות אל מול האמונה והאינטרס, וכך גם דעת אמת.

אין אמונה – מכובדת ככל שתהיה, ואין אינטרס – חשוב ככל שיהיה, שאינם צריכים לעמוד במבחן המציאות וההיגיון, ובמידת הצורך גם להתכופף לעומתו.

והאמת היא שגם מבלי להכיר אותך, נראה מדבריך שזהו משפט שתסכים איתו.

לגבי השאלה במה מתבטאת יהדותו של האדם אם לא דרך הדת,

אני רוצה להפנות אותך לתשובה "איך אתיאיסט יכול להיות יהודי?": https://daat-emet.sentice.com/questions/index.cfm?MESSAGEID=3147

כאן אנחנו נתקלים בערבוב של מונחים. תבין כי ישנו *העם היהודי* מצד אחד, ומצד שני, לא בהכרח קשורה אליו, ישנה *דת היהדות*. העם מתקיים בנפרד מהדת, בלי קשר לכך שהיא בעלת שם דומה לו, ובשום אופן לא כל מי שבן העם היהודי חייב להיות בן דת היהדות.

כמו שכתבתי בקישור אליו הפניתי, אני אתיאיסט יהודי.

אני בן לעם היהודי, אליו נולדתי, אך בשום אופן לא חלק מדת היהדות אותה אני תופס כשגויה. וכשם שלא כל ההודים חייבים להיות בני דת ההינדו, כך אין חייבים כל היהודים להיות בני דת היהדות – וזה שהשמות נשמעים קרובים, לא מוסיף דבר לכורח של בני אותו העם לקיים את פולחניה של דת זו או אחרת.

אני בן לעם היהודי, אבל אין לי כל זיקה לדת שבעבר הייתה הגורם שגיבש אותו, והיום היא כבר מיותרת. אם אני הייתי מתאסלם או מתנצר, איש לא יכול היה בשום אופן לומר שדתי היא דת היהדות, אך העם שלי היה נשאר העם שלי לא משנה מה.

זו ההגדרה של "עם" מתוך ויקיפדיה:

"עם ניתן להגדרה כקבוצה חברתית בעלת מספר מאפיינים משותפים, כגון מוצא אתני, שפה, דת, תרבות, היסטוריה, מנהגים או אזור גאוגרפי. מאפיינים אלו הם תנאים מספקים להגדרתו של עם, אך אינם הכרחיים עקב החסרונות הנובעים מהם. לכן, ההגדרה של עם אינה מונוליטית ולכן אין זה הכרחי שכל המאפיינים הללו יהיו משותפים או יתקיימו במלואם בקבוצה המוגדרת כעם. הגדרה נוספת, אשר יותר קשה להפרכה אך עם זאת מעניינת הרבה יותר מבחינת האפשרויות הגלומות בה, הנה קבוצה חברתית הרואה עצמה כבעלת עתיד משותף".

כל הסעיפים הנ"ל מתקיימים בי ובחברי דעת אמת, למעט הסעיף הברור של הדת. בכל השאר: במוצאנו המשותףי, בשפתנו, בתרבותנו, בהיסטוריה משותפת שלנו שרחוקה מלהיות נעימה, במנהגינו ובזיקתנו לארץ – בכל אלו אנו מבטאים את היותנו בני העם היהודי.

ליאור הלפרין

א. תודה שעניתם לי.

ב. . בשביל לקיים דת כחברה אתה חייב בהכרח לשים סייגים וגבולות. ואסביר כוונתי כשעזרא עלה לארץ הדבר הראשון והאכזרי שהוא עשה זה להפריד הנשים מהבעלים וכנ"ל הילדים אבל מעשה אכזרי זה שימר את העם היהודי שאחרי 2000 שנות גלות הוא עלה לארצו ובגללו ובגלל אמונתו ושאיפותיו אני וירון וכל אחד אחר הגענו לכאן.

ג. אי אפשר להתעלם שהעם היהודי כדת ביטלה הרבה חוקים מוזרים למיניהם בימי הביניים למשל עבד שהיה בורח היו צולבים ותולים אותו ולעומת זו היהודים עיין בתורה שבכתב ובתלמוד היחס לעבד כנעני ועיברי כאחד אז נכון שחז"ל היו מושפעים באותה תקופה מתרבות יוון וכ"ו וכמובן מאמונתיה עיין לוח השנה העיברי שכולו שמות אליליים תמוז תשרי וכ"ו אבל אי אפשר לומר שאין התקדמות הרי כל בר דעת יודע שבית המטבחיים בית המקדש לא יבנה ואם יבנה יהרס כי העולם כולו הישתנה והיום במקום קורבנות יש תפילה מעודנת והילכות נידה נידונים בחדרי חדרים ולא כבית הנידות שהיתה אז בתקופה שלא היינו טמאי מתים עוד רעיון חזק של חז"ל לבטל שטויות מעם ישראל אז צריך להסתכל על קידום הדת ואני לא מתכווין לרפורמים שמיתוצאת הרפורמה כמעט הוכחדה היהדות כדת באירופה וכנ"ל היום שבסקר אחרון בארצות הברית בקהילה הרפורמית הם כבר לא מגדירים עצמם כיהודים…אלא כדת שמטרתה לעבוד את ה" אותו אחד שבהכרה אי אפשר לתפוס מהוא כי אם היינו תופסים בהכרה מיהו לא היינו צריכים אותו בהגדרה שאילו ידעתיו הייתיו וכשהאדם מתנתק קצת מהבלי עולם הזה ועוסק בו יתברך הוא מגיע להכרה שונה בגדר שאין לך בין חורין אמיתי אלא זה שמתנתק לכמה רגעים ביום יום בשביל לעבוד את אלוקיו ואסיים בדבריי..שאין לך יפה מהומניסט אוהב אדם ושומר מצוות אני יודע שזה מושג קשה אבל זו השאיפה האמיתית ביותר והדרגה העליונה..ולירון עצם זה שאיני מסכים לכל דעותיך לא אומר שאיני מוקירך…

יוסי

שלום יוסי,

בקוראי דבריך מעי חמרמרו נהפך לבי בקרבי, מה יועילו מחאותינו נגד צוררים שבשם טיהור הגזע נוהגים במעשה אכזריות?

ונראה לי שדיי במילות פתיחה אלה כדי להבהיר לך את גודל התועבה לאלה המוכנים, בשם שימור השבט, להתאכזר לבני אדם. הרי הם כהופכים את הקערה על פיה והיהדות לדידם אינה אמצעי לאושרו של האדם אלא ההפך האדם אמצעי לשימור השבט – אוי לאוזניים שכך שומעות.

לגבי סעיף ג:

דבריך קצת מבולבלים וראוי שתסדרם, עוד נראה שאתה מאלה הפוסחים על שני הסעיפים: אם חוקי הדת הם הדרך הישרה בעינך קיימם ואם ערכי הנאורות והחוקים הנובעים מהם הם הדרך הישרה קיימם.

דבר אחרון, הומניסט אינו יכול לקיים את חוקי הדת.

חוקי הדת מבוססים על היות העם היהודי העם הנבחר ולא על האדם.

אין צורך להכביר בדוגמאות, בתקווה שקראת את ספרי "הדת קמה על יוצריה".

יוסי, חשוב על הדברים לעומק ואל תשתמש במילים שאינם אלא לייפוי הרוע והאכזריות – עבודת יהוה אינה תריס מפני הפורענות והישמר לך פן תיפול במלכודת זו.

בברכה

דעת – אמת

א..אני מקווה ששמת לב שהדגשתי שהמעשה הוא אכזרי אבל לדעת אותו נביא זה היה בסדר….

ב..אם נדע לטהר את הדת ממגרעותיה אנו נהיה אור לכל אומה.

.ג..אני חושב שאני הראשון שקניתי את הספר שלך ונהניתי ממנו מאד..בלי קשר לזה אין אני מסכים לכל דעה וכשם שפרצופיהן אינם דומים כך דעותיהן אינן שוות.

.ד..אתה צודק שהומניזם ודת זה סותר אבל היו אנשים שניסו לשלב ביניהם עיין ערך יש"ו שהיה יהודי ברמ"ח אבריו ולדעתי גם שפינוזה בתחילת הדרך ניסה לעשות זאת אך לא הצליח..

יוסי

תוכן:  

שלום יוסי,

ראשית ברצוני שתדע שכל דבריי הם מתוך אהבה והוקרה בבחינת: "את אשר יאהב יוכיח".

שיחותנו בתורה שבעל-פה מעידות על כך, וברוח זאת דיוננו מתנהל.

בודאי ששמתי לב שאתה מודע למעשה האכזרי וזה בדיוק מה שגרם לתרעומתי.

המוכן להתאכזר לאדם כדי לשמר את שבטו הוא מהמעשים הגובלים בפשיזם – המדינה חשובה מהאדם, מלאומנות – הלאום חשוב מהאדם… וכל אלה הן רעות חולות ההופכות את האמצעי למטרה והמטרה לאמצעי. המטרה היא אושרו של האדם לכן מקימים מסגרות חברתיות; מדינה, לאום וכיוצא בזה. ויש בני אדם ששכחו מהי המטרה ומהו האמצעי.

ב. טיהור הדת נעשה על-ידי גדולי האתיקה הפילוסופים מהעת החדשה; שפינוזה הפריד את הדת מהמדינה ואת האמונה מהמדע, קאנט הסביר את הנאורות כאידיאולוגיה חילונית נטולת דת: האדם אחראי על חייו, מעשיו ומחשבתו ובלשונו: "התעוזה לחשוב", ניטשה הבהיר את התודעה האנושית המודרנית, אין אלוהים בקרבנו, "אלוהים מת" בעצם הרגנו אותו בבחינת: ההבל פה שיצר את אלוהים הוא ההבל פה שפוגג אותו. ומדוע להתעלם מההתקדמות האתית שהנאורות הגיעה אליה? האמנה של האומות המאוחדות היא היא טיהור הדת מכל הרעות החולות שיצרה; חירותו הטבעית של כל אדם לאושר – זה כלל גדול בנאורות.

ג. יוסי, ברור לי שכוונתך ל"שם שמיים", ורצונך הכנה הוא חיפוש האמת והרצון למצוא את הדרך הישרה, המשך כך. ואל תחשוש להביע עצמך ומחשבותיך ללא משוא פנים וזאת ממש היגלמות הנאורות "התעוזה לחשוב בעצמך".

ד. דת מונותיאיסטית המבוססת על התגלות כלומר אמת אבסולוטית אינה יכולה להיות הומניסטית – היא למעשה מתנגדת לה. איני מבין מדוע חפצה נפשך להדביק את ההפכים, לרבע את המעגל.

ישו לא העלה בדעתו להיות הומניסט הוא רצה להביא ישועה "אלוהית", חסד "אלוהי" בדרכו שלו.

ישו ביטל לחלוטין את האדם ויכולתו העצמאית לחשוב ולהיות מאושר והשליך יהבו על אלוהים.

בניגוד לישו, הומניסט לוקח אחריות, אינו ממתין לחסד האלוהי ולא לאחרית הימים.

לגבי שפינוזה, איני יודע מאין שאבת מסקנה זו. מפעלו של שפינוזה הוא ההפך הגמור: להפריד את הדת מחיי המדינה, לבטל את הדת (כתבי הקודש) כמקור ידיעה. לדעתו יש להסתמך אך ורק על תבונתו של האדם במישור המדיני, הפילוסופי והמוסרי.

יוסי, משבח אני את הברי פלוגתא המאתגרים.

בברכה

דעת – אמת

תוכן:   ירון שלום.

.א..מקריאת הספר שפינוזה הוצאת צומת ספרים מוכח שבהתחלה הוא ניסה לשנות דברים בעצם המהות של התורה תקן אותי אם אני טועה עיין ערך הויכוח שלו עם חכמי אותו דור שאחר כך החרימוהו.

.ב..תסכים איתי שתורתו של קאנט היא למלאכים בלבד עד גדר שאם אתה רוצה להינצל אפילו אז אל תשקר וכו" שזה נראה קצת הרבה מוגזם אם לא מופרך..אפשר לומר שהאנשים היחידים שהגיעו לרמה של הומניזם כמעט מוחלט אלו שפינוזה וקאנט.

.ועכשיו הגעתי לנקודה הדתית שאני ואתה או יותר נכון לומר אתה ואני ועוד רבים וטובים הגענו למסקנה שהיא יצירה אנושית.

.א..קצת קשה לי להתכחש למושג בורא בוא נקרא בשמו בשביל הדיון אלוהים..הרי אפילו שאת המושג הזה המציא האדם בכל זאת אי אפשר להבין מאיפוא נוצר עולם זה ואפילו אם יקומו הוזים שיגידו ויוכיחו פיצוץ מי פיצץ וכ"ו אתה באיזשהוא מקום חייב להגיע למסקנה שיש ראשון או בלשון הרמב"ם ממציא לכל הנימצאים.

ועכשיו אם תשאל מי המציא כנ"ל לממציא של כל הנמצאים אשיב לך שצודק אתה. אבל אי אפשר להתכחש ויכול להיות שתמיד נהיה נבוכים בשאלה זו אבל היא לא תסתור את המציאות כי היא טופחת בעוז..פעם שמעתי ראש ישיבה שאמר שעצם זה שאנו מוגבלים בשיכלינו להבין זאת זו הראיה גרידא שמישהוא הגביל אותנו אבל זה בשביל הקרויז.

ומכאן הגיע האדם הדתי לכל מיני הזיות מה אותו אלוקים אמר והכל היה מושפע כמובן מהיחס של אותה תקופה לכל דבר. הרי למשל אי אפשר להתכחש לדעתו הבזויה שהיתה לאריסטו כלפיי הנשים בשונה מהרמב"ם שסבר מכבדה יותר מיגופו..וכמובן ככל שהדורות מתקדמים יותר אתה רואה שינויים בכל דבר בגדר שמתבקש מאליו ואתן לך דוגמא..יש דעות בפוסקים אחרונים שאומרות נשותינו חשובות הן וכ"ו אז נכון שיש הרבה והרבה מקום לשינוי אבל לו אתה ירון היית נולד באותה תקופה עם דעותיך כמו היום יכול להיות שהיית מצליח לשנות דברים מבפנים ואז ממילא הדברים היו נראים אחרת חוץ מלמשל היחס לעובדי אלילים שבתור אחד שקצת קרא בנושא מעשיהם היו מזויעים ומלווים ברצח ילדים להקרבה למולך ובאינוס בתולות בתקופות מסוימות ולפעמים בהקרבתן במולד ירח מסוים שזה דבר שאי אפשר לסובלו מישום בחינה אם מעונינים בחיים אנו ולא בהשמדה עצמית..

.ולסיום תודה שאתה עונה לי..

יוסי

תוכן:   שלום יוסי,

א. שפינוזה שאף למצוא את אושרו האמיתי של האדם. לדעתו הוא נמצא בגילוי האמת או לכל הפחות בחיפוש אחריו, להוציא תענוגות בשרים שאינם אלא זמניים וברי חלוף.

לדעתו ניתן למוצאה על-ידי התבונה בלבד שהיא מקור הידיעה וההכרה.

מתוך תובנות אלה שפינוזה הוציא חיבור "מאמר תיאולוגי מדיני" כדי להפריד את כתבי הקודש מהפילוסופיה (התבונה) ולהפריד את הדת מהמדינה. בנוסף חיבר חיבור נוסף "תורת המדות" והציע את משנתו להכרת העולם באופן גיאומטרי (תבוני). כלומר, ספרו "מאמר תיאולוגי מדיני" הוא שלילת כתבי הקודש כמקור להכרת העולם ולחיפוש האמת. וספרו "תורת המדות" הצעה חילופית להכרת העולם.

ב. יוסי, השתדל להתייחס לדבריי, את קאנט ציטטתי בהקשר להגדרת הנאורות: "התעוזה לחשוב" התעוזה לקחת אחריות.

ולדבריך בסיום, אני קורא דבריך ורואה שאנו מסכימים מאוד ביחסנו לאלוהים כפיקציה מדומיינת של האדם. ועוד אנו מסכימים שראוי לשאוף למוסר וצדק.

מה שאיני מבין, מדוע אחרי תובנות אלה אתה מתעלם מהאתיקה הנאורה – ששאיפתה, על רגל אחת, "זכותו הטבעית של כל אדם לחירות ואושר".

כדי להשיג זאת, נקבעו אמות מידה על עקרון השוויון. אדם – כל אדם במשמע ללא הבחנה כלשהיא.

על בסיס עקרון ערכי זה נוצרו חוקים מודרניים כדי שהחברה תנוהל באופן תקין ומאושר.

מדוע לבך אינו שמח בהתקדמות זאת ומשום מה יש לך נטייה לנבור במוסר השבטי של היהדות שבשכלך יודע אתה שאינו שוויוני ואף גזעני.

נסה לפשפש בנפשך מה פשר תופעה זו שאתה עוזב דברי אתיקה חיים (הנאורות) והולך לבורות נשברים (מוסר הדת).

בברכה

דעת – אמת

תוכן:   לירון שלום.

אתה צודק בדברך בהקשר שצריך להסתכל על העולם הנאור ולהתקדם לשיויון..ולפעמים עולים לפני דברי הגמרא שבאחרית הימים מצוות בטלות [אפ"י שהרמב"ם לא הסכים למאמר זה בגמרא בגדר שהתורה הזו לעולם לא תהא מוחלפת] אבל אני רציתי לומר שהתורה הזו לא תהא מוחלפת אלא מהתורה הזו היא פשוט תהא מתקדמת קידמה לכל דבר טוב לאחידות ושיויון ואי שנאה לזר ולאחר באשר הוא..אפילו שבאיזשהוא מקום זה לא נראה כזה קרוב אבל השאיפה לזה צריכה להיות מוטלת עלינו כבני אדם..וזה בעצם ביאת המשיח בגדר שחי זאב עם כבש שהכוונה שמי שבתקופות מסוימות ייתנהג כזאב לעומת האחר שחי ככבש אז אין לך ביאת משיח גדולה מיזו.. אבל בכל זאת רציתי לישאול איך אתה מתיחס למושג של שכר ועונש בעולם הרי אדם שגונב או רוצח ונגיד שאין מי שראה ויכול להוכיח אני מאמין בדברי רבי עקיבא שראה גולגולת צפה על המים ואמר על דאטפת אטפוך וכל מטיפיך יטופון..ואני מאמין שיש שכר ועונש כאן בעולם הזה.

הייתי שמח לשמוע דעתך בנידון.

סליחה שמטריד אני אותך בשאלותי תורה היא וללומדה אני רוצה בהוקרה והערכה רבה עד מאד,

יוסי..

תוכן:   שלום יוסי,

לא ברור לי דיו דרכו של אדם החפץ בעבר ובישן יותר מהחדש, ואולי דרכך אצליח להשכיל.

דבריך דומים לאדם המתגורר בחורבה שיסודותיה נוטים ליפול, ומהנדס קובע שיש להחריב את הישן ולבנות מחדש. מדוע נפשך חפצה לשפר את המעוות והקלוקל ואינה חפצה להתחיל דף חדש? מדוע לך להשתמש בדף מחוק?

נסה לחשוב, שדרוג רעיוני כמוהו כשידרוג טכנולוגי וכי היית מנסה לחרוש במחרשה במקום טרקטור? או היית חפץ לשדרג מחרשה ולהופכה לטרקטור? תמיהה רבתי ואשמח לקבל תשובה ממך לאחר שתפשפש בנפשך היטב מה פשר תופעה זו.

ולשאלתך השנייה לגבי שכר ועונש.

אשיבך באמירה חז"לית: עולם כמנהגו נוהג.

כל מי שעיניו בראשו, ויושר אינטלקטואלי בלבו יראה שדין "צדיק" כ"רשע" ואין לנו משלוות הרשעים ומיסורי הצדיקים.

וגם כאן אשאלך: מה פירוש אתה "מאמין"? על סמך מה אתה מאמין? סתם כי בזה הנפש חפצה? כי מפחיד אותך לחיות בעולם שאין דין ודיין? נסה לחשוב על דברים אלה כי המאמין בניגוד למה שרואה הרי הוא עונה על פירוש "המאמין" שכתב ההומניסט האיטלקי גוויצ'ארדיני בזכרונותיו: "להאמין – פירושו לדבוק בכל מחיר בדברים שאינם מתקבלים על הדעת".

בידידות,

דעת – אמת

תוכן:   ירון היקר.

.א..מסכים אני איתך בחצי וחולק עליך בחצי ואבהיר דברי.

.א..אני לא מסכים שהמחרשה של חז"ל ישנה הרי מספיק לעיין עיון קצר בפרקי אבות למשל ולא להתפעל מגודל דיבריהם מי. אהוב המלאכה ושנא הרבנות..אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו וכ"ו וכ"ו אז נכון שיש דברים שהעת החדשה, מכורח הנסיבות ומציאות העולם, הישתנו אבל אי אפשר להתעלם מדברים שבנו אותנו כעם במשך עשרות ומאות שנים ובנו את זהותינו .ולא אכחיש שיש בעיות אבל לעולם לא תראה אומה שניבנתה לנאורות אחידות ושיויון ברגע..ובכל זאת תמונות ואנדרטות מנהיגיהם מפארים ארצם ורחובותיהם.

.ב..אני לא מאמין במכשפה או באיזה סבא זקן שיושב שם למעלה וגורם לפחדים ולעונשים זה אני משאיר לעכו"ם ולחרדים..אבל באותה מידה קשה לי לתפוס אנשים חושבים שמסתכלים על המציאות הזו שנקראת גלובוס ומתפלפלים להוכיח שהם מוגבלים מבחינת שיכלם להבין שעם כל השאלות אי אפשר להתכחש למציאות של בורא ולא משנה איך נקרא בשמו..וגם אם נשאל מי ברא את אותו בורא אענה להם אתם צודקים ועל זה נאמר המציאות עולה על כל דימיון וזו המציאות כי פשוט אין הסבר אחר..ונכון שתגיד לי אם אין הסבר אחר אז למה הכרעת ככה ?אני יענה לך שההכרעה הזו נובעת מכורח המציאות ולא מהכרח המציאות.

.ג..ואסיים בדבריו של הרמב"ם ובאחרית אין לנו לא מצוות ולא מעשים אלא דעות מאמר קשה מאד שגרם הרבה כאבי בטן לחכמים בתקופתו…בהוקרה והערכה רבה ואשמח אם תמשיך להאיר עיניי,

יוסי.

תוכן:   שלום יוסי,

נאה דרשת,

לא בשמיים היא (עולם הבא) ולא מעבר לים (בעבר הרחוק) אלא בפיך ובלבבך לעשותו (על-פי הכרתך את המציאות העכשווית).

עיין היטב בדברי תשובתי "התורה השיגה את יעודה החינוכי".

לאחר מכן עיין בעומק ובעניין בדבריי: "החינוך הפשרני כשיטת חינוך בתורה".

נהניתי מהדיון,

דעת – אמת

תוכן:   קראתי וקראתי שוב ובמילה אחת אומר לך יפה מאד .

וברמה האישית אומר לך אני לא יודע עד כמה אתה מאושר, זה רק אתה יכול לדעת, מה שבטוח שמאז שהכרתי אותך ואת האתר שלך אני נהייתי אדם מאושר. חזק ואמץ ולהישתמע…

יוסי