שלום איילת

בגוף שאלתך נמצאת התשובה.

אמרת, ונכון קבעת: "כל אדם צריך להרגיש שייך למשהו" כלומר, האדם הוא חיה חברתית. צורך טבעי זה הוא היוצר תרבויות, דתות, עמים ולאומים. רצוני לומר לא הדת היא העיקר לשמירת הזהות והשייכות אלא הרצון הראשוני והטבעי של האדם לשייכות וזהות. אם כך, הרי שהדת נוצרה עקב צורך טבעי זה (לפחות אחת הסיבות להיווצרות הדת) ללא תלות באלוהים.

לפי דבריי אלה הדת יכולה להיתפס כתרבות המאגדת ומשייכת קבוצת אנשים הרוצים בכך. וראי דבר פלא; מה מאגד את העם היהודי ההיסטורי מאז חורבן בית שני עד העת החדשה? ההלכה על כל טקסיה ודקדוקיה!! כלומר, יהודי יכול להיות אתיאיסט גמור בלבו ובלבד שישמור את השבת ויתר המצוות, יכלל הוא בעם היהודי. להמחשת העניין, היות והדבר חשוב לבארו אני מאריך קמעא, הרמב"ם סובר שהמאמין באלוהים כבעל גוף הרי הוא כופר ואין לו חלק לעולם הבא ואילו לדעת הראב"ד המאמין שלאלוהים יש גוף ותכונות אנושיות אינו נחשב כופר – אף על פי כן הדבר ברור שבאופן עובדתי שניהם בכלל העם היהודי יחשבו. כלומר לא האמונה באלוהים, שהיא דברים שבלב, היא המאגדת ויוצרת שייכות וזהות – אלא הטקסים וההלכות שהם המעשים בפרהסיא כלומר, התרבות. אוסיף ואומר, כדי לחזק דבריי, שבמסגרת פעילותי בדעת אמת יש רבים מהחרדים והדתיים שהם אתיאיסטים גמורים אך ממשיכים לדקדק קלה כבחמורה בפרהסיא – אלו לכל הדעות יהודים הם ובכלל העם היהודי נחשבים! יתירה מכך, על-פי התפיסה הדתית בכלל ישראל נחשב כל אדם הנולד לאם יהודייה ובלשונם: "ישראל שחטא ישראל הוא" כלומר על-פי קריטריון דתי אתיאיסט שנולד לאם יהודייה יהודי הוא בעל כורחו. נתתי דוגמאות אלה מתוך עולמה של הדת, כי מכיר אני את נפש האדם שהדת, באופן מוזר למדיי, מהווה עבורו גושפנקא לזהותו ותחושתו.

עכשיו נעבור לזהות היהודית של זמננו, כלומר העם היהודי מהעת החדשה, שלו זרמים ותתי זרמים וכולם מודים שנכללים הם בעם היהודי; הרפורמי, מסורתי, קונסרבטיבי, אורתודוכסי ואתיאיסט כולם בכלל שם יהודי עליהם וזו עובדה שאין לה מכחישים. לתוספת ביאור קראי תשובתנו: "מיהו יהודי" וכן תשובה: "אתיאיסט יהודי".

זאת ועוד, מהתעוררות הלאומים באירופה שהשפיעה על היהודים, נוצר לאום חדש – ישראל! הנה אף שהפילוסופים והסוציולוגים התקשו להגדיר "לאום" במובנו המודרני, רובם מסכימים שציבור אנשים שלהם טרטוריה משותפת עם עבר ועתיד משותף יחשב הוא ללאום. אם כך מדינת ישראל כטרטוריה המאגדת קבוצת אנשים יכולה להוות זהות ושייכות לאזרחים. וגם כאן אביא דוגמא להמחשה, בחור ישיבה מהזרם הליטאי שהחלו לקונן בלבו ספקות אמוניות וספקות ערכיות בדת היהודית, שאל אותי שאלה דומה לשאלתך. והשבתי לו בשאלה: למי הוא מרגיש שייך ומזוהה יותר, לנטורי קרתא המדקדקים קלה כבחמורה מחד ומתנגדים למדינת ישראל מאידך (אף נפגשו עם נשיא אירן הרוצה להשמידנו, ראי קטע הוידאו של נטורי קרתא באירן "כאן") או עם אתיאיסט חילוני המקיים את התרבות היהודית והוא השיב מיד בלי לחשוב שעם יהודי אתיאיסט הוא מרגיש יותר מזוהה ושייך. ללמדך שהלאום הישראלי יש לו משמעות גם לאתיאיסטים ולשומרי המצוות.

בברכה

דעת – אמת

קודם כל לעובדה פשוטה: אני אתאיסט ואני מרגיש שייך לעם היהודי. משמעותו – זה ניתן וזה אפילו פשוט וקל!!! הסיבה הכי פשוטה לקשר שלי לעם הוא כי נולדתי לעם זה.

כמו שילד מרגיש שייך להוריו ולא שואל שאלות ולא מרגיש שהוא צריך להוכיח זאת במעשים שונים כך אין צורך לאדם לעשות משהו כדי להוכיח שייכות לעם.

אני מניח שצרפתי שקם בבוקר אינו שואל את עצמו את השאלה: מה אני צריך לעשות כדי להוכיח שאני צרפתי.הוא יודע שהוא צרפתי, וזהו.

המושג "גויים" הוא מושג גלותי שיוצר חיץ בין היהודים לבין כל העולם. הרבה יותר נכון להתייחס אל עצמנו כעם השייך למשפחת העמים, לכל אחד תרבות משלו אבל ניתן לספוג מדע, תרבות וערכים מכל מקום בעולם. אם נחשוב כך גם העמים האחרים יתייחסו אלינו כעוד עם ולא כקבוצה שונה מכל העמים.

יש לנו תרבות תוססת ופורחת ומתפתחת ששואבת את תכניה מרוח האדם החופשייה מכבלים ומאיסורים ואת יכולה להנות ממנה ואפילו להיות שותפה ליצירה (כמה נשים שותפות ליצירת התלמוד?)

האם מה ששמר על העם הייתה שמירת המצוות? אולי כן ואולי לא. ייתכן שאם העם היה יותר סובלני למתבוללים ולא היה מקיא אותם- היינו היום עם יותר גדול.

יכול להיות גם שאם העם לא היה מחכה למשיח כפי שהטיפו מנהיגי הדת אלא היה חוזר לארץ בהמוניו לפני 200 שנה, היו הרבה יותר יהודים ניצלים מהשואה.

זה הכל ספקולציות כי קשה לענות על השאלה: מה היה קורה אילו…

בכל אופן היום אנו חיים במדינה שרוב התושבים שלה יהודים ורובם לא נזקקים לדת כדי להגדיר את השייכות שלהם.

מתי

אאאההה…. זאת אומרת שכולם כבר יהודים באופן מדעי?

מחקרי דנ"א מיטוכונדריאלי מראה שכל אחד מייחוס לאחת מבין 8-10 אמהות שגרו באפריקה לפני רק 2,000 דורות.

זאת אומרת שכל אחד בארה"ב כעת הוא אפריקאי-אמריקאי, ואני מניחה שכולנו גם יהודים אמריקאיים.

מעניין.

אני אוהבת דנ"א ומחקרי דנ"א מיטוכונדריאלי.

הם מוכיחים שכולנו אותו הדבר ושההבדלים שיצרנו ב"גזע" ודת מקורם אך ורך פרי דמיוננו.

את היהדות שלי אני מרגישה בתחומי חיים וברבדים שונים על פי אישיותי וטעמי. איני חשה לקיים מצוות כדי להמחיש זאת לעצמי. יש משהו בי חזק ובלתי פתור המשייך אותי ליהדות במובנה הלאומי ולא הדתי פולחני. אני מתעבת את הפטישיזם שתופס מקום ראשי היום במימוש הקשר היהודי של רבים, אני לא מאמינה באלוהים של שכר ועונש כי לטעמי השואה חיסלה אותו סופית ואני משאירה דברים ליד המקרה כי ברור לישאי אפשר לשלוט בכל. מה שהבחנתי שחסר ליהודים חרדים ודתיים רבים היוצרים קשר בין מעשים מסויימים ותמורה מאלוהים. הםמשום מה יודעים מה יקרה וכבר ראינו איך זה בא לידי ביטוי בפער בין הבטחות רבנים וההתנתקות ואם נלך אחרוה נראה כי תמיד היתה אכזבה מהבטחות כאלו.

אני חושבת שכל אחד יכול למצוא את יהדותו בניואנסים שלו בלי להכפיף עצמו לציוויים הממאיסים את החיים ויוצרים שיעבוד בכל דבר. כך אצלי ואצל עוד רבים אחרים וטובים.

גילה

מאז שקראתי בבראשית "האדם יצר את האלהים בצלמו,כי בצלם האדם נברא האלהים".מאז שהבנתי את האכסיומה שדתות ואלהים הם המצאה של בני אנוש,הפכתי לאתאיסט ואני לא מרגיש יהודי ולא רוצה להיות שייך לדת גזענית,פוסלת ומפלה שכזו ולכן אני לא יהודי.הזהות שלי היא של אתאיסט קוסמופוליט אשר לו היה ביכולתי הייתי מבטל גבולות,עמים ודתות והופך את האנושות לעם אחד.למטה מכבודי להיות חבר במועדון של דת השוללת ערכי חירות,שיויון,סובלנות,הומניות,פלורליזם וערכי דמוקרטיה.המוסר האוניברסלי שלי וההערכה העצמית שלי לא מאפשרות לי מצפונית להיות בדת של דיכוי וכפיה.

אתיאיסט חרד

תוכן:   כיצד אני יכולה לשמור על המסורת היהודית (כאשר אני אתאיסטית) אם כל כך הרבה מהטקסים היהודיים מערבים את אלוהים ועשויים לכלול פנייה אליו?

מאיה

תוכן:   שלום מאיה,

שאלתך מעניינת ומאתגרת.

המיזוג בין עבר להווה, כשהם סותרים זה את זה, היא אחת התופעות המרתקות בשינויים ובתמורות שחברה עוברת. ראי לדוגמה את המיזוג – בין עבר מקראי להווה גלותי – שהצליחו לעשות חכמי המשנה והתלמוד לאחר חורבן בית המקדש. הקורא את התורה בימינו , שרוב רובה דיני קורבנות ומקדש, מלאכת המשכן וסיפורים חסרי משמעות ריאלית, מגלה את חוסר הרלוונטיות לעם היהודי בגולה. ואף על פי כן הציבור הצליח לשמר את המקרא כמיתוס וירטואלי שאינו רלוונטי לחיי היומיום. פעמים רבות יהדות הגולה סותרת את יהדות המקרא (כמו קביעת יהדותו של הוולד לפי האב בתקופת המקרא ובגולה קבעו שהאם קובעת את יהדותו של הוולד) ולמרות זאת, יש יכולת לאדם לעשות דבר והיפוכו בעת ובעונה אחת, מבלי לחוש בסתירה.

ולשאלתך, פרופ' גרשום שלום תמה את תמיהתך והביע את פליאתו: כיצד יוכל הציבור היהודי החילוני להשתמש במונחים טעונים מיסיטיקה; כנסת ישראל (ביטוי לשכינה), חילול הקודש, צור ישראל וגואלו וכאלה מילים בשפה העברית הטעונות משמעות סמלית מהעבר הדתי שלנו. כך גם שאלתך, כלום יכול אתיאיסט להשתמש בנוסח הברכות, בשם אלוהים ולמעשה לקבל משמעות טבעית. רצוני לומר, שהציבור האתיאסטי, בסופו של יום יקבע האם הוא ישנה את הנוסח עצמו או ישנה את משמעות הנוסח הקיים; אלוהים יקבל משמעות של הטבע עצמו. ואל תתפלאי על כך, אלוהים מקבל צורה ופושט צורה על-פי תפיסת הקורא. כך למשל אלוהי אברהם, אלוהי שם, אל שדי ומיני אלוהות רבים במקרא אינם קשורים לאמונה הדתית היום של אלוהים חסר הגשמה, שאין לו זמן ומקום. הוא הכל ובו נמצא הכל וכאלה אמירות סתמיות המעקרות את "אלוהים" מנפש האדם. למעשה אלוהי הדתות המונתיאסטיות, על-פי הפרשנות של הרמב"ם שאותה קיבלו המאמינים, כמוהה כדעת האתיאיסט. ואין בין "אלוהי" הדתיים ל"אלוהי" האתיאיסט אלא שיעבוד הנפש והגוף. הדתיים מוכנים לעסוק בפרקטיקה ובדקדוקי עניות באופן אובססיבי עד לזרה עבור כלום. ואילו האתיאיסט אינו מוכן לשעבד גופו ונפשו לריק.

בברכה

דעת – אמת

תוכן:   אני אתיאיסט יהודי,

אני בן לעם היהודי, אליו נולתי, אך בשום אופן לא חלק מדת היהדות אותה אני תופס כשגויה. וכשם שלא כל ההודים חייבים להיות בני דת ההינדו, כך אין חייבים כל היהודים להיות בני דת היהדות – וזה שהשמות נשמעים קרובים, לא מוסיף דבר לכורח של בני אותו העם לקיים את פולחניה של דת זו או אחרת.

עם דת או בלעדיה, אנחנו לא סתם אוסף של אנשים. אנחנו עם שגובש בזכות היסטוריה משותפת שרחוקה מלהיות נעימה, מנהגים משותפים, סמלים משותפים ושפה משותפת. משהחלה התנועה הלאומית מצאנו עוד דברים להתאחד סביבם כמו ציונות, בניין הארץ וזהות לאומית. אנחנו קשורים זה לזה קשר אדוק. אנחנו אותו השבט, ושום דבר לא ישנה את זה.

מה שאני מוסיף כאן הוא שמקומה של הדת בכל אלו אולי היה משמעותי, אך הוא כלל אינו מחייב היום. אין ספק שחלק כביר מהזהות היהודית קשור קשר ישיר ליהדות, וגם לזכותה תישמר העובדה שזמן רב היא הייתה החומר המלכד שקישר עדיין את העם הזה בתקופה בה הוא נפוץ על פני כל העולם ללא מדינה או שפה, אבל שום דבר מזה לא מעלה את ערך *הנכונות* שלה. היום כשיש את כל הדברים האחרים שמניתי, אין כל מניעה שאדם יהיה יהודי שאינו מקבל עליו את דת היהדות מתוך הבנה שהיא אינה נכונה.

תאמינו לי שאני הראשון ששמח שאותה קבוצת אנשים קטנה ונידחת המשיכה להתקיים, כי אני חלק ממנה, אבל העם היהודי עבר תמורות רבות והיום כבר אין כל הצדקה לשים אותו בהכרח בכפיפה אחת עם דת היהדות.

אני בן לעם היהודי, אבל אין לי כל זיקה לדת שבעבר הייתה הגורם שגיבש אותו, והיום היא כבר מיותרת. אם אני הייתי מתאסלם או מתנצר, איש לא יכול היה בשום אופן לומר שדתי היא דת היהדות, אך העם שלי היה נשאר העם שלי לא משנה מה.

ליאור הלפרין

תראו אני גם עכשיו בהתלבטות 

הרי אם עכשיו אני לא מאמין מה יש לי לחפש כאן בארץ,

הרי כל זמן שאני חי כאן בארץ נרצה או לא נרצה אנחנו בעצם  הולכים על פי מה שרשום בתנ"ך  שאלוקים תן לנו את הארץ ו

אם עכשיו אני לא מאמין בתנ"ך ובאלוקים מה אני עושה בארץ הזאת אני בעצם אדם כובש שלקח אדמות מערבים שחיו כאן 

הכוונה שלי לומר עצם זה שאני חי כאן אני משתף פעולה עם הדת ואני מאמין באלוקים.  אי אפשר לחיות כאן בארץ הזאת מנקודת מבט שלאתאיסט הסיבה היחידה היא שאני אדם כובש שגזל אדמות מערבים שחיו כאן.

לכן כדי להיות אמיתי אני חייב לעזוב את הארץ הזאת אני לא יכול להיות שקרן, אני חי בפרדוקס…  תעזרו לי