שלום אלון,

חזרה בתשובה מוגדרת כהפיכת לב.

הפיכת לב נובעת מתסכול ותחושת ריקנות מהמצב הנוכחי המניע אותך לחפש אלטרנטיבה.

החיפוש אינו נובע ממחקר, בדיקה, התבוננות לדעת ולהשכיל אלא כדי למצוא מזור לתחושת הריקנות.

מציע לך לשמוע את הרצאתי שם אני מסביר בהרחבה יותר.

אנשים מפורסמים ונהנתנים קל יותר להסביר את התמכרותם להזייה בלתי סבירה.

תחושת הריקנות אצל הנהנתנים והמפורסמים שכיחה מאוד והם נאלצים למצוא אלטרנטיבה.

זאת הסיבה שאצל הסלבריטאים תמצא מכורים לסמים, אלכוהול, והליכה לכתות משונות כמו סנטולוגיה, קבלה, אושו, הרב רנטגן, ימימה וכיוצא באלו.

היות והתמכרות לדת כמוה כהתמכרות לסמים הצד השווה בניהם היא הסרת אחריות ובריחה מהמציאות, אביא בפניך את המניעים להתמכרות לסמים ומהם תקיש להתמכרות לדת.

מתוך מאמר "פגיעה באישיות כמניע להתמכרות" מאת צבי עמלי מתוך: "סמים" בעריכת דוד גרין (עמ' 119):

"בשיחות עם מתמכרים מדווחים רבים על האקסטזה שהסם מספק לצד התחושה שהחומר "מחזיק" אותם. תיאור זה מזכיר את המצבים האקסטטיים הינקותיים והילדותיים הדורשים הכלה והחזקה הורית. המשתמש מצפה מן הסם, או ליתר דיוק מן הקשר ההדוק הנוצר בינו לבין הסם, לאותה החזקה והכלה. הדבר בא לידי ביטוי במשאלות המתייחסות להצפה רגשית בכל מישורי האישיות ובכל גווני קשת הצרכים האנושיים שהביעו משתמשים תוך כדי עבודה אישית או קבוצתית איתם:

א. סיפוק משאלות של אושר, הנאה בטחון, שחרור מעצורים, תחושת ערך עצמי;

ב. מציאת מפלט ממצוקות לחץ, חרדה, כאב, דיכאון, בדידות;

ג. הרחבת החוויות החושיות, הרגשיות, האינטלקטואליות, החברתיות;

ד. יצירת קשר של קירבה, אינטימיות וחיוניות;

ה. חיפוש דרך ומשמעות כחלק מבניית הזהות העצמית;

ו. העברת מסר והבעת מחאה כנגד סמכות".

מדבריי אלה תבין שאין פלא שאורי זוהר לא יהיה מוכן לפתוח דיון נוקב על אמונתו, יחריש למכתבי ששלחתי אליו, ולא יהיה מסוגל לפתוח קונטרס דעת – אמת. כי דברים אלה מאיימים על "הסם" שלו שמצאו כמזור לתחושת הריקנות.

מעניין שחז"ל התייחסו לתורה "כסם" [כוונתם לסם רפואי] כאילו יש בה סגולה כקמיע ולא לימוד תבוני או ערכי: "כל העוסק בתורה לשמה תורתו נעשית לו סם חיים…וכל העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם המות" (תענית ז ע"א).

הגע בעצמך האם שייך לומר משפט זה על ספר פילוסופיה או ספר אתיקה.

בברכה

דעת – אמת

סתם הערה קטנה, קט סטיבנס היה זמר מדהים, מצליח בהרבה מאורי זוהר, מוקף בנשים יפות, כסף והערצה בכמויות . כמו כן לדעתי הוא היה מוכשר מאין כמוהו. כיום שמו של קט סטיבנס הוא יוסוף איסלאם, הוא מוסלמי קיצוני ומעריץ של האייטולה חומייני.

האם בעקבות המידע הזה יש לך תוכניות להתאסלם עכשיו?

עדו

היי עדן זה אלון כותב השאלה

בכול אופן לא נירא לי שירון הבין את שאלתי אורי זוהר לדעתי לא חיי חיים רקנים אדם שהיה כולו עסוק מיבוקר ועד לילה בטארטון קולנוע טלווזיה סרטאים ביום הפקה תסריט הופעות על במה כול היום עם איר אינשטין חבורת לול אדם כזה צרייך להרגיש רקנות אדם שהיה לו ארמון על גיבעה מול הים ביפו אדם כזה יריגש רקנות רק ביגלל רקנות יקום ויעזוב הכול את כול התיהל והעושר וילך לחיים של עוני בללימוד דפי גמרה יוותר על חיי חופש ותענוגות מה איתה בעיה בשבילו למלאות את חייו את סיפוקו ולגבי השמר הערבי אין לי תשובה אני יהודי ומיתסכל על המופרסמים שלנו לא שלהם והאמת יתקלת אותי תמיד ההיתי אמיתי כול טוב אלון והשמח לתגובה מדעת אמת על שאלתי.

אלון

שלום אלון.

מה שירון ניסה להסביר זה שהדברים דחפו את אותו ה"סלב" לחיק הדת הינם מתחום הנפש והרגש. האדם רוצה משהו בחייו ששונה מחיי היום יום הקשים והוא בוחר לעצמו להאמין במשהו כדי לחוש טוב יותר – משהו שירומם את רוחו ויגרום לו לתחושה טובה, כגון תחושת השייכות לקבוצה, תחושת התעלות הרוח הסובייקטיבית שמספקת ההתעסקות בריטואלים, תחושת הנחמה שמספקת האמונה שלאחר מותך תמשיך לחיות והתחושה שיש "אבא טוב בשמיים" שמשגיח עליך ואוהב אותך. אבל אנשים רבים מידי מתבלבלים וחושבים שהאמירה "הדת היא דבר מרומם רוח ומנחם" והאמירה "הדת היא דבר נכון" הם היינו אך. והרי איך יחשבו אחרת? שהרי ברגע שיסכימו עם עצמם שהדת אינה נכונה, בו במקום היא תפסיק לרומם את רוחם ותפסיק לנחמם…

תוכנה זה של האמונה אינו מעלה את ערך האמת שלה. כמובן, אני לא יכול להתכחש לצורך הרגשי בתחושת שייכותף שליחות או מטרה, אבל אם התחושה החמימה הזו שהדת אמורה להציע מבוססת על ההנחה הבלתי מתקבלת על הדעת מבחינה ניורולוגית שעל פיה אנו ממשיכים לחיות לאחר מות מוחנו, אני מעדיף שלא לקחת בכך חלק ולהישאר על קרקע המציאות. מדהים להיווכח כמה אנשים אינם מסוגלים כנראה להבחין בהבדל שבין "א הוא נכון" לבין "נחמד כשאנשים מאמינים ש-א הוא נכון". או שאולי הם לא נכשלים בטעות הלוגית הזאת, אלא פשוט מיחסים לאמת פחות חשיבות מאשר לרגשות אנושיים. ואיני רוצה לזלזל בערכם של רגשות אנושיים. אני רק מציע שנבהיר לעצמנו, בכל שיחה, על מה אנחנו מדברים: על רגשות, או על אמת.

ואני לא רוצה לפנות אל הרגש שלך, אלון. אני אראה בזה פיחות בכבודך. אני פונה אל שכלך החושב שלך, אני פונה אל הראציונל שלך. האמונה באלוהים היא דבר רגשי, אבל אדם צריך לבסס את מה שהוא מקבל כאמת לא על פי הרגש, אלא על פי ראיות. אני לא אגרום לך להרגיש תחושה חמימה ונעימה בפנים. אני כן מצפה לגלות אצלך ביקורתיות כלפי דברים בטרם תטה להאמין בהם בכזו קלות.

תחושת הריקנות תוקפץ בעוצמה גם את המצליחים ביותר, ואולי דווקא את המצליחים ביותר, ודוחפת אותם למצוא פתרון רגשי.

קרא פעם נוספת את דבריו של ירון על נטיתם של אנשים מתעשיה זו לפנות אל הסמים האלכוהול והחברה הרעה ותחיל על הדברים גזירה שווה. האחד יפנה אל הסם, והאחר יפנה אל כת התשובה.

גזירה שווה עליך להחיל גם על דוגמאתו של עדו.

הנה אתה עומד בדילמה אל מול הטענה בת 2 השלבים הבאה:

1."אדם מפורסם ומצליח שינה את אורחות חייו ופנה אל הדת.

2. לא יתכן כי הוא יבצע את השינוי ויוותר על חייו הישנים אם הדת לא הייתה נכונה.

כאן מביא לך עדו דוגמא שווה לחלוטין, רק שהדת שאליה עבר ה"סלב" השני היא לא אותה הדת אליה עבר ה"סלב" הראשון. אבל רגע, שלב 2 אומר כי אדם מצליח לא היה ממיר את אורחות חייו ופונה לדת אלא אם כן היא נכונה, אז אם כך מי היא הדת הנכונה?

אין זה אלא שהטענה הזו שגויה, ואת הסעיף "לא יתכן כי הוא יבצע את השינוי ויוותר על חייו הישנים אם הדת לא הייתה נכונה", י להחליף בסעיף: "לא יתכן כי הוא יבצע את השינוי ויוותר על חייו הישנים אם הוא עצמו לא היה *משוכנע* שהדת נכונה".

כל מה שיש לפניך הוא ש"סלב" השתכנע. אז מה? ומה מעלה ומה מוריד שהוא "סלב שלנו" ולא "סלב שלהם"? מה מעלה ומוריד שהוא בכלל "סלב"?

אתה כלל אינך שם לב שאתה נופל כאן לכשל "פניה אל הסמכות". זו קבוצת כשלים לוגיים מקבוצת כשלי האי-רלוונטיות, ומתוכם אתה נופל ספציפית לתוך הכשל שנקרא "תמיכת המפורסם". אמרתי זאת מעל גבי האתר בעבר ואני אומר זאת שוב: לדעותיהם של אנשים אין שום משמעות, ולא משנה כמה גדולים, מפורסמים או אהובים הם, בין אם הם סלבריטאים ובין אם הם מדענים בעלי שם. במדע יש משמעות רק למה שהם *הוכיחו* לאחר שתמכו אותו *בראיות* המתאימות.

אתה עשוי לחשוב שהשתכנעותו לא נבעה אך מתחום הרגש אלא גובתה בידע, אבל אתה לא מציג את הידע. אתה מציג את האישיות הנערצת. הידע המדובר, אם הוא נכון, יהיה נכון ללא תלות באותה אישיות. אין לך מושג מה הידע שאותה אישיות הסתמכה עליה, ואתה פשוט אומר לעצמך "האיש הזה כל כך חשוב ומכובד ומשכיל ומבין ומפורסם ומצליח, ואם הוא החליט X אז בוודאי שהוא מבין בנושא יותר ממני, ו-X חייב להיות נכון".

זה לא רק כשל לוגי, זה מתכון להרס עצמי.

בברכה,

ליאור הלפרין

וזה גם לא נכון שהוא היה כה מוערך.

גם בזמנו התעסק בשטויות ובחלקים הכי מכוערים וריקניים של העולם החילוני.

הוא פשוט המשיך להיות ריקני עם אמונה אחרת.

וכך לגבי שלל תכונות של מפורסמים…

הרבה מהם אנשים בעלי נטיות מגלומניות וכלל לא מפליא אם כאשר הם חוזרים בתשובה..הם נוטים להחדיר את המגלומניה לתוך התכנים הדתיים ולנסות לסחוף אחריהם כמושיעם.

להבדיל' הרבה מהם אנשים החיים עבור רגעים של תחושות היי ואנדרנלין, כך שלא יפליא אם אחרי כמה שנות מאניה ירצו קצת "שקט" והדת תשמש כסות לבריחה מהטירוף הקודם (לא הערכים שבה).

יש את אלה שהתפרסמו בגיל נורא צעיר, ואז אין ספק בכלל שכל דבר "רוחני" יראה קסום ..אחרי שלא היה לך ממש זמן להתפתחות עצמית עמוקה.

יש מליון ואחת סיבות (לא מסכימה שהסיבה היחידה/עקרית היא ריקנות) ואולי אצל מפורסמים (או בעיקר חולי פרסום) קיים סיכוי שהתהליך יראה בולט יותר, באחוזים גבוהים יותר או מסקרן יותר.

נ.ב – ומי אמר לך שבתור חילוני, בעל חשיבה חופשית-עצמאית, אתה יכול לעשות "כל מה שבא לך עם בחורה" או משהו כזה.

לילית

תוכן:   אני שמעתי קטע מאורי מה גרם לו לחזור בתשובה הכל דברים רציונאלים כמו ההבטחה שכתוב במדרש על שיר השירים שהכותל לא יחרב לעולם .

בברכה חיים

תוכן:   חיים, יש לי נבואה חדשה עבורך..

– החומה הסינית לא תחרב לעולם-

נראה אותך סותר אותי.

לילית הנביאה