שלום עמית,

השינויים והתמורות שחלו מהעת החדשה יצרו מציאות חדשה בחוויה האישית של האדם הנאור. מעתה הוא לא תופס עצמו מתוך אספקלריה של עם, שבט…אלא כאדם. הזהות הנוספת אינה אלא מלבוש, תרבות שחשיבותה ומעמדה ירדה. לכן אין זה רלוונטי כיצד תפסו היהודים עצמם בעבר ההיסטורי. אנסה להסביר את דבריי מתוך עולמו של אדם חרדי. חרדי רואה את העולם מתוך משקפת של יהודי שומר מצוות – זהו הבסיס עבורו. ומבסיס זה יוצאים זהויות נוספות; חב"ד, גור, דתיים לאומים, חרדי ספרדי, ליטאי, סאטמער, נטורי קרתא …. זהו עולמו. אין לו אלא דלת אמות של יהודי שומר מצוות בלבד וממנו הוא מחלק ורואה את העולם – יהודי מעברו של הנהר ויתר העולם מעבר השני. הוא לא ישאל ויתעמק מיהו חב"דניק או מיהו חסיד גור כי לדידו זהו מלבוש תרבותי על היותו יהודי.

כיוצא בו האדם הנאור. הבסיס שממנו הוא רואה את העולם הוא האדם. ההבחנה העיקרית היא בינו לבין מי שאינו אדם. יתר הדברים אינם אלא מלבוש – מלבוש חשוב ומהותי לאיכות החיים – אך אין טעם להגדיר ולהתעמק מיהו יהודי. בדיוק מאותה סיבה שאינך מתעמק מיהו אשכנזי? אף שיש הבדלי תרבות בין אשכנזי למזרחי.

שאלת מיהו יהודי, היא שאלה רלוונטית רק בהקשרה לחוקי ההגירה לארץ ישראל המוגדר כבית ליהודים.

לתועלת העניין אביא שוב את דבריי מהתשובה "בית קברות ליהודי בלבד":

שאלת מיהו יהודי לא הייתה מעסיקה אותי לולא שקבוצת היהודים הקימו מדינה והחוק הישראלי מתייחס להגדרה זו מבחינה משפטית. כמו שאין זה מעסיק אותי להגדיר מיהו מרוקאי? מיהו אשכנזי? מיהו תוניסאי, מיהו אתיופי, עיראקי, חב"דניק, ליטאי, סאטמר, גוראי וכיוצא באלה זהויות על גבי זהויות שאינן תלויות מדינה וחוק.

משמע, שאלת מיהו יהודי אינה עומדת בפני עצמה אלא בהקשרה הישראלי. כלומר, כיהודי אמריקאי/אירופאי כלל לא הייתי עוסק בזה. ומדוע לא הייתי עוסק בשאלת מיהו יהודי? כי הגדרת היהודי – במנותק ממדינת ישראל – כמוהו כהגדרת המזרחי והאשכנזי.

בניסוח אחר, היהדות תופסת אצלי מקום של תרבות כחליפה וככרטיס ביקור הניתנים לשינוי. תרבות היא חלק אינטגרלי מקיומי; נוף הולדתי, ארון הספרים ושפתי הם חלק ממני. ואף על-פי כן איני עוסק בהגדרות הנוף והשפה ואיני נותן חשיבות פילוסופית לתרבותי – מלבד קיומה הנעים המספק תחושת בית והנוכחות שלה היומיומית.

נולדתי כאזרח למדינה שהגדרתה לוטה בערפל ובמונחים הסותרים זה את זה; מדינת היהודים על-פי הנאורות, מדינה יהודית- דמוקרטית. דומה סתירה זו לארגון כי"ח (כל ישראל חברים) שביקשו לחנך יהודים בלבד לאוניברסליות.

השאלה שאני מציג לעצמי מה הם סדרי העדיפויות שלי – מה אני רוצה – מהו הערך המועדף כשיש סתירה בין השניים.

הנני מדרג אותם בסדר חשיבותם מלמעלה למטה:

אדם – הזכות הטבעית של כל אדם לחירות ואושר.

ישראלי – קיבלתי אזרחות ישראלית. וינקתי תרבות ישראלית.

יהודי – חונכתי – בבית הוריי, חבריי והאווירה הכללית – כיהודי.

שים לב שכרונולוגית ביציאתנו מרחם אמנו ככל אדם נדמנו, רק לאחר מכן אזרחות ישראלית חלה עלינו מתוקף לידה בישראל להורים בעלי אזרחות ישראלית. ולבסוף נשאלו הוריי על שייכות הדת – בן דת משה. וכך נרשם בתעודת לידה.

כשנפגש אני בשאלת חירותו הטבעית ואושרו של האדם הרי שאין זה רלוונטי דתו או אזרחותו.

כשנפגש אני בשאלת חוקים אזרחיים אין זה רלוונטי מה דתו של האזרח.

כשנפגש אני בשאלה מי יכול להצטרף למדינת ישראל כאזרח, תרבותו היהודית רלוונטית.

משום שאני מכיר בעובדה שמדינת ישראל קמה על בסיס בית לאומי ליהודים.

משמע, שאלת מיהו יהודי רלוונטית בהקשר חוקי ההגירה בלבד. מלבד הקשר זה איני רואה טעם וחשיבות לדון בה כפי שציינתי לעיל.

ואף שיש סתירת מה בין מדינה נאורה למדינה הקולטת יהודים בלבד, זה מסוג הסתירות שאינם פוגעים ישירות בחירות האדם ואינם פוגעים באזרחותו.

על כן בהקשר חוקי ההגירה, יכולה להיות כהגדרתו של השופט חיים כהן, אך היות וכל משמעותו והקשרו הוא להתאזרחות ישראלית (חוק השבות) הייתי מוסיף תנאי המתנה למהגר של מספר שנים לראות את ההשתלבות לישראליות; הומניות, שוויון, בטחון, כלכלה – שלא יפתיעו אותנו המוני סאטמר המתנגדים לקיומה של מדינת ישראל במתכונתה הנוכחית.

בברכה

דעת – אמת

ניראה כי אנו חלוקים בהשקפתינו הבסיסית ויתרה מכך להתרשמותי קיים בלבול מסוים גם בתשובת דעת אמת בכל הקשור לזהות. דעת אמת שוגה כשרואה את עניין הגדרת היהודי כזניחה או לא חשובה. כל מי שהתנסה בדיון/ויכוח עם יהודי דתי נתקל, תמיד, בשאלה-התרסה: "במה אתה יהודי", "מה מייחד אותך ומבדיל אותך מצרפתי", "איך אתה מגדיר יהודי", "מה זה יהודי בעיניך". אין חילוני שלא כשל כאן, אין. הדתי בא עם תשובה ברורה וחד משמעית. והחילוני הוא מגמגם. תשובת דעת אמת היא מן תשובה מתחמקת כזו שכל כולה נועדה להתחמק מהתעמתות ועיון בשאלת בסיס זו על ידי הפחתת החשיבות לשאלה והפיכתה לשולית. זו טעות קשה.

אכן יש חשיבות בהגדרת "מיהו יהודי" בקשר לעניין העליה לארץ וההגירה אליה. אבל יש חשיבות בהגדרת היהודי ומהותו וזאת היות וה"יהודים" מוגדרים כקבוצת בני-אדם. קצת לעניין הקבוצות. האנושות מחולקת לקבוצות שונות מאז היותם של בני אדם. האדם הינו יצור חברתי והחלוקה לקבוצות שונות הינה טבעית וחלק ממהות האנושות והאנושיות. הזהויות הנוספות על זהות הבסיס של האדם כאדם אינה שולית כפי שאתה מציג. לא ולא. זהו עיקר חשוב אצל כל אדם, או רובם המכריע והמוחלט. משום כך האנושות תמיד היתה מחולקת לקבוצות עמים / דתות / מדינות ועוד חלוקות שונות ורבות בתוך הקבוצות עצמן – נוצרי רואה עצמו שייך לכלל הנוצרים אך מובחן כפרוטסטנטי שמחולקים לפלגים שונים. כך טבעו של האדם להשתייך במקביל לקבוצות שונות גם אם קיימת חוסר התאמה. למשל, סתם דוגמה שעולה לי, אוהד הפועל תל-אביב יצביע לליכוד….לכאורה לא הגיוני אך ייתכן. יש עוד דוגמאות, צריך לחשוב, אך הרעיון ברור.

ההשקפה של דעת אמת על האדם הנאור כקוסמופוליט עם ראיה אוניברסלית חסרת שחר ומנותקת מהמציאות. ברור כי כל אדם רואה עצמו קודם כל כאדם וזו ראיה שחשוב להטמיעה כערך שממנו יוצאים ערכי ההומניות, השיוויון והאחווה בין בני האדם. הקוסמופוליטיות כמבטלת את ההשתיכות הקבוצתית וחלוקת האנושות לקבוצות שונות היא תיאוריה הקיימת רק בספרים ולא במציאות הקונקרטית ואין לה תקומה כי מנוגדת היא לטבע האדם. גם אם יבוטלו המדינות כשאיפת התורה הקוסמופוליטית עדיין אנשים יתחלקו לקבוצות רבות ושונות- תמיד. האדם הנאור לא מבטל את החלוקה לקבוצות, לא. הנאורות תרמה וחידשה בכך שהיא טוענת כי החלוקה לקבוצות שונות אין משמעה כי אפשר לראות את עצם החלוקה הזו כמצדיקה פגיעה בחברי הקבוצה האחרת וראייתם כנחותים או פחותים רק מעצם שייכותם לקבוצה האחרת. הנאורות מחייבת קיום קבוצות שונות תוך הכרה וקבלת השונה והאחר ממך, כמובן בתנאים מסוימים – כל עוד האחר לא פוגע בך או שולל אותך.

שאלת "מיהו יהודי" בהחלט קשורה לעניין המדינה וההגירה אך עומדת גם בזכות עצמה. אין כל סתירה בהגדרת המדינה כיהודית-דמוקרטית. אלא אם כן ב"יהודי" אתה מאמץ את נקודת ההשקפה הדתית האורתודוכסית. ישנן מדינות רבות להן חוקי הגירה דומים ל"חוק השבות" בכך שהן מעדיפות את הגירת בני עמם. בניגוד, אגב, למדינות הגירה כארה"ב שלא קמה ע"י עם מסוים אלא קיבוץ אנשים שהתאחדו ומקורם מקבוצות לאומיות רבות ושונות ולכן יש להן חוקי הגירה אובייקטיבים שלא מתאימים למדינת ישראל. במדינות דמוקרטיות רבות (איני יכול לזהותם אך הדבר ניתן לבירור עם מומחה בתחום) יש חוקי הגירה המעדיפים במובהק את בני העם היושב במדינה. אין זה שולל את הדמוקרטיה כלל וכלל. לכן אין שום סתירה בין מדינה נאורה לכזו הקולטת יהודים אם ורק אם אתה משתמש בהגדרה ובהשקפה שהצעתי לגבי "מיהו יהודי". אם יהודי הוא בן לעם היהדי כהגדרת בסיס כפי שפולני הוא בן לעם הפולני – אין בעיה… ירון אני מתלבט אם ראוי לפרסם את הרשום בסוגריים-(ברם אם יש לך שורשים דתיים-אורתודוכסים אתה מושפע, על כורחך, וזה מובלע בתשובתך אגב, מההשקפה הדתית לגבי הגדרת היהודי. לכשעצמי אני משוחרר מכל השפעה דתית היות וחילוני בן בנו של חילוני יהודי אנוכי.)

כחילוניים-חופשיים ויהודים אנו חייבים הגדרה מ"שלנו" מול ההגדרות הדתיות שכן אין ריק ואם אנו לא נגדיר ניוותר, בלית ברירה, עם ההגדרה הדתית למיהו יהודי. היות והגדרת השייכות לקבוצה היא חלק ממהותינו וטבעינו כבני אדם והיות והשייכות לקבוצה הקרויה "עם" היא אחת הזהויות החשובות ביותר אנו חייבים הגדרה ל"יהודי" שמקורה יהודי חילוני-חופשי.

ולסיום אתייחס להגדרה ולסדר ההגדרה בתשובתך של אדם-ישראלי-יהודי. נראה כאילו ישראלי קודם ליהודי-האמנם ? להשקפתי אין הישראליות אלא מלבוש, אזרחות שניתנה לי מכוח ישיבתי כאן בישראל. ישאל עצמו כל אדם ישראלי שבהנחה ויהגר או חלילה המדינה לא תתקיים עוד האם עדיין יהיה ישראלי או יהודי ? מה בסיסי וחשוב יותר עבורו. בטוחני שיהודי. אם המדינה תיחרב והוא אזרח אוסטרלי יראה עצמו ודאי כאוסטרלי יהודי. יהודי לא בהשתייכות הדתית אלא בהשתייכות לעם היהודי. אם אדם חושב שהוא קודם ישראלי יחשוב האם אכן חש קרוב יותר לישראלים שאינם בני עמו ואיך הוא חש ביחס ליהודים שאינם ישראלים ? האם חש קרוב יותר ליהודי ממנהטן או לערבי מדיר אל אסעד ? האם כשיהגר מארצו למרות שודאי וודאי יתעניין בגורל ישראל ותושביה האם יחוש קרוב ליהודי הארץ בה יישב ? אם כך אותו אדם יהודי הוא קודם כל ורק אחר כך ישראלי.

יכול יהודי להיות חילוני ואתיאיסט ועדיין להיות יהודי. אדם לא יכול להיות יהודי בדתו ולא יהודי בהשתייכותו הלאומית מכאן שהדת כלולה בעם. אדם דתי יקשה לראות זאת כך כי, כפי שהיטבת לתאר, השקפתו (המעוותת לטעמי) מבחינה בין שומרי מצוות לאלו שאינם. החילוני מוגדר על ידם כ"תינוק שנשבה" כמי שעם קצת הסברה ושכנוע "יתקן" עצמו ויחזר לתלם. לכן ההגדרה והאבחנה שאני דוגל בה ראויה, נכונה וטובה יותר.

עמית הצדיק

שלום עמית,

הזהות לקולקטיב הוא צורך חשוב מאוד ואין זה הנידון.

הנידון הוא הצורך בהגדרת הקולקטיב – חשוב ככל שיהיה.

הצורך בהגדרה ויתרה מכך, הרלוונטיות של הגדרה,, כל הגדרה, אינה עומדת בפני עצמה אלא אם כן יש לה השלכות מעשיות. וזו הנקודה החשובה שרצוני להבהיר.

לצורך הדוגמה, הגדרת מיהו ישראלי רלוונטית מאוד כי יש לה השלכות מעשיות לחובותיו וזכויותיו כאזרח.

אך מה הרלוונטיות להגדרת מיהו יהודי? (מלבד מה שציינתי לצורך חוקי ההגירה למדינת ישראל ואז הגדרתו תהיה רק לצורך זה מבלי לתת לה משמעות רחבה לכלל יהודי העולם).

נראה לי שכדי שדבריי יובנו כהלכה אנסה לברר אצלך את השאלה הבאה:

נניח שהגדרת מיהו יהודי ואז מה?

וכי יש איזה מועדון כלל עולמי המקבל יהודי? (מלבד מדינת ישראל).

האם הגדרתך היא לצורך תחושתך האישית למרות שאין בה רלוונטיות? אם כך זהו שעשוע פרטי שהאחד יקבל הגדרתך והשני יבוז לה.

הגדרה מטבעה מחייבת נפקא מינה, מחייבת רלוונטיות מעשית אם רוצים להתייחס אליה ברצינות ולא כשעשוע רגשי וסיפוק התלבטויות המפעמות את הרגש הפרטי.

אמקד שאלתי:

מה הרלוונטיות המעשית, בעינך, של הגדרת היהודי.

בברכה

דעת – אמת

אני שמח על חידוד נקודת המחלוקת ואתייחס.חשיבות ההגדרה היא לא תמיד ברלבנטיות שלה לחיי היומיום והמעשה. האדם מעצם טבעו וטיבו זקוק להגדרות.כך אנו בנויים-לטוב ולרע בשלב האבולוציוני הנוכחי.השפה ולפניה עצם החשיבה ותפיסת העולם שלנו כיצורים כרוכה בהגדרת העולם ועצמינו.כך השפה מגדירה שולחן על מנת שנוכל לתקשר בינינו וכך מגדירה כל דבר שהוא כדי שנוכל לתפוס ולהבין את העולם ולתקשר בינינו.

אכן הגדרת מיהו יהודי נובעת מצורך פנימי שלי. להבנתי הצורך שלי משותף לכל יהודי באשר הוא (לפחות לרובם המכריע והמוחלט).אם אני קובע כי אני חייל אני מגדיר מהו חייל ומה תפקידו, כך אוהד מכבי חיפה,חבר בתנועת הצופים וכיו"ב. לקבוצות השונות אליהן אנו משתייכים בימי חיינו חשיבות משתנה ולא כל שייכות קבוצתית מצריכה הגדרות נוקשות וחד משמעיות. ישנן הגדרות שמיטיבן בעייתיות. הכל נכון ובסדר. אבל כפי שהסברתי, להבנתי, הגדרת אדם כיהודי היא בעלת חשיבות מכרעת גם למי שמדרג אותה בדרגה שלישית אחרי "אדם" ו"ישראלי". הרי עצם הראיה את עצמנו והסובבים אותנו כיהודים משפיעה ומשליכה על כ-ל חיינו. ההגדרה אכן חשובה לכל אדם באופן אישי אך היות וחשובה לכל (אוקי רוב מכריע ומוחלט…) יש לה חשיבות לכשעצמה. מטעמים מעשיים, למשל, קל לי ולשכמותי הרבה יותר להתמודד עם דוס בויכוח על מהות והגדרת היהדות שלי מול שלו.

בוא נחשוב לרגע שהמדינה מתמוטטת (לא תסריט דימיוני לדעתי). אנחנו נאלצים לנטוש הארץ וקהילה גדולה-נגיד 3 מליון- גרים באוסטרליה.גם אני ואתה איתם ואנחנו נבחרים כמנהיגי הקהילה כולה…עכשיו ישנם רבים באוסטרליה המתעניינים בנו ורוצים לחבור ולהיות גם-יהודים. האם אז עניין הזהות, מהותה והגדרתה חשובות ?

כיום לאור המאבק הפנימי ביהדות בין הדתיים ותומכיהם השונים לבין החילוניים-חופשיים חוסר הגדרה והבנה של מהותו של יהודי יוביל, בהכרח לעליונות ההשקפה הדתית בעלת הדוגמות הברורות, הנוקשות והקלות להבנה על ידי כל אדם.

עמית הצדיק

עמית

הצורך בהגדרה נובע מהרלוונטיות שלה.

אשתמש בדוגמת קבוצת כדורגל שהבאת.

אוהדי מכבי חיפה לא הגדירו לעצמם מיהו אוהד מכבי חיפה. כי אין בזה נפקותא.

אך אם יקימו פאב המיועד אך ורק לאוהדי מכבי חיפה הם יצטרכו להגדיר מיהו אוהד. נניח שיקבעו שלצורך כניסה לפאב צריך להיות נוכח במשחקים ללא העדרות העולה על 5 משחקים. לשלם דמי חבר אוהד מכבי חיפה. וללבוש בימי שבת חולצה ירוקה. המפר את אחד הכללים לא יחשב אוהד מכבי חיפה ולא יוכל להיכנס לפאב המיועד לאוהדי מכבי חיפה בלבד.

למרות ההגדרה המיוחדת לפאב אין זה גורע מכל אדם, אף אם נעדר 6 משחקים ואינו לובש חולצה ירוקה בשבת, להרגיש שהוא אוהד מכבי חיפה. משום שההגדרה מתייחסת לפאב.

כיוצא בו הגדרת מיהו יהודי. הצורך בהגדרת יהודי לאדם דתי נובע מהמועדון הפנימי של היהודים הדתיים. הם קבעו כללים שנישואים מותרים רק עם יהודי, ולאכול מותר רק עם יהודי ולבית הכנסת מתקבל רק יהודי. על כורחם הם יגדירו מיהו יהודי כדי לדעת על מי להחיל את האיסורים והמגבלות.

אך אתיאיסט הומניסט יהודי שאזרחותו צרפתית לשם מה צריך הוא הגדרה והיכן היא תעמוד במבחן? ללא מבחן רלוונטי זו תהיה משאלת לב פרטית ושיחת סלון חסרת משמעות אמיתית.

הדוגמה שהבאת – רבים באוסטרליה המתעניינים בנו ורוצים לחבור ולהיות גם-יהודים. – מחזקת את דעתי. רק כאשר יש מציאות של קהילה שחבריה מוגדרים יהודים ויש תנאי קבלה לקהילה נצטרך להגדיר מיהו יהודי. אך זכור שההגדרה תהיה תואמת לקהילה הספציפית באוסטרליה. זו הסיבה שצריך להגדיר מיהו יהודי לצורך חוקי ההגירה לישראל, כי יש משמעות ריאלית לקבלת יהודים. אך הגדרה זו תתייחס רק לתנאי הקבלה של חוקי ההגירה.

רצוני לומר, שאנשים המזהים עצמם בקולקטיב היהודי הכלל עולמי, ירצו להקים לעצמם מסגרות שתנאי קבלתם היא היותו יהודי הרי שהם יקבעו כללים משלהם. וזו המציאות המעשית היום:

הציבור הדתי, שלו קבלת חברים למועדון משלהם, קבעו שהנולד לאם יהודייה או למצטרף בחוקי גיור; טבילה, מילה וקבלת מצוות.

הציבור הציוני שהקים את מדינת ישראל קבע קריטוריון להגדרת יהודי, כדי לאשר לו אזרחות ישראלית, כל מי שנולד לאב יהודי או לאם יהודייה…

איני מכיר את הארגון הרפורמי והקונסרבטיבי, אך אני יכול לחשוב שארגונם מקבל רק חברים יהודים. איני מכיר את הגדרתם ליהודי שיכול להתקבל לארגונם ואיני מכיר את תנאי "הגיור" לרוצה להצטרף אך הם שונים מהקבוצה הדתית. כלומר קבוצות קבוצות, ארגונים ארגונים, קובעים הגדרות ליהודי על-פי שיקול דעתם לצורך קבלת חברים לארגון. לא ארגון זה כהגדרת ארגון זה וכך הלאה וכולם שייכים לקולקטיב היהודי. וההגדרה באה לאחר הקמת הארגון והצורך בקבלת חברים שיש תנאי ליהדותם.

עכשיו עמית חשוב ברצינות, ואני יודע שזה מאוד חשוב לך רגשית, אם אין רלוונטיות בהגדרה לא תהיה משמעות להגדרה. העסק ייהפך לדיון חסר שיניים שאינו אלא משאלת לב.

הגע בעצמך, אם תהיה הגדרת היהודי לאחר שיתכנסו כמה ממנהיגי החילונים היהודים וינסחו הגדרה ל "מיהו יהודי". ואז מה? האם זה ישפיע על חוק השבות? לא! רק בית המחוקקים קובע מיהו יהודי לצורך התאזרחות. אם כך זה חסר משמעות והוא יתפוגג כבועה הפורחת באוויר.

ויתירה מכך, לאחר שתגדיר את ה"מיהו יהודי" האם תאסור לבנך להינשא לאחר? לא!

האם תאכל עם אחר? כן! רצוני לומר, מתי תביא ליישום את ההגדרה.

בברכה

דעת – אמת

תוכן:   דעת אמת מדברים כאילו אין מצב של אפליה חברתית בנוסף לאפליה משפטית-מדינית, גם בארה"ב ובכל פינה בעולם יהודים חילונים מושמים ללעג על ידי יהודים דתיים(לפעמים זה כולל גם רפורמים וקונסרבטיבים). והרלוונטיות של ההגדרה ברורה גם ללא קשר לחוקי מדינת ישראל. לא ניתן להגביל את הרלוונטיות של ההגדרה למשאלת שהרי בסופו של דבר כבר גם בעצם הדיון הזה הגדרנו את היהודים: – קבוצה אנושית. ואני מצטט:

"יהודי – חונכתי – בבית הוריי, חבריי והאווירה הכללית – כיהודי."

והרי הגדרה לעמית, יהודי הוא בן אדם עם תרבות יהודית ששייך לקבוצה של אנשים שנקראים יהודים שלהם היסטוריה ארוכה ותרבות עתיקת יומין עם מאפיינים חילונים ומאפיינים דתיים.

והטענות הדתיות כנגד החילון הן טענות ילדותיות ורכושניות, משל לקחת לילדי האל יהווה את הצעצוע שלהם.

כפי שגם עמית יכול לראות זאת לא רק בעיה של חקיקה אלא יותר בעיה של תוכן וחינוך, אחד העם ודומיו כבר הגדירו את הדברים בכל הקשור לקבוצה של "יהודים". הבעיה מתחילה לא בכך שאנחנו יהודים, כי זה כבר ברור, הבעיה מתחילה בכך שהתרבות החילונית נמצאית תחת מתקפה מצד גורמים דתיים ושהחילונים מחונכים להיות חסרי ביטחון וכנועים בצורה מחרידה לדתיים.

יום טוב

תוכן:   יום טוב,

נאה דרשת: "הבעיה מתחילה לא בכך שאנחנו יהודים, כי זה כבר ברור, הבעיה מתחילה בכך שהתרבות החילונית נמצאית תחת מתקפה".

כלומר, הזהות ברורה ומובחנת מטבעה ומעצמה ואינה זקוקה להגדרות. ההוזים והנלעגים, שדרכם לתקוף כמגננה להבליהם, לא ניתן להם להרים ראש. לצורך זה יש להפריד את הדת מהמדינה ולעסוק בתרבותנו וביצירתנו כחלק מהזהות שלנו האותנטית.

בברכה

דעת – אמת

תוכן:   את שיא ההשפלה של החילונים אל מול הרבנים בזמן האחרון ראינו כאשר השר לביטחון הפנים שבקמפיין של מפלגתו התנוסס דגל ה"אין נאמנות אין אזרחות" הלך לבקר אצל הרב יצחק טוביה וייס, מנהיג העדה החרדית בירושלים בכדי להשיג "פשרה" בקשר למהומות השבת.

ורק חבל מאוד שבשביל ה"אחדות" הוא לא נשאר לעמוד דום לשירת ההמנון:

"ה' הוא מלכנו ולו אנו עבדים

התורה הקדושה היא חיינו ולה אנו משועבדים.

בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים

ובחוקותיהם אין אנו מתחשבים.

בדרך התורה נלך באש ובמים

בדרך התורה נלך לקדש שם שמים"

כך זורקים לפח את אנשי החירות ומהללים את אנשי העבדות.

ויש גם לא מעט חילונים אנטי-קלריקלים שמתנגדים לממסד הדתי שמושתקים על ידי הצנזורה הרבנית על החברה החילונית כ"אנטי" והם נכנעים לטאבו הזה במקום להבין שאין אדם ליברלי גם אם הוא "מסורתי" שלא יכול להבין את הדבר הפשוט שלוחם החופש תומאס פיין כתב ב"עידן התבונה":

"כל מוסדות הכנסיות הלאומיות, בן אם יהודיות, נוצריות, או טורקיות, נראות לי כמו דבר דבר אחר חוץ מאשר המצאות אנושיות שנועדו להפחיד ולשעבד את המין האנושי, ולעשות מונופול על כוח ורווח."

במקרה של ישראל – מוסד הרבנות הראשית צריך להיות מפורק לאלתר – גם אם מי שמביע דיעה זו נמצא תחת מתקפה של "למה אתה אנטי?".

יום טוב

תוכן:   יפה דרש יום-טוב שהבין כוונתי לאשורה. אכן כל אותם שרים ושועים העולים לרגל ומתחנחנים בחצרותיהם כאסקופה הנרמסת עושים זאת מתוך התבטלות עצמית שממשיכה בקו ישר מאז פגישתו של בן גוריון עם אחד ממנהיגי החרדים שהמשיל את משל העגלה הריקה לחילונים ומאז התקבע הדבר-ובצדק..!! הם עצמם מתבטלים בפני החרדים שנדמים בעיניהם כ"יהודי אותנטי". לכן הם מאמצים חלק מהשקפת החרדים למשל בשאלת הזהות כשתשאל יהודי חילוני "רגיל":מיהו יהודי ?" יענה: מי שהתגייר או "לפי ההלכה" מי שאמו יהודיה. וכשתקשה ותשאל ואם רק אביו יהודי ?התשובה: הוא לא יהודי…!! ממש תשובת רב. שאלתי כמה חילונים וזו בדיוק נמרץ היתה התשובה. ולמה זה ?????

כיוון שכשלנו ונכשלנו, (לאחר ביצוע מדהים של יישום מעשי / פיזי של הציונות בהקמת מדינה חזקה ובעלת עוצמה), במתן תוכן רעיוני בר קיימא למהותינו וזהותינו וכך אנחנו נראים כיום כשרבים מהאליטה: אנשי הון ושלטון,אמנים למיניהם ושאר ירקות חסרי כיוון ומטרה רעיונית תוהים וטועים בכיוון ל"קבלה", לחצרות רבנים למיניהם ולרוחנקיות עלובה וטיפשית. לא היה המשך לקריאתו של אחד העם ליצירת תוכן רוחני חדש ליהדות המנוונת והעבשה שסבינו התנתקו ממנה במיאוס ותיעוב. למה "חוזרים בתשובה" ? למה אין תשובות לשאלות ? אני גדלתי וחונכתי כאן. לא היו לי תשובות טובות, ברורות ומשמעותיות, בין השאר לשאלת הזהות. לכן גם ביקרתי בסמינר חזרה בתשובה. חלילה לא נפלתי ברשת וטעיתי בעולם ההזיות אבל הזעזוע שנגרם לי הוביל אותי לחפש תשובות ולבד, לבד מצאתי אותן. מה עם כל שאר החבר'ה הטובים, אני מכיר כמה….הם נעלמו בעולם הישיבות החשוך.

ולסיום: עניין הזהות הוא רק נושא אחד אבל היות ואין תוכן חילוני אמיתי ואיכותי ל"יהדות" יש צורך דחוף ומיידי ביצירת תוכן כזה והכוונה לטקסי חיים, השקפה רעיונית וכו' שיגובשו כמונומנט רחב שייתן אלטרנטיבה ברורה לחילוני שלא ידחף לטקס הדתי בלית ברירה. עד אז, לעולם, תנצח הדת.

עמית הצדיק

תוכן:   עמית

התיאור שאתה מתאר את החברה היהודית חילונית היום נכונה היא, אך אין זה קשור להגדרת הזהות היהודית.

כאבך ניכר בדבריך, אך צריך לעשות סדר בדברים, ולכן אנחנו מתדיינים.

ראוי לארגן את הדברים, לפרקם לגורמים כדי שנגיע לתוצאות מפרות כדי להאיר את החושך בו שרויים החילונים כפי שתיארת.

כשאני מתבונן בנפשי מה הם הנורמות הערכיות והזהות של עצמי איני מתבונן בהם כאלטרנטיבה וכהצגת חרב לאחר. אלא כפי שאני רוצה להיות בלי תלות באחר.

לכן חשוב שנסיים קודם את הדיון בצורך הגדרת הזהות היהודית ולאחר מכן נמשיך הלאה בנושא התוכן החילוני וטקסיו. אני חש שעד שלא נבהיר אחד לשני את עמדתו בסוגייה ספיציפית זו לא נוכל לארגן הלאה את הדברים.

דעת – אמת

תוכן:   זהו בדיוק העניין. על מנת לארגן טקסים חילוניים הם צריכים להיות קשורים למשהו. הרי אין כל עניין ליצור סתם טקסים חילוניים לכשעצמם אלא בהקשר היהודי שכן טקס חילוני גרידא יכול להיות לכל חילוני באשר הוא. אולי לכך הינך מכוון. אבל אני חש יהודי ורוצה לצקת תוכן ליהדות החילונית שלי נטולת הדת והאל. כמוני, אני סבור, עוד רבים. לכן בדיוק שאלת הזהות כה חשובה ומהווה בסיס. שכן מדוע עלי ליצור כלל תוכן ליהדות ? הרי יש תוכן יהודי עצום ורב במסורת הדת, הלא כן ? כיוון שכיהודי ציוני וחילוני אני חש שהמלאכה לא הושלמה. בנינו בית פיסי ליהודים ולא הכנסנו בו רוח ונשמה. הנסיון של האידיאולוגיה הסוציאליסטית שנתנה רוח לישות הציונית בשנים הראשונות-נמוגה והתבררה כמקסם שווא. לכן יש לחזור לקריאת אבות הציונות לתת תוכן יהודי חילוני ליהדות שלנו. אולי עכשיו תובן ביתר שאת החשיבות שאני רואה לעניין המהות והזהות היהודית.

עמית הצדיק

תוכן:   שלום עמית

נראה לי שהתקדמנו בדיון, והינך מבין שיש לדלג על שלב ההגדרה כי אין צורך בו והוא אינו אלא מלאכותי שהיזקו גדול מתועלתו. למען הסר ספק אחזור על הדברים, הזהות חשובה מאוד והיא ברורה מעצמה ואין לה צורך בהגדרה. כל הגדרה מלאכותית היא מטבעה. לכן היא תבוא רק בהקשר לארגון/מועדון/מדינה שתנאי תקנותיהם דורשים מאת החבר/האזרח להיות יהודי.

על סמך דבריך : "אבל אני חש יהודי ורוצה לצקת תוכן ליהדות החילונית שלי נטולת הדת והאל".

אמשיך בדיון. כלומר, זהותך כיהודי מובחנת וברורה ("אני חש יהודי"), ומתוך זהות זו הנך מרגיש צורך טבעי לצקת לתוכו תוכן.

התוכן שאתה מבקש לצקת, כך משתמע מדבריך, הוא במסגרת המפעל הציוני כלומר, מדינת ישראל.

כדי להפיח תוכן במסגרת זו מוסדות המדינה; בית המחוקקים, הרשות השופטת והממשלה, צריכות לפעול על-פי תוכן או ערך זה. כרגע התוכן היהודי המוצהר של מדינת ישראל הוא על-פי אמות מידה של הדת האורתודוכסית. אם אנחנו רציניים ורוצים לכוון לתוכן משמעותי ראשית עלינו להפריד את הדת מהמדינה. לקבוע באופן ברור – בחוקה – שמדינת ישראל היא חילונית. ולהכריז שמדינת ישראל מהווה בית לאומי ליהודים.

זו הסיבה שפעלתי יחד איתך בייסוד מפלגת אור.

בלי שינוי זה החילונים היהודים בישראל ימשיכו להרגיש מצוקה ערכית ושתרבותם וערכיהם נגזלים בתמיכת מוסדות המדינה.

החילונים יפעלו בניגוד לחוק, אם יפתחו פאב בתשעה באב, אם יאכלו חמץ בפסח בפרהסיא…ולא ירשמו כנישואים אם יקיימו טקס נישואים חילוני.

במציאות זו תרבות החילונים היהודים תהיה שולית וחסרת שיניים ורצינית והיא תפעל תוך ארגונים וולונטריים; טקסי נישואים חילונים, בתי מדרש חילונים, קבורה חילונית ואפילו קם ארגון תמורה "מנהיגות יהודית רבנות חילונית"…

רצוני לומר, שהרצון שלך ליצוק תוכן חילוני יהודי קיים בקרב חילונים רבים ולכן הם מקימים ארגונים, עמותות, בתי מדרש כל אחד לפי השקפתו ותוכל להצטרף למסגרת המתאימה לך.

דעת – אמת מתעתדת להקים בית תרבות כחלק מיציקת התוכן ליהודים חילונים הומניסטיים.

קיים ארגון חופש המהווה במה לכל הארגונים החילונים וכך הלאה.

אך דברים אלה הם טיפה בים ותמיד תחוש תסכול, ובצדק, אל מול הלגיטימיות שמקבלים אנשי הדת מהמדינה, ממערכת החינוך ומהציבור הדומם שכל עניינו בהישרדות היומיומית.

לסיכום דבריי, אנחנו החילונים צריכים לפעול לרה ארגון מחדש של מדינת ישראל. להשיבה למתכונת שחשקו אבות המייסדים שלה. עד אז כל אחד באופן עצמאי יחבור למסגרת המתאימה לו או יקים מסגרת חדשה כדי להרבות דעת ותוכן ביומיום בשאיפה לתיקון מחדש של מדינת ישראל – הפרדת הדת מהמדינה.

בברכה

דעת – אמת

תוכן:   שלום עמית,

שאלת הזהות ברורה מאליה, אנחנו יהודים, וזה לא יעזור לאף רב לטעון שאנחנו לא יהודים. במקרים חמורים, כמו מקרה העדה החרדית הם אפילו יכולים להגיע למצב של אנטישמיות בוטה ועלילות דם כנגד ה"צוינים", אבל אתה צריך להבין שזה שהדתיים נמצאים באשליה שהם יותר "יהודים" זה לא אומר שיש בעיה בזהות היהודית של החילונים.

הבעיה היא יותר בעיה מנטלית-חינוכית, בדיוק כמו שלחילונים רבים קשה לקבל את העובדה שאנשים באמת מעוניינים לכפות עליהם את מה שכתוב בספרים, כך גם הם נכנעים ומקבלים את מרות החרדים.

עכשיו, הגיבוש הרעיוני לזהות היהודית-חילונית נעשה והוא יעשה, אתה יכול לראות גם כאן:

http://www.culturaljudaism.org/

http://www.shj.org/

בקשר לפגישה של בן גוריון עם החזון אי"ש זו סתם אגדה שהחרדים מספרים לילדיהם על כך שהוא כביכול הסכים שהם צודקים, אבל בעיקרון הפגישה הסתיימה אחרי שבן גוריון הסביר לו על כל הטוב שקרה בגלל הציונות ועל כל הדברים הנהדרים שקרו והחזון אי"ש ביטל זאת בהינף יד בטענה שהם לא שומרים מצוות, בן גוריון יצא משם בסופו של דבר בחמת זעם על דבריו של הרב.

כי הרב אמר שאין לו חלק לעולם הבא, ובן גוריון אמר שאין לרב חלק לעולם הזה.

בסופו של דבר, התהליך של הכניעה המנטלית לדתיים לא התרחש בפגישה אחת.

יום טוב