אני צברית וגדלתי כיהודייה. אמא אינה יהודייה ואבא יהודי.
שמעתי מחברות שלי שאני לא אקבר בבית קברות יהודי.
זה נכון?
גלינה
חברותייך התכוונו שהדתיים לא יאפשרו לך להיקבר בבית קברות דתי.
אך בבית קברות חילוני-יהודי – של קיבוצים, מנוחה נכונה … ויתר האפשרויות של החילונים היהודים, יתאפשר בהחלט.
וזה אחד ההבדלים בין דת יהודית לתרבות יהודית הראשונים מתייחסים לעצמם בלבד בחייהם ובמותם, ואילו החילונים אינם סוגרים דלת לאף אדם בחייו ובמותו.
אני מקווה שלאחר שאציג בפנייך את יחס הדת היהודית, למיון וסינון המתים, תמנעי רגלייך משם ולא תחפצי להסתופף בצלם. כי מצווה להוקיע את הבזים והמזלזלים בכבודו של האדם בגלל אמונתו ומוצאו.
ההלכה הדתית קובעת שיהודי שאינו שומר מצוות (חילוני) אין קוברים אותו בחלקת הקבורה של שומרי מצוות אלא מן הצד. יש מחמירים לא לקוברו כלל אלא להשאיר גופתו חשופה לאכילת כלבים ולא נוהגים כדעתם (גשר החיים, חלק א, פרק כה). חברת קדישא נוהגת כך הלכה למעשה ומפרידה בין חלקת שומרי מצוות לשאינם שומרי מצוות.
לכן פסק הרב עובדיה יוסף מדין קל וחומר שאין לקבור גויים בבית קברות יהודי. הרב עובדיה החרה החזיק וסבר שאפילו אם נקבר, מסיבה כל שהיא, חייל אינו יהודי בבית קברות יהודי יש להוציאו משם (שו"ת יביע אומר חלק ז – יו"ד סימן לו).
נמצאו שלוש דרגות קבורה:
1. שומרי מצוות.
2. יהודים אינם שומרי מצוות.
3. נכרים.
ראי עד היכן הרחיקו זוועותיהם של פוסקי ההלכה ביחסם לכבוד המת של אינם יהודים.
לדעתם אין לכבד בתי קברות של גויים אלא מותר לרעות בהמות בקבריהם. ויתרה מכך מותר לאכול מבשר הגוי לאחר מותו לצורכי רפואה אף שאין זו מחלה המהווה סיכון. אצטט מספרי "הדת קמה על יוצריה" מתוך הפרק – בשר חמורים בשרם – יחס ההלכה לגויים: "רבי אברהם בן מרדכי הלוי לאחר שקבע שמותר להכניס בהמות למרעה בבתי קברות של גויים, כתב: "הלכך בשר מת גוי כבשר חמור לענין הנאה דכתיב אשר בשר חמורים בשרם, הא למדת דמותר להתרפאות במומיא אפי' דרך אכילה אפי' בחולי שאין בו סכנה ומותר לישא וליתן בו לעשות בו סחורה ומותר ליהנות מקברי הגויים ובתכריכיו" (שו"ת גינת ורדים, חלק יו"ד, כלל א, סימן ה ).
איו לאותה בושה. בתקווה שהחילונים יצילו את כבודה של היהדות בעת החדשה.
בברכה
דעת – אמת
אל לך ללכת שולל אחר הדת האורתודוכסית שאבדה לה בדרך שגויה ומוטעית. ישנם יהודים אחרים שאינם דתיים אלא חופשיים מהבלי הדת וטיפשות האמונה (שבהגדרתה מנוגדת לתבונה ולהגיון). אנו יהודים גאים במורשתינו ותרבותינו ואיננו פנאטים המקדשים כל אמרת חז"ל. אצלינו יהודי הוא מי שאחד מהוריו יהודי ולא משנה אם אם או אב, כמו האורתודוכסים הדתיים. היתה לי חברה שעלתה מרוסיה שאביה יהודי ואמה נוצריה אך גדלה בהרכתה כיהודיה ובעיני יהודיה כשרה וטובה עשרות מונים מכל חרדי שהוא שרחוק ממני מרחק שנות אור והסיכוי לקשר בינינו אינו קיים. חזקי ואמצי והישארי בצד היהדות החופשית.
כל טוב.
עמית הצדיק
הרי ידוע, שאם גוי נפצע בשבת, ויש סכנת חיים לגוי, אבל אין חשש לחילול השם. אז אסור להצילו.
אביחי
.בברכה יוסי…
דבריך תמיד מאתגרים ולוואי ויקבלו במה ציבורית נרחבת.
שגור הוא בפי הבריות: קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא – המעלה הצעה לדיון הוא החלוץ במתדיינים.
סיבה נוספת לבקשתי, שתהיה הראשון במגדירים, היות והגדרת היהודי בעיניך יש לה השלכות מעשיות – עזיבת ארצך, בית אביך ובית מולדתך – נראה לי, שראוי שתעלה משנתך בנידון זה: מיהו יהודי?
בצפייה להגדרתך,
דעת – אמת
מדוע בכלל אנחנו צריכים להגדיר מי הוא יהודי? אם זה חשוב לך, נא הגדר זאת בפני עצמך ונהג בהתאם, אך אל תצפה שאחרים, שהענין אינו חשוב להם, יעשו זאת, לא כל שכן שיקבלו את הגדרתך. וכתמיד נשאלת השאלה מדוע מדינה דמוקרטית, שהוקמה על ערכי יסוד הכוללים שויון מלא לכל אזרחיה ללא הבדל דת, גזע ומין, צריכה למיין אותם ע"פ אמונתם.
יואב
יוסי
למען הבהירות והקיצור.
האם דעתך כדעת השופט חיים כהן: "וזאת רוח התורה ומסורת ישראל: אין הקב"ה פוסל לשום ברייה, אלא לכל הוא מקבל: השערים נפתחים בכל שעה, וכל מי שמבקש ליכנס, ייכנס. וכן הוא אומר: פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים (ישעיה כו, ב). ויבואו כהנים לוויים וישראלים לא נאמר, אלא ויבוא גוי צדיק" (מתוך: זהויות יהודיות, חיים כהן, עמ' 231).
קטע זה הוא ציטוט מתוך תשובה לראש הממשלה דוד בן גוריון ששאל את "חכמי ישראל": "כיצד עלינו לנהוג ברישום ילדי נישואי תערובת ששני הוריהם, גם האב היהודי וגם האם הלא יהודייה, רוצים לרשום ילדיהם כיהודים".
השופט חיים כהן השיב לדוד בן גוריון: "אין לו לפקיד הרישום לרשום אודות דתו של ילד אלא מה שהוריו של הילד אומרים לו" (שם, עמ' 225).
דעת – אמת
.אני לא מכריע כי קטונתי אבל ניראה לי שכן זו ההגדרה הנכונה..[ותודה שהפנת אותי למקור כי חיפשתי ולא ידעתי היכן ועל זה מגיע לך ישר כוח]..אבל גם אשמח להתייחסותך הרחבה בנידון ומה דעתך על זה?? בברכת שלום לך..יוסי.[בכל זאת קטונתי מחוכמתך אלף מונים..
שאלת ההגדרה העצמית אינה עניין של חכמה אלא רצון. וכל אדם שווה בנושא השייכות והזהות הקולקטיבית שהן מעניינו של הציבור כולו, אף שאיני יודע מדוע אתה ממעיט מיכולת העמקות שלך בסוגיות רלוונטיות מאוד.
ולגופו של עניין, שאלת מיהו יהודי לא הייתה מעסיקה אותי לולא שקבוצת היהודים הקימו מדינה והחוק הישראלי מתייחס להגדרה זו מבחינה משפטית. כמו שאין זה מעסיק אותי להגדיר מיהו מרוקאי? מיהו אשכנזי? מיהו תוניסאי, מיהו אתיופי, עיראקי, חב"דניק, ליטאי, סאטמר, גוראי וכיוצא באלה זהויות על גבי זהויות שאינן תלויות מדינה וחוק.
משמע, שאלת מיהו יהודי אינה עומדת בפני עצמה אלא בהקשרה הישראלי. כלומר, כיהודי אמריקאי/אירופאי כלל לא הייתי עוסק בזה. ומדוע לא הייתי עוסק בשאלת מיהו יהודי? כי הגדרת היהודי – במנותק ממדינת ישראל – כמוהו כהגדרת המזרחי והאשכנזי.
בניסוח אחר, היהדות תופסת אצלי מקום של תרבות כחליפה וככרטיס ביקור הניתנים לשינוי. תרבות היא חלק אינטגרלי מקיומי; נוף הולדתי, ארון הספרים ושפתי הם חלק ממני. ואף על-פי כן איני עוסק בהגדרות הנוף והשפה ואיני נותן חשיבות פילוסופית לתרבותי – מלבד קיומה הנעים המספק תחושת בית והנוכחות שלה היומיומית.
נולדתי כאזרח למדינה שהגדרתה לוטה בערפל ובמונחים הסותרים זה את זה; מדינת היהודים על-פי הנאורות, מדינה יהודית- דמוקרטית. דומה סתירה זו לארגון כי"ח (כל ישראל חברים) שביקשו לחנך יהודים בלבד לאוניברסליות.
השאלה שאני מציג לעצמי מה הם סדרי העדיפויות שלי – מה אני רוצה – מהו הערך המועדף כשיש סתירה בין השניים.
הנני מדרג אותם בסדר חשיבותם מלמעלה למטה:
אדם – הזכות הטבעית של כל אדם לחירות ואושר.
ישראלי – קיבלתי אזרחות ישראלית. וינקתי תרבות ישראלית.
יהודי – חונכתי – בבית הוריי, חבריי והאווירה הכללית – כיהודי.
שים לב שכרונולוגית ביציאתנו מרחם אמנו ככל אדם נדמנו, רק לאחר מכן אזרחות ישראלית חלה עלינו מתוקף לידה בישראל להורים בעלי אזרחות ישראלית. ולבסוף נשאלו הוריי על שייכות הדת – בן דת משה. וכך נרשם בתעודת לידה.
כשנפגש אני בשאלת חירותו הטבעית ואושרו של האדם הרי שאין זה רלוונטי דתו או אזרחותו.
כשנפגש אני בשאלת חוקים אזרחיים אין זה רלוונטי מה דתו של האזרח.
כשנפגש אני בשאלה מי יכול להצטרף למדינת ישראל כאזרח, תרבותו היהודית רלוונטית.
משום שאני מכיר בעובדה שמדינת ישראל קמה על בסיס בית לאומי ליהודים.
משמע, שאלת מיהו יהודי רלוונטית בהקשר חוקי ההגירה בלבד. מלבד הקשר זה איני רואה טעם וחשיבות לדון בה כפי שציינתי לעיל.
ואף שיש סתירת מה בין מדינה נאורה למדינה הקולטת יהודים בלבד, זה מסוג הסתירות שאינם פוגעים ישירות בחירות האדם ואינם פוגעים באזרחותו.
על כן בהקשר חוקי ההגירה, יכולה להיות כהגדרתו של השופט חיים כהן, אך היות וכל משמעותו והקשרו הוא להתאזרחות ישראלית (חוק השבות) הייתי מוסיף תנאי המתנה למהגר של מספר שנים לראות את ההשתלבות לישראליות; הומניות, שוויון, בטחון, כלכלה – שלא יפתיעו אותנו המוני סאטמר המתנגדים לקיומה של מדינת ישראל במתכונתה הנוכחית.
בברכה
דעת – אמת
יהודי הוא כל מי שאחרים , יהודים ולא יהודים מחשיבים ליהודי.
הפוסק הגדול ביותר בתחום הוא , נכון להיום, אדולף היטלר. אם הייתי חי באירופה לפני שישים וחמש שנה הייתי מוצא את עצמי בקרון לאוושויץ עם טלאי צהוב על בגדי וכך גם אישה שאביה יהודי ואימא גויה, נוצרי שסבו היה יהודי שהתנצר ואביו כומר ואפילו חבר נלהב באס אס שברשומות היה מתגלה לו פתאום סבתא יהודיה שלא ידע עליה. לכולם היה גורל משותף וזהו המאחד הגדול בין כל היהודים באשר הם.
עדו
יוסי
איני יודע כיצד הגעת למסקנה זו.
וכי תרבות היוצרת תחושת בית קלה בעיניך? היעלה על דעתך שבני ירצה להסתופף בשבט אפריקאי שעולמו התרבותי ישתנה לא יפריע לי? וכי יעלה על דעתך שבני יצטרף לכת חרדית ועולמו התרבותי והתודעתי יחזור לעבר הגלותי לא יפריע לי כלל? יסדתי מפלגה כדי למנוע גזלת תרבותנו מצד כוחות של אנשי דת יהודים כמוסלמים.
ניסיתי לחשוב מניין באה לך הבנה זו, ונדמה שאתה תופס את עולמך התרבותי מתוך תפיסות עולם דתיות ולא מתוך תפיסות עולם אנושיות טבעיות. מכאן הפער בינינו.
מבחינה רגשית אני מרגיש בראש ובראשונה אדם והתרבות היא המלבוש האנושי שאנו יוצרים לעצמנו.
תרבות זו חשובה מאוד לאיכות חיינו ובאופן טבעי ארגיש תחושת קרבה לאנשים שתרבותם דומה לשלי.
קל וחומר שארצה שבניי ובנותיי ידברו בשפתי, יכירו את ארון הספרים שלי, ריחותיי ושיריי ואין צורך להזכיר שיקבלו את הערך הבסיסי לקחת אחריות על חיינו ללא פיקציה מדומיינת, עקרון השוויון והזכות הטבעית של כל אדם לאושר.
יוסי, נסה לחשוב בקטגוריות של טבעיות אנושית ולא בקטגוריות דתיות. הנצרות, האיסלאם והיהדות טוב היה שלא נבראו ומשנבראו יש לאדם להחזיר את החיים למקום הטבעי להם.
דעת – אמת
לשאלתך "הכך אתה רוצה לראות את מדינתך?", תשובתי היא "כן" מוחלט. הגרועות באומות העולם, בזמנים הגרועים בהיסטוריה, היו רושמות ומנהלות מעקב קפדני אחרי אמונתו של כל אחד מאזרחיה: אם נוצרי או מוסלמי הוא, ואם כן מאיזה פלג, ואם יהודי הוא האם יש להרשות לו להכנס לעיר מהשער הראשי או מהשער המיועד לחזירים וכו'. ואני שואל: האם הקמנו מדינה ליהודים רק כדי שנוכל לחקות את אורחותיהם של הגרועים שבגויים? וכיצד נוכל לשאת מבטנו אל הגויים שינהגו כך בעתיד ולתבוע מהם להפסיק הרגל מגונה זה שגרם לנו רק צער וסבל במשך כל הגלות? הרי מניה וביה הם ישיבו לנו "אבל אתם עצמכם נוהגים כך, ומה תלינו עלינו?"
שלא כמוך, איני חייב לנפנף ביהדותי כדי להצדיק את שהייתי כאן. למעשה איני צריך להצדיק אותה כלל, שכן כל חוק והחלטה בינלאומים כבר הכירו בזכות הקיום של מדינת היהודים. היהדות כהצדקה לישיבה בארץ ישראל היא תירוץ נהדר נגד טענה שאיש אינו משתמש בה, בעוד הנסיון למיין את האזרחים על פי אמונתם – גם אם הם כופרים, גם אם הם מעולם לא הצהירו על אמונתם – מעמיד אותנו במקום שיא רק שאין בו כל יתרון, אלא הוא מאיים לדרדר אותנו במדרון הגזענות והקנאות הדתית.
יואב
אז מה הבעיה בוא נעשה כאן מדינה דו לאומית 3 מיליון ערבים מבחוץ 2 מיליון ערבים מבפנים כרבע מיליון נוצרים ובניי דתות אחרות והשאר יהודים..[באחריות אני אומר לך שאתה לא נישאר כאן דקה מיותרת או יותר נכון לא ישאירו אותך כאן דקה מיותרת]..ציטטת את האומות המאוחדות שנתנו לנו הכשר לשבת כאן ואתמההה האם בגלל זה אתה יושב כאן?והריי אותם אומות טוענות שאתה כובש בהתנחלויות..שאתה טובח בילדים פלסטינים..יושביי הארץ שאתה ושכמותך כבשתם ורצחתם..ועוד מתגאים בשליחת ילדיהם לצבא הכיבוש הרצח והרוע [עיין ערך גולדסטון]..הופס..האומות אמרו זאת..ואני אומר להם אז אתם יכולים להגיד אתם הרשעים והרוצחים לא תתנו לי הכשר ומוסר ואין צורך להעריך למה..ובהקשר למה שאמרת על זה שצריך לאזרח כאן כל אחד ונתת דוגמא דמגוגית מהיהודים בגלות..היהודים בגלות לא חיו כך מרצונם אלא מהכרח המציאות הנוראה שפקדה את עמיינו ולכן הם חיו בנקיקי הגויים לא מרצון אלא מהכרח ועובדה שכשניתנה ההזמנות והיהודי התחיל להבין שהוא הולך להישמד הוא קם וחזר לארצו..והבעיה שכיום מגיעים לך אנשים שיש להם מדינה ארץ אזרחות חברה במקום אחר ורק מסיבות או כלכליות או בעיות אישיות באים ומהגרים לכאן עיין ערך מה שקורא עם העובדים הזרים ועם ילדיהים שכלל ראשון כשהם מקבלים אשרה הם חותמים שלא יביאו ויקיימו כאן חיי אישות שזה אומר להביא ילדים כי הם צריכים לחזור למדינתם כן מדינתם שלהם הם לא פליטים..ואז קמים צבועים מנוולים כחבריי מרץ וחד"ש שתמיד צועקים רוממות חוק בגרונם..ומתנגדים לגירוש ומנפנפים במצפון היהודי ועל זה צריך לענות להם לפניי שאנו דואגים לכל העמים קודם נידאג לאומתינו הקטנה השסועה והחרבה..ואסיים ואומר שבארצות הברית מגורשים כן מגורשים מדיי שנה עשרות אלפים וכנ"ל מאירופה שכבר לא יודעת איך להכיל את עצמה עיין ערך המפלגות הימניות שקמות שם יום יום בשביל להתמודד עם ההומניסטים האירפאים שהולכים להשמדה עצמית טוטאלית בשנים הבאות.
בברכת שבוע טוב יוסי
יואב דיבר רק על צד אחד של המטבע, בסופו של דבר כידוע לך ריבונות צריך לפעמים לקחת. אין שום סיבה להתבייש על ה"כיבוש" ושאר דברים אחרים, כי בסך הכל המוסלמים הם אלו שסירבו להצעת החלוקה ונשבעו לזרוק את היהודים לים בשם הישות הדימיונית שלהם: "אללה".
הריבונות של היהודים, היא גם הסיבה ה-אמיתית לתיאולוגיה האנטי-ציונית החרדית, והם צודקים לחלוטין מבחינתם כי המדינה לא הייתה מוקמת לעולם אלמלא החילוניות, השאלה היא מתי החילונים יתגברו על רגשי הנחיתות שלהם ויגנו על על המפעל הציוני מפני האויב הכי עתיק שלו: הממסד הרבני.
בקשר לעובדים הזרים, זו באמת גם מדינתם, אבל יש להסדיר את מדיניות ההגירה בכדי שלא יבואו עובדים זרים מסיבות כלכליות ואז יזרקו אותם מסיבות כלכליות למשל. אני לא מאחל לך או לאף אחד להיות מגורש ממדינה כלשהי לאחר חצי שנה של עבודה רק בגלל סיבות כאלו, ולכן מה שצריך פשוט זו מדיניות הגירה מסודרת שתתן לאנשים שמגיעים לכאן גם זכויות ובתמורה המדינה תקבל יכולת שליטה על כמות העובדים הזרים.
בקשר לאירופה, אתה מאוד טועה אם אתה חושב שאירופה תושמד על ידי מוסלמים, וכבר קמו מפלגות ימניות כמו "מפלגת החירות" ההולנדית שדוגלת בשמרנות לאומית וליברליות.
המפלגה הזאת, היא מפלגה שמצהירה על כך שהיא הומניסטית והיא מונהגת על ידי יוצא בשאלה מהנצרות(אתאיסט) וציוני נלהב שאף התנדב בקיבוצים בארץ בשם חירט ווילדרס.
עכשיו תגיד לי, למה אתה עדיין חושב שכל ההומניסטים שייכים לשמאל? למה אתה לא מוכן להשתחרר מדיעות קדומות?
שחרר את עצמך!
יום טוב