יש טענה שאני תמיד נשאר נבוך כשאני שומע/קורא עליה. אני תמיד מנסה לחשוב איך אפשר להסביר אותה, אבל ללא יותר מדי הצלחה.
יש את הקטע (בספר דברים אני חושב): "…והיה אם לא תשמע בקול ה' אלוהיך לשמור לעשות את כל מצוותיו וחוקותיו, אשר אנוכי מצווך היום, ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך… והפיצך ה' בכל העמים, מקצה הארץ ועד קצה הארץ… ובגויים ההם לא תרגיע, לא יהיה מנוח לכף רגלך…"
נאמר פה שאם עם ישראל לא יעבוד את ה' כמצווה, הוא יופץ בכל העולם – ואנו רואים שעם ישראל באמת נפוץ היום בעולם. כמעט שאין מקום שאי אפשר למצוא בו יהודים.
נאמר פה גם שכאשר עם ישראל נמצא בקרב הגויים לא יהיה לו מנוחה ומרגוע, וההיסטוריה הוכיחה את זה לנכון.
ממש כאילו הנבואות האלו נכונות. אלה הטענות הכי קשות שאני מנסה להתמודד איתן בויכוח עם אדם מאמין.
דבר נוסף שגם נמנה עם טענות אלה:
יש פס': "ואם לא תשמעו לי, ולא תעשו את כל המצוות האלה… ואם בזאת לא תשמעו לי, והלכתם עמי בקרי… והשימותי אני את הארץ, ושממו עליה אויבכם היושבים בה" – ממש אומר שגם כשישבו פה אחרים הארץ תהיה שממה.
אני מביא ציטוט מהספר "הגות והשקפה ביהדות" מאת נתן צולמן: "והרי זה פלא! עד שעם ישראל לא שב "הביתה" היתה הארץ שוממה – עם ביצות וקדחת, ומחלות אחרות. ומאז עליית החלוצים הראשונים, התחילה הארץ ב"ה לפרוח: עמק יזרעאל ועמק החולה, שהיו מלאי ביצות, הפכו למקומות פוריים ביותר. כך גם אזורים אחרים. ואין זה מפני שהערבים לא היו מספיק מוכשרים. הרי דוקא הם עסקו בעיקר בחקלאות במשך כל השנים, ואילו החלוצים, ברובם לא עסקו בחקלאות לפני עלייתם לארץ. אלא, סוד הצלחתנו הוא, מפני שזוהי הבטחתו של הקב"ה, שארץ ישראל שייכת לנו, ולכן היא פורחת רק אצלנו.
… וכותב ר' רפאל מרדכי מולכו, בשנת 1700: "הסימן המובהק לגאולה הוא, כשנראה שירושלים יש בה תיקון ודירה. באחרית הימים עתידים ישראל מסוץ העולם ועד סופו לדרוש אותה, והיא מתישבת ומכינה עצמה לגאולה".
לפי ידיעתי כל רעיון השממה עומד במבחן ההיסטוריה, וכטענת נתן צולמן באמת הארץ פתאום פורחת כשאנחנו באנו לפה. דבריו של ר' רפאל מרדכי מולכו, גם די מביכים.
אני מבקש להתייחס לשלושת הנקודות שהעלתי, זה מאוד חשוב לי.
תודה רבה,
מוטי
ענייני הנבואות והגשמתן הם מתחום התפעלות הנפש כלומר, הרוצה להאמין ימצא בכל כוחו הגשמה לנבואה. אף שלמעשה, הנביאים לא התכוונו לחזות עתיד אלא לומר את דעתם מה היה ראוי להיות או הצפי העתידי לפי בחינתם את תהליכי ההיסטוריה. אבל לעולם לא התכוונו שאלוהים גילה להם עתיד.
עיקר זה הסברנו היטב במאמר "ביאור בעניין הנבואה בישראל" וראה עוד "כיצד חז"ל מיישבים מציאות שמכחישה את הנבואה". ואתה דוגמה נפלאה לכך, שהרוצה להאמין יגלה נפלאות ויתעלם מהעובדות. תן דעתך לדבריך שלך, אתה מביא קטע מסויים המתאים לגחמת רצונך ומתעלם מיתר הפסוקים המורים ההפך משחפצה נפשך. נצטט את הדברים ונעיר בסוגריים הערות, לשיטתך שפסוקים אלה מתייחסים לגלות בת זמננו: "וֶהֱפִיצְךָ ה' בְּכָל הָעַמִּים מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ עֵץ וָאָבֶן [ וכי היהודים עבדו עץ ואבן בגלות? אתמהה] … וֶהֱשִׁיבְךָ ה' מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ לֹא תֹסִיף עוֹד לִרְאֹתָהּ וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְאֵין קֹנֶה [ היהודים לא נמכרו לעבדים ולא שבו למצרים באוניות בגלות בת זמננו] (דברים כח) ויתירה מכך, בהמשך דבריך משתמע כאילו "ה' השיב את עם ישראל לארצו" והלא בתחילת דבריך כתבת שאנחנו נפוצים בכל העולם. ועוד, הציונות היא פרי הסרת עול מצוות מעל צווארנו ונטילת אחריות לחיינו בלי אלוהים ובלי מצוות, ומדוע אתה מייחס לחלוצים, מחללי השבת, כאילו צדיקים גמורים הם הראויים לגאולה מאת אלוהי ישראל, והלא מקרא זועק הוא: "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ: וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה" (דברים, ל ; 2-3) כלומר המציאות התקיימה בניגוד גמור לכתובים, בניגוד למציאות של תשובה לאלוהים. והאמת שהציבור החרדי ובמיוחד העדה החרדית אכן מתייחסים למציאות היהודים בארץ ישראל ככפירה והתרסה באלוהים, ודברים אלו ברורים למתבונן, עיין עוד בתשובתנו "יום העצמאות וגזלת אדמת ארץ ישראל". ואם רצונך להעמיק יותר בהסבר "הקללות/נבואות" של הפרשה שהבאת תוכל לעיין בדברינו "בפרשת בחוקותי: הקללות הכתובות בתורה אינן מפי אלוהים".
ולטענתך, שארץ ישראל הייתה שממה לאחר הגלות, תמה אני האם טרחת לעיין או לשאול היסטוריונים אם כך הדבר. אומנם איני היסטוריון אך פתחתי עבורך אנציקלופדיה עברית ערך "ארץ ישראל" עמ' 433 וכך נכתב: "המצב הכלכלי בארץ הלך והשתפר במשך התקופה הביזאנטית. עם שקיעת האימפריה במערב באו לא"י הרבה עולים נוצרים בעלי הון והשפעה, ובניהם הירונימוס, שהתיישב בבית לחם בלווית נשים צדקניות. נתרבו גם עולי רגל מכל ארצות המזרח…החקירה הארכיאולוגית הוכיחה, שצפיפות הישוב וגודלו של השטח המיושב והמעובד הגיע באותה תקופה לשיא". הרי לך שבפתיחת ספר קלה נתבדתה השערתך.
בברכה
דעת-אמת