16 שנים • Anon נתקלתי היום בהלכה שזיעזעה אותי עד היסוד. מדובר בדבר מעוות כל כך עד שאני חייב להעלות את הדברים לבחינתך ואולי תוכל להבהיר לי אם אני טועה כאן ובמה דברים אמורים..
רמב"ם, משנה תורה, הלכות איסורי ביאה, פרק א', הלכה יב':
" הבא על ערווה מן העריות והיא מתה, פטור מכלום; ואין צריך לומר בחייבי לאוין, שהוא פטור. והבא על הטריפה, או ששכב עם בהמה טריפה–חייב: חי הוא, אף על פי שסופו למות מחולי זה; ואפילו שחט בה שני סימנין, ועדיין היא מפרכסת–הבא עליה חייב, עד שתמות, או עד שיתיז את ראשה".
אני אגיד לך כיצד אני הבנתי את הדברים, ובבקשה תגיד לי אם אני טועה:
מי ששכב עם בהמה טריפה (כלומר, שעתידה למות בשנה הקרובה בוודאות בשל חולי או מום), למרות שיודע בוודאות שתמות – חייב. זו המשמעות של הקטע "חי הוא, אף על פי שסופו למות מחולי זה". כלומר, אם שכבת עם בהמה חיה אז אתה חייב, וגם אם תשכב עם בהמה גוססת שטרם מתה (בזמן פרפורי הגסיסה שלאחר השחיטה? כמה חולני!) , אתה תהיה חייב, כי העיקר מבחינת ההלכה זה שהבהמה איתה שוכבים נמצאת בחיים – אך אם תשכב עם בהמה מתה, אין בעיה. אתה פטור.
מה בשם מפלצת הספגתי קורה בעולם המעוות הזה??
האם מכך גם מובן ש"הבא על ערווה מן העריות והיא מתה" מדבר על שכיבה עם גופות??
אודה לעזרתך מאוד מאוד.
שלך,
ליאור הלפרין
צוות
הבנת נכון והזדעזעת נכון.
מקור ההלכה, סקס עם אישה מתה, נמצא בתלמוד:
היות והדברים מזעזעים אביא את תרגומו החופשי ולאחריו את המקור:
בתורה נכתב: "וְאֶל אֵשֶׁת עֲמִיתְךָ לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְזָרַע לְטָמְאָה בָה" (ויקרא, יח; 20)ּ
חז"ל (יבמות נה ע"ב) "השתעשעו" רבות בפרשנותם את הטקסט המקראי. והיות וסברו שסקס עם אשת איש אסור אפילו בחדירת כיפת האיבר מין (העטרה) ללא פליטת הזרע, תמהו: מדוע נאמר,בכל זאת, "שכבת זרע" בפסוק? על שאלה זו השיבו:
ללמדך שהעושה סקס עם אשת איש מתה פטור. וממנו נלמד לשאר איסורי ביאה כמו: השוכב עם אמו שמתה, אחותו וכו'.
[נוסח התלמוד כלשונו: "אמר רבא: למה לי דכתב רחמנא שכבת זרע בשפחה חרופה, שכבת זרע באשת איש, שכבת זרע בסוטה? דשפחה חרופה – כדאמרן. דאשת איש – פרט למשמש מת. הניחא למאן דאמר משמש מת בעריות – פטור, אלא למ"ד חייב, מאי איכא למימר? אלא, פרט למשמש מתה] .
כיוצא בו, השוכב עם בהמה מתה. כידוע, נאסר על-פי חוקי התורה, לשכב עם בהמה, אך אם היא מתה אין איסור. ואם הבהמה טריפה, כלומר עתידה למות תוך שנה, אסור לקיים יחסי מין איתה ועונשם בסקילה (סנהדרין עח ע"א).
מהשיח התלמודי נראה שהיצר המיני, בתקופת התלמוד עם גופות מתות ובעיקר עם בעלי חיים היה מצוי לרוב.
מעשה בערבי אחד שקנה ירך, חקק בה חור בגודל המתאים לאיבר מינו , רבע אותה עשה ממנה צלי ואכל אותה. (עבודה זרה, דף כב, עמוד ב). תיאור דוחה שאינו שונה מבעילת בהמה מתה.
אחד מחכמי בבל (אביי) נזהר לא לשהות (להתייחד) עם בהמות לבד שמא יתגבר עליו יצרו.
צא ולמד מהשיח את הנורמות התרבותיות של חז"ל, מהם דרשו פסוקים.
מה שחשוב להבין שבימינו עדיין לומדים טקסטים אלה כנתינתם בסיני. ולא שהנורמות של החרדים כנורמות חז"ל, הרי אם היו רבנים נאלצים לדרוש פסוקים, הם לא היו מעלים על דעתם למעט מצמד המילים " שְׁכָבְתְּךָ לְזָרַע" סקס עם אישה מתה. אלא שהם לומדים את הטקסט במנותק לריאלייה של חייהם. וזאת הסיבה שאם תעלה סוגיות אלה בפני רבנים ובחורי ישיבה הם לא יזכרו שלמדו זאת.
למעשה ציבור גדול בחברה הישראלית לומד כל היום טקסט כאילו נמצאים הם בישיבה של מעלה כעננה מרחפת מעל המציאות.
כדי להמחיש את לימודי בחורי הישובות "העמלים" וממתים מוחם בהבלי התלמוד, ראה את נושאי הפלפול:
חז"ל תקנו שנשים תלבשנה תחתונים שמא יבעל אותן קוף.
נתנו הוראות לאישה כיצד להינצל מנחש המתאווה אליהן.
אסרו לאלמנה לגדל כלב שמא תזדקק לו מינית.
דנו בדיני שואל פרה על מנת לשכב איתה.
אסרו למסור בהמה לשמירה בפנסיון של גויים החשודים לרבוע בהמות.
יחסו לכורש, מלך פרס, כלבה כמאהבת.
את האילוזיות המיניות של הרבנים תלו במעשה שטן: יום אחד נדמה השטן לרבי עקיבא כאישה היושבת בצמרת הדקל. התחיל לטפס לראש הדקל באמצע עלייתו עזבו יצר הרע והניחו (קידושין פא ע"א).
בברכה
דעת-אמת
ממקרה אחד, של דרשה מפוקפקת, אתם מיחסים לחז"ל סטיות מיניות? לא הגזמתם?
צוות
הבאנו דוגמאות רבות לשיח המיני של חז"ל. ואם כוונתך לסקס עם אישה מתה, אביא לך דוגמה נוספת:
חז"ל שאהבו להשמיץ מלכים שוררים, יחסו להורדוס בעילת תינוקת מתה שטמנה בחבית דבש.
הם "יודעים" לספר שהורדוס התאהב בתינוקת ולאחר התאבדותה טמן אותה בחבית דבש ובעלה במשך שבע שנים כדי לספק את יצרו המיני (בבא בתרא ג ע"ב).
התבונן בעצמך, לו היית רוצה להשמיץ את סדאם חוסיין, שליטה לשעבר של עיראק, האם היית מספר עליו שבעל ילדה מתה? לא!! זה לא היה עולה על דעתך אבל על דעת חז"ל עלה גם עלה. ויתירה מכך, הם לא השאירו את "הפנטזיות" המיניות שלהם בליבם אלא העלו אותם על כתב בטקסט המכונן של היהדות במשך אלפיים שנה. משמע, הנורמות המיניות שבתקופת חז"ל שונות משל זמננו.
אביא לפניך את לשון התלמוד:
"הורדוס עבדא דבית חשמונאי הוה, נתן עיניו באותה תינוקת. יומא חד שמע ההוא גברא בת קלא דאמר: כל עבדא דמריד השתא מצלח, קם קטלינהו לכולהו מרותיה ושיירה לההיא ינוקתא. כי חזת ההיא ינוקתא דקא בעי למינסבה, סליקא לאיגרא ורמא קלא, אמרה: כל מאן דאתי ואמר מבית חשמונאי קאתינא – עבדא הוא, דלא אישתיירא מינייהו אלא ההיא ינוקתא, וההיא ינוקתא נפלה מאיגרא לארעא. טמנה שבע שנין בדובשא. איכא דאמרי: בא עליה, איכא דאמרי: לא בא עליה. דאמרי לה בא עליה, הא דטמנה – ליתוביה ליצריה; ודאמרי לה לא בא עליה, האי דטמנה – כי היכי דנאמרו: בת מלך נסב" (בבא בתרא ג ע"ב).
תרגומו: הורדוס בצעירותו היה עבד למשפחה מיוחסת מבית חשמונאי. הוא התאהב באחת מבנות המשפחה. יום אחד שמע שמועה שעבד המורד באדונו יצליח. קם והרג את אדוניו מבית חשמונאי מלבד הילדה שהתאהב בה.
הורדוס רצה להינשא לה והיא סירבה. הילדה עלתה לגג הבית ודיווחה בקול גדול: האומר על עצמו שהוא מבית חשמונאי הוא עבד. ונפלה למותה. הורדוס טמנה בחבית דבש למשך שבע שנים. יש טוענים שבא עליה כדי לספק יצרו. ויש אומרים שטמנה בדבש כדי להתהדר שנשא בת מלכים.
בברכה
דעת – אמת
צוות
לא הייתי שוללת את האפשרות שהורדוס אכן שימר את גופתה. זו לא עדות יחידה לחניטה בדבש בעולם העתיק.
ייתכן שבלי התפיסה הדתית שיש טומאה בגופים מתים, לא היינו יושבים היום ומנקודת מבט נאורה מדברים על כמה שזה מגעיל ופרימיטיבי, להתעסק עם מתים.
ובגישה אולי פוסט-מודרנית, אשאל, במה שונה הקיצוניות כאן מלהט דתי ?
ברצוני לדעת האם מבחינת ההלכה סקס עם אישה ישנה משתווה לסקס עם גופה מתה?
תודה