שלום שלומית,

שמחתי מאוד לשאלתך.

אתיאיסט באופן כללי אינו מרגיש בנוח להימצא בין אנשים המאמינים בהזייה. למעשה ההרגשה היא שרוב אנשי העולם לוקים בשגעון והמתריע כלפי מחלת הדמיון הזו נתקל בתגובה חולנית.

אני מקווה, כפי שמסתמן, שהאנשים הנורמלים ילכו ויתרבו ויגיע הזמן שהדת היהודית תהפך למיתולוגיה משונה ומוזרה.

הבעיה בהשתתפות "ליל הסדר" היא שאנשים, באמת ובתמים, חושבים ש"אלוהים ולא מלאך" גאל את אבותינו ממצרים כדי לשעבד אותנו אליו. לו כל הבריות היו מתייחסים לסיפור כאגדה היה יותר קל.

ולא דיי בכך אלא שחוקי מדינת ישראל אוסרים מכירת חמץ בפרהסיא כדי לא לפגוע בחולים ההוזים – השיגעון הגיע עד לשלטון.

התשובה דיי מורכבת היות ובריטואל משפחתי עסקינן והדבר תלוי במשתתפים.

כמובן שאם כל המשתתפים אתאיסטים הרי שהדבר קל; ליל הסדר יהפך לליל הומניסטי.

לקרוא את ההגדה ולבקר אותה; לקרוא מאמרים ארכיאולוגים שלא הייתה יציאת מצרים, להרים את קרנו של כל אדם ולשלול את "שפוך חמתך על הגויים", במקום כנגד ארבעה בנים שני בנים ושתי בנות, כדי להטמיע את השוויון בין המינים, וכך הלאה… כך מרוויחים סעודה משותפת, אינטלקטואלית עם שירה ואכילה ואין מאחד גדול מזה.

אם המשתתפים מעורבים, אתאיסטים/תיאיסטים , מה שקורה ברוב המקרים, הייתי ממליץ לאתיאיסט לומר דברו ללא כחל וסרק (בלי להתבייש בתבונתו ובלי לפחד מפני החולים) : אני אתיאיסט ואיני מאמין בכל הסיפור הזה, אני חוגג אתכם כי אתם קרוביי ונעים לי לסעוד עמכם, אני מתנגד לכל המסרים השובניסטים והגזעניים, לשינאת הזר והשונה. ואם האתיאיסט קורא קטע מסוים מהגדה הוא יכול להכין מראש נאום קצר למען ההומניזם.

איני יודע אם עזרתי, אך הצלחתנו תלויה בהרמת קרנו של האתאיסט ההומניסט וככל שנתרבה נצליח.

ראי עוד תשובתנו: "איך אתאיסט יכול להיות יהודי".

לסיום אסביר את המילה הגדה:

אגדה (הגדה) – כל מה שבספרות התלמודית אינו "הלכה" – אינו עוסק בקביעת הדינים והמצוות בחיי היום יום – הוא "אגדה". אין הבדל בין הגדה לאגדה, הצורה העברית היא הגדה והצורה הארמית אגדתא, מאגדתא בארמית חזרו לעברית ואמרו אגדה.

המשמעות לאגדה כסיפור מעשייה שאינו אמת היא משמעות חדשה, הראשון שהשתמש במשמעות החדשה היה מנדלי מוכר ספרים (על-פי נתוני האקדמיה ללשון העברית).

בברכה

דעת – אמת

שולמית נוגעת בנקודה קשה וכואבת ומ-א-ד אותנטית שכל אתיאיסט מתלבט בה. כיצד לשמור ולשמר המסורת עם האתיאיזם. יש לדעתי, שני פתרונות: הראשון המיידי שהוא פתרון זמני, חלקי שנובע מההכרח. השני פתרון מלא, שלם, ואולי סופי. השני מצריך המון עבודה והשקעה ואפרט בהמשך. הראשון נוע מההכרח ליישב סתירה ברורה בין אתיאיזם למסורת שכל כולה מקורה בדת כך שגם חילוניים נאלצים לחגוג מסורת בסגנון דתי….. אני אתן דוגמה קטנה: יש לי טקס עם בני בן השלוש לקרוא סיפור לפני השינה והוא מאד אוהב את פו (הדב). יש לנו "טקס שינה" וזו "מסורת כבר. למרות שאני קורא לו הסיפור ברצינות רבה מאד אני יודע שזה סיפור, עבורו זו מציאות או כמו מציאות. שנינו נהנים שחבל על הזמן כל אחד בדרכו. כך בפסח עבורי זהו מפגש משפחתי כיפי ונעים עם אוכל טוב. כיוון שמשפחתי חילונית אנו קוראים "עד האוכל" באופן מכני וחסר חיים ו"נשמה" ו"יוצאים ידי חובה". משעמם וממש נורא. קצת נהנים עם הילדים בשירים. כיוון שאין במשפחה אנשי ספר ממש שיכולים לשתף פעולה לא ניתן להכניס דיונים מעניינים וקצת "רוח חילונית". חבל. הקיצר אני נהנה ממה שיש.

הפתרון השני נובע מהבעיה ובמיוחד מהעובדה שרוב האנשים צריכים טקס עם טקסקט, נוהל שמארגן את הערב וכו'. וכאן לוקה החילוניות היהודית ופה היא נופלת קשה מול הדת. מה עושה יהודי כמוני שהוא אתיאיסט גמור, כופר, אפיקורס ומומר לפי ההלכה ?? הגדרת היהדות שלי משוללת ויותר מכך שוללת את הדת. עדיין אני יהודי לפני ישראלי וכו'. הכיצד ? ובכן ההגדרה ה"עממית" רואה ביהדות דת, בעיקר אם לא רק דת. אני בטוח שיהדות היא הגדרה לעם, אתניות ותרבות. ואיפה הדת ? ובכן אצלי היא איננה אבל היא נכנסת בתוך התרבות שכוללת גם את הדת וגם עוד היבטים תרבותיים ויצירה יהודיים. אבותינו החילוניים / אתיאיסטים / ציוניים לא נתנו דעתם על כך באופן מלא ומספק. גם אם חשבו על העניין והגו בו רעיונות שונים בתכל'ס לא נוצר "קודקס" חילוני שיחליף את הדת. היה נסיון זמני וחלקי בקיבוצים שהתמודדו עם העניין ויצרו תרבות חליפית ללא הדת ברם היא היתה זמנית ומ-א-ד אידיאולוגית ולא התאימה לכלל העם והיא נעלמה עם השינוי באידיאולוגיה ועם השינוי באופי החלוצי של הקיבוצים. כך אנו החילוניים החופשיים והאתיאיסטיים שמגדירים עצמם כיהודים נותרנו בחסר בדיוק בנקודה שהשאלה של שולמית העלתה. ואנו נחותים מול הדתיים בנקודה זו. מה עושים ? מה הפתרון ?

אני סבור שחייב לקום "מכון חינוך ומחקר חילוני" שישנה את היהדות ואופיה מאופי דתי-דוסי לאופי חילוני-הומניסטי. מדובר בעבודה קשה, עצומה בהיקפה שתארך זמן אבל בסיומה ליהודי החילוני-חופשי יהיה "קודקס" ערכים, תרבות,טקסים מטקסי החיים ?(ברית, בר מצוה, חתונה וקבורה)? ועבור בחגים המסורתיים ואולי אפילו נוספים, חדשים. ישנם מכונים כמו: בינה, והישיבה החילונית של דב אלבוים ואנשי חינוך והגות כמו אודי אלוני, שניאור עינם ועוד רבים טובים ומצויינים שיוכלו לתרום במסגרת המכון הזה ולעזור וליצור את היצירה החילונית-הומניסטית יהודית. כבר הגשמנו בחומר ע"י הציונות המעשית שקיבצה את היהודים בישראל והקימה מדינה, מוסדות וצבא אך טרם בנינו את החלק ה"רוחני" במובן התרבותי-אינטלקטואלי טקסי ולא במובן הרוחניקייות, חלילה. ואז כשתושלם היצירה החילונית שאלתך תהיה מיותרת ונוכל להזמין חברים דתיים לראות "סדר" חילוני היונק מהמסורת אך מלא תכנים הומניים-נאורים ויפים. רעיון החירות, העבדות, ועוד ערכים ורעיונות בראיה חילונית-הומנית. אחחח זה יהיה סדר ראוי, מעניין ומהנה. ועד אז…עד אז תזכרי את "טקס השינה" ואת פו הדב……

עמית

לעמית

שמע, קראתי את התגובה שלך עד האמצע וכהו עיני, אתה יהודי לפני שאתה ישראלי ? במה בדיוק ? איזה תוכן היסטורי- יהודי אתה יוצק לחייך ? האם אתה דובר אולי איזה שפה יהודית, כגון אידיש או לדינו ? או שאתה כמו אנשי הקבלה, מאמין שבגלל המילה שעשו לך (ככל הנראה) מחויב אתה להיקרא יהודי ?

מאוד מוזר שאתאיסט כמוך בוחר להיות קודם יהודי ורק אז ישראלי, אני במקומך, הייתי בוחר להיות ישראלי, אפילו בלי המילה "יהודי", כך יהיה לך לנקל להתנתק מהמסורת, ויחד עם זה להישאר "עמך". למה לך ללכת ולהקים דת חדשה כשאתה יכול לאמץ אחלה זהות שתחתה מצטופפים בין אומות ועמים שונים, ללא הבדל דת מין וגזע ?

אני שואל ברצינות גמורה, ומצפה לתשובה כנה, ואני גם רציני בכך שלא אני הייתי אתה, או לכל הפחות התאיסט, לא הייתי שם את הזהות היהודית שלי ראשונה.

בציפיה לתשובה,

מושיקו