שלום טל,

שאלתך כבר נשאלה במדורנו תמצא אותה "כאן". כדי להקל עליך אביא בפניך קטע מהנאמר שם: "המלבי"ם , רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל (1809 – 1879) כיהן כרב ברומניה וברוסיה פירש את שירי העגבים בשיר השירים כמטפאורה לרוחניות דתית. בפסוק שבשיר השירים נאמר כך:

"הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים … כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵך" (שיר השירים, ד; 1-3).

המלבי"ם מפרש את המילים " כְּפֶלַח הָרִמּוֹן": דומה כ*פלח הרימון* שהוא מלא תרי"ג (613) גרעינין, כן עצמותה מלאה אורות שכליות אלוהית" (מלבי"ם, שיר השירים, ד; 3). הרי לך כיצד נהפך תיאור טבע מקסים, בשיר השירים, לאורות אלוהיות ב – 613 גרגירי רימון. המדהים הוא שיש רבנים הסוברים שמספר גרגירי הרמון הם 248 בלבד כנגד (רמ"ח) מצוות עשה בלבד (רבי מנחם מנדל שניאורסון, שיחת חמשה עשר בשבט תשנ"ב, נדפס בספר "התוועדויות תשנ"ב" ח"ב, וב"ספר השיחות תשנ"ב" חלק ב). זה אומר 613 וזה אומר 248 הכל לפי גחמת הלב, כאילו אמרו מה משנה המציאות של מספר גרגירי הרימון, מה שחשוב כיצד המאמינים יתייחסו למספר גרגירי הרימון כדי שיהיה תואם את האמונה. לשון אחר, את המציאות יש להכפיף לאמונה ולא את האמונה למציאות. ואם תעקוב אחרי מאמרנו הפרוסים באתר תגלה שזו תופעה רווחת של חז"ל והבאים אחריהם לבדות מציאות מתוך פלפול ופרושי פסוקים מבלי לבדוק. לא שהאמינו לדבריהם שלהם עצמם אלא שלא חשובה להם המציאות אלא האמונה".

בברכה

דעת-אמת

תבינו הרי אתם מתיחסים לרבנים כאל אדם שאפילו לא יודע לספור גרגירי רימון ויש מחלוקת במציאות, הרי ברור שלא היה בעיה לרב מסויים לפתוח רימון ולבדוק כמה גרגירים יש ברימון, ועוד הרי יש רימונים קטנים וגדולים, אז מה הם גם לא ידעו לחשבן שיש ברימון קטן פחות וברימון גדול יותר, ומי אנחנו שנגיד שהם טועים, אלא לא הבנו מה שהם אומרים נו אז מה? יכול להיות שהתכוונו שהן פחות משש מאות ושלוש עשרה יכול להיות עוד אלפי דברים שאנחנו לא מבינים.

שמעון

שלום שמעון,

תשובתך מעידה על אמונתך כלומר, ביטול שיקול הדעת שלך והתעוזה לחשוב בעצמך.

או כפי שביטא זאת גוויצ'ארדיני, איש הרנסס האיטלקי: "להאמין – פירושו לדבוק בכל מחיר בדברים שאינם מתקבלים על הדעת".

שאלה לי אליך: על שום מה קבעת שאדם פלוני חכם ואילו אלמוני פחות?

דעת – אמת

זה שנים אני נתקל באנשים שטוענים שרב זה או אחר אמר שמספר הגרעינים ברימון הוא 613 בכל רימון שבעולם. שאלתי הטפשית היתה תמיד "איך הוא יודע? הוא ספר?" .

"מה פתאום, זה כתוב בתורה. תפתח כל רימון ותראה. "

ובכן, תמיד חשבתי שנחוץ כאן ניסוי אמפירי מדעי, אך המחשבה על התבוססות במיץ הרימונים בלי למעול בהם הניאה אותי מן המעשה המדעי.

משום כך, תודתי לטל שטרח וספר. כעת אוכל לומר

"613? לא בהכרח/

הנה טל את הרימון פתח/

ולמנות את גרגיריו טרח/

ו-700 גרגירים הוא הסך."

שמעון ק

אפילו היונים בימי אריסטו כולל אריסטו עצמו לא היו אמונים על ניסויים וודאי שחז"ל לא

ואני שחי בציבור החרדי יודע שהדעה הרווחת היא שאכן רימון קטן כגדול מכיל 613 גרעינם ואף אחד לא טורח לבדוק אפילו דברים קלים מזה

אני אישית בדקתי ויצא לי סכומים אחרים ואז עדיין האמנתי בכל זאת היום אני יודע שזה עוד אחת מאין ספור שטויות הכתובות בתלמוד ומפרשיו.

יהודה

שכחתן לומר שיסוד הדרשה בדברי חז"ל : "אף ריקנים שבכם מלאים מצוות כרימון".ברכות (נז',א').

אני פתחתי רימון אקראי ולא התעצלתי וספרתי את מספר הגרעינים ויצא לי 910 בדיוק, שזה יותר בשליש ממה שחשב בעל הדרשה, אבל גם יוצא בגימטריה תשרי / תמים תהיה / אוהב נשים יפות / אלוהים שיעזור לי איזו כונפה / טוב לאונן נגד כאבי ראש חזקים / דלקת האשכים / חבר אתה חופר