17 שנים • Anon תקופת ההתנחלות ואף מאות בשנים קודם לכן התאפיינה בעבודה/פולחן אלילי של כל עמי האזור. מקדשים נבנו, היכלות הוקמו, קורבנות בהמה ואדם הוקרבו. הדת הייתה גלויה, נראית ונחזית – אפשר היה לראות את האלים ולמששם. בפני חכמים/פילוסופים יהודים קדמונים ניצבה בעיה בעת כתיבת התורה, והם קיבלו החלטה נבונה, שבצד בנייה של אלוהים רוחני ובלתי נראה, אלוהים מוחלט, מופשט ואוניברסאלי, יש למלא אותו ואת נציגתו – התורה בתכנים ממשיים, כי העם לא יוכל להבין אמונה מופשטת בלבד, וע"כ הביאו את כל החושים הגשמיים להכרה רוחנית באל שאינו נחזה: הקמת משכן, תפילין ו ציצית, ריח ניחוחו של הבשר הנחרך ע"ג המזבח הגשמי, עשן של קטורת ריחנית, מצה, שבעת המינים ועוד ועוד', אלה הם סממנים חשובים לפולחן של הדת הניתנים לחוש אותם באמצעות כל החושים השונים (כך נוהגת כל דת). החל באוזן השומעת את קול השופר וכלה בעין הרואה כל אלה.
מן ההיסטוריה האנושית בת אלפי שנים, אנו למדים שהיו כאן עמים שעברו ובטלו, עמים שנעלמו והתאיידו, עמים שהושמדו ועמים שקבלו עליהם את דת הכובש ונטמעו בו עד אובדן זהות מוחלטת. אבל לא כך קרה לעם היהודי, למרות הרדיפות והפוגרומים והמלחמות, נותר הוא עומד על רגליו, ולא משום שהיה חזק יותר, אלא, משום שהיה נחוש להתבדל ולשמר על הזהות היהודית עד כדי "ייהרג ואל יעבור".
המציאות ההיסטורית עד הנה, של עם ישראל מוכיחה כי קשה להפריך ואולי לא ניתן לסתור את המשפט: "יותר מששמרו בני ישראל את התורה, שמרה היא עליהם".
הייתי שמח לשמוע את תגובת דעת אמת.
תודה – אפי
צוות
בגוף שאלתך נמצאת התשובה.
הנה אתה כותב, שלפנים, לפני חורבן המקדש, העם היהודי שמר על זהותו באופן הבא (אני מצטט מדבריך) : הקמת משכן, תפילין וציצית, ריח ניחוחו של הבשר הנחרך ע"ג המזבח הגשמי, עשן של קטורת ריחנית, מצה, שבעת המינים ועוד ועוד". ואילו לאחר שנחרב בית המקדש נאלצו מנהיגי העם היהודי להמיר את עבודת המקדש ויתר הטקסים שנהגו עד תקופתם לטקסים אחרים. ובלשונם: "תפלות כנגד תמידין תקנום" (ברכות כו ע"ב).
העולה מכך, שהמציאות משנה את הטקסים ואת "המאחד" בין קבוצת אנשים. הייתי משתמש במשפט הבא: "יותר משהתורה שבכתב שמרה על בני ישראל המרת התורה שבכתב לתורה שבעל-פה שמרה על בני ישראל". משפט זה תקף עד לעת החדשה. מכאן ואילך המשפט הבא יציג את תופעת הקולקטיב היהודי בזמננו: "יותר מששמרה ההלכה את בני ישראל הרפורמות החדשות שמרו עליה". רצוני לומר שדור דור והתאמת טקסיו, ערכיו ותרבותו הם הם המשמרים. מי שאימץ את השמרנות, ללא התאמה למציאות, התנדף – זה מה שקרה לצדוקים, לקראים ולשומרונים. עכשיו, תן דעתך, לו הקולקטיב היהודי היה ממשיך לשמר את ההלכה? מדינת ישראל לא הייתה קמה! (הרי ההלכה אוסרת הקמת מדינה, עיין בתשובה "יום העצמאות וגזלת ארץ ישראל"). הקולקטיב היהודי בגולה, לאחר העת החדשה, בזמן שרוח חדשה נשבה בעולם: רוח של שוויון, חירות ואושרו של הפרט, היה נחשב ככת תמהונית הדבקה בעולם ישן (זה מה שקורה היום לכת החרדית שנחשבת להזויה המנותקת מהמציאות). כת המדקדקת בגודלה של האבן המותרת לקנח בה את פי הטבעת, ומה דין פרה אדומה שצמח לה שערה לבנה בזנב וכהנה דברי הבל לרוב כפי שימצא הקורא במדור "הפלפול היומי".
דבר נוסף (חשוב אף יותר), שימור עם אינו ערך מוחלט. שימור עם אינו "קרן המזבח" שיכול להתיר אכזריות, זוועות ודקדוקי עניות חסרי רלוונטיות. וכי מה תאמר כשתראה זקן עם בגדים משנות נעוריו אשר יסביר לך את פשר בגדיו הישנים "אני שומר על מסורת נעוריי", או מה תאמר לקשיש שבפיו מוצץ תינוקות הטוען: "ששומר על מנהגו מתקופת ילדותו"? הרי בוז יבוזו לו ולאחד המשוגעים יחשב. האדם, כל אדם במשמע, צריך להכריע מהי הדרך הישרה שיבור לו האדם: דבקות בהבלי ההלכה, בגזענות ההלכתית ובשמרנות הזויה של פולחנים (היום יש כת תמהונית נוספת הרוצה להקריב את קורבן הפסח, אין סוף להבלים), או לקבל את ערכי העולם הנאור? תנועת הציונות, כהמשך היסטורי לעם היהודי, הכריעה: קבלת ערכי האומות המאוחדות! זוהי ההכרעה החשובה ביותר בתולדות ישראל מאז היה לעם. וכך הכריזו בראש מורם בהכרזתם על עצמאותם המדינית: "מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות." בניגוד להלכה. עיין עוד בתשובה: "מדינת היהודים".
בברכה
דעת – אמת
ולא על נאורות .
נאורות והשכלה הם חלק בלתי נפרד מהדת היהודית שהביאה את הנאורות וההשכלה לעולם.
כאשר אדם נאור לא מסכים לדעה של חברו הוא לא מבזה וצוחק על דעת חברו אלא מנסה להפריחה בצורה עניינית מדעית תוך מתן כבוד לדעות ולתפיסת העולם של הזולת.
ברדני
צוות
ראוי שתסביר לנו ולקוראי דעת-אמת את דבריהם "העמוקים" של חז"ל. אינך יכול להסתתר תחת מעטה סודיות ולטעון שמי שלא מבין הוא בור.
הנאורות, כפי שהפילוסוף קנט הגדירה, היא התעוזה לחשוב בעצמך. והיום, בעולם הישיבות, מחנכים לציות וביטול המחשבה העצמית כלפי "קדושי" חכמי התלמוד. משמע, החינוך החרדי נוגד את הנאורות.
בברכה
דעת – אמת