שאלות ותשובותיש לי מספר שאלות
15 שנים • Anon
1. האם היהדות היא דת לדעתך?

2. מה תפקיד התורה לדעתך?

3. האם התורה מתיימרת להיות מדע?

4. מה מקומו של הרצון האנושי? מהו? סתם נטע זר במציאות שמגבילה אותו?

5. מה מטרת האתר? למה חשוב לך "לשחרר" אנשים?

6. יכול להיות שכל מה שמציק לך זה איך שמלמדים את התורה

אשמח אם תענה לי. אני בעצמי מה שנקרא "חוזרת בתשובה".

מיכל

2 Answers
15 שנים • jsadmin צוות
שלום מיכל,

אשיבך בקצרה ולאריכות עייני בכתבנו באתר. כחוזרת בתשובה עייני במאמר מעמד האישה בהלכה במדור "דת ומוסר" ובקונטרסים..

1. היהדות בזמננו לבשה אדרת חדשה והפכה לתרבות; פשטה מעליה את הדת והתכסתה בתרבות שהדת האורתודוקסית, הרפורמית, הקונסרבטיבית מתקבלות כתת תרבות (למרות שלמעשה הקהילות החרדיות הנן כת) ממכלול היהדות.

2. לתורה שבכתב אין תפקיד מעשי היא מייצגת סמל – שאלוהים בחר בעם קטן כעם נבחר ועל מנהיגיו לחוקק את החוקים בכל דור ודור.

3. התורה אינה מדע ואינה מתכוונת להיות כזאת אף במונחי המדע לתקופת חיבורה קל וחומר לזמננו.

4. הרצון האנושי כמוהו כרצון החיות זוהי התשוקה הטבעית שבתוכנו. ההגבלות והריסון שהחברה האנושית מציבה לרצון נובעות מהתבונה. חברה שרוצה להתנהל באופן תקין ולגרום לאושר רב לכמה שיותר אנשים מבינה שיש לפעול על פי עקרון השוויון: מה ששנוא עליך לא תעשה לחבריך (שוויון בשב ואל תעשה) ואהבת לרעך כמוך (שוויון בקום עשה).

5. מטרת דעת אמת לשחרר את האדם מפחדיו, אמונות שווא, מתלות באחרים ושיעבוד להם כל אלה גורמים לאדם עבדות וסבל.

6. התורה עצמה ואחריה המשנה והתלמוד מבוססים על "אמת אבסולוטית" המושתת על התגלות אלוהים לעם היהודי בלבד. כלומר הדת עצמה מטפחת חוסר סובלנות, גזענות, שינאה לדעה אחרת….

בברכה

דעת – אמת

15 שנים •
שלום מיכל.

אוסיף את הגיגיי שלי על דבריו של ירון. אך ראשית קישור למאמר בדבר מעמד האישה בהלכה:

https://daat-emet.sentice.com/articles/article.cfm?article_id=120&lang=he

1. האם היהדות היא דת לדעתך?

אני מבצע חלוקה ברורה בין דת היהדות ובין העם היהודי. אני בן לעם היהודי, אליו נולתי, אך בשום אופן לא חלק מדת היהדות אותה אני תופס כשגויה. וכשם שלא כל ההודים חייבים להיות בני דת ההינדו, כך אין חייבים כל היהודים להיות בני דת היהדות – וזה שהשמות נשמעים קרובים, לא מוסיף דבר לכורח של בני אותו העם לקיים את פולחניה של דת זו או אחרת.

ירון, מנהלנו כאן, מציין שהיהדות הינה תרבותו של העם היהודי, הכוללת כל יצירה שנבעה מקרב בני עמנו, וגם, בין היתר כוללת בתוכה גם את דת היהדות, כאחת מאותן היצירות – ואני אינני מבקש לחלוק עליו כאן. גם אני לומד את הדת היהודית על שלל הדעות והגוונים בה, לטוב ולרע, כנכס תרבותי. אלא שמאסתי באנשים המתעקשים לחבר בין מושגים ולבלבל בין שייכות אתנית לבין דת.

וראי גם את תגובתי בשאלה "איך אתיאיסט יכול להיות יהודי"

https://daat-emet.sentice.com/questions/index.cfm?MESSAGEID=3147

2. מה תפקיד התורה לדעתך?

התורה מורכבת מרבדים שונים: למרות העיסוק במניית ציוויי הדת הפולחניים-אורתופרקטיים בויקרא ואלו המדינתיים-חברתיים בספר דברים לדעתי החלקים האלו פחות מעניינים בבואנו לבדוק את תפקיד התורה. מעניינים יותר הרבדים הנשקפים בספרים הבסיסיים ביותר. חלקם קוסמוגניים ,כלומר, המנסים להביא הסבר ליקום ולתופעות הטבע סביבנו. דומאות לכך יש לרוב בסיפורי בראשית. חלק מהרבדים של התורה הם מיתולוגיים הירואיים, העוקבים אחר דמות ראשית ומנסים בעזרתה ליישב שאלות העולות בתקופה בה נכתב הסיפור. התורה היתה גם כלי אידיאולוגי-פוליטי רב עוצמה.

אביא לך דוגמא לשימוש בתורה בשני התחומים האחרונים:

ראשית כל, על כותבי התנ"ך בני הממלכות יהודה וישראל היה צורך להסביר מה מקורם של שכניהם. לא משנה מה יש להם להגיד על מקורותיהם הם, כותבי האגדה הישראלים פשוט מארגנים לכך הסבר משלהם שיכלל בסאגה המשפחתית של תחילת החומש, ורואים בזה פתרון מספק. ואז נוסף על זה הנופך הפוליטי: הפתגם "מעשה אבות סימן לבנים" אינו סתם פתגם. מדובר באמונה שרווחה מאוד בקרב העברים, ולפיה, כל מה שעשו האבות ישפיע גם על בניהם, למשך כל הדורות הבאים. הבנים חוזרים על מעשי אבותיהם או שהם נענשים בעקבות מעשי אבותיהם, או שנחלתם מושפעת מהבטרת האל לאבותיהם וכו'. קחי את האמונה הזו ותכילי אותה, דרך הטקסט המקראי, על אומות יריבות – והנה לנו לגיטימציה לזלזל בהם, לכבוש אותם, או להשמיד אותם.

דוגמא טובה אחת לכך היא האגדה על נח: בסיפור נח מתואר חם כאילו חטא בראיית ערוות אביו (פרוש רש"י בראשית ט' כד') כשזה היה שיכור, אך יש גם מקורות בטר-מקראיים המתארים את המעשה כאילו שכב איתו או סירס אותו ("וידע את אשר עשה לו בנו הקטן – רב ושמואל, חד אמר סירסו, וחד אמר רבעו". תלמוד בבלי, סנהדרין ע' ע"א). כך או כך, כתוצאה מהמעשה הלא מחמיא קילל נח את בניו של חם, מצרים וכנען. הנה, איזה יופי, יש לנו הסבר למקורם של המצרים והכנענים, וגם יש לנו לגיטימציה לזלזל בהם ולגנותם בענייני מין, כאילו זו היא מחשבתם היחידה, דבר שעוד חוזר על עצמו לאורך התנ"ך. הדבר גם נתן לנו, בני שם "המבורכים" הצדקה לכבוש את שטחיהם של החתי, היבוסי, האמורי, הגרגשי, החוי והפרזי – בניו (על פי האגדה) של כנען "המקולל". הדבר ממש נאמר מפורשות בתלמוד: "כנענים אמרו ארץ כנען שלנו היא.. אמר להם גביהא בן פסיסא.. הרי כתוב בתורה 'ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו'. עבד שקנה נכסים, עבד למי ונכסים למי?" (תלמוד בבלי, סנהדרין צא' ע"ב). מובן שהכנענים לא מקבלים את השושלת המתוארת בתנ"ך כשושלתם, ויש להם סיפורים משלהם כדי להסביר את מוצאם, מלאים בגיבורים אפיים החביבים על האלים (קרא את הספר 'מיתולוגיה כנענית' בסדרה 'מיתוסים' של הוצאת 'מפה') – אבל ישראל הצמידו להם סיפור שעונה על צרכיהם החברתיים ועל שאיפותיהם הצבאיות.

לבניו של שם, הבן "המבורך" של נח, ייחסו את יסוד הממלכות עילם ואשור, וכן את ממלכת ארם ואת ממלכת לוד (אחת מערי-המדינה העצמאיות הגדולות בארץ מאות שנים). אז הנה הם סיפקו לעצמם הסבר מאיפה אותם ממלכות הגיעו, וגם הסבר מדוע הן עלו לגדולה. בהמשך ממלכת ישראל תוחרב ע"י אשור, אבל בזמן בו נכתבו הדברים המקרא לא כתב דברים רעים על מי שהיה מחוץ לקונפליקט המקומי.

כהקבלה לסיפור נח, ושוב בהתייחסנו לעמים שכן היינו מצויים בקונפליקט איתם: ללוט היו שתי בנות ששיכרו אותו ושכבו איתו כדי להביא ילדים לעולם. "ותהרינה שתי בנות-לוט, מאביהן. ותלד הבכירה בן, ותקרא שמו מואב: הוא אבי-מואב, עד-היום. והצעירה גם-היא ילדה בן, ותקרא שמו בן-עמי: הוא אבי בני-עמון, עד-היום" (בראשית יט', לו'-לח') הנה לנו, איזה יופי, הסבר למקורם של שכנינו המאיימים ממזרח, עמון ומואב, ועוד כזה הסבר שמאפשר לנו לצחוק עליהם שזוהי, לכאורה, המורשת העלובה והמביכה שלהם. מעניין כמה מבני ממלכת ישראל הסתכלו אל מעבר לגבול והחניקו גיחוך.

אם נתקרב אל האבות, אז ישמעל נקרא להסביר את כל ממלכות ערב הרחוקות יותר (נביות, קדר, אדבאל, מבשם, משמע, דומה, משא, חדד, תימא, יטור, נפיש וקדמה), ואילו עשיו נקרא להסביר את ממלכת אדום הדרומית, שאיימה על ממלכת יהודה, וכן את עמלק, שקרוב לוודאי שהיו עם של נוודים כדוגמת הבדואים, שהעברים באו עימם במגע תכוף ומרובה חיכוחים.

בשני המקרים גם יחד חומר התעמולה המקראי נותן לעברים כל צידוק דתי שרק נחוץ להם לצורך מימוש שאיפותיהם הפוליטיות, שבמקרה זה הן השמדתם ושיעבודם של עמים שכנים איתם הם נמצאים בקונפליקט.

אני חייב לציין שהמקרא במקרה הזה עשה עבודה טובה מאוד בשני התפקידים הללו, מתן ההסבר לשאלות חשובות ומתן הלגיטימציה הדתית לאספקט הפוליטי של חיי המדינה המניצים בישראל וביהודה. רק שבין עבודתו זו לבין המציאות בפועל, הקשר דק עד בלתי-קיים.

3. האם התורה מתיימרת להיות מדע?

לא, התורה לא מתיימרת להיות מדע. היא מתיימרת להסביר לנו כיצד באו לידי קיום היקום, הארץ והחיים עליה (הסברים קוסמוגניים), והיא עושה זאת באמצעים סיפוריים-מיתולוגיים שכלל אינם תואמים את המדע בימינו, אבל לרגע אחד, מעולם, לא טען איש מרבותינו שהתורה ו/או התורה שבע"פ מכילים "ידע מדעי מודרני", כפי שאני בטוח ששמעת לא פעם ממטיפים לתחרוד כגון זמיר כהן וחבורת 'הידברות'. למעשה, הטענה הזו עומדת בסתירה לעצם ההלכה היהודית.

הרמב"ם, מי שהינו ללא ספק וללא כחל וסרק גדול הפוסקים של דת היהדות בכל הדורות, "הנשר הגדול", מי שנאמר עליו שממשה (בן עמרם, משה רבנו) ועד משה (בן מיימון, הוא הרמב"ם) לא קם כמשה, הוא כותב בפירוש לגבי חז"ל, שהם התנאים והאמוראים כותבי המשנה והגמרא, במורה נבוכים פרק ג, יד:

"אל תבקשני לתאם כל מה שאמרו מענייני התכונה עם המצב כפי שהוא, לפי שהמדעים באותו הזמן היו חסרים, ולא דברו בכך משום שיש להם מסורת באותם הדברים מן הנביאים, אלא מצד שהם ידעני אותם הדורות באותם המקצועות, או שמעום מידעני אותם הדורות."

אומר כאן הרמב"ם שאין בידיעות חז"ל שום דבר אלוקי,יותר מזה-הלכו חז"ל אל ידעני הדורות *הגויים* (שהרי יהודים באותה תקופה לא עסקו בכך אלא רק בעבודת האלוהים) ומשם קבעו את ההלכות שמחייבות את כל היהודים הדתיים כבר אלפי שנים.

הרמב"ם, שהיה פילוסוף והעריך רבות את הפילוסופים היווניים ואת אריסטו, גם אומר במורה הנבוכים (פרק ב, ח):

"ומשם תבין את זה, ואל יהיה מוזר בעיניך שהשקפת אריסטו חולקת על השקפת חכמים ז"ל בזה… וכבר ידעת שהכריעו השקפת חכמי אומות העולם על השקפתם בענינים אלו של התכונה, והוא אומרם ונצחו חכמי אומות העולם."

והרי שההוכחה מהכתוב לדברי הרמב"ם נמצאת בגמרא במסכת פסחים עמוד צ"ד, ששם יש מחלוקת בין חכמי העולם לבין חכמי היהדות (בעניין תנועת השמש סביב/מעל כיפת השמיים – כי אז לא דמיינו בכלל שהארץ היא הסובבת את השמש) והגמרא מסכמת: "ונראה דבריכם מדברינו," ומכאן הרי שהודו חכמי ישראל לחכמי אומות העולם.

עכשיו השאלה היא – מאחר שע"פ המקורות וע"פ התבונה ברור לחלוטין שגם היהדות לא חלקה על כך שהידע של חז"ל לא היה אלוהי, אלא בא מידעני אומות העולם (ה"גויים") – מדוע עם כך ממשיכים מחזירים בתשובה באתרים כמו "הידברות" "שופר" להתאמץ כל כך להוכיח קשר בין התורה למדע כשהמקורות היהודיים מודים שאין כך?

התשובה המרה לכך, היא שיש להם היתר הלכתי לשקר לקהל מאזיניהם כי להחזירם בתשובה. אני מפנה אותך בקישור למקום בו תמצאי את פירוט פסי ההלכה הללו, בתוספת הדגמה כיצד זמיר כהן מיישם אותם בפועל באחד מטיעוניו המפורסמים כאילו "המדע מגלה את האמת שבתנ"ך".

חפשי בשרשור את שמי, ליאור הלפרין, וקראי את דברי בסוגיית "נרתיק השמש" כאן: https://daat-emet.sentice.com/questions/index.cfm?MESSAGEID=4051

ואת תשובת ההמשך כאן: https://daat-emet.sentice.com/questions/index.cfm?MESSAGEID=4970

4. מה מקומו של הרצון האנושי? מהו? סתם נטע זר במציאות שמגבילה אותו?

השאלה אינה מובנת במיוחד, לצערי. מה מקומו של הרצון האנושי, מאיזו בחינה? אם התכוונת למקומו הפיסי, הרי שמדובר במוחנו.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%97

האם את מתכוונת למקומו של הצון הפרטי של כל אדם אינדיוידואל בתוך מערכת חברתית של משפחה, קהילה, מדינה וכו', הרי שמקומו של האדם בהיררכיה החברתית בקהילתו נקבע על פי קריטריונים רבים, והם משתנים בין תרבות לתרבות ובין קהילה לקהילה.

בתרבותנו המערבית וקרב החברה הדוגלת בערכי ההומניזם, השמה את חיי האדם, טובתו וחירותו במרכז, הרי שהפרט חופשי לפעול כרצונו ועל פי שיקול דעתו בכל תחום, ובלבד שלא יפגע בכך בזולת, כפי האימרה: "חירותך לנופף בזרועותיך כרצונך, מסתיים היכן שמתחיל קצה אפה של חברתך". מובן שאנו מוגבלים בתחומים אחרים בין אם על ידי המדינה ובין אם על ידי המשפחה המצפה מאיתנו לדברים מסויימים ומפעילה סנקציות בנושאים אחרים, אך ניסיתי לפשט את העניין ככל יכולתי.

5. מה מטרת האתר? למה חשוב לך "לשחרר" אנשים?

קראי בבקשה את הכתוב בדף ההכרות "אודותנו":

https://daat-emet.sentice.com/aboutus.cfm

6. יכול להיות שכל מה שמציק לך זה איך שמלמדים את התורה.

גם זה מציק ללא ספק, שמלמדים את סיפורי החומשים כאילו היו היסטוריה צרופה ומעוגנת במציאות, כאשר אך במיתוסים עסקינן. הארכיאולוגיה של היום אינה סבלנית לקפיצות מחשבתיות כגון אלו וכן אינה מסתכלת על התנ"ך כעל מקור היסטורי נאמן. כל ראיה צריכה להיבחן בפני עצמה ובהשוואה לראיות ארכיאולוגיות ממקורות אחרים, ואם משהו מזה יתאים למה שרשום בתנ"ך – מה טוב, ואם לא אז לא. כרגע המקום הראשון בו נמצאת התאמה בין המקרא לארכיאולוגיה היא מסעו של פרעה שישק לכנען במאה ה-9 לפנה"ס. וקראי כאן: http://news.walla.co.il/?w=//91308

אבל לא, זו אינה הבעיה היחידה, ובוודאי שאין די בה לצורך הקמת האתר הזה. גם לא דרך לימוד התלמוד, המניחה את סיפורי המקרא ואת מה שלדידם נחשב כ"דבר האלוהים" בארון הקודש כאבן שאין לה הופכין, ומתעסקת תחת זאת במסורת משפטית בבלית קדומה כאילו אין בלתה.

הבעיה העיקרית שלנו היא שישראל מתדרדרת לעברי פי פחת ביחסי דת ומדינה, ואנו מנסים בכל כוחנו לשמש כקוריוז שיעיר את הציבור בזמן כדי למנוע זאת.

אני עצמי מה שנקרא "יוצא בשאלה". אשמח אם תחליטי להוסיף ולהתכתב עימי גם במייל הפרטי בנושאים שמעניינים אותך, מתוך הרשימה בה נגענו או בכלל.

lioruru@gmail.com

בברכה,

ליאור הלפרין