שלום סארגון,

המושגים גן עדן, גיהנם, עולם הבא, ימות המשיח ותחיית המתים פשטו צורה ולבשו צורה במרוצת השנים, כדרכם של דתות המתאימות את הבליהם לרוח ההמון.

בתקופת התלמוד המונח "עולם הבא" אינו ברור ונראה שכוונתם לעולם שיבוא בזמן לאחר העולם הזה והוא תקופת תחיית המתים, שיקומו בו רק הצדיקים בלבד. ואין כוונתם לעולם הנשמות שלאחר המוות של כל איש ואישה. הנה כך כותב מגן אבות לרשב"ץ ( אבות, פרק ג, משנה טו): הכופר בתחיית המתים לא יהיה לו חלק בעולם הבא. וזו מידה כנגד מידה "הוא כפר בתחיית המתים, לא יהיה לו חלק בתחיית המתים. למדנו שהעולם הבא הוא תחיית המתים". ואילו לדעת הרמב"ם, שהושפע מהפילוסופים היוונים והמוסלמים, פירש שהעולם הבא הוא ידיעת האמת (אלוהים), והנפש והידיעה חד המה. הנה כך כותב הרמב"ם: "העולם הבא שבו תשכיל נפשנו מן הבורא בדומה למה שמשכילים הגרמים העליונים או יותר [לדעת הרמב"ם מערכת הכוכבים והמזלות יש להם נפש וידיעה נשגבה יותר משל האדם] , הרי אותו התענוג לא יתחלק ולא יתואר ואין למצוא משל להמשיל בו אותו התענוג… קיום הנפש בקיום מושכלה והיותה היא והוא דבר אחד, כמו שהזכירו בקיאי הפילוסופים בדרכים שיארך ביאורם כאן. ואמרו [חז"ל] נהנים מזיו השכינה, כלומר שאותם הנפשות נהנות במה שמשכילות מן הבורא כמו שנהנות חיות הקדש ושאר מעלות המלאכים במה שהשכילו ממציאותו. והנה האושר והתכלית הסופית היא להגיע אל המעמד הזה המרומם, ולהימצא באותו המצב וקיום הנפש כמו שאמרנו עד בלי סוף בקיום הבורא יתרומם שבחו שהוא סבת קיומה בהשגתה אותו כמו שמתבאר בפילוסופיה הראשונה, וזהו הטוב העצום שאין טוב להקישו אליו ולא עונג לדמותו בו" (פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת סנהדרין, פרק י, משנה א). ואילו הראב"ד שהבין את עינייני עולם הבא ותחיית המתים כדברים הקשורים לגוף טען כלפי הרמב"ם כך: " דברי האיש הזה [ הרמב"ם] בעיני קרובים למי שאומר אין תחיית המתים לגופות אלא לנשמות בלבד, וחיי ראשי לא היה דעת חז"ל על זה שהרי אמרו כתובות (דף קי"א) עתידין צדיקים שיעמדו בלבושיהן ק"ו מחטה …, וכן אמרו (סנהדרין צ"ב) שלא ישובו הצדיקים לעפר אלא עומדין בגוייתם, וכן אמרו (סנהדרין, צ"א) במומם עומדין ומתרפאין, וכל אלה מוכיחים כי בגוייתם הן עומדין חיים, אבל אפשר שהבורא ישים גוייתם חזקות ובריאות כגוית המלאכים וכגוית אליהו זכור לטוב ויהיו העטרות כמשמען וכפשוטן ולא יהיה משל" (השגות הראב"ד על הרמב"ם, הלכות תשובה, פרק ח, הלכה ב).

המושג "גן עדן", לדעת רבנים רבים, הוא מקום פיזי ממשי כאן בכדור הארץ הנה כך כתב אבן עזרא: "וידענו כי גן עדן תחת קוה השוה [קו המשווה]" (בראשית, ב; 11).

והרמב"ן הפליא להסביר שגיהינום וגן עדן הם מקומות פיזיים כאן בכדור הארץ:

וכך כתב בספר תורת האדם שער הגמול אות קכא: "ואלו הן קצת המקומות שספרו בהן ענין הגיהנם וצערו ועונשו בתלמוד ובמדרשים ומדדו את תבניתו. ודברים הללו וכיוצא בהן אין לתלות אותן במשל וחידה שהרי הזכירו מקומו ומדדו ארכו ורוחבו".

ובאות קכג כתב: "גן עדן מצוי הוא בעולם הזה במקום ממקומות הארץ, דבר זה עיקרו בתורה ופירושו בדברי סופרים שגן עדן מצוי הוא בעולם הזה במקום ממקומות הארץ, ושארבע נהרות יוצאין משם ואחד מהם פרת הסובב ארץ ישראל, וכל מה שבא בכתוב מפשוטי סדר בראשית הכל אמת אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ואנשי המדות עצמן יאמרו שגן עדן תחת קו ההשויה שלא יוסיף היום ולא יחסר, ובספרי הרפואות ליונים הקדמונים וכן בספר אסף היהודי יספרו כי אסקלפינוס חכם מקדוני וארבעים איש מן החרטומים מלומדי הספרים, הלכו הלוך בארץ ועברו מעבר להודו קדמת עדן למצוא קצת עצי הרפואות ועץ החיים למען תגדל תפארתם על כל חכמי הארץ, ובבואם אל המקום ההוא ויברק עליהם להט החרב המתהפכת ויתלהטו כלם בשביב הברק ולא נמלט מהם איש וכו' וכל אלה דברי אמת הם ידועים ומפורסמים גם היום כי רבים מבאי הארץ הלזו ארצה בני קדם יראו מרחוק הלהט החרב המתהפכת".

והיות ושאלתך היית מופנית לגן עדן במובנו של חיים לאחר המוות כשהנשמה, כך על פי הזיית אנשי האמונה, נמצאת אפוא שהוא "למעלה", תשובה ברורה לכך אין לי כי המושגים מבולבלים. לכן אצטט עבורך את דברי התלמוד: "שלשה מעין העולם הבא, אלו הן: שבת, שמש, ותשמיש. תשמיש דמאי [ לאיזה תשמיש הכוונה]? אילימא תשמיש המטה [ האם לקיום יחסי מין] – הא מכחש כחיש [הסקס מכחיש כוח]! – אלא: תשמיש נקבים [ העושה צרכיו] " (ברכות נז ע"ב).

כלומר עולם הבא יש בו הנאה יותר מקיום יחסי מין שכן יחסי מין מכחישים כוחו של גבר.

ועוד: " לא כעולם הזה העולם הבא, העולם הזה – יש בו צער לבצור ולדרוך, העולם הבא – מביא ענבה אחת בקרון או בספינה ומניחה בזוית ביתו, ומספק הימנה כפטוס [כד גדול] גדול, ועציו מסיקין תחת התבשיל, ואין לך כל ענבה וענבה שאין בה שלשים גרבי יין (כתובות קיא ע"ב).

ועוד: אין גיהנם לעולם הבא, אלא הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה, צדיקים מתרפאין בה ורשעים נידונין בה" (נדרים ח ע"ב).

ועוד, "עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן…עתיד הקב"ה לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן… עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות שהם שלשים על שלשים, וחוקק בהן עשר על עשרים ומעמידן בשערי ירושלים… עתיד הקב"ה לעשות שבע חופות לכל צדיק וצדיק" (בבא בתרא עה ע"א)

ומאידך: "לא כעולם הזה העולם הבא, העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא פריה ורביה ולא משא ומתן ולא קנאה ולא שנאה ולא תחרות, אלא צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה (ברכות יז ע"א).

ועוד: "כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לימות המשיח, אבל לעולם הבא – עין לא ראתה אלהים זולתך" (ברכות לד ע"ב).

מדבריי אלה אתה למד שדברי הרבנים עצמם מבולבלים וסותרים זה את זה ואין משנתם ברורה בעניין השכר לעולם הבא.

צא ולמד עד כמה מגוחכים אנשי האמונה, שלא דיי להם שטורחים ומכלים כספם וכוחם הפיזי והאינטלקטואלי על הזייה שהם בעצמם המציאו; הרי כל טרחתם בעולם הזה למען עולם הבא, אלא מוסיפים הבל על הזייתם ומתבלבלים ואינם יודעים לדמיין בצורה ברורה את גחמתם.

וכדי שלא תחשוב לרגע שדבריהם משל ואלגוריה עיין בתשובתנו: "מה תמונת הרמב"ם עושה באתר דעת אמת".

בברכה

דעת-אמת

שיש נערות ליווי בגן עדן

האייסלאם אינו הראשון שהמציא את זה

אני מקווה שהרב עדיין זוכר ארמית

מסכת עבודה זרה סה ע"א

"רבא אמטי ליה קורבנא לבר שישך ביום אידם אמר ידענא ביה דלא פלח לעבודת כוכבים אזל אשכחיה דיתיב עד צואריה בוורדא וקיימן זונות ערומות קמיה א"ל אית לכו כה"ג לעלמא דאתי א"ל דידן עדיפא טפי מהאי א"ל טפי מהאי מי הוה א"ל אתון איכא עלייכו אימתא דמלכותא אנן לא תיהוי עלן אימתא דמלכותא א"ל אנא מיהא מאי אימתא דמלכותא איכא עלי עד דיתבי אתא ההוא פריסתקא דמלכא א"ל קום דקבעי לך מלכא כי נפיק ואזיל א"ל עינא דבעי למיחזי לכו בישותא תיפקע א"ל רבא אמן פקע עיניה דבר שישך אמר רב פפי איבעי ליה למימרא ליה מהאי קרא {תהילים מה-י} בנות מלכים ביקרותיך נצבה שגל לימינך בכתם אופיר אמר ר"נ בר יצחק איבעי ליה למימרא ליה מהכא {ישעיה סד-ג} עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו:"