שלום אלי,

אשיבך מסיפא לרישא.

טענתך אינה קשורה לשיפוט נכון/לא נכון אלא היא טענה ערכית: מהו הבסיס הערכי ממנו יוצאים ענפי הנורמות והתרבות. ההשקפה ההומנית מבססת את ערכיה על אושרו של האדם וזכותו הטבעית לחיי דרור ,לחיי יצירה ולחיי תרבות– כל אדם במשמע. ואילו להשקפתך שימור "הגזע" [מינוח שלך] קודם לאושרו של האדם. כיוצא בו, יש אנשים שערך שימור המדינה קודם לאושרו של האדם [פאשיזם] יש שערך "הגזע" קודם לאדם [נאציזם].

ולדבריך שמדינת ישראל נוצרה קודם כל על מנת לשמר גזע בסכנת הכחדה – היהודים. דבריך נשמעים מפחידים ואובדניים כאחד. מעיי מעיי חמרמרו למקרא דבריך.

אתה צריך ללמוד יותר על רצונם של מייסדי המדינה. לא שימור "הגזע" היהודי היה לנגד עיניהם. אלא אושרו של האדם גם של היהודים. הנה ציטוט מהוגה רעיון הבית הלאומי ליהודים: במדינת היהודים נשקף להם הסיכוי הזוהר לכבוד, חירות ואושר […] מחובתם להתקין חוקה מודרנית טובה ככל האפשר. […] כל אדם חופשי ובלתי מוגבל באמונתו או בכפירתו " [תיאודור הרצל, מתוך "מדינת היהודים"].

לדבריך: "שאנחנו מוקפים במליארדי שונאים מבחוץ ומיליוני שונאים ברברים מבפנים" אתה מסיק שגם עלינו היהודים להיות ברברים. להאמין באמונות הבל ולהיות מוכנים להרוג ולהיהרג למען "אופיום" זה. דע לך, שאם תחשוב קצת ותפעיל תבונתך תבין שאם נדמה עצמנו לאויבנו המלחמה תהיה "ברברים מול ברברים" במצב זה אין סיכוי לשרוד. "כל דאלים גבר" כל החזק מתגבר ולא לנצח נאכל חרב. משה דיין אמר שהערבים יכולים להפסיד במלחמות רבות ולחזור שוב לקו המלחמה. אנחנו היהודים מספיק שנפסיד פעם אחת ואבדנו.

האפשרות היחידה להמשך בר קיימא לאורך זמן הוא מדינה על-פי נורמות נאורות – זה צודק, זה שוויוני ויש בזה תקווה לעתיד טוב יותר. בדגל זה אפשרי לנצח ברברים רבים ואולי גם להשפיע עליהם להיות ככל העמים הנאורים.

כתבתי בתשובותיי הקודמות כשהמלחמה היא "מין במינו" – ברברים מול ברברים – ההפסד טבוע מראש. כשהמלחמה מ"מין שאינו במינו" – נאורות מול ברברים-יש סיכוי לנאורות לנצח אף אם מעטים הם.

אמליץ לך לשמוע את ראיון רדיו עם פרופ' יוסף אגסי.

בברכה

דעת – אמת

אני נחרד מהאלטרנטיבה שאתה מציע: כתבת שאנחנו מוקפים בשונאים מבחוץ וזה נכון.

אם כך, מבחינה כמותית אין לנו סיכוי כנגד השכנים שלנו אלא רק אם נוציא מתוכנו חומר אנושי איכותי שעולה על האספסוף המתלהם בכיכרות טהרן ולבנון.

נניח שנשליט את הדת על המדינה , איך בדיוק יתקיימו אוניברסיטאות אם באופן רשמי העולם הוא בן כ6000 שנה בעוד שהמדע קובע אחרת? חינוך טוב צריך לפרוץ גבולות, לעודד חשיבה ביקורתית ולשבור תבניות מסורתיות ברגע שנשליט את הדת על המדינה מוסדות החינוך יתחילו להידרדר ובעקבותיהם היכולת שלנו להגן על עצמנו מהשכנים .

הרי ברור שאיראן הגדולה יכולה בקלות להתגבר על איראן קטנה יותר שהשריעה שלה יהודית ולא מוסלמית כך שהמסקנה היא הפוכה, אם חפצי חיים אנחנו צריך לשמור את הדת במקומה הראוי – חלק מהעבר ומהמסורת ונושא לאמונה אישית של כל אחד בנפרד ולהוציא כל זכר שלה מחוקי המדינה.

עדו

שלום אלי.

בפנייתך אתה מערבב נשאים שאינם קשורים זה לזה. האחד הוא הרצון והצורך של העם היהודי לשמור על עצמו בארצו, והשני הוא הקביעה שיש לדבר זה שמץ של קשר לדת היהדות.

דת היהדות והעם היהודי הם שתי ישויות נפרדות, ויכול אדם לאחוז באחת מבלי לאחוז באחרת. בעבר אולי היו הם זהים, אך לא עוד, לא מאז קום תנועת השכלה.

אני, למשל, אינני בשום אופן בן דת היהדות, אך אני בן העם היהודי ללא ספק. עיין נא בדבריי בשאלה "איך אתיאיסט יכול להיות יהודי" ותבין את כוונתי במלואה.

אתה עצמך קראת ליהודים "גזע נכחד", ואף על פי שמדעית אינם בני גזע אחד (יש בקרבנו בני גזעים רבים, שחורים ולבנים מכל חלקי העולם) אנו אכן מעשית בני *עם* אחד, ועל *העם* הזה באה המדינה להגן. הדת אינה מחויבת המצאיות, ואף מיותרת בעליל במשוואה זו.

אני חוזר כאן על דברים אותם אמרתי כתשובה לשאלה "והזכות שלך לחיות כאן הוא?"

הדבר שאתה קובל עליו, להומניות או לדמוקרטיה, אלא לאחת מצורות ניהול המדינה הדמוקרטית האפשריות: "מדינת כלל אזרחיה".

ואתה יודע מה? גם אני, בדעותי הפוליטיות, מתנגד לה. כמו שאני מתנגד גם למדינה דו-לאומית, למשל. (אלו הם דעותי הפרטיות ואין הן מייצגות את אתר דעת אמת, מפלגת אור, או כל גוף או אדם שאיננו אני). אז עם מה נשארנו? עם אופציה ריאלית אחת:

לא מדינה "יהודית", אלה מדינת *היהודים*. מדינתו של *העם* היהודי.

זו, ולא הדת, היא הסיבה שקיבלנו מדינה: כדי שיהיה בית לאומי לעם היהודי הפזור בתפוצות והסובל מאנטישמיות בכל מקום אשר אליו הוא פונה. כאן יתקבצו להם יהודיי העולם ויבנו להם חיים משותפים, מי מהם בקיום של אורח חיים דתי ומי לא, כרצונו של כל אדם ואדם ועל פי תפיסת עולמו – ובלבד ויאפשר לאחרים לחיות כרצונם ועל פי תפיסת עולמם.

אז איזו אלטרנטיבה אני מציע ל"מדינה יהודית"? למדינת ההלכה עליה חולמים האורתודוקסים?

את מה שהמדינה הזו קמה בעבורו מלכתחילה תחת חזונו של הרצל: את מדינת *העם* היהודי.

קצת לפקוח את העיניים.

ליאור הלפרין

שלום אלי,

מדינה חילונית ומדינת כל אזרחיה אלו שני מושגים שונים בתכלית השונות. מדינה חילונית היא מדינה שבה מוסדות הדת מופרדים מן המדינה בעוד מדינת כל אזרחיה על פי התפישה שמיוצגת על ידי חברי הכנסת המוסלמים היא מדינה שאינה יהודית.

"דעת אמת" מקדמת את הפרדת מוסדות הדת מן המדינה[מדינה חילונית] ולא מדינת כל אזרחיה.

גם בנוגע לסוגיה של "מדוע מדינת ישראל הוקמה" הגישה השמרנית שלך לא נכונה והרי לך הסברו של זאב ז'בוטינסקי:

"שורש הטרגדיה היהודית אינו נעוץ ביחסם הרע של העמים האחרים אלינו; ולא זוהי הסיבה העמוקה של הציונות. הסיבה האמיתית היא במה שהעם היהודי (בהכרה, מתחת להכרה או שלא בהכרה) נכסף תמיד לעצמיות חברותית, ולא היה יכול משום כך אף פעם להסתגל לסביבה חברותית זרה, והוא לא ימצא מרגוע, כל זמן שלא יקים מחדש את ממלכתיותו הלאומית."

( מדינה עברית – פתרון שאלת היהודים , 23)

הגישה שלך היא גישה גלותית שלמעשה שוללת את המדינה הציונית לא פחות מ"מדינת כל אזרחיה" של חברי הכנסת הערבים. לתשומת ליבך.

יום טוב