שלום יוסף,

קשה מאוד להשיב לאדם שמראש מגביל את שכלו ולמרות זאת חושב שהאמת בכיסו.

יש כאן סתירה משוועת ואולי כדאי לך לחשוב (אם יש לך יכולת לחשוב) עליה היטב:

אם אתה מוגבל ואינך יכול להבין, מניין לך שדת יהודית מגלמת אמת? אתמהה?

אולי קצת ענווה לא תזיק לך במיוחד לאחר שאתה מכיר באפסיותך.

איני יודע מניין לך שהבבא סאלי חכם כשאין לנו מכתביו כלום כלומר, לא חיבר שום ספר שנוכל לבקרו, והרי הוא בבחינת: "אוויל יחריש לחכם יחשב".

לעומתו, ספרי הפילוסופים וגדולי עולם כתבו וחיברו ספרים לרוב ואם יש בכוחך לקרוא אותם מומלץ לך היטב.

וליתר הרבנים שהזכרת. רש"י היה פרשן ולא חידש מעצמו. וכפרשן המקרא והתלמוד הוא אכן עשה עבודה מעולה. רבי שמעון בר יוחאי אין לנו ידיעות עליו מלבד סיפורי האגדה בתלמוד שנכתבו מאות שנים לאחר שמת. הרמב"ם כתב ספרי פילוסופיה ופסקי הלכה. כפוסק הוא עשה עבודה מדהימה וקיבץ את ההלכות המוסקות מהתלמוד לשרות הקהילה הדתית יהודית. וכפילוסוף הוא שיבח את אריסטו על חוכמתו, ולא חשש להכיר באמת אשר תהיה ואמרה מי שאמרה. יתירה מכך, הרמב"ם זלזל ברבנים שתבונתם הייתה שפחת אמונתם והעדיף את חכמי אומות העולם שאמונתם הייתה שפחת תבונתם (לא לחינם רבנים אלה רצו לשרוף ספריו).

עוד על משנתו של הרמב"ם קרא בדברינו "הרמב"ם ומשנתו".

בברכה

דעת-אמת

הכותרת שנתתם לשאלה שלי היא לא הכותרת שאני כתבתי. התורה לא דורשת מאיתנו לקבל אותה בכל מחיר אלא לחקור ולבדוק באופן אובייקטיבי ולגלות מה האמת. בדורינו יש ב"ה סמינרים והרצאות כגון של אירגון "ערכים" וכדומה בהם מוכיחים שחור על גבי לבן שהתורה היא אמת. לא שמעתי שום רב שטוען שיש לקבל את התורה בצורה עיוורת. אם אתם מכירים אחד כזה, אנא פרסמו את שמו.

יוסף וייס

שלום יוסף,

אני שמח שחזרת בך מדעתך הראשונה (שמוחך מוגבל) ואתה סובר שכאדם נבון יש ביכולתך לחקור ולהסיק מסקנות תבוניות אף אם יסתרו את הנחת היסוד האמונית.

אני מקווה שאינך סובר שאם "מוחך" יסיק שתורה אינה משמיים – הרי שבמקרה כזה תבטל את תבונתך להנחת יסוד אמונית שלך – שאם כן הרי זו ההגדרה של אמונה עיוורת.

ולבקשתך : אם אנחנו מכירים רבנים האוסרים ביקורת על התורה שבכתב ובבעל-פה בנושא: האם תורה משמיים? תשובה: לא מצאנו רב שיתיר באופן ברור לבקר את האמונה עיין מה שכתבנו "בפרשת שלח" שם תמצא דעתם של רבותיך האוסרים עליך לבקר את אמונתך.

ובנוסף, נצטט עבורך את מכתבו, של הרב יעקב ישראל פוזן מבני ברק, ששלח לדעת אמת בכה' בתשרי ה' תשנט וכך כתב: "אמונה איננה מתמטיקה, אני יכול להוכיח בצורה שכלית שלא תתכן הוכחה מתמטית לאמונה".

בברכה

דעת-אמת

שלום לכם.

אני רוצה לשתף את דעתי בעניין, התרשמתי מאתר ואף למדתי דברים חדשים נכונים או לא.

כל תהליך ההתכתבות היה בהתנצחות ואם להיות אמיתית , יש גישה לנהל ולהעביר מסר נכון או לא נכון במקרה שלכם(אם כבר ציינת את המילה "ענווה" "אפסויותך")

יש הסטוריה להכל, אנחנו קיבלנו את התורה היא קיימת אצל כל אחד מאיתנו רק שההבדל הגדול מתחיל אצלנו בצעד הכי קטן של "נשמע ונעשה"…. ולא כמו שבני ישראל ברוב אמונתם החזקה ואולי העלובה בשבילכם אבל הם לפחות האמינו ועשו את הצעד " נעשה ונשמע"… זה הדור שלנו ,יש לנו בורא והוא אחד וכן המח שלנו נועד גם למוגבלות מסויימת עד כמה אתה יכול לדעת ,לא סתם.

ואם אחד מכם רק בשביל יצר הסקרנות שלכם שראוי לכבד…. תבקשו ממנו סימן אפילו קטן אם זה אתם באמת אמיתיים או לא. מקסימום הוא יענה לכם….

קרן חיות

שלום קרן,

קשה מאוד לנהל דיאלוג מפרה בין שני אנשים שלא נועדו. רצוני לומר, את, כאישה מאמינה, פועלת וכותבת מתוך התפעלות הנפש ללא ביקורת תבונית ואילו דעת-אמת משתדלת לכתוב מתוך התבונה. והוכחה לכך בדברייך שכל מה שיש לך לומר – כדי שנסיק "נעשה ונשמע" – לפנות לפיקציה שבראת בעצמך (אלוהים) כדי שיתן לנו סימן. ואת לא ידעת אותו ואינך מכירה את דרכי פעולתו, למרות שאת בעצמך גילפת ועיצבת אותו בדמיונך הפורה. כאילו מראש החלטת "לברוא" משהו שאינו בין הנבראים ואין לך עליו וממנו כלום. ולולא שיש רבים כמותך עלי אדמות למשוגעת שמתיך.

בברכה

דעת-אמת