ביומיים האחרונים עברתי על האתר ומצאתי בו דברים מדברים שונים- טוב לצד רע. טוב – משום שמטרתכם נראית (לכאורה או לא – לאלוקים פתרונים) כנה ואמיתית ובאה מנבכי השכל הישר, ורע- משום שהיא מציגה היבט מאוד צר ומצומצם של היהדות כפי שחונכתי עליה.
לכן ברצוני להעלות מעט טענות הערות ושאלות בתקווה שתענו לי בהקדם . (אני מבקשת סליחה מראש אם השאלות נשאלו כבר בעבר ולא שמתי לב אליהם).
1. ראשית אינני מבינה טיעון מרכזי שחוזר על עצמו במאמריכם הרבים והוא בעניין יצירה ספונטנית של חיים. מצד אחד אתם טוענים ובצדק שלעולם לא יווצר יצור חי מדומם "כי אין יצורים חיים נוצרים אלא רק מאבותיהם הזהים להם בתכונותיהם, ואין חי יכול לבוא אלא אך ורק מן החי. לעולם אין חי נוצר באופן פתאומי מחומר דומם." מן הצד השני ,טענתם שאין שום סיבה להאמין בבריאת העולם משום שהעולם ובכללו האדם יכול גם יכול להיווצר ספונטנית ומקרית ללא התערבותו של אלוקים – כלומר כל החי והצומח כן מסוגל להיווצר מדומם כלומר מאטומים ותו לא.
האם אין כאן משום תרתי דסתרי?
2. לעניות דעתי , השימוש שלכם במקורות חז"ל נעשה באופן מגמתי ותעמולתני מובהק . בראש ניתנת קביעה כי חז"ל היו אנשים שפלים ונבזים, חסרי דעת תבונה ויושר אנושי . אחר הנחרצות הזאת באות דוגמאות לאמת ,לכאורה, קביעה זו.
בתור ארגון שמתיימר לאובייקטביות הייתי מצפה שיושמעו בד בבד גם דעות כמו " זה ספר תולדות האדם זה כלל גדול בתורה" שנאמרה ע"י בן עזאי , " הוי מתלמידיו של אהרון אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" ( הלל הזקן) "על שלושה דברים העולם קיים – על הדין על האמת ועל הצדק" רבן שמעון בן גמליאל) " יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך" ועוד רבים כמותם.
3. רק אתמול ציינו את יום השואה ומה רבה הייתה תדהמתי כשראיתי באתרכם קריקטורות שהזכירו לי מאוד קריקטורות נאציות . לדעתי איור שכל מטרתו לגחך בבוז על יהודי משתין מעוטר בתפילין הינו המשך ישיר של קריקטורות שהופיעו בארצות נכר ע"י השפלים שבאומות. ברצוני לבקש מכם לגלות יתר התחשבות.
ניר
נשיב דבר דבור על אופנו:
1. אין קשר בין בריאה ספונטנית פתאומית ומיידית לבין תהליכים אבולוציוניים ארוכי שנים. כלומר יש הבדל בין תהליך התרבות המינים בבחינת: "פרו ורבו" לבין השתלשלות התפתחות הדומם, צומח והחי. (הניסוח שלך: "להאמין בבריאת העולם" משקף את חוסר הבנתך בחקר הטבע על-פי התבונה האנושית, שמטבע הדברים, אינו עוסק באמונות)
2. דברי "המוסר" (מוסר בגרשיים משום שאינם אתיקה אלא חיזוק לאמונה באל – עייני בתשובה: "מה בין מוסר חילוני למוסר דתי") השגורים בפי חז"ל, נידונו במאמר "המוסר היהודי בהלכה" שם ביארנו ש"אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" הכוונה ליהודים בלבד (אסור ללמד גוי תורה). וכן "כבוד חברך חביב עליך" הכוונה: חברך לתורה ולמצוות, אבל הכופרים (יהודים חילונים הסוברים, מתוך לימוד ומחקר, שהתורה היא פרי יצירה אנושית) והמינים (הנוצרים) מצווה לשנוא אותם.
3. הקריקטורות המוצגות "בפלפול היומי" למעשה אינם קריקטורות אלא הם הצגת דברי התלמוד כפי שהם. אפשר להגדירם "תרגום איורי לטקסט" – לסוגייה התלמודית. אם אפשר להשתמש במונח "קריקטורה" הרי שדברי התלמוד עצמם, כפי שבאים לידי ביטוי בהוויות התלמודיות, הם הם הקריקטורה של עצמם. (איני אומר דברים אלה בלעג או מתוך כוונת גיחוך, אלא מתוך כנות אינטלקטואלית ללא משוא פנים לדברי חז"ל). כמי שהתחנכה על ברכי הדת, כך אפשר להסיק מדברייך, ברור הוא, וגם הניסיון מעיד על כך, שקשה למאמין להאמין בנשוא אמונתו כשמביאים אותה לפניו כמות שהיא ללא כחל וסרק. דרכו של המאמין "לפנטז" שבנשוא אמונתו יש דברים נשגבים ונעלים, אף שהדברים אינם כך. תני דעתך על הדוגמה שהבאת: אדם המשתין עם תפילין על ראשו, זוהי סוגייה תלמודית, שבחורי הישיבה ורבניהם לומדים אותה בשקידה וביראה. והאיור , ללא שום הגזמה או הגדלה כלשהי, המחיש את הכתוב בלבד.
בברכה
דעת – אמת