שלחתי את שאלתך למומחה אקדמי בתחום (תואר ד"ר החפץ בעילום שמו) להלן תשובתו:

המכותב שלך מעלה שאלה לא פשוטה בלשון המעטה.

מקור ד – ספר דברים, מרביתו (דב' 1 – כט 28) מימי יאשיהו; מסגרתו הנרטיבית (דב' א – ג; ל – לד) מימי גלות בבל.

מקור כ – ס' ויקרא; מרבית ס' במדבר (במ' א – יב; טו 1 – כ 13; כה 6 – לו; קטעים בשמות (למשל: שמות ו 1-27, יב 1-20, 43-51, כה-לא, לג 7-11, לה-מ); קטעים מס' בראשית (למשל: בר' א 1 – ב 4א, ה, י, יא 10-26, יז, כג, קטעים מסיפור המבול).

מקצת החוקרים (מרביתם ישראלים) סוברים שזמנו של מקור כ הוא מימי המלוכה, קודם לס' דברים; מרבית החוקרים (כולל ישראלים רבים שאינם באוניברסיטה העברית) סוברים שמקור זה הוא המאוחר ביותר, מימי שיבת ציון.

מקור י ומקור א – יש קשיים רבים בהפרדת שני ה"מקורות" י ו-א. כיום מרבית החוקרים אינם סוברים שאכן מדובר בשתי תעודות נפרדות ועצמאיות, ויש נטיה למזג יחד את החומרים שייחסו בעבר שני המקורות, ולכנות רובד זה י"א או פשוט י (J). מדובר ברצף הראשוני של סיפור הראשית (בר' ב 4ב – יא), סיפורי האבות, סיפור יציאת מצרים, מתן תורה והנדודים במדבר. עיקר החומר החוקתי השייך לרובד זה נמצא בשמות כ 23 – כג 19. חוקרים נבדלים מאד בנוגע לתיחום הקטעים שמשויכים לשני המקורות הללו (או אפילו ל-י"א), לכן לא אנסה לפרט יותר.

חוקרים גם חלוקים מאד בנוגע לזמן של י"א/י; מרביתם סבורים שמדובר במקור הקדום ביותר, ובגלל העניין הרב בו ביעקב-ישראל משייכים אותו לתקופה קודם לחורבן שומרון (722 לפסה"נ), אך מקצת החוקרים סוברים שהמקור נכתב כדי להרחיב את הרצף הסיפורי שבס' דברים, ולכן משייכים אותו לימי הגלות או לראשית תקופת שיבת ציון.

בברכה

דעת אמת