ענייני תשוקה מינית, מבטים ומגע מסורים ללב והכל הולך אחר הכוונה.

לדעת הרמב"ם יש איסור תורה אם המגע נעשה ממניע מיני:

"כל הבא על ערוה מן העריות דרך איברים או שחבק ונשק דרך תאוה ונהנה בקרוב בשר הרי זה לוקה מן התורה, שנאמר לבלתי עשות מחקות התועבות וגו' ונאמר לא תקרבו לגלות ערוה, כלומר לא תקרבו לדברים המביאין לידי גילוי ערוה" (רמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק כא, הלכה א).

והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוון להנות כמי שנסתכל במקום התורף [באבר מינה] ואפילו לשמוע קול הערוה או לראות שערה אסור" (שם, הלכה ב).

משמע, אם נעשה לכוונה אחרת: נימוס, רפואה, לצורך הדרכה וכו' מותר.

לכן, רב גידל היה יושב בפתח המקווה להסביר לנשים כיצד לטבול ורבי יוחנן ישב בפתח המקווה כדי שנשים יראו את יופיו, וכשיהיו עם בעליהם במיטה דמות דיוקנו תשפיע על יופי הילדים שיוולדו. וטעם ההיתר, שחכמים אלה התייחסו לנשים הטובלות, כאווזים לבנים ולא כאוביקט מיני [חכמים אינם חשודים להתאוות בזמן שעסוקים "במצווה"] (ברכות כ ע"א).

רב אחא היה נושא את הכלות על כתפו ורוקד כדי לשמחן, ואין הוא חשוד שפיסוק רגליהן בין צווארו ישפיעו על תשוקתו, כי הכלות היו נדמות בעיניו כקורת עץ ולא כאוביקט מיני (כתובות יז ע"א).

ויש מהחכמים שהתירו להסתכל על הכלה כל שבעת ימי החופה כדי לחבבה על בעלה. כלומר, מתוך שגברים אחרים מביטים בה הבעל יבין שאשתו יפה ומושכת ותתחבב עליו. (כתובות יז ע"א).

אך אם הכוונה והמניע של המגע או ההסתכלות מתוך תשוקה מינית, אסור. אסור עד כדי מסירת הנפש כפי שמובא בתלמוד: מעשה באחד שהתאווה לבחורה פנויה, עד כדי כך שקבעו הרופאים שאם לא יהיה איתה הוא ימות, והכריעו חכמים שאסור לו אפילו לדבר איתה מאחורי הגדר, בנימוק שלא יהיו בנות ישראל פרוצות (סנהדרין עה ע"א).

מדבריי אלה תבין, שלחיצת יד לאישה מסורה ללבו של האדם וצריך לדעת את יצרו ותשוקתו כי הכל הולך אחר כוונת הלב.

לכן, תמצא מחלוקות בין הפוסקים בעניין זה כי כל רב לבו ותאוותו עמו.

דעת – אמת

בנוגע לתשובתך,

אין לך מה להוסיף בעניין העובדה המדעית, הידועה, הבדוקה והמוכחת שאם אישה מסתכלת על גבר ומדמיינת אותו בזמן יחסי מין עם בעלה, הילד יצא דומה לאובייקט דימיונה?

האם מדובר בטלפורטציה של גנים? או שמא מדובר בעניין מורכב ועלום יותר?

אפשר גם לפתח את העניין. אשתי למשל אמרה לי שבפעם האחרונה היא בדיוק חשבה על ביצה עין שאכלה לארוחת הערב. האם הילד שלי יהיה דומה לביצה? האם לילד שלי תהיה עין אחת?! הצילו!!!!!!

אלי

"וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעַרְמוֹן וַיְפַצֵּל בָּהֵן פְּצָלוֹת לְבָנוֹת מַחְשֹׂף הַלָּבָן אֲשֶׁר עַל הַמַּקְלוֹת:

וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת:

וַיֶּחֱמוּ הַצֹּאן אֶל הַמַּקְלוֹת וַתֵּלַדְןָ הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּטְלֻאִים:

וְהַכְּשָׂבִים הִפְרִיד יַעֲקֹב וַיִּתֵּן פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקֹד וְכָל חוּם בְּצֹאן לָבָן וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן:

וְהָיָה בְּכָל יַחֵם הַצֹּאן הַמְקֻשָּׁרוֹת וְשָׂם יַעֲקֹב אֶת הַמַּקְלוֹת לְעֵינֵי הַצֹּאן בָּרֳהָטִים לְיַחְמֵנָּה בַּמַּקְלוֹת" (בראשית, פרק ל).

רבינו בחיי הוסיף קצת משלו:

"והיה הענין הזה ליעקב דבר חכמה וסוד הטבע מעורב בנס, כי היה ענין טבעי מצד פצול המקלות, ומצד אחר היה נס גמור שלא היו נולדים כפי האמהות, אם שחורים שחורים אם לבנים לבנים. ואם תאמר שציור המקלות לעיני הצאן היה גובר על הטבע הפשוט, מכל מקום שיהיו כולם בגוון המקלות שהוא הציור ואין גם אחד שיהא בגוון האמהות אי אפשר זה בלא נס…

והיו הצאן מצד אחד מתקרבות אל הרהטים לשתות מים, ומצד אחר היו מתפחדות מהתקרב אל המקלות והיו נרתעות ושבות לאחוריהן, והזכר בא ורובעה ומתקרבת אל המים, ואז היתה צורת המקלות שכנגד עיניהן חקוקה מצטיירת בלבם ובמחשבתן בשעת החמום, ומזה היו הנולדים עקודים נקודים…" (רבינו בחיי, בראשית, פרק ל).

דעת – אמת