21 שנים • Anon דברים פרק י פסוק יט:" אהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים"
דברים פרק כג פסוק ח: “לא תתעב אדמי כי אחיך הוא לא-תתעב מצרי כי גר היית בארצו"
1. בשני המקרים מצויין שבני ישראל היו גרים בארץ מצרים.
משמעות הדבר שהכינוי גר ניתן לעם זר היושב בקרב עם אחר, ולפעמים אף לא מקבל את אורח חייו של העם המקומי-,כיוון שבני ישראל, לפי התנך, ישבו שנים רבות במצרים ולא קיבלו עליהם את אורח החיים ואת הדת המצרית, הם המשיכו לקיים את דתם,לא שינו את שמותיהם וכו'
נשאלת השאלה ,מדוע חזל פירשו את הכינוי "גר" כלא יהודי שקיבל על עצמו את אורח החיים היהודי? , כאשר נאמר חד וחלק שבני ישראל היו גרים בארץ מצרים ולא קיבלו על עצמם את הדת המצרית ואת תרבותם…
למה באמת התכוון הכותב המקראי כאשר ציווה לאהוב את הגר , את מי ציווה לאהוב ?, ומי הם אותם גרים?
2. "לא תתעב אדמי כי אחיך הוא" האדמי הינו אח של העברי לפי פסוק זה.
אם כן, מדוע פירשו חז"ל שכאשר המקרא מצווה לאהוב את אחיך, כאשר המקרא מצווה "לא תשיך לאחיך נשך כסף,נשך אוכל,נשך כל דבר אשר ישך" הכוונה היא רק ליהודים?
הרי בבירור נאמר שגם העם האדמי, הוא אח ליהודי.
אולי הכותב המקראי היה מבולבל ולא גיבש דעה בנושא הזה, מי הוא אח,מי הוא נכרי?.
לפי דעתי הכותב המקראי התכוון במילה אח לכל עם שאוהב את ישראל,עזר לישראל,עשה שלום עמו, וכו'
הייתי מאוד רוצה לשמוע את דעתכם בענין,
מדוע פירשו חזל את מה שפירשו , ולמה באמת התכוון הכותב המקראי.
מקווה לקבל תשובות לשאלותי.
תודה.
יגאל (איגור)
צוות
חז"ל מאמינים רק בתורה שבעל פה שהיא היא עיקר התורה והמצווה. התורה שבכתב היא סניף מהתורה שבעל פה , ואת משמעותה ותוכנה קובעים חכמים אף בניגוד לפשוטו של מקרא. (כך קיבלו עליהם העם היהודי מתקופת יבנה לאחר חורבן בית שני שנת 70 לספירה). הציבור האורתודוקסי דהיום ממשיכו הישיר של של חכמי יבנה , המשנה והתלמוד. לכן אין מקום לשאלה מדוע פירשו חכמים בניגוד לכתוב בתורה, משום שהם עשו זאת לאורך כל הדרך באופן מודע ומכוון. לחיזוק דבריי ראה מה כותב הגאון מווילנא בספרו (אדרת אליהו, פרשת משפטים): 'הלכה עוקרת את [פשוטו של] המקרא… וכן בכמה פרשיות שבתורה וזה מגדולת תורתנו שבעל-פה, שהיא 'הלכה למשה מסיני', והיא [התורה] מתהפכת [במשמעותה] כחומר חותם [חומר הניתן לשינוי] וכמו שנאמר [בגמרא] (מכות כב ע"ב): כמה שוטים הם רוב בני-האדם הקמים ועומדים בפני ספר תורה, ואינם קמים ועומדים בפני תלמידי חכמים, שהרי בספר תורה כתוב במפורש "40 מכות יכנו" (דברים כה,ג)- ובאו חכמים ועל סמך דעתם שלהם החסירו מכה אחת, ל-39 מכות'. שים לב לדברי הגאון מווילנא "וזה מגדולת תורתנו שבעל פה".
"דעת אמת" נאבקת בתפיסה האורתודוקסית של היום ומראה באופן ברור שחכמים נהגו בתורה כבתוך שלהם עיוותוה וסירסוה על פי הבנתם את צורך המקום והזמן. והיום הרבנות הראשית ויתר רבני הציבור הדתי ממשיכים באיוולתם את פסקי ההלכה של תקופת חז"ל עד עצם היום הזה.
בברכה
דעת אמת
לפי המידע שבקונטרסים שלכם חכמים אכן סירסו את פשוטו של התנ"ך.
ניתן להגיע לזה גם ללא ידע מעמיק בתלמוד.
אבל עדיין הייתי רוצה לשמוע את דעתכם בענין הספציפי שציינתי.
בענין הגרים, ובענין הפסוק האומר שהאדומי הוא אחיו של היהודי.
תודה
יגאל (איגור)
צוות
גר בתורה פעמים מתפרש כגר שער(עם זר היושב תחת שלטון עם ישראל) ופעמים כגר צדק (התגייר) והיא ניתנת לפרשנות על פי הבנת המעיין, הנה כך כתב הרמב"ן (שמות, כ; 9 )"וגרך אשר בשעריך – על דרך הפשט גר שער לעולם הוא גר תושב שבא לגור בשערי עירנו וקבל עליו שבע מצות בני נח, והוא הנקרא "גר אוכל נבלות" (ע"ז סד ב) …והכתוב שאמר (להלן כג יב) וינפש בן אמתך והגר, הוא גר צדק שנתיהד וחזר לתורתנו, שצוה אותו בשבת וכן בכל שאר המצות כאשר אמר תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם (במדבר טו טז), ולגר ולאזרח הארץ (שם ט יד) אבל מצאנו לרבותינו שדרשו בהפך…"
כך הדין לפירוש המילה "אחיך" פעמים כוונתו לאחיך בן אמך או אביך : "עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ לֹא תְגַלֵּה עֶרְוַת אָחִיךָ הִוא" (ויקרא, יח;16). פעמים כוונתו לכל הקהילה היהודית: "אֶת הַנָּכְרִי תִּגֹּשׂ וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת אָחִיךָ תַּשְׁמֵט יָדֶךָ " (דברים, טו, 3). ופעמים כוונתו אף לנכרים (שהיו אחים לאבותינו, עשיו הוא אדום אח יעקב): "לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא".
אם חפצה נפשך לעיין בפרשנות המקרא על פי הפרשנות המדעית, מומלץ לך לעיין בסדרת הספרים "מקרא לישראל" בהוצאת עם עובד בשיתוף הוצאת מאגנס.
בברכה
דעת אמת
צוות
רציתי להעיר שלפי התורה היהודים שיושבים בארץ ישראל צריכים להשאיר לידם רק גר תושב או גר צדק ולא גוי שלא מקיים מצוות ולכן המילה גר מסתדרת כי הכוונה שהגרים כל הגרים שבאו מארץ אחרת שממילא הם גם גרי תושב או צדק תאהבו אותם.