שלום יעקב,

אם תנועת הציונות הייתה מתייחסת לגחמותיהם של אנשי האמונה הרי שלא היו מנסים להקים בית לאומי ליהודים. תן דעתך שהחרדים התנגדו להקמת מדינת ישראל בגלל מדרש חז"לי כאילו יהוה השביע את העם היהודי שלא יעיז לחזור לעצמאות מדינית ללא היתר והוראה מיהוה עצמו (כתובות קיא ע"א).

לצערי, ממשיכי התנועה הציונית, אנחנו, נמצאים ברגרסיה מדאיגה ונותנים להזיות אמוניות להכריע בבניית הארץ; כבישים, בתי חולים, צבא וכיוצא בזה.

רק כדי לשבר את האוזן ראה את אחד השיקולים של הוזי האמונה מדוע יש לקבור את המת: "צריך להתבונן בחבוב מצות קבורת המת … והטעם השני והוא החזק והצריך לאמונתנו בתחיית המתים כי אלו היו משליכין גוף האדם המת כאחת הנבלות היו בני אדם אומרים נמשל כבהמות נדמו ולא היו מקבלין אמונת התחיה" (ספר כלבו, סימן קיד).

החרה החזיק אחריו עובדיה יוסף שאסר להתאבל על אדם שתרם גופתו למדע אף אם זה מועיל לרפואה – ומפלגת ש"ס עושה דברו של אדם נבוב, רשע וטיפש זה.

עצם המציאות שבראש משרד הבריאות עומד אדם בעל אמונות תפלות ועבורו התפל עיקר והעיקר תפל צריכה לעורר אותנו לחשיבה מחודשת שמא נביא על עצמנו את הרפובליקה האיסלאמית במעטה של יהדות.

ויתירה מכך, אילו ליצמן היה אדם הרוצה להטיב לאזרחיו אפילו לשיטתו הקלוקלת כלומר, על-פי גחמתו המגוחכת שאורחות חייו על-פי אמות מידה של חכמי בבל שהאמינו בשדים ובמכשפות, הרי שהיה מכנס רבנים ופוסקים ודן בשאלה: האם מותר לפנות קברים כדי לחסוך 140 מיליון שקלים והיה מחדד את השאלה באומרו שכסף מציל חיים.

אין ספק בלבי שאילו 140 מליון שקל אלו היו מקופת קהילה חרדית בלבד הרבנים היו מתירים לפנות את הקברים והיו מצהירים שזו מצווה גדולה וטוב למתים ולחיים.

ובראש מורם היו אומרים אין נחת גדולה למת יותר מעשיית מצוות רבות בסכום של 140 מיליון שקלים. כי דרכם של המאמינים להפיח דמיונותיהם במחשבות המת.

אומנם נידון בסדר גודל של מיליונים לא עמד בפני חז"ל אבל אתן לך מקצת אמירות שהתירו פתיחת/פינוי קברים לצורך.

במסכת סנהדרין (מז ע"ב) מסופר שחולי הקדחת היו נוהגים ליטול עפר מקברו של "רב" (ראש קהילת סורא בבבל) לרפואתם. ונראה שהרבנים היו דנים קל וחומר: ומה שימוש בעפר קבורה של צדיק מותר לרפואה אף שאינו אלא כישוף ולא ממש מרפא, קל וחומר חדר מיון בבית חולים שיש בו משום לרפא חולים רבים.

עוד נאמר שם: "קבר המזיק את הרבים – מותר לפנותו".

ובכלל בתקופת חז"ל היה נהוג להעביר עצמות המת לאחר שהתעכל הבשר: "נתעכל הבשר מלקטין את העצמות וקוברין אותן במקומן" (משנה, מסכת סנהדרין, פרק ו, משנה ו ).

ובגמרא (בבא בתרא קנד ע"ב ) משתמע שמותר ללקוח לפתוח קבר כדי לבדוק את גילו של המת שמכר נכסי אביו כדי לראות אם מכירתו תקפה. ושם הנידון אינו במיליון שקלים.

דיני פינוי קברים נידון הרבה בפוסקים והרבה אמוציות וטענות יש לכל הכיוונים.

אחד הפוסקים שכתב על כך קונטרס ארוך הוא רבי יחיאל יעקב וינברג שכתב ספר שו"ת "שרידי אש" הוא נשאל בנושא פינוי קברים: "עיר אחת במדינת שלזיא, שעברה בסבת המלחמה העולמית מאשכנז לפולין, נתרוקנה כמעט מכל תושביה היהודים ולא נשארו בה כי אם ג' משפחות מאחינו בני ישראל. ועכשיו רוצים אנשים אחדים שעברו לעיר ברעסלוי וקבעו בה את מושבם להעביר את עצמות אמם ואחותם שמתו ונקברו בעיר הנ"ל לבית הקברות שבעיר ברעסלוי מקום מושבם הקבוע". (שו"ת שרידי אש, חלק ב, סימן ק – פינוי עצמות מתים הקונטרס).

הרבה דיו שפך על סוגיא זו והרבה לדקדק בדקדוקי עפר וטומאה, רקב, ואיסור הנאה כדרכם של רבנים העמלים להוציא מים התלמוד והפוסקים את ההלכה .

ובאחד מטיעוניו הוא כותב: "שאיסור פינוי המת הוא רק קודם שנתעכל הבשר, דאז יש בלבול וחרדה [למת]" – הרי לדידו המת עדיין מרגיש.

ואף שגם בנידון זה הוא מתפלפל הבאתי טיעון זה ללמדך שרבנים החפצים להציל ממונם של ישראל יש להם כר נרחב להתיר את פינוי הקברים.

וזה לשיטת החיים בעולם הזה כדי לרכוש חיי עולם הבא.

אבל רשעותו של ליצמן, שמראש נכנס לבית המחוקקים כדי ליישם הבליו, קטנה מרשעותם של חברי הכנסת שאמורים לייצג את ערכי הנאורות, התבונה והשפיות –שלמען כיסאם מוכרים את ערכיהם ואת בריאותם וחיי אזרחיהם.

בברכה

דעת – אמת

אוייי ירון דברים כדורבנות….פשוט זוועה זוועה זוועה לאן הגענו שהמתים נהיו יותר חשובים מהחיים [ובפרט שגפ לפי אמונת ההבל הרשע והבלע של אותו נבל איש ציבור ליצמן שמו…אותם גברים הם בכלל קברים פאגניים שלפי כל הדעות גם היו עובדיי אלילים]…חברים צריך להבין שכל עוד יש את הכילאים הזה של חיבור בין דת למדינה סופם מי יישורינו ובפרט שבשילטון יושבים נבלים שמה שמעניין אותם זה הכיסאות והמשכורת ואי לנו מאותה בושה אוי לנו מאותה כלימה…בברכה יוסי.

עדיין לא הבהרתם את השאלה המרכזית: אם באמת פינוי קברים איננו עניין כזה בעייתי בהלכה ואפשר בסייגים מסויימים לפנות קברים, מדוע אם כן הופך נושא כזה לסלע מחלוקת כל כך מרכזי? האם ייתכן שסתם כך טיפסו החרדים על סולם ועכשיו אינם יודעים כיצד לרדת ממנו?

אני חושב שזה נכון באופן כללי להרבה דברים ביהדות: מצוות מסויימות שפעם היו מעיקרי היהדות נזרקו לקרן זוית (מה קרה ל'לא תעשה לך פסל וכל תמונה' ? וכי יש בית של אדם דתי שאין בו איזו תמונה של רב חשוב?) ומצוות אחרות שדווקא לא נראות חשובות במיוחד הופכות ל'יהרג ובל יעבור' (מאיפה 'שער באישה ערווה' ? ואם כן, למה רק כשהיא נשואה ולא קודם?)

האם יש בכלל איזה רציונל שמסביר את הלהט שבו נשמרת מצווה אחת ואחרת נזנחת או שזה עניין של אופנה?

עדו

שלום עדו,

דרכם של בני אדם שרצים הם אחר תאוותם ותשוקתם – כבוד, גזל ותאווה – ואינם מתבוננים בדרכם.

לכן אין זה פלא שהחרדים הגיעו למה שהגיעו שהסאיבו עצמם עד לבור תחתיות.

ושוב, הדבר ברור כשמש שאם סוגיית ה- 140 מיליון הייתה הוצאה של קהילה חרדית ליצמן היה מורה לפנות קברים מבלי לשאול אפילו. אלא שכספם של אחרים במיוחד של קופת הציונים אינה מעניינת את ליצמן וחבר מרעיו.

ואנשי "המוסר היהודי" צווחו על הנוהג להקפיד מפני דיני טריפה ולזלזל בהלכות גזל.

בגלל דפוס התנהגות של בני אדם, שמונעים מפחדים ויצרים, טבעי שיהיו מצוות שישמרו עליהם; קריאת תהילים כסגולה ונסיעה לקברות צדיקים, ואילו גזל והצלת חיים, פשוטו כמשמעו, יהיה להם למרמס.

על דרך בזויה זו של ההמון לנהור אחרי ההבל ואמונות שווא כתבו שלושה ענקים: ירמיהו הנביא, ברוך שפינוזה והרמב"ם:

ירמיהו הנביא:

מַדּוּעַ שׁוֹבְבָה הָעָם הַזֶּה יְרוּשָׁלִַם מְשֻׁבָה נִצַּחַת הֶחֱזִיקוּ בַּתַּרְמִית מֵאֲנוּ לָשׁוּב:

הִקְשַׁבְתִּי וָאֶשְׁמָע לוֹא כֵן יְדַבֵּרוּ אֵין אִישׁ נִחָם עַל רָעָתוֹ לֵאמֹר מֶה עָשִׂיתִי כֻּלֹּה שָׁב בִּמְרוּצָתָם כְּסוּס שׁוֹטֵף בַּמִּלְחָמָה:

גַּם חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם יָדְעָה מוֹעֲדֶיהָ וְתֹר וסוס וְעָגוּר שָׁמְרוּ אֶת עֵת בֹּאָנָה וְעַמִּי לֹא יָדְעוּ אֵת מִשְׁפַּט יְהֹוָה: אֵיכָה תֹאמְרוּ חֲכָמִים אֲנַחְנוּ וְתוֹרַת יְהֹוָה אִתָּנוּ אָכֵן הִנֵּה לַשֶּׁקֶר עָשָׂה עֵט שֶׁקֶר סֹפְרִים: הֹבִישׁוּ חֲכָמִים חַתּוּ וַיִּלָּכֵדוּ הִנֵּה בִדְבַר יְהֹוָה מָאָסוּ וְחָכְמַת מֶה לָהֶם" (ירמיהו ח; 6-9)

ברוך שפינוזה –

"אילו בני אדם עשויים היו לכוון את כל ענייניהם בעצה בטוחה, או אילו שיחק להם מזלם תמיד, לא היו נתפסים לכל אמונת שווא. אולם בני אדם באים, לעתים קרובות, לכלל מצוקה גדולה כל כך, עד שכל עצתם מתבלעת, ומחמת רדיפתם המופרזת אחר טובות המזל שאין בהן ודאות הם נקלעים מרה בין תקווה ופחד. לכן רוחם על הרוב נוטה עד מאוד להאמין לכל דבר. וכל זמן שהרוח שרויה בספק, ניתן על נקלה לטלטלה אילך ואילך…ולפי שכך הם פני הדברים, אנו רואים בראש ובראשונה, כי הדבקים ביותר בכל מיני אמונות תפלות הם אלה הלהוטים ללא שיעור אחר דברים שאין בהם ודאות. וביותר כשהם שרויים בסכנה וקצרה ידם מהושיע לעצמם, הריהם משוועים כולם לעזרת שמים בנדרים ובדמעות כנשים, וקוראים לתבונה – עוורת ולחכמת אנוש הבל. לעומת זאת הם מאמינים, כי הזיות הדמיון, חלומות ולהג תינוקות הם תשובות אלוהים, ולא עוד אלא אלוהים מואס בחכמים ולא חתם את החלטותיו ברוח כי אם בקרבי בהמות, או שאוילים, משוגעים ועופות מגידים אותן מראש בהשראה ובהתעוררות אלוהית. הנה עד איזו מדרגה של טירוף דעת מביא הפחד את בני האדם. נמצא שהסיבה המחוללת, משמרת ומטפחת את האמונה התפלה הוא הפחד….בני אדם אינם נתפסים לאמונות תפלות אלא בשעה שהם שרויים בפחד; ושכל אותם הדברים שכיבדו לפנים מתוך יראת שווא אינם אלא יצירי הדמיון, הזיות רוח נכאה וחרדה; ואחרון אחרון, ששלטונם של החוזים על ההמון גדל ביותר בעתות הצרה הקשות ביותר למדינה… עוד יוצא מזה, כי אמונת שווא מן המוכרח הוא שתהיה שונה ומשתנית ביותר ולא יציבה, ככל תעתועי הרוח והתפרצויות השגעון…וברור מן האמור כי אין לך דבר השולט בהמון ביתר יעילות מאשר אמונה תפלה; ומכאן שניתן בנקל להניע את ההמון באמתלה של דת…כדי שילחמו על עבדותם כאילו הייתה תשועתם…ושיא העוול הוא, שדווקא אלה הבזים לתבונה מכל וכל ודוחים את השכל בטענה שהוא נפסד מטבעו, הם הם הנחשבים בעלי אור אלוהי…לא זו בלבד שמזלזלים באור הטבעי אלא שרבים אף מנדים אותו בתור המקור של פריקת עול שמים; כי דברי כזבים מעשי אדם נחשבים כלקח אלוהים; כי פתיות נחשבת כאמונה…הלא ידעתי בכמה עקשנות נאחזות בנפש דעות קדומות, משנתקבלו על הלב במסוה של יראת שמיים, ועוד ידעתי כי ממש כשם שאי אפשר לעקור מלב ההמון את הפחד, כך אי אפשר לעקור מלבו אמונת שווא. ואף זאת ידעתי, כי עקיבות ההמון אינה אלא עקשנות, ולא התבונה מכוונת אותו כי אם קנאות דוחפתו, לשבח או לגנות. לכן אין אני מזמין את ההמון ואת כל הלוקים באותן הפעלויות שלוקה בהן ההמון, שיקראו את דברי אלה. (מאמר תיאולוגי מדיני – הקדמה).

הרמב"ם-

לדעתו, המוני העם אינם מסוגלים להבין דברים לעומקם, יש להם נטייה לקבל את הרחוק והנסתר (מלאכים ושדים) מאשר הפשוט והנגלה (חוקי הטבע). דרכם לקבל ולהסכים עם אמונות וחוקים מבלי לבדוק את נכונותם ואמיתותם. וזאת הסיבה, לדעת הרמב"ם, שהתורה כתבה דברים בניגוד לאמת (כמו הגשמת האלוהות) כדי להתאימה לדעתם השגויה של המוני העם, ואלה דבריו:

"כי לא ישיגו ההמון בתחלת המחשבה מציאות כי אם לגשם (לגוף) בלבד, ומה שאינו גשם או נמצא בגשם אינו נמצא אצלם" (מורה נבוכים, חלק ראשון, פרק כו).

"וזאת היא הסבה בדברה התורה בלשון בני אדם, כמו שביארנו (פרק כ"ו)) להיותה מוכנת להתחיל בה וללמד אותה הנערים והנשים וכל העם, ואין ביכולתם להבין הדברים כפי אמיתתם" ( מורה הנבוכים, חלק ראשון, פרק לג).

"כי זהו בכל רוב (אנשי) הסגולות בזמננו זה, כי לא יבחנו המאמר בענינו אבל (אלא) בהסכימו למאמר מי שקדם, בלתי בחינת המאמר הקודם, וכל שכן ההמון" (הקדמה לספר המצוות).

אפילו אם תאמר לאדם הנחשב הוא מחכמי ישראל, שיצירת הוולד נעשית על ידי מלאך הנכנס בבטן האישה ושם צר הוא את צורת הוולד, יקבל תאורייה זו ויאמצה לליבו ואף יתפאר מעוצם חוכמתו של אלוהים, בדיוק כמו שחכם זה יאמין שגוף המלאכים עשוי מאש שורפת, אך אם תאמר לו שאלהים שם בזרע הגבר כח טבעי הגורם ליצירת הוולד הוא ידחה דבר זה ולא יקבלו (מורה נבוכים, חלק שני, פרק ו).

בברכה

דעת – אמת

אומר לכם את דעתי. היא מסתמכת על ניסיוני כצופה נלהב של כל 37 הפרקים של כן אדוני השר. (וכן על הפרק המיוחד לחג במולד) ולכן ניתן לראות בה דעה מוסמכת כמיטב שיטתו של מורנו ורבנו המפרי אפלבי.

מעשה בצדיק אחד ושמו פוגי שגר עם אשתו וחמשת ילדיו בתוך ארון בפינת רחוב מה-זה ורחוב למה.יום אחד בא פוגי למורו ורבו הבבא-בובה והתלונן על הצפיפות הרבה בארון. בא הרב ואמר – פוגי הוסף לארון גם עז.

לאחר זמן מה שב פוגי לרב ואמר כי המצב גרוע משהיה קודם… אז אמר הבבא-בובה הוצא את העז. וירא פוגי כי טוב.

ומה הנמשל? מגיע ליצמן ומבקש שנבזבז 150 מיליון שקל על משהו שגם הוא חושב שהוא מיותר לחלוטין. (מכניס את העז.) אחרי מאבקים אין קץ והיעלבות כהלכה יסכים ליצמן לותר (להוציא את העז) ואנחנו נפייס אותו באתנן קטן – למשל בהקצאת כסף מסל הבריאות למימון טיפולי השיניים לזועתותים הדוסים על חשבון סל הבריאות.

ואני מוכן להתנבא כי בעוד מספר ימים נגלה מהו האתנן אותו דורש ליצמן כתמורה לחילול השם והעצמות היבשות…

נצר זיידנברג

(ואל תיטעו – כל ההטבות הללו (כגן טיפולי שיניים וכו) מיועדות לדתים בלבד.

אתם – שממנים אותם – תמשיכו לשלם לרופאי השיניים פרטים עבור חומרים טובים יותר, הרדמה וכל מה שלא בסל… בדיוק כמו שההטבות שמקבלים בחדר לידה – מיועדות לדתיים בלבד.. החילונים ששוכרים מילדת פרטית והולכים למלונית לא נהנים מהם.)

תוכן:   חברה קדישא שולטים במשרד הבריאות:

האמת העגומה שהכל נעשה לא מטעם של "כבוד המת" אלא מחשש של חברה קדישא לאבד כך את המונפול שלה

אותו מונפול שבזכותו היא מחלקת גובים

מאז השר דהאן, מש"ס, כשר בריאות שלכל השכלתו היא זיהוי חללים, במקום שמשרד הבריאות יפקח על חברה קדישא, חברא קדישא מפקחת על משרד הבריאות

הדרך היחידה להוריד אותם מאיתנו היא להוציא מהם את המונפול

כשהם יבינו שיש להם מה להפסיד – הם יפסיקו.

חרד