15 שנים • Anon
כתוב בקצור ש"ע (קנא,א):"אסור להוציא שכבת זרע לבטלה,ועוון זה חמור יותר מכל עבירות שבתורה".

העבירות שנחשבות לחמורות ביותר ויש להם דין "ייהרג ואל יעבור" הן:שפיכות דמים,עבודה זרה,גילוי עריות.

העבירות שיש להן גדר של גילוי עריות מופיעות ב"פרשת עריות"(אחרי-מות,יח)-איסור זרע לבטלה לא נכלל שם.

האם ניתן לומר שדברי הקצש"ע הם שטות גמורה במקרה זה?

כאשר שאלתי אברך חרדי לגבי האיסור והחומרה שלו,הוא טען שזרע נחשב יצור חי והשופך זרע לבטלה הורג את הנפש,ואז הוא עובר על שפיכות דמים.

ידוע,כי אין מציאות של יצירת אדם ללא שיתוף הזרע והביצית ביחד.

האם לאור עובדה זו,ניתן לומר שגם דברים אלו הם שטות גמורה?

בעז

4 Answers
15 שנים • jsadmin צוות
שלום בעז

דרכם של אנשי האמונה להגזים ולהפחיד את מאמיניהם. במיוחד בעברות שתשוקתן גדולה וקשה להתגבר עליהם כמו אוננות. אצטט מתוך התשובה :"אוננות כפשע חמור":

לדעת אנשי הדת היהודית, המוציא שכבת זרע לבטלה אין לו חלק לעולם הבא ונחשב הוא כרצח.

דרכם של חכמים, להפחיד את האנשים בעונשים שיבואו להם משמיים. כי, לדעתם, ללא מורא מלכות – מלכות בשר ודם או מלכות "שמיים" – החברה הייתה נדמית לסדום ועמורה.

אלא שאנשי הדת נוטים להטיל מורא אף בתחום הפרט, בתחום האישי שאינו אמור להזיק לאחר. כך נהגו בתחום המיני, אסרו איסורים רבים בינו לבינה, וכדי לשלוט שלטון ללא מיצרים אסרו אף את האוננות. והיות ואין בידם לאכוף בעונשים על ידי בית דין, יצרו הפחדות שמקורם משמיים.

וכך הם אומרים: אסור לאדם להחזיק באיבר מינו כדי להשתין , שמא דבר זה יגרום לו לגירוי מיני ויבוא לידי הוצאת זרע לבטלה. וכל המאונן ופולט שכבת זרע חייב מיתה בידי שמיים, ונחשב הוא כשופך דמים (נדה יג ע"א).

כדי להבליט את גודל איסור האוננות , פירשו חכמים שדור המבול נענש, משום שנהגו לאונן ובלשון חכמים: ברותחין קלקלו [שכבת זרע חמה היא] ברותחין נידונו [מי המבול היו רותחים] (סנהדרין קח ע"ב). עוד קבעו חכמים שדור המבול – שהשחית זרע לבטלה – אין לו חלק לעולם הבא (משנה סנהדרין פ"י מ"ג).

כך דרכם של חכמים להפליג ולהגזים באיסור אף שמוסכם שהוא קל, הנה כך כותב השולחן ערוך: "אסור להוציא שכבת זרע לבטלה ועון זה חמור מכל עבירות שבתורה (אבן העזר , כג, סעיף ב). הרי הדבר ברור שאיסור אוננות קל הוא מאיסור חילול שבת, אלא שדרכם להפחיד ולהגזים.

ראיה נוספת לדבר, כלומר לנוהג חכמים להגזים ולהפחיד, מדבריהם בתלמוד: " וכל העובר אחורי אישה בנהר – אין לו חלק לעולם הבא. תנו רבנן: המרצה מעות לאשה מידו לידה כדי להסתכל בה – אפילו יש בידו תורה ומעשים טובים כמשה רבינו – לא ינקה מדינה של גיהנם" (ברכות סא ע"א).

וכדברינו כותב הרמב"ם שחכמים האריכו כדי להפחיד: "וכבר הזהירו חכמים מאד על ההרהור [המיני] והרחיקו מגורמיו, והאריכו לירא ולהפחיד מקשה איבר מינו, ומוציא שכבת זרע לבטלה, וביארו שכל זה אסור, אבל לא חייבו מלקות בשום דבר מסוג זה". (פירוש המשנה לרמב"ם, סנהדרין פ"ז מ"ד ).

בברכה

דעת – אמת

15 שנים •
אנחנו רואים איך מרוב קיצוניות מגיעים להיפך המוחלט מהכוונה המקורית.

אני מניח שחכמי התורה רצו שיצר המין לא יהיה דבר כל כך מרכזי בחברה של ימיהם. הם לא רצו פולחנים שבהם מקיימים יחסים בראש חוצות ולא מקדשים שבהם כוהנות משמשות את הגברים. לכן הציבו סייגים וחומרות שנועדו להפוך את החברה לשפויה יותר. אבל מכיוון שמדובר בדת והמושג 'שכל ישר' נדחה מפני האמונה הפך הזרע של הגבר להיות דבר כמעט קדוש שצריך להתייחס אליו בחיל ורעדה כאילו יש לו חשיבות בפני עצמו.

כך הגענו בדיוק למה שניסינו להתרחק ממנו – הפיכה של תיפקוד גופני בסיסי לקדוש ונערץ בדיוק כאילו היינו מאמיני בעל פעור.

עדו

15 שנים •
הכי מצחיק שהם טוענים שמי שמוציא זרע לבטלה פוגע בבריאותו ומחליש את ראייתו

אז לפי זה אסור להביא ילדים לעולם כי זה מסכן את הבריאות ופוגע בראייה.

אבי
13 שנים • jsadmin צוות
אבי,

"הכי מצחיק שהם טוענים שמי שמוציא זרע לבטלה פוגע בבריאותו ומחליש את ראייתו

אז לפי זה אסור להביא ילדים לעולם כי זה מסכן את הבריאות ופוגע בראייה" – זו קושיה.

לכן יש זמן שהאישה נידה. תראה את יופי הבריאה והתכנון שהטבע מסתדר עם התורה כי השם הסתכל בתורה וברא את העולם.