שלום יוחנן,

כשנוצר פער גדול בין התדמית לבין המציאות קשה מאוד לאדם לקבל את המציאות ועל-פי רוב יעדיף להישאר עם התפיסה הקדומה שלו, ואת המציאות הסותרת את התדמית, ירכך באמצעות התחמקות ואמתלות שונות ומשונות. כך הוא לגבי התדמית לחז"ל (חכמי בבל) והתלמוד הבבלי. כשאני מרצה את סוגיות התלמוד בפני הציבור החילוני הוא פשוט לא מאמין. קשה לעכל שדורות של "חכמים ונבונים" הולכו שולל במודע. אך מי שבקי בנפש ההמון ומנהיגיו מקבל תופעה זו כדבר מובן מאליו. לפני שאמשיך רוצה אני להבהיר נקודה חשובה, שרבים נופלים בה. ארון הספרים היהודי רחב הוא ומתפרס על תקופה ארוכה ואין דין ספרי הנבואה כדין ספר התורה ולא ספרי הכתובים כדין המשנה. כך, וזו נקודה חשובה מאוד, יש פער עצום בין רמת חכמי התלמוד הבבלי לבין תקופת רבני ימי הביניים. ליתר דיוק בין הרמב"ם (ודומיו) שמלבד שהיה פוסק הלכה הוא היה גם פילוסוף ומעורב היטב בהתקדמות האינטלקטואלית שבסביבתו (המוסלמים). בניגוד לחכמי בבל המנותקים מיצירות רוח שמחוץ לדלת אמות של בית המדרש, והשכלתם אינה אלא "פלפול" תלמודי גרידא. כך לגבי שירה, בימי הבניים צצו רבנים כדוגמת ר' יהודה הלוי ושלמה אבן גבירול שכתבו שירה, לעומתם בתלמוד אין שירה. רצוני לומר, שדיוננו הוא בחכמי התלמוד או ליתר דיוק בטקסט התלמודי.

ועכשיו לשאלתך: " האם לסוג הבעיות האלה מוקדש שיעור ודנים בהן ברצינות?

התשובה ברורה וחד-משמעית כן! ואם תשאל או תתמה איך יתכן שאנשים משכילים מקדישים מזמנם "לדף היומי" של קריאת טקסט התלמוד? איך יתכן שבחורי ישיבה ורבנים (ויש מהם בעלי כשרון ועילויים) יעסקו בהבלים אלו? התשובה לשאלה זו תבוא מתחום הנפש. אחד הדברים המרתקים והפלאיים באדם היא היכולת לקבל דברים מוזרים כקדושים ודברי שטות כדברי חכמה. ויתרה מכך, העילויים שביניהם, ישקיעו אנרגיות אינטלקטואליות כדי לרומם ולהגביהה את הטקסט, להוסיף "קושיות" ולהמציא הגדרות ומונחים חדשים ולהכניסם בתוך טקסט התלמוד בבחינת: "מכניסים פיל בחור של מחט". למעשה הם עושים פעולת "הנשמה" לטקסט התלמוד ונופחים בו משמעות חדשה, כך הם מצליחים לשרוד טקסט מבולבל וחסר שיטה. דבר נוסף, והוא העיקר, כשאדם ניגש לטקסט כמקודש הנכתב עלי ידי אנשים שרוחם כשרפים ומלאכים, הוא יתעלם מהמוזרות, מטעויות ומחוסר הרלוונטיות שלהם. אך אם אותו "תלמיד חכם" ייגש לאותו תוכן טקסט, רק יחשוב שנכתב על-ידי אדם מהשורה , מיד יגחך ויצחק עליו. לאחר שגיחך תיידע אותו שמקור תוכנו מהתלמוד חיש מיד יתפלפל במלוא כובד הראש. כלומר, לא תוכן הטקסט הוא המשפיע על היחס אליו אלא ההנחה המוקדמת והתדמית הראשונית, כטקסט מקודש, הופכת , גם בעיניו של "גאון", לדברים נעלים שיד אדם רגיל לא מסוגל לאומרם.

כדי לסבר את האוזן אציג בפניך סוגייה מצויה בתלמוד המתפרסת על 6 דפי תלמוד (פעמים רבות בחורי הישיבה מכלים זמנם על 6 דפי גמרא במשך מספר חודשים, זמן (סמסטר) חורף שלם). הסוגיה עוסקת בנושא : "ביצה שנולדה ביום טוב" ועל שמה של סוגיה זו קרויה מסכת שלמה בשם "מסכת ביצה". אציג בפניך את עיקרי הטיעונים המתגוללים על 6 דפי הגמרא:

תרנגולת שהטילה ביצה בחג (ביום טוב , כמו פסח, סוכות…) נחלקו בית שמאי ובית הלל האם מותרת באכילה בחג עצמו. לדעת בית שמאי מותרת באכילה ולדעת בית הלל אסורה באכילה.

חכמי התלמוד מנסים לברר את טעם מחלוקתם כלומר מדוע בית שמאי אוסר ובית הלל מתיר והנה דעותיהם .

1. רב נחמן, מחכמי התלמוד, ביאר שמחלוקתם היא אך ורק בתרנגולת שכוונת בעליה שתטיל ביצים ולא התכוון לאוכלה. אך אם זו תרנגולת, שבעליה התכוון לשוחטה ולאוכלה בחג הרי שלכל הדעות אם הטילה ביצה היא מותרת באכילה. וטעמם של בית הלל שאוסרים משום שהביצה שהוטלה בחג נחשבת מוקצה ואסורה בטלטול ואכילה ואילו לדעת בית שמאי אין איסור מוקצה בחג.

2. רבה, מחכמי התלמוד, ביאר שמחלוקתם בתרנגולת שבעליה התכוון לאוכלה. ותרנגולת זו הטילה ביצה בחג שחל לאחר השבת (ביום ראשון היה חג). והיות וביצת התרנגולת הוכנה בבטנה של התרנגולת בשבת יום קודם שהוטלה. נמצא שהוכנה בשבת לטובת החג, וההלכה קובעת שאסור להכין אוכל בשבת לכבוד החג הבא לאחריו.

3. רב יוסף, מחכמי התלמוד, ביאר גם הוא שמדובר בתרנגולת שבעליה התכוון לאוכלה . והסיבה שבית הלל אסרו ביצה שהטילה אותה תרנגולת זו, כדי שלא יבואו אנשים ויאכלו פירות שנשרו בחג מהעץ (פירות שנשרו בחג מהעץ חכמים אסרו באכילה שמא יבוא לתלוש פרי מחובר לאילן).

4. רב יצחק, מחכמי התלמוד, נתן סיבה אחרת: בית הלל אסרו ביצה שהוטלה ביום טוב שמא יבואו אנשים לשתות מיץ שזב מהפרי בחג. ןמיץ שזב מהפרי בחג אסרו חכמים לשתות שמא יבוא לסחוט את הפרי בעצמו, וסחיטת פירות אסורה בחג.

לאחר שכל אחד הביא טעם אחר למחלוקת, בית הלל ובית שמאי, מבארים התלמידים מדוע כל חכם נתן טעם אחר ולא קיבל את טעמו של חברו. וכך הלאה מתגוללת לה "ביצה שהוטלה ביום טוב" מעניין לעניין באותו עניין על 6 דפי תלמוד;

מה דין ביצה שהוטלה בשבת האם מותרת למחרת בחג? ומה דין אפרוח שבקע מהביצה בחג? ומה דין ביצה שנולדה בחג האם מותרת ביום טוב שני של גלויות (בגלות נוהגים שני ימים טובים). ומה דין המשכים בבוקר בעלות השחר ומצא ביצה האם היא מותרת באכילה היות ודרכה של תרנגולת להטיל ביצים רק ביום. ומה הדין אם אין תרנגול זכר בסביבתה שאז דרכה להטיל גם בלילה. ומה המרחק שתרנגול זכר צריך להיות מהתרנגולת בכדי שנסבור שהיא מטילה רק בלילה, מרחק שמיעת קריאת התרנגול? מרחק 60 בתים? ואם יש נהר בין התרנגול והתרנגולת? ומה דין אם יש גשר מעל הנהר….

בסוגיות אלה עוסקים בחורי הישיבה וממשיכים להתפלפל מהם כל אחד לפי כוחו והבנתו מפליגים מקושיא לקושיא, שומעים שיעורים והרצאות בנושאים חסרי רלוונטיות ומשמעות אף לבחורי הישיבה עצמם. ופלפולים אלה משרד החינוך מממן מכספי אזרחי מדינה המיתמרת להיות נאורה.

נ.ב זאת הסיבה, לדעתי, שהרמב"ם רצה לשים קץ לנוהג נילוז זה, התפלפלות מיותרת בתלמוד, וכתב את חיבורו "משנה תורה" ובו הביא בצורה מסודרת ושיטתית את ההכרעות ההלכתיות כדי למנוע בזבוז זמן בדברי הבל וריק.

בברכה

דעת – אמת

אין ספק שאתה בחור חכם

חבל שאתה מפנה את כל כוחות הנפש שלך למקום שגוי.

"וחננו מאיתך חכמה בינה ודעת, ברוך אתה ה' חונן הדעת"

מתפללת שתזכה ל-דעת אמת..

ללא שום כעס

אחותך

גג

קודם כל, אתייחס לנ.ב שלך:

הרמב"ם בהחלט לא רצה למנוע את לימוד הגמרא, ההיפך הוא הנכון, הרמב"ם ראה כי פשוטי העם חששו לנסות ללמוד מן התלמוד שכן הקשו עליהם הפילפולים והתקשו להגיע למסקנה סופית ברורה ולכן הרמב"ם החליט שכדי שלא תשכח תורה מישראל עליו לכתוב את ה"משנה תורה" שבה כל ההלכות מסודרות והמסקנות מן הפילפולים ברורים.

בנוסף, הרמב"ם למד את כל המדע והפילסופיה מן התורה עצמה! הוא ידע למצוא בתלמוד ובספרי חז"ל את תורת הרפואה והמדע עוד לפני שהמדענים גילו אותם!!

אני מציאה שתראה את הסרט על הרמב"ם, דבריך נאמרים מתוך חוסר מודעות….

ובאשר לפילפולים על מסכת ביצה:

אפשר היה לומר שכל המיקרים עם הביצה והתרנגולת מיותרים כיום שכן העולם השתנה וכו' וכו' אך כיום, האם הביצים לא באים מהתרנגולת?! ובכלל, מהפילפולים האלו ניתן להסיק הלכות גם לימינו, אני לא פוסקת הלכה או רבנית כדי להראות לך דוגמאות אך מכל מילה ופסיק בתלמוד ניתן להוציא הלכה שלמה!

גם הראש היהודי המפורסם לא נוצר מלימוד חכמות הגויים, הפילפולים מעמיקים את רמת החשיבה ומחדדים אותה.

כמו כן עליי לציין שתנועת ההשכלה נבעה מכך שהתביישו במה שהם- ביהדותם וניסו להיות כשאר הגויים, להעלים את הזיקה היהודית בכדי לזכות למעט יותר כבוד אך מי כמוך יודע שהעם היהודי נשאר בתוקפו, ואני בטוחה שלא בזכות אנשים כמוך….

צריך להיות גאים בכך שאנחנו חלק מעם ששרד כל כך הרבה שנים עם אותה המסורת והדת שמדריכה אותנו לחיים הטובים והבטוחים ביותר!

אני מקווה שדבריי עוררו בך משהו, ולו מעט,

מאיה.