שלום נועם

באופן כללי צריך לדעת שארועים "היסטוריים" הכתובים בתלמוד ובמדרשים לא נכתבו מתוך מחקר ובדיקה אלא הם סיפורים שניבדו מתוך בית המדרש, פעמים מתוך שמועות ועיתים מתוך פלפולי סרק, לצורך מטרות חברתיות ופוליטיות של אנשי הדת עצמם. הנה כך כותב איש אקדמיה דתי ד"ר מרדכי ברויאר: חז"ל לא התכוונו למסור לדורות מידע היסטורי אלא ללמדנו השקפת עולם וממילא בלימוד הכרונולוגיה וההיסטוריה של מלכות פרס אנו יכולים לפסוח על דעתם של חז"ל וכו'. בדרך זו הלך אף ר' שמואל הכהן בספרו "מבוא לספרי שיבת ציון במקרא" וכתב: "חז"ל ראו בדברי הנביאים והכתובים ספרי מוסר ליישר לבות בני ישראל ומעשיהם … חז"ל לא חקרו היסטוריה וכרונולוגיה ודבריהם נאמרו מתוך מגמות חינוכיות ולפי השקפה מיוחדת על הארועים ההיסטוריים שלא לפי ראות עיני אדם פשוטות". (שמעתין שנה ט [תשל"ג] גליון 36 – 37).

ועכשיו לשאלתך, שהיא בעצם צריכה להיות מופנית להיסטוריונים, וזה מה שעשינו.

אלכסנדר מוקדון לא יכל לפגוש את שמעון הצדיק מסיבה פשוטה , אלכסנדר מוקדון מת בשנת 323 לפני הספירה ואילו שמעון הצדיק חי 130 שנה מאוחר יותר.

את דברינו להלן כתבנו מתוך חוברת הקורס "מגלות לקוממיות" של האונ' הפתוחה, פרופ' אוריאל רפפורט:

נציג את דברי התלמוד ועדות דומה מההיסטוריון היהודי יוסף בן מתיתיהו, ולאחר מכן את דברי ההיסטוריון אורי רפפורט:

תלמוד בבלי:

בעשרים וחמשה בטבת יום שבקשו השומרונים את בית אלהינו מאלכסנדרוס מוקדון להחריבו ונתנו להם. באו והודיעו את שמעון הצדיק. מה עשה? לבש בגדי כהונה, ונתעטף בבגדי כהונה, ומיקירי ישראל עמו, ואבוקות של אור בידיהן, וכל הלילה הללו הולכים מצד זה והללו הולכים מצד זה עד שעלה עמוד השחר. כיון שעלה עמוד השחר אמר להם: מי הללו? אמרו לו: יהודים שמרדו בך. כיון שהגיע לאנטיפטרס [סמוכה לראש העין של ימינו] זרחה חמה, ופגעו זה בזה. כיון שראה לשמעון הצדיק, ירד ממרכבתו והשתחוה לפניו. אמרו לו: מלך גדול כמותך ישתחוה ליהודי זה? אמר להם: דמות דיוקנו של זה מנצחת לפני בבית מלחמתי. (יומא סט ע"א).

יוסף בן מתיתיהו:

וכשכבש אלכסנדרוס את עזה מיהר לעלות על ירושלים העיר. שמע הכהן הגדול ידוע על כך והיה שרוי באימה… יצא עם הכהנים והמון אזרחים וערך את קבלת הפנים [לאלכסנדר מוקדון] …כי כשראה אלכסנדרוס מרחוק את ההמון בבגדים הלבנים….כרע והשתחווה לפני השם והקדים בשלומו של הכהן הגדול" (קדמוניות היהודים, יא)

סיפור בואו של אלכסנדר מוקדון לירושלים מסופר בתלמוד ואצל יוסף בן מתיתיהו אלא שאצל יוסף, הכהן גדול שמו היה "ידוע" ואצל חז"ל שמעון הצדיק.

ומה אומר המחקר על סיפור זה? כך כותב פרופ' אורי רפפורט:

"אין ספק שכמה מפרטי הסיפור הנידון, בגירסאותיו השונות, אינם נכונים עובדתית. מקצתם משקפים מציאות מאוחרת לימי אלכסנדר, והם מכונים אנכרוניזים [ייחוס מאורע או מנהג לתקופה שאינה הולמת אותם] , שכן העיר אנטיפטריס הוקמה בידי הורדוס המלך, ולא הייתה קיימת בימי אלכסנדר…שמעון הצדיק , והכוונה כנראה לכוהן הגדול שמעון השני, שעמד בראש האומה כ- 130 שנה מאוחר יותר [לשלטון אלכסנדר מוקדון, לכן סיפור מיפגש שמעון עם אלכסנדר לא התקיים]….אשר לביקור בירושלים, אין לנו עדות מסייעת ממקורות אחרים מלבד האגדה עצמה.

בברכה

דעת – אמת

המלצה לעיין בכתבי רב יהודה אשלג, בכתביו הוא מציין דבר פשוט שכל כתבי קודש שיש, הם בעצם כתובים ב4 שפות (שפתהלכה,תנ"ך,אגדה,קבלה) אך כולן מכוונות לכיוון אחד- שפת החכמים היא שפה שמדברת על מושגים רוחניים בלבד(שזה למעלה מהשגת חמשת החושים ולכן אין יחס מדויק לשמות,אירועים ומקומות)ולכן אי אפשר להגיד לא טעות ולא עובדה על דבריהם בגלל שמלכתחילה דברי חכמים מדברים ומסבירים מערכות רוחניות בתוך האדם ותפיסת מציאותו שהיא סובייקטיבית.ממליץ בחום לעיין בכתביו כי בלבול הזה נמשך מאות אם לא אלפי שנה…כל טוב וה' בעזרכם.

דודו

שלום דודו

תפיסה דתית זו, שחכמים דיברו על מושגים רוחניים, כתבנו במאמרנו "דרכי ההתמודדות עם סתירות הקיימות בין התורה והתבונה".

אך שאלה אליך, האם יש מקומות שחכמים דיברו בהקשר המציאותי? האם ההלכות שניקבעו הלכה למעשה בחיי היום יום המציאותי, הם פסקי הלכה במושגים רוחניים?

היות והרב אשלג מוכר וידוע כמי שדקדק בהלכות, כאן בעולם הפיזי והגשמי, הרי שהוא הבין אותם כפשוטם או לכל הפחות גם כפשוטם. אם כך כיצד תסביר את טעויות חז"ל בהלכה.

עיין בתשעת הקונטרסים שכתבנו.

בברכה

דעת – אמת