שלום משה

באופן עקרוני אתה צודק, חכמי התלמוד ורבני ימי הבניים עד ימינו, נוהגים כשופטים היושבים על כס המשפט. אלא שהאנלוגיה שלך בין ימינו לתקופת התלמוד אינה מדויקת בלשון המעטה.

יוצרי התורה שבעל פה (חכמי המשנה והתלמוד) התעלמו לחלוטין מהחוק התורני (התורה שבכתב). הם לא התכוונו באמת לפרש את החוק התורני אלא השתמשו בו כמסגרת נוחה לחוקק חוקים חדשים.

הם ניצלו היטב את אמונתם של יהודי התקופה ויחסם אל התורה שבכתב כיצירה אלוהית; כמערכת חוקים ומשפטים עילאיים ונעלים, כאל מיתוס שאין עליו עוררין מבלי שיכירו את תוכנו לפרטיו [בדומה למצב השורר היום, בקרב רוב הציבור היהודי, המתיחס למקרא כאל "ספר הספרים" מבלי לדעת את פרטיו ותכניו]. נקל הוא להשתמש במיתוס, לחזקו, להאדירו ובד בבד לעוקרו מתכניו וממהותו המקורית. כי כך דרכם של המוני העם לדבוק בנסתר ("כתבי הקודש") ולהתעלם מהנראה בעליל (תוכנם של "כתבי הקודש"). תהפוכות היסטוריות בקרב אמונות העמים נעשו על פי רוב בסיסמאות שימור העבר כדי לשנותו באופן רדיקלי בעתיד, זהו פרדוקס לוגי שנפשו של האדם מתאווה לו.

כך נהגו יוצרי "התורה שבעל פה" – שימור העבר (כתבי הקודש) בהטפותיהם ובדרשותיהם, כדי לספק את נפש האדם הנחשקת לנסתר, ובד בבד בעקירתו של המיתוס (כתבי הקודש), הלכה למעשה, כדי להתאים את אורחות חיי הקהילה לזמן ולמקום. לשון אחר: להשאיר את "השירה" ברוחם ולשנות את הפרוזה בגופם.

דבר זה, שתורה שבעל פה עקרה לחלוטין את המקרא, הראנו במאמרנו הרבים. כאילוסטרציה לנוהג זה נביא את מדרש האגדה של חכמים, הממחיש באופן בולט, שהמקרא אינו אלא מקפצה להשקפותיהם של חכמים ולא שהתכוונו באמת לפרש את המקרא.

הסיפור המקראי מספר על קינאת קין, בהבל אחיו, שגרמה לקין להרוג את הבל אחיו ובמהלך הסיפור מופיע פסוק מקוטע ולא ברור:"וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ: (בראשית , ד; 8) לא נאמר מה אמר קין להבל, כאילו נגזרו ונשמטו מילים מהפסוק.

חז"ל במדרש (בראשית רבה, פרשה כב ) שואלים: "על מה היו מדינים" קין והבל לפני שהרגו? ומשיבים שלוש תשובות בשמם של שלושה חכמים שונים:

1. רבו על רכוש.

2. בתחומו של מי יבנה בית המקדש.

3. אישה הייתה בניהם ורבו על הבעלות עליה.

תוך התעלמות מוחלטת מהכתוב בתורה, שסיבת הרצח היא קינאת קין בהבל אחיו.

הרי לך שהטקסט המקראי אינו אלא שדה בור לבנות עליו מגדלים כיד הדמיון של האדריכל.

רצו חכמים להזהיר את שומעיהם מפני מחלוקות על רכוש, דת ומין העלולות להוביל למלחמת שווא ואובדן חיים, חיפשו במקרא כר נוח להלביש את השקפותיהם, ולהציגם בפני המון העם כחלק "מכתבי הקודש". כך עשו בקביעת ההלכות החדשות והרפורמה המדהימה שהנהיגו את ציבור מאמיניהם.

וזהו אחד הפלאים המדהימים, בתהפוכות האמונות והדעות: להצליח לשמר את טבור היניקה של העבר ובפועל לינוק ממקום אחר מבלי לתת את הדעת שיש סתירה בניהם.

בברכה

דעת אמת

לכותב התשובה ושכמותו:ברגע שאנשים כמותכם יבינו שיש דבר שנקרא הדרדרות הדורות וחז"ל אינם כמוני וכמוך,רק אז תילמדו להבין שכל דבריהם הם דברי אלוקים חיים ואין להם הגבלה של זמן ומקום.

בני

שלום בני

במילים אחרות אתה אומר כך: רק לאחר שנבטל את שיכלנו, תבונתינו ודעתינו נוכל לקבל את דברי חכמים .

הרי זה בדיוק מה שאנו טוענים: האמונה והתבונה אינם יכולים לדור בכפיפה אחת – ומי שאינו מוכן לבטל את צלם אלוהיו (השכל) לא יוכל לקבל את דברי חכמים כדברי אלהים חיים.

בברכה

דעת – אמת

שלום בני

במילים אחרות אתה אומר כך: רק לאחר שנבטל את שיכלנו, תבונתינו ודעתינו נוכל לקבל את דברי חכמים .

הרי זה בדיוק מה שאנו טוענים: האמונה והתבונה אינם יכולים לדור בכפיפה אחת – ומי שאינו מוכן לבטל את צלם אלוהיו (השכל) לא יוכל לקבל את דברי חכמים כדברי אלהים חיים.

בברכה

דעת – אמת

יש משהו שנקרא :"צניעות" או במילה אחרת "ענווה" ואין זה אומר שאנו מבטלים את שיכלינו אלא אנו מכירים בכך שהיו אנשים שקדמו לנו שהיו כמלאכים, אנשים שאין אנו מסוגלים אפילו להבין את גודל חכמתם וקדושתם לדוגמא: ר' יונתן בן עוזיאל שבשעה שלמד תורה ציפור שעברה מעל ראשו נשרפה, ור' אלעזר בן ר' שמעון שהיה יכול רק במבט שלו לשרוף בן אדם. אנו לא מדברים על אנשים ברמה שלנו אלא על אנשים הרבה מעבר לכך לכן אנו מאמינים שדבריהם הם דברי אלוקים חיים.

דבר נוסף הוא שאנו מחוייבים ע"פ צווי מהתורה לשמוע לדברי חכמים, כמו שכתוב:" לא תסור מכל הדבר אשר יורו לך ימין ושמאל" (כמעט בטוחה שזה הציטוט המדוייק).

אני בטוחה שאדם שרוצה להגיע אל האמת יגע אליה בסוף ואדם שרוצה לחמוק ממנה כי ההכרה באמת הזו מחייבת אותו לשנות את אורח חייו "החופשי" תמיד ימצא תירוץ לחמוק מן האמת אך לעולם יחיה בתיסכולים פנימיים ובחוסר שלוות נפש אמיתית.

יהי רצון שהקב"ה יאיר עיניכם במהרה ותחזרו להיום קרובים אל אביכם שבשמים באמת!

שלום לך

תני דעתך למה שאת כותבת: "אנשים שאין אנו מסוגלים להבין…אנו מחוייבים לשמוע לדברי חכמים" הרי אמרת במילים פשוטות שאין את מסוגלת להבינם ומחויבת לשמוע בקולם בניגוד להבנתך, כלומר לבטל דעתך הצרה אל מול דעתם הרחבה.

באשר לסוף דברייך: "הרוצה להגיע אל האמת יגיע אליה בסוף" נראה שכוונתך אל "האמת התורנית" . והלא זה בדיוק דברינו: "נפשו של האדם מתאווה לנסתר ולנעלם ולבלתי מובן" אלא שאת מכנה תאווה משונה זו כרצון לחיפוש ה"אמת". משל אמרת: הרוצה להגיע למסקנה בלתי מובנת לו ולהתחייב לריטואלים שאנשים קבעום, בסוף יגיע אליהם.

בברכה

דעת – אמת