חקר העמים והתרבויות הקדומים הוא אחד הנושאים המרתקים בתחום מדעי החברה.

כיצד נוצר מיתוס וריטואל, מדוע רוב אנשי השבט או העם משקיעים אנרגיות מירביות לשימור הטקסים והאמונות.

ויתירה מכך, כל הסוטה משמירת הטקסים והאמונות נענש עונש חמור.

שאלה נוספת מרתקת שהיא מתחום הפסיכולוגיה, מה מניע אנשים להמיר את חייהם הפתוחים והחופשיים וללכת לקהילה סגורה שכל משאביה משקיעה בשימור הישן.

בן דודך הוא דוגמא אחת מיני רבות לתופעה זו.

שים לב לטענתו: "אי אפשר לבוא לעם…והעם יאמין לזה" הוא מניח מראש את מה שהוא רוצה להוכיח.

מניין לו שבאו לעם? אולי התהליך היה הדרגתי, כפי שהתפשטה הנצרות מיחידים לציבור גדול עד שהאימפריה הרומית שהתנגדה בתחילה לנצרות קיבלה אותה ואימצה אותה לחיקה.

מנין לו "שהעם האמין לזה"? אולי היו מתנגדים רבים כפי שכתוב בתנ"ך עצמו שקמו מתנגדים רבים כירובעם בן נבט. הרי בתקופת בית ראשון המלכים עבדו עבודה זרה ולא קיבלו את התוכחות של הנביאים.

בתקופת בית שני היו קיימות שלוש כיתות: איסיים , פרושים וצדוקים. הצדוקים כפרו בתורה שבעל פה ולא קיבלו את דעתם של הפרושים שעקרו , סירסו ושיבשו את הטקסט הכתוב בתורה, וכהנה רבות.

כלומר, בן דודך קיבל טענה ששמע מאנשי האמונה הדתית, מבלי לבדוק ולברר את נכונות דבריהם, מבלי ללכת למוסד אקדמי ולשאול את המומחים בתחום מדעי החברה: "האם תופעה שציבור גדול מאמין בדברי הבל קיימת בעולם?

כדי ללמוד על התופעה המוזרה הזו – שאנשים דבקים באמונה הגורמת להם קשיים וסבל – מומלץ להתבונן בקהילה החרדית. החברה החרדית מנתקת את תלמידיה מהעולם הנאור, אפילו את ספרי התלמוד המתורגמים על ידי פרופ' עדין שטיינזלץ, הרב מנחם מן שך ראש ישיבת פונוביז' אסר לעיין ולקרוא בו. על אחת כמה וכמה את כתבי "דעת אמת" שאם חלילה יתפסו בחור ישיבה קורא קונטרס "דעת אמת" הרי שימצא עצמו מחוץ לכותלי בית המדרש.

וזאת השאלה שאתה צריך להציג בפני בן דודך: אם "האמת האלוהית" מונחת בכיסם של החרדים, מדוע הם מפחדים כל כך ללמד את תלמידיהם את ביקורת המקרא, את תוצאות המחקר הארכיאולוגי ובעיקר ללמדם האם אמונתם עוברת את מבחן הביקורת הסביר.

בנושא סיפור מעמד הר סיני מומלץ לעיין ב"פרשת וארא" ו"בפרשת יתרו".

בנושא איסור מחקר וביקורת על התפיסה האמונית היהודית עיין ב"פרשת שלח".

בברכה

דעת אמת