13 שנים • eano oeuo שאול הבטיח לדוד את מיכל בעבור מאה עורלות פלשתים.
הולך דוד ומחליט להביא מאתיים, שיהיה. מה שבטוח בטוח. הוא תופס מאתיים פלשתים וקוצץ להם את העורלות. עכשיו יש בעיה אם כל העורלות האלה שוות פרוטה,(אחרת הקידושין אינם תופסים. מה עושה דוד? לוקח כמה עורלות ומאכיל את הכלבים והחתולים, ואפשר היה לראות על פניהם שביעות רצון. הם בודאי אמרו זה לזה לנקניקיות האלה שקיבלנו היום היה איזה טעם משונה…
ומיכון שהם נהנו זה מוכיח שאכן היה היו שוות פרוטה, לפחות…
בכל אופן שאול פקפק בשווי שלהן, ודוד סיפר לו על הכלבים והחתולים.
אחר כך הוא התחיל לספור. שלף מהשק , אחד, שתיים, שלוש…
(ע"פ הגמרא בסנהדרין י"ט)
צוות
אדם בוגר (וסטרייט?) מכניס ידו לשק מלא ב… בעעעעע
מה שמגעיל זה לא הסיפור המקראי עצמו. סיפורים מבחילים יש בתנ"ך לרוב, מעקידת יצחק ועד רצפה בת איה.
המגעיל הם המטעמים המטורפים שחכמינו עושים מסיפורים אלו.
למשל, באחד השו"תים העוסק בשאלה אם מת גוי מותר בהנאה מצאתי:
ושאלה זו נמצאת גם במשנה למלך שם, שהקשה מהגמ' בסנהדרין (יט, ב) האומרת שדוד המלך ע"ה קידש את מיכל בת שאול במאה ערלות פלשתים, ואם מת נכרי אסור בהנאה כיצד עשה זאת, והלא הדין הוא שהמקדש באיסורי הנאה אינה מקודשת, אלא מוכח שמת נכרי מותר בהנאה.
אני מניח שאותם כלבים וחתולים שאותם האכיל דוד את העורלות הללו לא היו שלו. שהרי אסור לאדם להאכיל את בהמתו באיסורי הנאה, כגון חמץ ועורלה (עורלת האילן כמובן…)
והשו"ת שציטטתי הוא מתוך "יחל ישראל", להרב ישראל מאיר לאו…
כן, הוא ולא אחר.