שלום רוי,

איני יודע כמה סתורות יש ב"ברית הישנה".

קרא את מה שמצאתי אני ותחכים!

מי הוא הנותן?

מי נתן את התורה? – אלהים, או "שלוחיו" עלי אדמות.

קראו והחליטו בעצמכם… (אם אתם עדיין פתוחים לשקול ולפסוק).

משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע וגו' (פרקי אבות פרק א').

האם בכתב קיבל, או בדיבור? ובאיזו לשון דיבר הנותן? בלשון יחיד (אני!) או כפי שכתוב, בדרך כלל, בלשון נסתר (הוא): "בראשית ברא אלוהים" ולא בראשית בראתי, אני אלהים! או "ויאמר (הוא!) אלהים יהי אור".

משמע שאלהים דיבר ומישהו רשם, או אולי רק סיפר ברבים, אך לא מיד! להזכירכם: לא היו אז מכשירי הקלטה ואף לא כתבניות סטנוגרפיסטיות.

וכשהדברים נשמעים ועוברים מפה לאוזן במשך דורות, עלולות ליפול טעויות וסתירות.

אם כך, בואו ונבחן אם כל הטעויות והסתירות באשמת הרושמים או באשמת הדובר ששכח, טעה, לא הקפיד בלשונו ולפעמים אף נכשל! … והכשיל!

נזכור גם את שאמר הרמב"ם: "ודע שכל מי שאומר עליו הכתוב שמלאך דיבר אתו, או בא אליו דיבור מאת האל, הרי זה לא היה בשום פנים אלא בחלום, או במראה הנבואה" (מו"נ, החלק השני, פרק מ"א).

בראשית א': "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ", אח"כ ברא הכל, וביום הששי ברא את האדם. בצלם אלהים… זכר ונקבה ברא אותם.

בראשית ב': "ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת…"

פסוק ד' ואילך: "ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ… ואדם אין לעבד את האדמה… ויצר יהוה אלהים את האדם" (לבדו, ללא אישה ועוד לפני שהיה עשב או בעל חיים כלשהו!!! ומה יאכל?). ויטע יהוה אלהים גן-בעדן… ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ… ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה (אחרי שיצר את האדם, לבדו)… ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה…" (ממש היפוך כל סדר הבריאה ההגיוני שבפרק א').

שאלה: בשירת דבורה (שופטים ה', ד') נאמר "יהוה, בצאתך משעיר, בצעדך משדה אדום"… והרי אלה טרם היו אז! מנין הגיע יהוה? ועוד: בפרק ד', כ"ה נאמר "אז הוחל לקרא בשם יהוה" – וזאת רק שבעה דורות לאחר אדם הראשון. היכן הסתתר יהוה אלהים הבורא? ומי תחב אותו לפרק ב'?

בראשית פרק ד' והאדם ידע את חוה אשתו… ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה. ואותו קיין הורג את אחיו הצעיר הבל. וישם יהוה לקין אות לבלי הכות אותו כל מוצאו (?). והרי אין איש מלבד אביו ואמו!

ולפתע (פסוק י"ז) "וידע קין את אשתו"! מי היא זאת? ההיתה לו אחות ואנו לא ידענו? ואולי עם אמו שכב? – מה שלא יהיה, כולנו חיים בזכות מעשה של גילוי עריות! (בושו לכם).

בראשית ד', כ"ה: "וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ותקרא את שמו שת".

בראשית ה', א … "זה ספר תולדות אדם. ביום ברא אלהים אדם, בדמות אלהים עשה אותו. זכר ונקבה בראם… ויחי אדם שלושים ומאת שנה ויולד אדם בצלמו ויקרא את שמו שת". וקין והבל היכן הם? וגן העדן והנחש? הכל לא היה ולא נברא, אלא משל היה?

בראשית ו', ב' ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טובות הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו, ויאמר יהוה: לא ידון רוחי באדם…"

מה פרוש בני האלהים, האם מדובר באל כנעני או בבלי שיש לו צאצאים? והאם אין זה סביר שהיו לו גם הורים? ואולי יצר אותם מעפר מן האדמה, כפי שעשה יהוה אלהים? (בראשית ב, ז').

ולפתע: "וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ… וינחם יהוה כי עשה אותם… ויאמר יהוה: אמחה את האדם אשר בראתי… מאדם עד בהמה, עד רמש ועד עוף השמים ונח מצא חן בעיני יהוה".

מה קורה כאן? זו פשוט המיתולוגיה היוונית: הטיטאנים, צאצאיהם של גיאה ואוראנוס (=הארץ והשמים) התפרעו והשתוללו. שלטונם הסתיים משילדה ריה, מבנות הטיטאנים, את זאוס. הוא השמיד את כולם! והקים משפחת אלים משלו ומאז נקרא "זאוס אבי האלים".

פרשת נח

בראשית פרק ו', ט': "נח איש צדיק תמים היה בדורותיו. את האלהים התהלך נח… וירא אלהים… כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ… ויאמר אלהים אל נח: קץ כל בשר בא לפני…"

סליחה! נח לא ידע שמאז שנולד אנוש "הוחל לקרוא בשם יהוה? (פרק ד', כ"ה).

פסוק ט"ו: אומר אלהים לנח: "והקימותי את בריתי אתך" (איזו ברית? סודית? נגד מי?) "ובאת אל התבה אתה ובניך וגו' ומכל החי… שנים מכל תביא אל התיבה להחיות אתך".

רעיון גדול, אך לא מקורי. הרבה מאות שנים לפני מתן תורה נכתב סיפור הבריאה הבבלי ובו מספר אתרח'סיס (נח הבבלי) לזקנים שהוא נצטווה לבנות ספינה, כדי שינצל מהמבול.

כשהייתה הספינה מוכנה:

כל אשר היה לו (הטעינה)*

כל אשר היה לו (בכסף ובזהב הטעינה)

טהורים עם לא (טהורים)

(פרים) וכבשים שמנים

לכד ויבא

עוף כנף (צפור) שמים

חית (בשדה ובהמת) שכן

(וכל) הרמש אשר בשדה

(אסף) והביא (אל הספינה)

פרק י', א – אך כאן נזעק יהוה לתקן את הטעות האיומה שעשה אלהים.

הוא שם לב שהבבלים הקפידו לציין שאתרח'סיס לקח "טהורים עם לא טהורים" ולכן: "ויאמר יהוה לנח: מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה – איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהורה הוא שנים – איש ואשתו…" (בראשית ז', א'-ג'), אך נח לא שמע בקולו של יהוה וקיים את מצוות אלהים: "שנים, שנים באו אל נח אל התבה, זכר ונקבה, כאשר צווה אלהים את נח".

– אז מה יש לנו כאן שני אלים יריבים?, או… שני מספרי סיפורים אנושיים?.

כשיצא נח וכל אשר אתו מן התבה "ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהור ויעל עולות במזבח" (בראשית ח', כ').

ואז (בראשית ט', א'-ג') "ויברך אלהים את נח…. כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל".

אך יהוה מה הוא אומר?: "ולא תטמאו את נפשותיכם בכל השרץ הרומש על הארץ, כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים… להיות לכם לאלהים" אני מבולבל. יש אלהים ויש יהוה.

– אלהים בורא עולם בבראשית א'. הכל טוב ויפה. הגיוני ומסודר. ללא גן עדן וללא קין והבל.

– והנה קופץ מישהו (בפרק ב') ומוסיף לפני התואר אלהים את השם "יהוה".

והרי בשם זה החלו לקרוא, ככתוב, רק אחרי שנולד אנוש. אם כך, זוהי תוספת מאוחרת של בעל ענין, שהרי דבורה אומרת בשירתה: "יהוה בצאתך משעיר, בצעדך משדה אדום" ויהוה עצמו מאשר זאת כאן: "אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים, להיות לכם לאלהים". – כלומר עד כה הוא לא היה אלוהי ישראל ושמא רק זה מקרוב נולד?

* ("סיפור הבריאה הבבלי"), מתוך בימים הרחוקים ההם – אנתולוגיה משירת המזרח הקדום. תרגמו ש. שפרה ויעקב קליין, הוצאת עם עובד 2004, עמ' 122).

ראה: דברים ל"ב, ח'-ט': בהנחל עליון גויים בהפרידו בני אדם

יצב גבולות עמים למספר בני אלהים*

כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו

אלה דברי משה, שכל הסודות גלויים לפניו: יהוה הנו בנו של עליון והוא קבל מאביו את יעקב בלבד…

ואולי יש מישהו המשטה בכולם (ואולי רק השתבש זכרונו?) וכך הוא משנה מדי פעם את דעתו ומחליף את שמו: "ויאמר אלהים אל משה: אהיה אשר אהיה! כה תאמר לבני ישראל: אהיה שלחני אליכם… יהוה אלהי אבותיכם, אלהי אברהם, אלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם".

אבל הרי אבותינו הנ"ל לא הכירוהו בשם יהוה?! ככתוב בשמות פרק ו', ב', בו אומר השם למשה: "אני יהוה וארא אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב באל שדי ובשמו יהוה לא נודעתי להם"???

סליחה!? וכי לא אמר לאברהם (בראשית ט"ו, ז'): "אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים"! ויעקב כשיצא לקחת לו אשה, מה נדר? "אם יהיה אלהים עמדי… והיה יהוה לי לאלהים. (בראשית כ"ח, כ'-כ"א).

הכירו או לא הכירו???

אלוהינו שבשמים ובארץ

ובאמת היכן הוא? בשמים"? ואולי בארץ?…

בראשית י"ח כולו! "וירא אליו יהוה באלוני ממרא והוא יושב פתח האוהל כחום היום. וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו…" (כל פרשנינו אומרים שלושה מלאכים! קרא הלאה ותווכח שמדובר בפרוש באלהים ובשני מלאכים).

פסוק ט"ז: "ויקומו משם האנשים וישקיפו על פני סדום ואברהם הולך עמם לשלחם".

פסוק כ"ב: "ויפנו משם האנשים וילכו סדומה ואברהם עודנו עומד לפני יהוה".

פסוק כ"ג: "ויגש אברהם ויאמר… – כאן הויכוח עם יהוה, – עד פסוק ל"ב.

פסוק ל"ג: "וילך יהוה כאשר כילה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקומו".

מי שאומר שאלהים לא בא אל אברהם, חושב, שאיננו מבינים את הכתוב.

ישנו, כמובן, הסבר אחר (לפי הרמב"ם) – אברהם חלם חלום!…

ועוד הסבר: הדברים נכתבו בתקופה שאנשים לא הבדילו בין אלהי אברהם לכל אל אחר, אם של הגויים, ואם כזה המופיע ברשימת האלים שלנו.

**כך כתוב הן במגילות קומראן והן בתרגום השבעים!-מישהו שיפץ את המקור!!!

מקרה דומה לחיזוק

שמות כ"ד, א'-י"א

ואל משה אמר: עלה אל יהוה אתה ואהרן (ועוד 72 איש…) ונגש משה לבדו אל יהוה.

פסוק ט' ואילך: "ויעל משה ואהרן וגו'… ויראו את אלהי-ישראל…. ואל אצילי בני-ישראל לא שלח ידו, ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו. (ממש פיקניק אצל זאוס היווני).

האם שני הסיפורים, הסותרים זה את זה, נכתבו ע"י אלוהים? – או שמא ע"י שני "שליחים נאמנים"? – אחד. איש יהוה ואחד איש אלהים…?

שמות ל"ג, י"ח: "ויאמר (משה) הראני נא את כבודך… ויאמר (יהוה): לא תוכל לראות את פני, כי לא יראני האדם וחי…

משה בקש לראות את כבודו והאל מסרב להראות את פניו, אך יציג לפניו את אחוריו. ולמה בקש משה לראותו? כי בפרק כ"ד הוא מוזמן אל יהוה אך רואה את אלוהים. הוא רוצה לדעת פעם ולתמיד מי הדובר עמו ואף מבטיח לו הבטחות שונות.

ואולי גם משה ראה (ושמע) הכל בחלום?

שאלה חשובה: אז מי הוא אלוהינו?

– זה שברא את העולם בבראשית פרק א' או זה של פרק ב'

– יהוה שאומר לאברהם "אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים" (בראשית ט"ו, ז')

ואח"כ בא אליו ברגליו!? לדיון על סדום (פרק ל"ג)

ובפרק י"ז, א': "וירא יהוה אל אברהם ויאמר אליו אני אל שדי… ומיד. משנה התורה את שמו ל"אלהים".

ובשמות פרק ו', א': וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו: אני יהוה וארא אל אברהם, אל יצחק ואל יעקב באל שדיץ. ושמי יהוה לא נודעתי להם. (לא אמת!)

ולבסוף (אם כי יתכן ודלגנו על עוד כמה "טעויות" בין התחלה לסוף) אומר משה בשירת "האזינו" (דברים ל"ב, ח'-ט').

בהנחל עליון גויים בהפרידו בני אדם

יצב גבולות עמים למספר בני אלהים*

כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו

משמע: יש עליון על יהוה והוא שנתן לו, בעת שחלק את העמים בין בניו, את יעקב בלבד. ומי אלוהי כל העולם?:

* כך כתוב במגילות קומראן ובתרגום השבעים, שנעשה לפני השיפוץ בדברי משה!

כי מלך כל הארץ אלהים זמרו משכיל

מלך אלהים על גויים אלהים ישב על כסא קודשו

נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם

כי לאלהים מגיני ארץ מאד נעלה (תהלים מ"ז, ח'-י').

דומני שאנו סוגדים לארמון ואין זה משנה מי יושב בו…

לטענתנו שאין לקבל את התורה כמסמך אלוהי, אלא כמיתולוגיה אנושית בלבד, נוסיף גם את ספרי יהושע כתנא דמסייע.

יהושע י"א, ט"ז ואילך. "ויקח יהושע את כל הארץ הזאת, ההר ואת כל הנגב ואת כל ארץ הגשן ואת השפלה ואת הערבה ואת הר ישראל ושפלתה… ואת כל מלכיהם לכד ומיתם… לא הייתה עיר שהשלימה אל בני ישראל, בלתי החיוי יושבי גבעון… ויקח יהושע את כל הארץ ככל אשר דיבר יהוה אל משה…"

יהושע פרק י"ג, ג': "ויהשע זקן בא בימים ויאמר יהוה אליו: אתה זקנתה, באת בימים והארץ נשארה הרבה מאד לרשתה"!!! ובהמשך, רשימת כל הערים שלא נכבשו (ראה שם).

רשימה נוספת תוכלו למצוא בשופטים פרק א' והיא ארוכה כאורך הגלות

ומה אמר יהושע לזקני ישראל בעת שהתיצבו לפני אלהים? (יהושע כד,א)

"ואם רע בעיניכם לעבד את יהוה, בחרו לכם היום את מי תעבדון: אם את אלהים אשר עבדו אבותיכם מעבר הנהר ואם את אלהי האמרי אשר אתם יושבים בארצם.ואנכי וביתי נעבד את יהוה! (יהושע כד,טו)

מסתבר שכל כותב ו"ההיסטוריה" שלו! והסיכון: אנשים מסוימים כינסו את הסיפורים הרבים, שהיו מקובלים בעם, קיבצו אותם לספר אחד – התנ"כ – מבלי שישרו את ההדורים ואת הפיתולים ואנו קיבלנו את ה-puzzle הגדול בעולם.

התורה,לא אלהים נתנה! (הרמב"ם:"וכל מי שאומר עליו הכתוב…בא אליו דיבר מאת האל,הרי זה לא היה בשום פנים אלא בחלום…" . –מורה נבוכים,החלק השני,פרק מא)

-רבנים (ולא תמיד חכמים ויפי נפש) הם שבנוה – נדבך אחר נדבך – כל איש וטעמו…

כאן באתר יש לך אוסף מרשים מאד של טעויות וסתירות בהלכה היהודית. מצד שני כשאומרים לי 'הברית הישנה' אני מבין שמדובר בנוצרים. מכיוון שאין לי שום כוונה לעודד מיסיונריות לדת היהודית בוודאי שאין לי שום כוונה לעודד אותו הדבר לנצרות דווקא. ולכן אגיד שאני מסרב להתייחס.

תודה רבה לך על תשובתך. היא הייתה מאוד חכמה.

באופן אישי אני תמיד אף פעם לא האמנתי לסיפורים בתנ"ך, ואז מצאתי את האתר הזה ,ואני מרגיש שאני יודע הרבה יותר דברים עכשיו.

היה לי חבר דתי שתמיד אמר לי שאם אתה מוצא טעות אחת בתורה, לזרוק אותו לים.

מצאתי טעות יותר מפעם אחת, ואמרתי לעצמי איך זה יכול להיות מאלוהים אם זה מלא בטעויות.

תודה

רוי

לעדו כשכתבתי סתירות בברית הישנה זה בגלל שאני העתקתי את זה מהאתר של מישהו, אני לא מאמין בברית החדשה, אני העתקתי והדבקתי מאתר האינטרנט שלו ותרגמתי אותו לעברית.

אז אני עדיין הייתי רוצה לשמוע את המחשבה שלך

תודה

הברית החדשה נכתבה ביונית במאה הראשונה לספירה לכל המוקדם כמה עשרות שנים אחרי מות ישו ולכן מבוססת על סיפורים שעברו מפה לאוזן.

מאז כתיבת המקור (שאבד בנתיים) של הבשורה על פי מארקוס ועד להמצאת הדפוס כאלף וחמש מאות שנה מאוחר יותר הועתקה הבשורה ביד אולם בלי ההקפדה בדיוק שמאפיינת את העתקי היד של התורה (וגם שם יש טעויות ושנויים).

כשבודקים את כיתבי היד שיש בידינו היום ומדובר על מאות רבות מוצאים סתירות וטעויות בכמות כזו שאי אפשר לספור ולכן אומרים שיש יותר טעויות מאשר יש מילים בבשורה.

אם זה מענין אותך יותר אני ממליץ לקרא את ספריו של בארט אהרמן Bart Ehrman בנושא.

הנה לינק להרצאה מאלפת שלו באוניברסיטאת סטנפורד על שינוים וטעויות בברית החדשה.

לינק ראשון עם נאומי פתיחה והצגה ומחולק ל10 קליפים, והלינק השני ההרצאה בלבד בקליפ אחד.

http://www.youtube.com/watch?v=7cK3Ry_icJo

http://www.youtube.com/watch?v=P0zWbL8Uqfw

בתאבון.