9 שנים • eocieai oieai יהודי חרדי מי אביך הראשון?
בוא נבדוק צאצא של איזה "אדם ראשון" אתה…
לפי בראשית, פרק א' אלהים, אשר לו עבדו אבותינו אשר מעבר הנהר – כלומר בבבל (ראה יהושע כ"ד, ט"ו), הוא שברא את העולם בדברו!!! והוא הקפיד לברוא את האדם בצלמו!, אותו ואת אשתו ברא! (בראשית א', כ"ז). ומתי ברא אותם? – ביום השישי, כאשר העולם כולו היה כבר מתוקן ומוכן לקבלם כ"נזר הבריאה".
אלא שבפרק ב', פסוק ד' מופיע אל נוסף: יהוה-אלהים (נוסף אמרתי! ראה יהושע כ"ד, ט"ו – כנ"ל וכן: בראשית ו', י"ט – אלהים, ובראשית ז', ב' – יהוה, – כל אחד ומצוותו לנח!!!) ולו סדר בריאה אחר: "וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח" והוא יוצר (לא בורא!) "את האדם עפר מן האדמה ויפח באפו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה". (על יהוה זה נאמר: "יהוה, בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום" – שופטים ה', ד'. וראה: פרופ' ישראל קנוהל, בספרו "השם", הערכים: "יהו" וְיהו-ה) אדם עפר מן האדמה? מנין בא אלינו סיפור כזה? – מעובדי האלילים המצרים!: שם, האל המצרי ח'נום יצר את בני האדם, על אובניים של קדר ומבוץ הנילוס ולכן הוא נקרא האל הבורא!!! (ראה באינטרנט: האל המצרי ח'נום).
מסתבר שישנם בתורה שלנו שני אלים שהביאו "אדם ראשון" לעולם – וכל אחד בדרכו! וההמשך?: יהוה אלהים שם את האדם שלו בגן-בעדן. ופתאם הוא תופס ש"לא טוב היות האדם לבדו. אעשה לו עזר כנגדו! ויצר יהוה-אלהים, מן האדמה, כל חית השדה… ויבא אל האדם… ולאדם לא מצא עזר כנגדו" (בראשית ב', י"ח-כ'). ושלא יבלבלו לך את השכל בקשקוש שיהוה הביא אליו את החיות כדי שיתן להן שמות. זה תיקון מאוחר של "חכם" שהרעיון של האל לא מצא חן בעיניו. שהרי האל חשב שמי שיש לו ראש מבוץ יכול להסתפק בכל בהמה שהיא, שנעשתה מבוץ גם היא.
אך לאדם הראשון היו כבר אינסטינקטים ראשוניים: זרזיר הולך אצל בן מינו! כך נאלץ האל יהוה ליצר לו אישה מבשרו ודמו! וכאן מתחיל האסון.
ידוע מני אז שמנישואי קרובים נולדים הרבה טומטומים. ומה קורה במקרה הזה, שבו קרבת הדם של אדם וחוה, אין גרועה ממנה? – כל צאצאיהם, ללא כל ספק יהיו טומטומים.
אם כך יש לנו, בעם ישראל, שני גזעים: הגזע הנורמלי שברא אלהים והגזע הטומטומי, שיצר בידיו – יהוה אלהים.
וכך, בניו ובנותיו של הגזע הנורמלי לומדים הכל, עובדים לפרנסתם, כותבים ספרים, יוצרים תיאטרונים ותזמורות, ממציאים מכשירים, מכונות, רדיו וטלוויזיה ואפילו טלפונים חכמים, מתלבשים ואוכלים כבני-אדם.
לעומתם, בני הגזע הטומטומי מתבלטים בלבושם ובצורתם, – צורת פראים אוכלי אדם -והם אף שונאים את אמותיהם ושאר נקבות, שהן בשר ודם ולא בוץ – כאבותיהם!.
לכן פוסקים "חכמיהם" דברי נבזות ונבלה, כגון אלה:
– אישה חמת מלא צואה ופיה מלא דם (שבת קנב, ע"א).
– שוק באישה ערוה, קול באישה ערוה, שער ראשה ערוה (ברכות דף כ"ד, ע"א).
– הכל יודעים כלה למה היא נכנסת לחופה (ילקוט שמעוני) (והגבר? כדי שיפסיק לאונן?!)
– באה אישה לפני רבי ואמרה לו: ערכתי לו שולחן והפכו!
אמר לה: בתי, תורה התירתך! (נדרים כ', ע"ב) (משמע: את סמרטוט שלו).
– אישה חייבת ללבוש תחתונים מתחת לשמלתה, שמא יבעל אותה קוף (ירושלמי, מגילה, פרק ד', דף ע"ה) (יודעים ירושלמים כמה קופים מסתובבים ברחובות עירם ומה מסוכנים הם).
ולא נמצא חכם אחד פרט לרמב"ם- שהוא מהגזע הנורמלי- שיאמר להם חדלו לכם:
– רצונכם ללמוד תורה? ראשית התפרנסו ואז תלמדו! (הלכות ת"ת, פרק ג').
– אל תסתפקו בתלמוד תורה. למדו חוכמת הטבע, שכן זו גובלת בחכמת האלוהות וקודמת לה בזמן ההוראה (=הלמוד). (מורה נבוכים, פתיחה עמ' 14, בהוצאת אונ' ת"א).
– על בורותם של חכמי ישראל (מו"נ, החלק השני, פרק י').
– על כל מה שאומר אריסטו (מו"נ, החלק השני, פרק כ"ב).
– כאשר תשלים את הפיסיקה ותבין את המטפיסיקה – נכנסת אל המלך, אל החצר הפנימית ותהיה עמו בבית אחד. זוהי דרגת החכמים (מו"נ, החלק השלישי, פרק נ"א).
ומי שאינו עושה כל אלה והוא חי בקרב עמו ישראל,אך לא עם עמו, ברור שהוא בן לגזע הטומטומי.
הפסיקו להיות עבדים לרבנים אליליכם, המטמטמים את מוחותיכם, מוצצים את דמכם ובונים להם ארמונות (מקדשי מעט לאיש ואיש).