תוכן:   שלום ניר.

קשה להבין מדבריך אם כוונתך שנשמור שבת כדת וכדין או שלא נעבוד בעבודה שאנו עוסקים שישה ימים כדי לנוח ולהתרענן.

אם כוונתך שנשמור שבת כמצווה בהלכה הרי זה חוק דתי ולא סוציאליסטי [הכוונה של המעשה משנה את הגדרת המעשה]. יתירה מכך, הלכות שבת כפרשנותם בתלמוד אינם מבטאים מנוחה מעבודה פיזית.

כך למשל על פי ההלכה אסור להוציא שערה שנפלה במרק משום איסור "בורר" [המוציא פסולת מתוך אוכל]. ואילו לסדר את הבית ולהעביר ארון כבד מאוד מחדר לחדר מותר.

ואם כוונתך לחוק סוציאלי, לרווחת העובד, הרי זה חוק חילוני.

ההבחנה צריכה להיות ברורה, כל חוק או תקנה שמניעיו הם טובת האדם והאזרח, שמטרתה להעלות את רמת החיים [הרוחנית והחומרית] של האדם, כאן בעולם הזה, ללא תערובת של אלוהים. הרי זה בבחינת חוקים חילונים.

וכל חוק או תקנה שמקורה הוא ציווי "אלוהי" או שיש בה משום שיקול כל שהוא "אלוהי" – לעובדו, לעשות רצונו, לקבל שכר בעולם הבא, שיבנה בית המקדש, שניגאל על ידי משיח צדקנו, לשמור על שלמות ארץ ישראל המובטחת מאלוהים וכו' – הרי זה חוק דתי.

בברכה

דעת אמת