21 שנים • Anon לדוגמא, מקור השם יצחק על פי ההסבר המקראי הוא בשורש צ.ח.ק משום ששרה אישתו של אברהם, צחקה כשנודע לה שהיא עומדת ללדת ולכן נתן אברהם לילוד את השם יצחק.
אם אנו מתיחסים לתנך בצורה "מדעית" מה אנחנו אמורים להבין מהסבר זה? האם הכותבים המקראים בחרו את השם יצחק ,שהיה נפוץ בקרב העם "והלבישו" על השם הזה את ההסבר המקראי? או שהמציאו שם חדש לחלוטין? ומה לגבי שמו של יעקב שעל פי המקרא מקורו בשורש ע.ק.ב?
והשימוש בכינויים בן אדם, בת אדם, אדם האם הם קיימים בשפה רק אחרי שהסיפור המקראי נפוץ בקרב העם ולפני כן לא השתמשו בכינויים האלה ?
איגור
צוות
איני מומחה בהתפתחות השפה והלשון ושאלה זו יש להפנות לחוקרי השפה, אך הנטייה של חוקרי השפה היא שאין "בריאה יש מאין" אלא זו התפתחות אבולוציונית. לא סביר להניח שכותב ספר המקרא ימציא שמות רבים חדשים שלא היו מוכרים בתרבות האומה היהודית. הדעת נותנת שדרכם של תאולוגים לקחת שמות מוכרים ולהכניס בהם משמעות דתית. כך נהגו חז"ל בשמות מקראיים, לדוגמא שם מצרי "פוטיפרע" דרשו חז"ל שהמלאך גבריאל פרעו (סירסו) (סוטה יג ע"ב). עיין מה שכתבנו "בפרשת מקץ" בנושא שמות שחז"ל נתנו להם משמעות חדשה. דוגמא נוספת העיר טבריה שנבנתה במאה הראשונה לספירה על שם הקיסר הרומי טיבריוס, אמרו חז"ל: "למה נקרא שמה טבריא – שיושבת בטבורה של ארץ ישראל (מגילה ו ע"א)". כך הסבירו חז"ל את הכתב האשורי הוא הכתב המרובע שאנו כותבים בו היום : "למה נקרא שמה אשורית – שמאושרת בכתב (סנהדרין כב ע"א) דרשה זו באה מהצורך להעלות את הכתב האשורי בעיני ציבור המאמינים כאילו כתב זה הוא כתב קדום ובו נכתבו לוחות הברית ואינו מהשפעת הכתב האשורי. עיין אבן עזרא (בראשית, ד; 16) שקרא תיגר על "ממציאי" משמעויות לשמות הכתובים בתורה.
שאלתך: מה קודם למה, האם כותבי ספרי המקרא קדמו לשפה או שהשפה קדמה לכותבי המקרא מזכירה את מחלוקת האנתרופולוגים מה קדם למה, בתרבות העמים, הסמלים והטקסים קדמו למיתוסים (למשמעות של הטקסים) או ההפך שהמיתוסים קדמו והאנשים רצו להביעם בטקסים.
יתכן שיש מזה ומזה, כלומר יתכן שחלק מהשמות הם על רקע קיים והכותב הכניס משמעות וחלקם הכותב חידש בתקופתו.
בברכה
דעת אמת