אלה הגאונים האמיתיים שלנו!!!

שלושה יהודים זכו ב"פרס נובל" וכל העולם הנאור מוחא להם כפיים!!!

שניים מהשלושה למדו בישראל ואחד בארה"ב, אך איש מהם לא למד בחדר, בחינוך הדתי או בישיבה.

הכל בא להם מלמוד חוכמת הטבע-כדרישת הרמב"ם. ו…אחד הישראלים-שומו שמיים-נולד והתחנך בקיבוץ! והוא אף שרת בצה"ל ולחם בשתים ממלחמותינו!

ומה דרש הרמב"ם?:"חוכמת הטבע גובלת בחוכמת האלוהות וקודמת לה בזמן ההוראה…" (מו"נ,פתיחה,עמ' 14.הוצ' אונ' ת"א)

ועוד אמר:"מה רב עוורון הבורות!…אילו אמרת לאיש מאלה הטוענים שהם חכמי ישראל…" (ראה שם,החלק השני,פרק ו'.עמ' 280)

ועוד:"דע בני חביבי,שכל עוד אתה עוסק במדעי המתמטיקה ובמלאכת ההיגיון, אתה בכלל הסובבים סביב הבית (בית "המלך")…כאשר תשלים את הפיסיקה ותבין את המטפיסיקה (שם ספרו של אריסטו),נכנסת אל המלך, אל החצר הפנימית ותהיה עמו בבית אחד".(מו"נ,החלק השלישי,פרק נ"א,עמ' 657)

מעטה הערכתו של הרמב"ם את חכמי ישראל ¬שלא הקפידו על לימוד חוכמת הטבע. אין הם אלא כאותה משכוכית ההולכת בראש עדר הכבשים ו…אוכלת את כל הטוב הנקרה לה בדרכה!!!.

עשרת אלפים מ"גאוני ישראל" לא השיגו את מה שהשיג כל אחד מאלה השלושה, שזכו בפרס נובל?

והכבוד שהביאו לישראל-מה ישווה לו?!!!!

איך ומתי המציאו את שיטת הגאונים? בישראל.השנה לא כל כך ברורה,אך הממציאים היו מומחים בשיטת "ישראבלוף".

בלוף הגאונים – 1,800 "עילויים" בשנה!!!

הצחקתם אותי! בכל העולם כולו לא נולדים 1,800 עילויים בשנה! ואצלנו זה קורה בקהילה קטנה של פחות ממאה אלף איש, אישה וילדיהם? בעזרת השם אצלנו כולם עילויים.

פתרון החידה הנו, כמובן, בהגדרה!: מיהו עילוי?

אצל הגויים למשל: קרל פרידריך גאוס (1855-1777), – כאשר היה תלמיד בכתה ב' הטיל המורה לחשבון עונש על הכיתה: לחבר את כל המספרים מ-1 עד 100. גאוס, בן השבע, קם ואמר למורה הנדהם: אדוני, תוצאת החיבור 5,050. מנין לך? שאל המורה. זה נורא פשוט! השיב גאוס. בטור מספרים זה (1 עד 100) יש 50 זוגות שסכומו של כל אחד מהם הוא 101* ובסה"כ 5,050 = 50×101. אחד כזה יקרא עילוי!!! ואכן בבגרותו נחשב גאוס לאחד משלושת גדולי המתמטיקאים בכל הדורות (השניים האחרים: ארכימדס וניוטון). מספר תגליותיו של גאוס במתמטיקה עילית כמעט ולא יספרו מרוב.

ואצלנו מיהו עילוי? נער שיש לו זכרון טוב והוא מצליח לדקלם מהחומר הנלמד, יותר משמצליחים חבריו. אך האם הוא מצליח לחדש משהו ולוא כקוצו של יוד? העילוי שלנו הנו תקליט ולא יותר! – כל חייו ינגן את מה שהטביעו בו, מבלי שייאמר משהו שעוד לא נאמר.

לצערנו אנו מממנים הרבה "חמורים נושאי ספרים" שאיש אינו זקוק להם.

וגאון מהו? אצל הגויים (הטפשים) גאון הוא מישהו שגילה דברים נחשבים. שהמציא דברים המועילים לחברה ולהתפתחותה, או שפתח תורה בשטח מדעי חשוב. למשל, תורה המאפשרת להסביר אילו גורמים משפיעים על בריאותנו וחיינו, או שפתח אמצעים המאפשרים לבצע פעולות שעד כה היו בגדר מחשבה או אפילו דמיון. והיום הם בשמוש יום יומי – למשל כלי תעופה.

דוגמאות?: – גאוס (הנ"ל). יקצר המצע! ראו האנציקלופדיה העברית כרך י' עמ' 143, או באינטרנט.

– אינשטיין (שלנו) שפתח והעמיד לרשותנו את "תורת היחסות" שהביאה להתקדמות עצומה בשטחי מדע חשובים.

– ניוטון (הנ"ל) – שהסביר למה "התפוח נופל מהעץ" (כוח המשיכה) ולימדנו את עקרונות המכניקה: למה, למשל, כדור הארץ סובב את השמש ועוד דברים רבים שלולא הם, היינו נשארים בורים כאבות אבותינו שתשובותיהם לשאלות ילדיהם היו תמיד: כך רוצה השי"ת! האם היינו מצליחים לטוס ואף להגיע לירח לולא תורת המכניקה של ניוטון?

* הזוגות: 100+1=101; 99+2=101; וכך הלאה עד 50+51=101.

העולם התרבותי יודע להכתיר את גאוניו בתארי כבוד ואף בפרסים – כמו פרס נובל היוקרתי – זה, שגם כמה ממדענינו זכו לקבלו בגין תגליותיהם או פיתוחיהם החשובים לאנושות!!!

עם כל זאת היו גם כאלה שלא זכו להקרא "גאונים" למרות שתגליתם הייתה חשובה מאד. למשל ד"ר זמלווייס, שהיה רופא במחלקת היולדות בבית החולים האוניברסיטאי בווינה, ש"תגליתו" הצילה חייהם של מיליונים!!! הוא קבע שהמחלה שעשתה שמות ביולדות בבתי החולים, לא הייתה אלא זהום שהעובר מיולדת ליולדת ע"י הרופאים המטפלים שלא היו נוטלים ידיהם במים ובסבון, כשהיו עוברים מאשה לחברתה. הוא הקדים בתגליתו זאת את הבקטריולוגיה ואת תורות האנטיספטיקה והאספטיקה.

כיום אין רופא שאינו נוטל ידיו במים וסבון (או בחומר חיטוי אחר) כשהוא עובר מנבדק לנבדק (חבל רק שמשרד הבריאות שלנו טרם הטמיע שעור זה! לחרפתנו אנו נתקלים במסעדות, בבתי חולים ובבתי קברות באותם ספלים כפולי אוזניים – מטונפים ומגעילים – המשמשים לנטילת ידיים (ללא סבון! אך עם ברכה המגרשת את רוח הטומאה!!!).

ואצלנו?

"גאון" הוא מי שזוכר הרבה ספרים שלמד ואף כתב, הוא עצמו! ספרים בהם הוא חוזר ודש בחומר שנדוש מזה מאות רבות של שנים – עבודת סרק שאין בה כל תועלת חוץ מאשר לכותב שיוקרתו, – ככלי שעבר זמנו, מופגנת! היו אמנם כמה גדולים שהקלו את חיינו כשביטלו חוקים הכתובים בתורה. חוקים שרק הקשו על חיי עמנו במשך דורות אין ספור!!!

אחד מהם היה הלל הזקן שהתקין תקנת "פרוזבול", שאילולא הותקנה לא היה נמצא מי שילווה כסף לאדם קשה יום. נמצא גם מי שהתיר לקיחת ריבית למרות איסור מפורש בתורה, אך לא נמצא מי שיבטל איסור אווילי! "לא תזרע שדך כלאיים". כך נאלצים חקלאים שומרי תורה לעשות "תרגיל" ולרמות את נותן התורה. כזה הוא גם המקרה עם חלב של שבת: מרמים ברשות "שומרי תורתך".

וכשגאונינו מפחדים לבטל תקנה חסרת טעם המקשה על חיינו, הם מוצאים לעצמם מפלט בהתקנת תקנות תפלות ואף נבזיות, כגון: "קול באשה ערווה" (ואפילו אצבע קטנה שלה!) או: "יש ליזהר שלא ילך איש בין שתי נשים ולא בין שני כלבים, או שני חזירים וגו'". והקטנים שבהם פשוט מסיתים נגד כאלה שגם הם נבראו בצלם, אלא שצלמם לא כצלמו של אחד מאלוהינו: אל, אלהים, עליון, אדוני, יהוה, אל-שדי,סיני,רוכב בערבות ועוד? – בחר את הצלם הנראה בעיניך… כאלה הם גאוניך, ישראל!!!