2. על פי מה קבעת שיתרון כזה אכן קיים?
אם הכוונה היא שלאדם יש דת, הייתי אומר שלאדם יש חיסרון.
מה גדלו מעשיך ה'! אדם זה שבצלמך בראת ולשון לו נתת – בתבונה בראת!
שלולא הוא מי בכלל היה שומע אודותיך?
ומה עמקו מחשבותיך ה'! חיות ובהמות שבראת, בחכמתך כי רבה, לשון להן
לא נתת…למען לא יטענו אף הן כי בצלמך נבראו..
ויש אצלנו כאלה החושבים שהם נבראו בצלם
.
ראה מה עולל האדם: הרג בבני מינו, השמיד והכחיד אלפי בעלי חיים, הרס בתי גידול ניצל באופן מוגזם משאבים והיד עוד נטויה. אז בבקשה, מעט צניעות. העולם יסתדר יפה מאוד אחרי לכתנו.
אז מנין לך שיש בכלל יתרון לאדם על פני הבהמה? אולי זה להיפך?
כמו כן, הוא מסוגל לשאול שאלות כאלו ולהשיב לעצמו תשובה דמיונית (להמציא לעצמו נראטיב), או אפילו להכיר בכך שהתשובה העליונה היא הנכונה.
human can think, and decide who is trying to use him through religion. and animal will happily run after you, oblivious to the fact that one day you will end up making her food
איתי
וברצינות: מי אמר שיש לנו יתרונות כלשהן על פני בהמה? האם היכולת להשמיד מיליונים מבני מיננו תוך דקות ספורות נחשבת ליתרון?
גוי אינו נחשב לאדם. וכך אמרו בגמרא במסכת יבמות – אתם קרויים אדם ואין אומות העולם קרויים אדם.
ומכיון שכך אין לגוי כל יחס משפחתי. ומסתמכים על הפסוק בספר יחזקאל על מצרים – בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם.
ובכמה הלכות נקבע שלגוי אין לו אב, שהתורה הפקירה את זרעו של הגוי, שנאמר – וזרמת סוסים זרמתם, שזרמתם, כלומר הזרע שלהם, שהוא יורה בכח כמו זרם מים חשובה היא כמו זרע סוסים, ואין לנכרי יחס. מטעם זה שני אחים, אף על פי שהם תאומים, שודאי הוא ששניהם מאותו אב, שהרי תאומים נוצרים מטיפה אחת של זרע האב שנחלקה לשתיים, שהיתה הורתם שלא בקדושה, אפילו היתה לידתם בקדושה, לא חולצים ולא מייבמים, שכיון
שאינם מתייחסים לאביהם אינם חשובים אחים מן האב, ואין יבום אלא באחים מן האב.
על הגוי אף נאמר "עם הדומה לחמור".
הרמב"ם מביא הלכה ששחיטת הגוי כשרה. הראב"ד משיג עליו ואומר בין השאר:
עובדי כוכבים הם כבהמות ואין מטמאין ואין מיטמאין עם הדומה לחמור הן גוים כמר מדלי ואת כולם ישא רוח והחושב אותם לכלום אסף רוח בחפניו.
ה"כסף משנה" (ר' יוסף קארו, בעל השולחן ערוך) שנוהג לתרץ את ההשגות של הראב"ד על הרמב"ם, מסכים עימו בקשר לגוי, אך אומר שטענתו אינה טענה שאפילו שחיטת הקוף כשרה, אז למה ששחיטת הגוי לא תהיה כשרה.
ויש עוד הרבה פנינים כאלו במקורותינו ודי לנו בכך ואכמ"ל.
בברכה,רפאל.
רבי יוחנן כי הוה מסיים ספרא דאיוב אמר הכי: סוף אדם למות, וסוף בהמה לשחיטה, והכל למיתה הם עומדים. אשרי מי שגדל בתורה ועמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו, וגדל בשם טוב ונפטר בשם טוב מן העולם, ועליו אמר שלמה (קהלת ז') טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו.
(ברכות י"ז ע"א)
אמר רבי שמעון: מלמד שהוזהרו כנענים על כל המעשים האלו, שאין עונשים את האדם עד שמזהירים אותו.
[ספרי, שופטים, פרשה קע"ג]
אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר-יוחאי: מיום שברא הקב"ה את העולם לא היה אדם שקראו לקב"ה אדון עד שבא אברהם וקראו אדון.
[ברכות, ז ע"ב]
אין הכוונה כאן להוציא יתר העמים מכלל אדם. רק חז"ל באו לפרש כי בכל עת אשר נזכר בתורה ובכתבי הקודש סתם לשון אדם, לא כיוונו רק [אלא] אל בני ישראל כמו בכל ספרי ונימוסי הדת המיוחדת לאומה אחת: כל מקום שנזכר בדבריהם סתם כי האדם מחויב או מוזהר כך וכך, הכוונה רק על אותם בני-אדם אשר מוכרחים להאזין בקול הפקודות הללו. כן בתורה ובנביאים, כל מקום שנזכר בן-אדם סתם הכוונה לישראל, כי רק להם הטיפו מילתם, זולת [אלא] במקום מפורש שניבאו גם לאומות ופשוט.
[מהרי"ץ חיות, חידושים למסכת יבמות]
"חביב אדם שנברא בצלם" [אבות ג, יד]
ב.מה שהבאת נמצא בגמ´ בבבא קמא. שם מבואר שהסיבה היא שהם ´עם הדומה לחמור´. אך כבר פסקו רש"י, המאירי והרמ"א שהגויים בימינו גדורים בדתם ואינם פרועים כבימי עבר, ואין להם דינים שוים בזה לעכו"ם בימי קדם.
ודאי גויים אינם בהמות, ומי שאומר את זה על הגויים -אלו הישרים שבימינו- הוא מחלל שם שמים, שוטה ורשע.
הגירסה העדיפה עלי היא: יתרון האדם על הבהמה הוא כיתרון המונותאיסט על עובד האלילית וכיתרון האתאיסט על המונותאיסט.
הצדיק היהודי
עמית
"אם גוי הורג יהודי בעקיפין הגוי חייב במוות (אם יהודי הורג יהודי בעקיפין, הוא לא חייב במוות).
אם גוי שוכב עם יהודיה, הוא חייב במוות (אם יהודי שוכב עם יהודיה הוא לא חייב במוות)
אם גוי שומר שבת, הוא חייב במוות…" (WTF).
איזה אושר זה להעמיד פני נאור ומתקדם ולשקר על כמה הדת היהודית יפה ? איזה אושר זה לשקר למען הדת, לא ???
יחי אושרם של הדתיים, המאמינים ושאר ההזויים בעולמך הרש"ע (ריבונו של עולם).
הצדיק היהודי
עמית
הוכחה:
ונראה שגם דעת הרמב"ם שסתם גויים אינם נחשבים כמקיימים שבע המצוות דהרי כתב בהלכות רוצח פ"ד הי"א את הדין שאין מורידים בסתם גויים (כ"ה הנוסח המדוייק ראה מהדורת פרנקל).
וכבר דייקנו לעיל ממה ששם לא נקט לשון איסור בהורדה כמו שנגט איסור בהעלאה שאין בזה איסור גזירת חז"ל, והוא דוקא כשאינו מקיים שבע המצוות. ובהלכות עבודה זרה כתב אותו דין על עוע"ז, משמע דיש לסתם גוי ולעוע"ז דין שווה, וכן מסתבר, כיוון שלפי הרמב"ם חייבים לכוף את הגויים לבל עליהם לקיים שבע המצוות, דמסתמא יש להניח שאינם מקיימים. וכן מוכח ממה שכתב בהלכות נזקי ממון, וכדלעיל.
אמנם המאירי כתב שם, דכל זה בגויים שבזמנם שהיו עוברים על שבע המצוות אבל היום השתנה הדין. ואפשר שלדבריו סגי במה שמקיימים מהכרע הדעת, ולא יענשו על פרטי דינים שאינם פשוטים מסברה. ומה שאמרו שבן נח נהרג אף באומר מותר כיוון שהיה לו ללמוד, הכוונה שנענש כשאומר שעצם איסור גזל הוא מותר, אך אם יודע שאסור, אלא שאינו בקי בפרטים, מקרי שוגג ואינו נהרג על זה.
והריטב"א במכות ט: פירש דמה שאמרו בבבא קמא שאינם מקימים, הכוונה שאינם קבלים עליהם לעשותם בפני שלושה מישראל כדין גר תושב, וא"כ, סתם גויים לדבריו אינם עוברים על שבע המצוות. ופירושו זה הוא בניגוד לכל הראשונים דלעיל שלא פירשו כך את הגמרא, ואף בניגוד למשמעות המדרשים שציינתי לעיל, ומ"מ גם לדבריו צריך להדחק ולפרש כמאירי, דאין נענשים על הפרטים באומר מותר.
במסכת סנהדרין דף נח: עיין בעיונים בשטיינזלץ שמסביר שהטעם משום שהוא יוצר דת חדשה ומדובר ששובת באופן קבוע באיזה יום קבוע בשבוע ולא באקראי כי אז יעתיקו ממנו היהודים.
תראה מהקרה עם הנוצרים.
כמובן שהמיתה לא בבית דין אלא בידי שמים.
ברור לך שהגוי החטיא את היהודיה בעוד יותר ששכבה עם גוי ויהודים צריכים להתחתן ולחיות רק עם יהודים. יהודי שיחיה עם גוי זה יובילו לקיים פחות מצוות או שיקנא בגוי שחייב רק 7 או משהו אחר…
איפה כתוב שדינו מוות?
[המאירי, בית הבחירה, סנהדרין נז ע"ב].
במסכת סנהדרין דף נח: עיין בעיונים בשטיינזלץ שמסביר שהטעם משום שהוא יוצר דת חדשה ומדובר ששובת באופן קבוע באיזה יום קבוע בשבוע ולא באקראי כי אז יעתיקו ממנו היהודים.
תראה מהקרה עם הנוצרים.
כמובן שהמיתה לא בבית דין אלא בידי שמים.
ברור לך שהגוי החטיא את היהודיה בעוד יותר ששכבה עם גוי ויהודים צריכים להתחתן ולחיות רק עם יהודים. יהודי שיחיה עם גוי זה יובילו לקיים פחות מצוות או שיקנא בגוי שחייב רק 7 או משהו אחר…
איפה כתוב שדינו מוות?
אפילו לדברי הרמב"ם, מדובר פעם שהגוים היו בעצמם דנו כך בדיניהם שלהם שגוי שהרג גוי בשוגג חייב מיתה כהמשך דברי הרמב"ם אז לא נקל מדיניהם שלהם אצלינו ולכן גוי שלהם שהרג בשוגג נחייבו מיתה ושלנו שדנים לדיננו לא, אבל היום מכיון שזה שונה אצליהם בודאי שלא נהרוג גוי שהרג בשוגג גם לדברי הרמב"ם.