שלום ליאור,
מה אתה יודע על הרמב"ם?

הוא היה גדול בתורה, אך שלא כמרבית חכמי ישראל היה אדם מלומד. פרופ' ליבוביץ היה בן דמותו: מקיים תרי"ג מצוות,אך אינו מאמין בסיפורי הבל. והרמב"ם? הוא קרא פילוסופים יוונים ןאף הצהיר: חוכמת האלוהות אינה מושגת אלא לאחר חוכמת הטבע, שכן חוכמת הטבע גובלת בחוכמת האלוהות וקודמת לה בזמן ההוראה. (מורה נבוכים ,פתיחה ,עמ' 14 בתרגום מיכאל שורץ, הוצ' אונ' ת"א).

ומי היה מורהו הגדול בחוכמת הטבע?-הפילוסוף היווני אריסטו, שעליו אמר: כל שאמר אריסטו על כל הנמצא אשר למן סמוך לגלגל הירח ועד מרכז הארץ,נכון בלי ספק. (מו"נ,החלק השני, פרק כ"ב).

ודעותיו של אריסטו לא תאמו בדיוק את הכתוב בתורה…!

ועל סיפורי התורה:"ודע שכל מי שאומר עליו הכתוב שמלאך דיבר אתו, או בא אליו דיבור מאת האל, הרי זה לא היה בשום פנים אלא בחלום…"(מו"נ,החלק השני,פרק מ"א)

ומה היתה דעתו על חכמי ישראל? אלה שלא ידעו (ועדיין אינם יודעים דבר בחוכמת הטבע) :מה רב עוורון הבורות! וכמה הוא מזיק! אילו אמרת לאיש מאלה הטוענים שהם חכמי ישראל, שהאלוה שולח מלאך הנכנס אל בטן האישה ומעצב שם את העובר,היההדבר יפה בעיניו והיה מקבלו…"(מו"נ,החלק השני, פרק ו') . האם חכמינו דהיום, -אלה שאנו מבזבזים הון תועפות על לימודיהם בישיבות-חכמים יותר? מה הם יודעים יותר מחכמי ישראל שמלפני 700 שנה, או אפילו שמלפני 2000 שנה?  כל העולם הנאור התקדם במדע  והגדיל דעת ואילו אנו דורכים במקום כמו הטליבאן או הדאעש. קבורים באמונות עתיקות שהופרכו מזמן ורוצים להיות אור לגויים. שוטים פרזיטים, אוכלי לחם חסד ומבלבלים את מוחנו באמונות ומצוות שנחקקו לפני  אלפי שנים על ידי אנשים שלא ידעו אפילו היכן הם חיים, מה הם נושמים,רואים מסביבם ,או "מקבלים משמים"

שוב, הכול טוב ויפה אך זה לא עונה על השאלה שלי.

השאלה הייתה כיצד עולה בדעתכם שהרמב"ם תומך בדעה כזו?! לא משנה איך תציגו את זה, הרמב"ם היה אדם דתי האמין האלוהי ישראל אמונה חזקה. איך אפשר להצמיד לו את הכותרת "שחרור מהדת"?!

כול דעה שאתם מביאים כאן רמב"ם אמר אותה רק כאשר לא סתרה את דעת התורה. אריסטו אמר גם דברים שהיו נכונים ולא סתרו את דעת התורה ולכן ייתכן שהרמב"ם תמך בדעתו.

מה ששאלתי כלל לא קשור למימוני ישיבות. אין טעם להסיט את הדיון לנושא כה מורכב. אני מנסה בסך הכול להבין את הסיבה שמביאים את תמונת הרמב"ם לייצג אתר שאין ספק שהרמב"ם היה מתבייש בקיומו.

והלייבוביץ הזה, הוא האמין בתרי"ג מצוות לא?! האתר הזה מעוניין לגרום לאנשים לא לקיים אותם, מדוע עולה בדעתכם שהלייבוביץ יתמוך באתר שכזה? (שלא נדבר על העובדה שלייבוביץ הוא אדם טיפש. התורה עצמה נתנה לחכמים את היכולת לפסוק הלכות, כמה טיפשות בן אדם צריך בשביל לקיים תרי"ג מצוות ולא לקיים את מצוות דרבנן?!)

ליאור

ראשית, לייבוביץ היה הרבה דברים, טיפש זה לא אחד מהם ומי שמכנה אותו טיפש מעיד רק על עצמו.

שנית, בפעם האחרונה שבדקתי, דמותו של הרמבם והזכויות עליה אינן שייכות לך ואין צורך לבקש ממך רשות להשתמש בה, גם אין חובה להסביר לך מדוע מישהו מעוניין להשמתמש בה.

שלישית, הרמבם שלל מכל וכל את מה שהפך לעיקר היהדות אלו: המיסטיקה, קמעות ולחשים, ברכות והשתטחויות על קברים, ליטוף ונישוק זקן של קשישים, שדים, רוחות וכל מרעין בישין. אם לפחות החלק הזה ביהדות היה נעלם מהעולם יחד עם כל הבאבות, ההערצה העיוורת סטייל ש"ס וכדומה, דיינו.

רביעית, אין עניין להתווכח עם אנשים שטופי מח כמוך. כל עוד אתה מבין שאסור לך לכפות עליי את אמונותך ואסור לך לקבל תקציבים שמבוססים על אמונותך, או במילים אחרות, הפרדת הדת מהמדינה, אני את שלי עשיתי.

קובי

שלום ליאור,  

אענה על שאלתך, וארחיב: הרמב"ם היה אדם משכיל ונאור, בימיו. הוא קרא ולמד פילוסופים אחרים, בנוסף לאריסטו, ויתכן מאד שאף פיתח תורה משלו, – דוגמת שפינוזה. אלא שהוא חי במאה ה-12 הפרועה (מסעי הצלב!) ויתכן שפחד להשמיע את דעותיו המתקדמות מחשש שהרבנים ידאגו לחיסולו בידי בחור צו מוחין שהוא עבד לרבנים השחורים,- כפי שקרה ליצחק רבין, – האדם הגדול! או לפחות חשש שיחרימוהו, כפי שהוחרם, לאחר דורות, שפינוזה הגאון. (הוא נחשב היום לגדול הפילוסופים! להלן): אלא שהוא אמר דבר גדול ש"חכמים" לא הצליחו לעמוד על משמעותו! ניחשת? נכון!: "ודע שכל מי שאומר עליו הכתוב שמלאך דיבר אתו, או בא אליו דיבור מאת האל, הרי זה לא היה בשום פנים אלא בחלום!"… "וחלומות!, השווא ידברו" (זכריה י', ב') ויהוה איך דיבר אל אברהם? במחזה! (בראשית ט"ו, א'). "ותרדמה נפלה על אברהם והנה אימה: חשכה גדולה נופלת עליו. ויאמר לאברהם…" (שם, שם י"ב) ואל יצחק ואל יעקב ואל משה דיבר, אם כך: ב-ח-ל-ו-ם!!!

אם כך, כיצד נתנה תורה? בחלום? לא ולא!… היא פשוט סופרה ע"י מספרי סיפורים (מסוימים) ונכתבה, ברבות הימים, ע"י סופרים מהירים. אלא שהעורך כשל בתפקידו והעמיד לנו קובץ סיפורים מבולבלים ולעתים אף חסרי פשר: (אגב, כיצד קרה שיהושע, בדברו אל העם, שכח לגמרי את "מתן תורה"? היתכן???! יהושע כ"ד).

בבראשית א' ברא אלהים שמים וארץ ואת כל החי והצומח וביניהם אדם ואשתו.

בבראשית ב' מופיע אל אחר (יהושע כ"ד, ט"ו) – "יהוה-אלהים" שמו והוא בכשפיו יוצר שוב את הקיימים מכבר: אדם (ואשתו) וכל חיית השדה ואחרים. ולאדם ואשתו, של יהוה-אלהים (לא של אלהים!), נולדו קיין והבל, וקיין הורג את הבל ולוקח לו לאשה את… אמו (?), שהרי אין אישה אחרת בעולם! (מה אמרו על כך מוריך ביסודי?) והנה להפתעתנו: בבראשית ה', אין קיין ואין הבל: "ויחי אדם שלושים ומאת שנים ויולד… את שת" ואחריו הוליד נוספים, כי הוא חי עוד "שמונה מאות שנה".

בבראשית ו', י"ג: "ויאמר אלהים לנח: קץ כל בשר בא לפני… עשה לך תבת עצי גופר… ומכל החי… שנים מכל תביא אל התבה… זכר ונקבה יהיו…"

בבראשית ז', א': "ויאמר יהוה לנח:… . מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה, שבעה איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהורה היא: שנים! איש ואשתו".

"ויעש נח ככל אשר צווה אותו אלהים, כן עשה (בראשית ו', כ"ב). "ויעש נח ככל אשר צווהו יהוה" (בראשית ז', ה'). איך מרבעים את המעגל? מתעלמים מהאל המתחזה יהוה-אלהים (ראה: בראשית ז, ח').

אם כך, במטותא ממך, פקח נא את עיני למען אדע מה יש לנו: שני אלים או שתי תורות? (מעניין מה אמרו מוריך ביסודי).

התורה נפתחת באגדה פשוטה ונחמדה על אלהים הבורא הכל. זה אותו אל שהביאו אבותינו מעבר הנהר, משמע – אל בבלי. (גם "סיני אלהי ישראל" (תהלים ס"ח) בא משם (קנוהל, "השם")) אך מי הוא יהוה? אביא שתי ביוגרפיות:

1)       משה רבנו ב"האזינו". (דברים ל"ב, ח'-ט')

                               בהנחל עליון גויים                    בהפרידו בני אדם

יצב גבולות עמים                     למספר בני אלהים **

כי חלק יהוה עמו                      יעקב חבל נחלתו

**  כך במגילות קומראן ובתרגום השבעים! (ראה קנוהל "מאין באנו" עמ' 96).

2)       שירת דבורה (שופטים ה', ד')

                               יהוה בצאתך משעיר                 בצעדך משדה אדום.

          כיצד צעד מאדום? מסתבר שאמו, אשתו של עליון הכנעני ילדה אותו באדום ואנו אספנוהו משם, אי פעם.

          מה שלא יהיה. מי שקיבל מאביו את יעקב לנחלה אינו יכול להיות בורא עולם!!!

אגב, קנוהל מספר לנו ש"בכתובות שהתגלו בחצי האי סיני ובאיזור בית גוברין, אנו מוצאים ישראלים המתברכים "ליהוה ולאשרתה", דהיינו: לאשרתו. ("מאין באנו" עמ' 99).

ועתה, כפי שהבטחתיך. אומר שפינוזה: אלהים הוא הטבע, או הטבע ואלהים חד הם!

ומה אמרו על שפינוזה גדולי המוחות ההוגים, המודרניים, באירופה?

אנרי ברגסון – לכל פילוסוף שתי תורות: זו של עצמו וזו של שפינוזה.

לסינג – שפינוזה הוא מורי ורבי והפילוסופיה שלו היא הפילוסופיה היחידה.

פיכטה (ממשיכו הגדול של קאנט) – הושפע עמוקות מתורת שפינוזה.

שלינג – אני "שפינוזאי". שפינוזה הנו אחד ממורי דרכי החשובים.

הגל – כל הרוצה להיות פילוסוף חייב לספוג תחילה את מחשבת שפינוזה.

לייבניץ (נחשב לאחד המוחות המבריקים בכל הדורות. היה נוצרי אדוק והתנגד בפומבי לשפינוזה) ואומר הביוגרף (הנחשב!) שלו שהיו ללייבניץ שתי פילוסופיות: האחת לתצרוכת עממית והשניה לעצמו! והיא אינה אלא קביעה ברורה ומפורשת של כל עקרוני השפינוזיות.

ועכשיו "חכם מהיסודי", הרשני ואשאל אותך לדעתך על אל שכך נהג:

"ויאמר יהוה אל משה: בוא אל פרעה, כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שיתי אותותי בקרבו ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים" (שמות ו', א') וכל כך הכביד את לב פרעה, עד שלא נכנע זה אלא לאחר שהכה יהוה "כל בכור בארץ מצרים… עד בכור השפחה אשר אחר הרחיים וכל בכור בהמה" (שם י"א, ה').

האל הכי מוסרי בעולם!!! זה שצווה לא תרצח!!! על כך היו מוריך ביסודי אומרים בוודאי את הפסוק הבא (אילו ידעו אותו):

"Quod licet Iovi, non licet bovi!" (לטינית: מה שמותר לאל, אינו מותר לפר).

וממשיך ומצווה, אותו יהוה, – "שופט כל הארץ…", אשר רחמיו על כל מעשיו: "וכל שלל הערים האלה והבהמה בזזו להם בני ישראל. (ובסה"כ) רק את כל האדם הכו לפי חרב עד השמידם אותם. לא השאירו כל נשמה, – כאשר צווה יהוה את משה עבדו…" (יהושע י", י"ד).

כן! כזה היה ה"טפש" לייבוביץ: קיבל עליו עול מצוות, אך הסתייג מהמיתולוגיה הברברית של עובדי אלילים מובהקים. כי מה לנו היום?:

–   במצוות שמיטה (שכבר הלל ביטל שמיטת חובות) – שהיא מכה. חסרת טעם, לעובדי האדמה הדלים?

–   מעשר כהנים! לזרות ברוח תבואת הארץ? באיסלאם קיימת מצוות מעשר לעניים!!!

–   גיד הנשה-טריפה!? היות ובמעשיה לילדים נגע "מלאך" בירכו של יעקב! – לזרוק אוכל בכיף?

ויש בודאי עוד עשרות מצוות וחוקים של חכמי ישראל עוורים, כדברי הרמב"ם.

כדאי שתתחיל לחשוב מעבר למחסום בית הספר היסודי. אמונה היא דבר שבלב ולא בשכל.– כדאי להצפינה שם ולהחכים מעבר לביה"ס היסודי.

ומשהו מהעתון של היום:אמר וולטר*: למוח האנושי יש יכולת מופלאה. לאפשר לאדם למצוא סיבות להאמין במה שהוא רוצה להאמין.

*חפש באינטרנט: