אני בחור ישיבה שלפני כמה חודשים נכנסתי לאתר ופשוט נדהמתי מהקונטרסים שאותם אני שותה בצמא, ועכשיו ש אני מסתכל על העולם החילוני עולם מאושר יותר פתוח יותר אין הפלייה בין נשים לגברים והיחס לגוי ולזר. התחתלתי להימשך אחרי העולם הזה יותר ויותר אבל עדיין שאני נמצא בעולם החרדי אומנם גר במקום חילוני (חולון) אבל גם שם יש גל של חזרה בתשובה, אבל עדיין קשה לי לצאת מעולם הזה , שאם אני עושה איזה דבר שנגד ההלכה המצפון אוכל אותי ישר אני מתחיל לפחד מגהנום מעונשים פשוט אני רוצה לחזור בשאלה ולהתחיל חיים חדשים מאושרים יותר לפרנס את עצמי במקצוע מכובד ולא להתפרנס מפרוטות שמביאים בכולל, ולמצוא בחורה שמתאימה לי שתמשיך אתי את הדרך החדשה ולא איזה שידוך שמחייבים אותך להתחתן איתה, בבקשה ירון תעזור לי קשה לי לחזור בשאלה תעזור לי לצאת מכבלי הדת.
אוהד
הפחד הוא רגש פעיל מאוד בנפש, ואנשי האמונה מאמינים בגללו.
הפחד כל כך גדול שהם המירו את חרדתם לאמונות שווא –באצטלא של יראת/פחד שמיים מטפחים חרדתם. הם המירו את חרדת הקיום שלהם בחרדה מפני משהו עליון ונשגב.
ואתה אוהד, בדרך הנכונה.
אתה מודע לכך שאמונתך מונעת מפחד (שים לב שאת חרדתך פירשת "למצפון") ואתה רוצה להשתחרר ממנו.
תהליך רגשי, במיוחד סילוק חרדה, הוא תהליך ארוך.
המשך לקרוא את הקונטרסים, להבין שדת היא יצירה אנושית המחציפה לדבר בשם "אלוהים".
שיחות עם חוזרים בתשובה, בנושא זה, יעזרו לך מאוד להבין שאמונתם נשענת על פחד ותבונתם הסתלקה מהם. הם כמראה המשקפת את המצב בו אתה נתון.
ראה חיים עם אישה אשר אהבת, למד מקצוע שמעניין אותך ושכרו בצדו.
פעולות אלו של חיים טבעיים, התבוננות בהבלי הדת ובערכיה הגזענים יקלפו ממך את החרדה שכבה אחר שכבה.
סילוק החרדה מביא לבגרות ולחוסן נפשי המביא עמו השלמה עם החיים הטבעיים. עם הרצון לחיות ולהתענג בהרמוניה עם הטבע מבלי לבדות פיקציה מדומיינת שתגרום אימה ופחד.
ההשלמה עם הקיום, עם האני הטבעי והאותנטי, הרצון לזכות טבעית לאושר, לעצמי ולכל אדם, נותנים משמעות ואושר.
הצטרפות למאבק שלנו לשחרר את האדם מהדת (דעת-אמת) ולהפרדת דת ממדינה (מפלגת אור) מסייעים לתהליך הריפוי החרדתי מפיקציה של משהו היושב ברומו של עולם, רואה ואינו נראה, צופה ומביט מסוף העולם ועד סופו ואין כל בריה יכולה לגלות סתרו.
בהצלחה,
דעת – אמת
למה הדבר דומה ? לאדם שמיום שנולד הרכיבו לו משקפיים בצבע מסוים ואמרו לו "אתה רואה כך נראה העולם"
צבע העולם ה"אמיתי"יהיה השתקפות העולם דרך משקפיים אלו.
"חזרה בשאלה" היא בעצם הסרת המשקפיים וראיית העולם בצבעו האמיתי, נכון בהתחלה זה מסנוור , מפחיד ואפילו כואב, אבל זהו התהליך ואין בילתו.
על מנת לראות את העולם נכוחה אתה חייב להסיר את "משקפי הדת " עליהם גדלת וחונחכת.
ראה כל גדולי תנועת ההשכל החל ממנדלסון וגמור בבן גוריון הודות לראית העולם המפוכחת שלהם זכינו גם דתיים וגם אנשים חופשיים לבנות מדינה עצמאית.
אנשי אמונה דתית לא היו מסוגלים לחולל וזאת היות ו"משקפיהם" מראים מציאות שונה :,"ובא לציון גואל" ז.א. שהגאולה היא פסיבית ויש להמתין עד להגעת המשיח על מנת שיגאלם.
ראה העיוורון הנורא של מאה שערים הם חיים במציאות מדומה , ואינם מודעים כלל לסביבתם, עיוורון אמוני זה , וכאן אני קצת מעז, הביא לאסונות בקרב עם ישראל , ראה "מצדה" , "גמלא" "בר כוכבא" וגמור לא עלינו בשואה הנוראה.
ראיית המציאות המפוכחת היא בסופו של דבר גם אמצעי הגנה יעיל כנגד סכנות התלויות באופק.
חג שמח.
ישראל
פחדיך לצאת בשאלה מובנים מאליהם, אך שים עצמך כאילו אתה נולד מחדש. הרבה אנשים עברו תהליכים דומים של התפכחות, הכרה והשתחררות מעול דעות והשקפות קדומות. ראה עצמך כאותו תינוק שבא לעולם משוחרר מפחד, רואה עולם שאינו מאיים עליו ואינו מטיל עליו אימה. לאט לאט הוא מגלה את כוחותיו ואת יכולותיו תוך שהוא רוכש כל העת מיומנויות, מפתח כשרונות ומרחיב את יכולותיו. אל תירא ואל תיחת. אמנם אינך יכול לשוב להיות אותו תינוק שנולד ללא פחדים, אך שמע למי שחי ללא פחדים, כמוני, אין כל צורך לפחד, ואין בכך כל תועלת לחיים הטובים הממתינים לך. הפחד, כמוהו כשלשלת, שאזקו בה את ידיך אותם אנשים רעים שרוצים כל העת לשלוט בך ובמחשבותיך כדי לקדם את טובתם ולהאדיר את כוחם על חשבונך. אל תפחד. אין ממה לפחד. מורא האלוהים הוא המצאת האדם, הוא השיטה הישנה נושנה שהמציאו בני אדם לשלוט באמצעות הפחד על בני אדם אחרים. לפעמים זה פחד מפני השלטון ולפעמים מפני עין הרע ולעתים מפני זעמה של יישות בלתי נראית השוכנת בשום מקום (במרומים). אתה גם יכול לפנות לעמותת הל"ל – המסייעת ליוצאים בשאלה. חפש באינטרנט ותבורך. חיים טובים מחכים לך.
יעקב
רוב הדתיים יש להם את ההשקפה שאתה דוחה ,וזה בעייתי להגיד שרק קומץ של אנשים שמבינים כמוך הם מבינים באמת את דרך התורה. ולכן אתה לא צריך להתפלאות שכאשר אנשים דוחים את הדת הם דוחים את מה שהם למדו מהוריהם ומלמדיהם ומה לך כי תלין זה המצב.
להגיד לך את האמת אני קורה את התגובות שלך ואני לא מבין איך אתה כל כך בטוח בדברים שאתה לא מבין ז"א אלוהים. אבל חוץ מזה הדת מושתת על אמונת חכמים או על ההיררכיה שאי אפשר לחלוק על הקודמים לך הקרובים יותר למתן תורה האין זה כך? ואם אתה אומר לא, אלא על איזה שהיא אמת מוחלטת אני מדבר. אבל האמת הזאת היא סובייקטיבית לך ואתה רוצה שכולם יראו את אותה האמת כמוך בלי ראיות זוהי דיקטטורה מנטלית.
הדבר שלטובתך זה שאתה נגד הכפייה ונגד הריגת למשל ההומוסקסואל, אבל אני חושב שאפילו במצב אוטופי מבחינתך שכולם ילכו בדרך שלך ותבנה מדינת הלכה פלורליסטית מדינה כזאת בקלות תוכל ליפול חזרה למים הבאושים ממנה היא קמה.
מיכאל
בהצלחה,
צבי
אילו ימי סליחות בעולם היהודי הנוגע בסופו של דבר לכולנו
אז שיהיה לכבודו גמר טוב
לא אכחד ממך שממש קשה לי לפעמים לקרוא את מילותיך הסוערות והלא עדינות שבאות מפעם לפעם,ביניהן לעיתים מילים הגובלות בניבול פה—-תמחל לי שאני מפנה את תשומת ליבך.
חבל,הלא כן.
מרגישה חייבת לך את האמירה הזו בטרם אשאלך שתי שאלות.
סעיף דלת שלך- על השופטים.
הכיצד ניתן להוציא לפועל עיקרון כזה של סילוק מי שהוא מנותק
מהעם. למעשה ממש- זה מעשי?
אתה איש שמאל מאד רדיקלי -נכון? אתה מחובר לעם?
שאלה נוספת, בבקשה ממך.
להאמין באלוהים שאי אפשר בכלל לדבר עליו?
מה אתה כן רוצה ללמד עליו. מה כן מותר לומר בקשר אליו?
תרחיב קצת, בטובך, כדי שאבין.אל תכעס.
תודה
ציפי
אני מסכים אתך לגמרי אפילו ואני מבין את הצורך הנפשי להאמין.
אני מסכים אתך שצריך וחייבים לשנות את מערכת החינוך שתהיה באמת חינוכית. חינוך שכולל איך לפתור קונפליקטים וערכים אוניברסליים ע"י פיתוח האמפתיה.
פתרון פשוט יותר הוא שיהיו יותר בתי ספר פרטיים שכשהתלמיד אינו מתנהג כשורה הוא יודע שאפשר לסלק אותו (לחץ שדרך אגב קיים גם אצל החרדים/דתיים) וכן אם באמת אינו משתפר מסלקים אותו ולפחות שאר הכיתה יכולים ללמוד בלי ההפרעות שלו . לוקח רק תלמיד אחד להפריע וכיתה שלמה להיות בשקט כדיי להקשיב.
שיהיה חג שמח
מיכאל
כל אחד מוצא את הדרך שלו לצאת מכבליי הדת וכל אחד מאיתנו יכול לספר לך איך הם הצליחו אבל רק אתה יודע באמת איך לעשות את זה . אולי לא בדיוק עכשיו אבל אתה תפתור את הבעיה הזאת.
אני ממליץ בחום על הספר של ג'ידו קרישנמורטי "החופש מהידוע" שעזר לי המון. האמת שיש בזה עצות טובות וגם לפי דעתי גם שטויות, ואני בהחלט לא מסכים אתו בכל נושא אבל ככה מתבגרים.
חג שמח
מיכאל
שמי קרן, נולדתי בבית חילוני למהדרין, כך גם בעלי. כשהכרנו נסחפנו לעולם התשובה אחרי שמאסנו מחיי הוללות רווקים בחילוניות. כיום אנחנו מנהלים חיים דתיים, ילדתי לפני חצי שנה ואני כבר חודש חמישי. לאחרונה החלו געגועים לשבתות בים, רצון לגדל את ילדיי כמו שגידלו אותי, ורצון ללכת בשמלות נוחות להריון ביולי אוגוסט ולא כמו זקנה בת 200 עם שכבות חמות. הורדתי את כיסוי הראש וכולי רעידות ובעלי מבולבל, הוריד כיפה ושוב שם אנחנו מבולבלים כי פוחדים כל כך מהעונש ובעלי בעיקר פוחד מלאכזב את הבורא שנתן לנו זיווג ושני ילדים תוך שנה וחצי, ואנחנו פוחדים לחזור לחילוניות כי זה מצטייר לנו כהוללות כפי שהיה ברווקות שלנו ואיננו רוצים שילדינו יגדלו בתרבות רעה. המצפון הורג אותי בבקשה מה לעשות?