והנה אירע נס והפרות לא התעכבו בגלל העגלים שהושארו מאחור אלא הלכו בדרך ישרה לבית שמש.
ועל כך מסופר במסכת עבודה זרה כ"ד ע"ב:
(שמואל א' ו' י"ב) וישרנה הפרות בדרך על דרך בית שמש וגו' – מאי וישרנה? א"ר יוחנן משום ר"מ: שאמרו שירה; ורב זוטרא בר טוביה אמר רב: שישרו פניהם כנגד ארון ואמרו שירה. ומאי שירה אמרו? א"ר יוחנן משום ר"מ: +שמות טו+ אז ישיר משה ובני ישראל. ור' יוחנן דידיה אמר: (ישעיהו י"ב) ואמרתם ביום ההוא הודו לה' קראו בשמו וגו'. ור"ש בן לקיש אמר: מזמורא יתמא, תהלים צ"ח מזמור שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו (מזמור צ"ח מכונה מזמור יתום משום שכותרתו
היא "מזמור" ותו לא) . ר' אלעזר אמר: (תהלים צ"ט) ה' מלך ירגזו עמים. ר' שמואל בר נחמני אמר: (תהלים צ"ג) ה' מלך גאות לבש. ר' יצחק נפחא אמר: רוני רוני השיטה התנופפי ברוב הדרך המחושקת בריקמי זהב המהוללה בדביר ארמון ומפוארה בעדי עדיים.
ע"כ
ע"פ ר' יצחק נפחא הפרות חיברו בעצמן את השירה ולא ציטטו מהתנ"ך.
וכאן אני שואל – האם מותר לשמוע שירת פרות? האם אין קול בפרה ערווה?
ועוד בבית שמש…
אכן חכמינו מרבים לתאר את קודש הקודשים במוטיביים מיניים, כנראה בהשפעת שיר השירים.
למשל, נאמר במלכים ב' י"א ב':
ותקח יהושבע בת המלך יורם אחות אחזיהו את יואש בן אחזיה ותגנב אתו מתוך בני המלך המומתים אתו ואת מינקתו בחדר המטות ויסתרו אתו מפני עתליהו ולא הומת:
מהו חדר המיטות?
מפרש רש"י:
בחדר המטות – בעליית בית קדשי הקדשים כמה שהוא אומר ויהי אתה בית ה' מתחבא וגו' (מלכים ב' י"א ג') עליו אמר דוד (תהלים כ"ז ה') כי יצפנני בסכה יסתירני בסתר אהלו. וקורא אותה חדר המטות על שם בין שדי ילין (שיר השירים א' י"ג) וזהו שיסד ר' אליעזר (הקליר) נפץ חדר המטות חורבן ביתך יכפר עליהם.
יתכן ששירת הפרות קרובה בענינה לפתיחת פי אתונו בלעם.
אם אמנם כך, נדמה על פניו דחישינן לאסורי ערוה. שכן במסכת עבודה זרה, ד', ב' אומרת האתון לבלעם: "…ולא עוד אלא שאני עושה לך רכיבות ביום ואישות בלילה". שהרי "כתיב הכא 'ההסכן הסכנתי' וכתיב התם 'ותהי לו סוכנת'".
חילך לאוריתא,
נעם