לפעמים הם כותבים "שמתו עקד"ה" ולפעמים אפילו "שנעקדו עקד"ה", ובכך יוצרים אסוציאציה עם עקידת יצחק.
ואני התם מנסה להבין כיצד בדיוק הם קידשו את השם. האם לאחר שאלפים מהם נדחסו אל תאי הגאזים ונחנקו שם באכזריות, או שנהרגו בשאר מיתות קשות משונות ואכזריות, נתגדל ונתקדש שמו הגדול של הקדוש ברוך הוא?
וכמו כן אינני יכול להבין את השילוש הקדוש על חללי צה"ל שמתו על קדושת השם, העם והארץ?
ויש כאן גם רעיונות יצירתיים.
לפני יום העצמאות השלשה עשר של מדינת ישראל קבעו בבית הכנסת המרכזי בקרית מוצקין לוח זכרון לבנים שנפלו במלחמת הקוממיות בשנת תש"ח. בלוח הזכרון חקקו את שמות הנופלים ולבסוף את הפיסקה המסיימת:
"תהא נשמתם צרורה בצרור חיי מדינת ישראל"…
לפני עשר שנים נרצחו בפיגוע בעצמונה חמישה בחורי ישיבה שלמדו שם בישיבה.
אתמול ראיתי ב"מקור ראשון" מודעה על אזכרה שנערכת להם. וזו לשון המודעה:
במלאות עשור לעלייתם בסערה השמימה של חמשת תלמידינו היקרים בעת עסקם בתלמוד תורה…
ואני שואל את עצמי – לא די הצער והיגון על הרצחם בפיגוע של החמישה הי"ד, עוד חייבים לכרוך אותם בבליל של מליצות הבל פתטיות ונלעגות?
האדם היחיד שעלה בסערה השמימה היה אליהו הנביא. המחזה הסוריאליסטי והדרמתי הזה מתואר במלכים ב' פרק ב'. יש שם תיאור נשגב של העלמותו של אליהו בגנזי מרומים. מאז הוא משוטט שם וגם מבקר אותנו לפעמים אינקוגניטו. בליל הסדר הוא בא לשתות מן היין שהכינו לו בכל בית יהודי.
אבל הוא לא נהרג בפיגוע. הוא אפילו לא מת. הוא גם שלח משם מכתב לאחר כמה דורות ליהורם בן יהושפט מלך יהודה,
כפי שנאמר בדברי הימים ב' כ"א י"ב:
ויבא אליו מכתב מאליהו הנביא לאמר כה אמר ה' אלהי דויד אביך תחת אשר לא הלכת בדרכי יהושפט אביך ובדרכי אסא מלך יהודה:
אם כך מהו המסר שביקשו למסור במודעה?
אולי יש כאן רד הרינג?
רד הרינג הוא טיעון שאינו ממין הטענה ומטרתו להסיח את הדעת מן העיקר.
כמו שהיו נוהגים להסיח את דעתו של כלב רע על ידי שהיו מושכים דג מלוח אדום למרחוק והכלב היה הולך בעקבות הריח וכך היו מרחיקים את הסכנה…
בנושא השואה:
תן לחרדים ובית מדרשם עוד דור או שניים ותראה איך יהיו אזכורי השואה בבתי הכנסת: ואלוהים הציל את עמו מידי הרשע היטלר, הם יכולים לנכס לעצמם כל אירוע ולו גם הנורא ביותר מבחינת אלוהיהם הנעלם ללא כל בושה!!
אבי ל. אתה נאיבי…
כבר עכשיו הם מדברים על השואה באופן שתיארת.
למשל בסרטון העיוועים של שעה וחצי שהוצג באתר "הידברות" ביום השואה תשס"ח על ידי הרב הפסיכופת מנשה בן פורת.
יושב לו הרב השמן הזה בעל עורף הפר כשהוא מגולח למשעי ולבוש בחליפה אופנתית ועניבה תואמת, מסבירן מקצועי… ונואם בחיתוך דיבור של פרופסור מומחה כשמאחוריו מסך ועליו הרבה פירוטכניקה וצילומים היסטוריים.
נושא ההרצאה "למה אירעה השואה?".
והכל מנקודת מבט יהודית תיאולוגית והיסטורית.
זכורני איך תיאר את הרקע ההיסטורי שקדם לשואה. את ההתנצרות ההמונית והגורפת במאה הי"ט. וכמובן ההשכלה במאה הי"ט. איך אתם רוצים שלא תתרחש השואה? הוא שאל שאלה ריטורית.
ולכל אירוע היסטורי היה לו הסבר מן המוכן. ב1 באפריל 1935 הוכרזה שביתת מסחר נגד היהודים בגרמניה. לכאורה עניין של מה בכך ביחס לנהרי נחלי דם שישפכו בשואה. אבל החידוש הוא שזו הפעם הראשונה בהיסטוריה החדישה ששביתה כזו מאורגנת על ידי השלטונות ולא אירוע פרוע של ההמונים.
היו כמה צפצופי גינוי בחו"ל, אבל השביתה אורגנה ממילא ליום אחד בלבד.
ומה מגלה לנו ההיסטוריון המכובד והמלומד? שאותו יום שבת היה! ויהודי שומר מצוות ממילא לא נפגע. והגרמנים ממילא נשלחו מההשגחה להעניש את הסוחרים מחללי השבת…
וחוקי נירנברג? האם הם באמת כל כך ידועים לשמצה? האם היהודים עצמם לא היו אמורים לחוקק חוקים כאלה ולבדל עצמם מן הגויים? ואם לא עשו כן כלום אין זה חסד של ההשגחה שהדבר נעשה על ידי שונאיהם?
הוא מתאר גם כמומחה צבאי את מהלך המלחמה. בסתו 1942 עמד רומל לכבוש את אלכסנדריה ולהגיע לא"י. אם זה היה מתרחש חלילה אזי כל הישוב היהודי בא"י היה מושמד. והנה הצבא הגרמני עוצר מסיבה שעד היום טרם הובררה וצבאות מונטוגמרי הצליחו להדוף אותו מערבה.
ומה בעצם אירע?
יום לפני כן קראו הרבנים בא"י צום ועצרה ותפילה לקרוע את רוע הגזרה.
דבר שלא נעשה על ידי היהודים לפני כן במהלך המלחמה. וכאן הוא מרים את קולו וקורא בתיאטרליות ובקול צעקה "אפילו בקיבוצים צמו!".
ועוד הרבה פנינים שכאלו. ואפילו היה שם קטע מצמרר בו הוא מוכיח מתוך המקורות את אשר אירע בתוך תאי הגאזים ותהליך ההחנקות באותן דקות, כאשר חלק מהקורבנות טיפסו על האחרים שכבר נחנקו כדי לנשום אויר נקי שעדין היה סמוך לתקרה…
הסרטון ההוא מאוד פופלרי באתר "הדברות". פה ושם אני נתקל בהמלצות לצפות בו מצד טיפוסים כמו אהרון, עמוס ושאר שטופי המוח.