שלום פלוני,

תהליך הגיור הדתי שווה לחוקי ההתאזרחות במדינה מודרנית.

וכי יעלה בדעת מישהו לאזרח אדם שאינו מתכוון לקיים את חוקי המדינה? אתמהה.

כיוצא בו, חוקי הגיור, שזהו תהליך "התאזרחות" למדינה הוירטואלית של הדת היהודית, וכי יעלה על דעת מישהו לצרף לעדה הדתית מישהו שאינו מתכוון לעמוד בחוקיה?

רב שמתיר לקבל אדם לדת היהודית ללא קבלת מצוות – ומבחינה דתית אין אומתנו אומה אלא בקיום תורתה "(רס"ג) – הוא מעיד על עצמו שדתו היא אמונה פרטית ולמעשה קיבל את השינוי שחל בהגדרת היהדות. בקבלת שינוי זה הרב צריך לשנות הלכות רבות ולמעשה את כל ההלכה.

וזאת השאלה הגדולה הניצבת בפני מנהיגי הדת, כפי שביטא אותה פרופ' ליבוביץ: "ההלכה כפי שאנו מכירים אותה, אינה מכירה במציאות של עם ישראל שאיננו עם התורה. אבל זאת היא המציאות של העם היהודי החל מהמאה ה-19. משום כך אי אפשר לדון, ואין צריך לומר – להכריע, בשום בעיה ציבורית שלנו לאור ההלכה" (שיחות עם מיכאל ששר, ישעיהו ליבוביץ, עמ' 86).

הרבנים שרויים עדיין בחוויית גלות ולא הפנימו את המציאות – עם יהודי שאינו שומר תורה ומצוות – ולכן דנים הם בהליכי גיור לאור ההלכה שלא עסקה במציאות החדשה.

הבחנה זו חשובה מאוד לכל העוסק בענייני המדינה היהודית. למעשה, מדבריי משתמע שהעדה הדתית היא אומה בתוך אומה. ולא רק אומה אחת בתוך אומה אלא שתיים: העדה היהודית והעדה המוסלמית שלהם מערכת משפט נפרדת: בתי דין רבניים (12 בתי דין) ובתי דין מוסלמים (8 בתי דין).

מדינת ישראל, כלומר מנהיגיה, עושים מעצמם חוכא ואטלולא. מצד אחד הם אינם שומרי שבת כלומר אינם חלק מעולם התורה ומאידך, כדי להיות אזרח יהודי הם דורשים ממנו שישמור תורה ומצוות כלומר, שיתנגד לחוקי המדינה. הרי אחד מעקרונות הדת לדחות את מערכת המשפט הישראלית שעקרונותיה על-פי משפט העמים כפי שניסח זאת הרב עובדיה יוסף בספרו (שו"ת יחווה דעת חלק ד סימן סה): "אף על פי שהסמכות החוקית כיום מטעם הממשלה לדון בדיני ממונות ונחלות היא לבתי המשפט החילוניים, והשופטים שם יהודים הם, עם כל זה ברור כי לפי דין תורתינו הקדושה התובע את חבירו בבתי המשפט שלהם גדול עוונו מנשוא, והוא בכלל מה שפסקו הרמב"ם (בפרק כ"ו מהלכות סנהדרין הלכה ז'), והטור והשלחן ערוך חשן משפט (סימן כ"ו סעיף א'): שכל הדן בערכאות שלהם הרי זה רשע וכאילו חירף וגידף והרים יד בתורת משה רבינו. כי מלבד שהשופטים אינם יודעים כלל בדיני התורה לשפוט בין איש לרעהו על פי החשן משפט והפוסקים, וכבר אמרו חז"ל (גיטין פ"ח ע"ב): לפניהם, ולא לפני עכו"ם, ולא לפני הדיוטות, ועוד שהדבר ידוע ומפורסם שהם דנים על פי חוקות העכו"ם, וגם מכשירים לעדות עד אחד וקרוב ואשה ופסול, ורבים מהם בעצמם פסולים לדון לפי ההלכה. …קל וחומר לשופטים יהודים כאלה, שהם מוזהרים ומושבעים מהר סיני לדון רק על פי התורה, והם פנו עורף אליה, ותחת לשפוט על פי חוקי התורה, אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, דנים הם על פי חוקי העותומני והמנדטורי, בבחינת ושפחה כי תירש גבירתה, וילכו אחרי ההבל ויהבלו, ועל ידי כך מייקרים ומחשיבים את משפטי הגוים עובדי אלילים, ונותנים כבוד ועילוי לאליליהם, וכמו שפירש רש"י (ריש פרשת משפטים), על אחת כמה וכמה שהדבר אסור בהחלט, והמתדיינים בפניהם עוברים גם על לפני עוור לא תתן מכשול".

והנה אבסורד הזועק השמיימה: מדינת ישראל מחייבת תהליך קבלת מצוות כדי להצטרף ליהודים שהוא למעשה התנגדות למדינת היהודים.

דעת – אמת

בהתרכזות בנושא הגיור על כל האבסורד שבו הייתה הזנחה של נושא אחר שעולה תוך כדי הדברים: הרב עובדיה יוסף, פנסיונר של המדינה שקיבל ממנה משכורת (וגם פרס ישראל ומעמד מכובד שהוא תיעל ביעילות להשפעה פוליטית אדירה) טוען שרק רשע משתתף בבתי הדין של אותה מדינה שממנה הוא קיבל את כל הכיבודים האלו.

בתוספת הדיון על השתלבות החרדים מהתגובה הקודמת והדרך שבה הראו כאן איך הדתיים ששים להפר את חוקי המדינה מצטיירת תמונה די לא מחמיאה של הציבור הדתי בכללותו, אין לו בעיה לחיות ולקבל שירותים ממדינה שאותה הוא פוסל בעצם. הייתי חוגג על הצביעות שבעניין אבל מה לעשות שהסכנה כבר מתקרבת בצעדי ענק ואם אנחנו חוששים מהשתלטות 'האחים המוסלמים' על מצריים אולי כדאי שנתחיל לדאוג ברצינות מהשתלטות האחים היהודים.

http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/?p=2201

עדו