יחד את קונטרס 7 בעיון..אגב הוא נדהם מהדברים בצורה קשה מהידע המקיף וביאור החד..אך אחרי עיון מעמיק הוא בקשני לשאול אותך שאלה..שהיא בעצם שאלת המסקנה שבו נאמר שבאמת חז"ל לא הבינו באנטומיית האישה ובגופה..א..האם הבעיה היא מסיבות מגיות של פחד מאישה במחזור??או שזה רק ההשלכות אחרי מעשה??שזה אומר יש את האיסור ואחרי שיש את האיסור הגיע המאגיה של הפחד??ב..האם למסקנתך למשל 7 ימים של התורה עצמה זה כן אומר משהוא והבעיה היא רק ההוספה של חז"ל??שזה בעצם גם נוגע באיזה מקום בשאלה הראשונה?? ג..האם יש פוסקים שבאמת התעלמו מנקודת המגיה והפחד והתיחסו לעצם הנושא של ציווי התורה לא לגעת באישה בזמן שהיא במחזור..נשמח לשמוע חוות דעת כבודו בנידון..בברכה יוסי..ואברך מקריית ספר החפץ בעילום שמו ..[אגב הוא סיפר לי במאמר המוסגר שאברך מאלעד שהוא מכיר קיבל את הקונטרס והוא מנסה כיום לכתוב תשובת נגד בנידון הוא אמר לי שהוא כל יום מתקשר אליו לשאול אם יש חדש..]..
אני חייב להודות על פועלך לקרב רחוקים מדעת לתבונה – יישר כוחך!!!
עולם ההלכה והפסיקה במגזר החרדי והליטאי, שזהו בית היוצר שלי, עוסק בהלכה כחוק יבש, כאותיות דוממות. הוא אינו מערב מגיה בפסיקה אלא מקבל את המסקנות ההלכתיות "כגזירת שולחן ערוך".
איני מכיר את הקהילות החסידיות והפוסקים שבאו מארצות ערב (למרות שהם נוהגים כפוסקים אשכנזים ברובם).
עולם ההלכה היא אות כתובה ודוממת עבורם.
הפוסקים הליטאים, לרוב, אינם מערבים מגיה וגם אינם עוסקים בשאלה אם ההלכה תואמת מציאות או לא.
לשאלתך מה קדם למה, מגיה להלכה או ההפך, זו שאלה מעניינת.
להשקפתי תמיד מגיה מופיעה בנסתר ובערפילים. בתקופת המקרא וחז"ל לא הכירו את הביולוגיה של האישה ולא הבינו מדוע יש לה מחזור חודשי – ותמיד במקום בו נמצאת אי הידיעה נוצרת תחושת פחד וחרדה המובילה לאמונות שווא והבל.
זה מה שקרה למחברי המקרא וחז"ל "שטימאו" את האישה.
דומה הדבר לפחד שהיה להם מברקים ורעמים משום שלא ידעו שמקורם טבעי.
בימינו, שמחזור האישה הוא חלק מתהליך הביוץ ואי הפריית הביצית, מחזור האישה אינו מפחיד ובסביבה החרדית שגדלתי בה נראה לי שהם יודעים שזה תהליך טבעי.
אלא שהפוסקים אנוסים לקיים את ההלכה ככתבה וכלשונה.
וזו המציאות העגומה של הכת החרדית המשמרת את אורח חיים על-פי נורמות והשקפות מיושנות גם עבורם.
הם נמצאים בדיסוננס קוגנטיבי שאינו יכול לשרוד לאורך זמן.
בברכה
דעת – אמת
דיני טומאה וטהרה של אישה נידה: כאסורה לבעלה לקיום יחסי מין ולמגע מטמא בגדים וכלים התחיל לפני תקופת חז"ל.
יתכן שיחס מאגי מפחיד היה קיים לפני כן, משום שהמושג "טומאה וטהרה" הוא מושג מאגי.
דעת – אמת
כבר כמה וכמה פעמים שאני מזכיר פה את הדת הכנענית הקדומה. אולי כדאי שאשב ואכתוב אותה לפרוטרוט כך שידעו הכול מאין שאבו חז"ל את הרעיונות שלהם (2000 שנה לפניהם).
אשר לנידה – הכנענים כאובססיביים לטהרה שמרו מאוד על נידה ואף החמירו מאוד ביחסי מין. וממש כמו שכתב לך ירון – הבסיס להבנתם היה מאגי. חז"ל גיירו את המושג הזה ב'רוחניות'.
בברכה-
רביב"ש