13 שנים • admin מחבר הקונטרס פותח בדבריו , מקובל עלינו שכשם שהתורה שבכתב ושבע"פ ניתנו מסיני, כך גם דברי המדע שמצינו בתלמוד נמסרו איש מפי איש מסיני. כן דברי חז"ל (מסכת ראש השנה כא ע"ב), שאמרו כי חמישים שערי בינה נבראו בעולם וכולם נמסרו למשה רע"ה, חוץ מאחד, שנאמר "ותחסרהו מעט מאלוהים".
והנה אם קבלה היא נקבל, אך אם לדין יש תשובה, ולזאת הנני שואל את המחבר, אם קבלה היא, נא הראה מנין לך הקבלה הזו, אם ממה שהבאת, ממסכת ראש השנה, שם לא נאמר אלא זאת שמשה רבינו קיבל הדברים מסיני, אך מנין לך שכל המובא בדברי חז"ל במדעים גם כן נמסר איש מפי איש.
וכבר רציתי להביא ראיה נגדית לדברי מחבר הקונטרס, אך לא הוזקקתי להתאמץ, כי מחבר הקונטרס עצמו הביא את הראיה הנגדית בסוף דבריו, הלא הם דברי הרמב"ם במורה נבוכים, חלק שלישי, פרק יד: "ואל תבקשני לתאם כל מה שאמרו [חכמים] לענייני התכונה עם המצב כפי שהוא, לפי שהמדעים באותו הזמן היו חסרים, ולא דיברו בכך משום שיש להם מסורת באותם הדברים מן הנביאים, אלא מצד ידעני אותם דורות באותם מקצועות או שמעום מידעני אותם הדורות, ולא בגלל זה נאמר על דברים, שמצאנו להם שהם מתאימים עם האמת, שהם בלתי נכונים, או שתאמו במקרה, אלא כל מה שאפשר לבאר דברי האדם, כדי שיהא תואם את המציאות שהוכחה מציאותה, הוא יותר עדיף ונכון" עכ"ל.
ואם כן, אם רבינו הגדול בעל היד החזקה אומר דברים ברורים כשמש, שידיעת חז"ל במדעים לא באה בקבלה איש מפי איש, אלא היתה כידיעת בני דורם, אין צורך להאריך בכל דברי הקונטרס הזה, לטעון כאילו הדברים מקובלים אחרת, ולהכחישם. ונמצאו כל דברי הקונטרס הזה מיותרים.
בתורה כתוב בפירוש שעם ישראל התנפל ככה סתם על יריחו והשמיד אותה (חוץ מזונה אחת ומשפחתה) בלי שום התגרות.
לחז"ל הקטע הזה כבר היה לא כל כך נוח (בפרט שהם חיו בתקופה שבה יהודים היו די חלשים ולא רצו להצדיק אלימות כלפי חסרי ישע כשהם בצד הלא נכון) לכן המציאו איזה סיפור על שלוש איגרות שמסרו לאנשי יריחו ושהם סירבו להם או משהו כזה.
האם שנינו מסכימים שלא היו שום איגרות כי זה לא מופיע בתורה?
אם כן, תורת ישראל אומרת בפירוש שעם ישראל השמיד עם אחר בלי סיבה. אם לא – מנין לחז"ל לדעת ?
צוות
יש כלל כזה בגמרא שכאשר אתה מסתמך על דברי מישהו אתה לא יכול לקחת חצי אם אתה מסתמך אלא את כל הנושא שאמר בעניין.
למשל הרמב"ם אמר שחכמים בדברי המדע לקחו מהרופאים למעט מה שהלכה למשה מסיני, אבל רק במדע ולא בשאר (או כמעט בכל השאר) ואתה מסתמך עליו במדע אבל לא בשאר שזה דברי אלוקים חיים?
למשל אם תבוא לרב גדול ככל שיהיה היום ותראה לו מכשיר חדש שהמציאו אתמול לצורך העניין ותשאל אותו אם מותר להשתמש בו בשבת אז הרב יצטרך לשאול אותך ממה מורכב המכשיר, איך עובד וכו'… כדי לדעת מה לומר לך לשאלתך האם יהיה מותר לך להשתמש בו בשבת. ואם תטעה ולא תאמר לו את הפרטים המדוייקים על המכשיר והוא יטעה אז האם זה מראה שהחכמים שלנו לא מדברים מהשכינה? זה לא מראה. כאן זה בדיוק אותו הדבר, רק שזה היו חכמים בקנה מידה גדול יותר. לעומת זאת אם הוא יגיד לך כלל מדעי בהסתמך על מסורת מסיני בין שכתוב בתורה בפירוש ובין שלא אבל בא במסורת בסיני ולא החכמים אמרו זאת מעצמם אז בכל מקרה הוא חייב לומר נכון בהנחה שהוא רב גדול ומבין את התורה ושם יהיה המקום לבדוק.
או אם יאמר לך דבר לא מדעי (ושלא אמור להתבסס על אנשים במקרה שלא מדעי באם יש) ושלא אמור להתבסס על אנשים אלא דברי אלוקים חיים אז זה המקום לבדוק למשל הלכות מפורשות אם הן תואמות את התורה.
כמה נוח הא?
צוות
אני אצטט אטת דברי הרמב"ם שהביא יצחק.
"ואל תבקשני לתאם כל מה שאמרו [חכמים] לענייני התכונה עם המצב כפי שהוא, לפי שהמדעים באותו הזמן היו חסרים, ולא דיברו בכך משום שיש להם מסורת באותם הדברים מן הנביאים, אלא מצד ידעני אותם דורות באותם מקצועות או שמעום מידעני אותם הדורות, ולא בגלל זה נאמר על דברים, שמצאנו להם שהם מתאימים עם האמת, שהם בלתי נכונים, או שתאמו במקרה, אלא כל מה שאפשר לבאר דברי האדם, כדי שיהא תואם את המציאות שהוכחה מציאותה, הוא יותר עדיף ונכון" עכ"ל.
לפי הרמב"ם זה לא שחז"ל טעו גם בדברים האלו של המדע אלא שלא תבקש ממני (הרמב"ם) לנסות ליישב אותם עם המדע ולהתאמץ כי יכולות להיות טעויות אבל זה לא מחייב שיש טעויות באמת.
לדעתי אין טעויות בגמרא ובכל דברי חז"ל.