למרות זאת, דבריך בדף הקרבי, ובמיוחד – חמש השורות האחרונות, בהן אתה קורא ללוחמים ללחום בשם אדוני, ולא בשם מדינת ישראל על כל אזרחיה, (חילוניים ודתיים כאחד) גרמו לי לעלבון עמוק, ולהרגשה שהרשית לעצמך לנכס את צה״ל, ולוחמיו לדת ולהשקפותיך הדתיות הקיצוניות.

שמי אילן אשל. אני אל״מ במילואים בן 78. נלחמתי בחמש מלחמות בשם המדינה, הציונות, בשם חברי לנשק, ובשם צדקת דרכנו. נלחמתי בפעולות התגמול, נלחמתי במלחמת סיני במסגרת סיירת גולני, בה כבשנו את מוצבי הצבא המצרי ברפיח, ואיבדתי שם ארבעה מחברי. אחד מהם היה דתי, אבל כולנו נלחמנו יחד למען המדינה ולא בשם אלוהים כלשהו.

במלחמת ששת הימים נלחמתי בגדה המערבית, בכיבוש ג׳נין. גם שם נפצעו חלק מחיילי פלוגתי. במלחמת ההתשה שרתתי בתעלה בהתנדבות כ"נמר", וספגתי הפגזות קשות מהמצרים. גם שם לא אלוהים עזר לנו, אלא – המוצבים הממוגנים בשכפצ"ים והמזל.

על מלחמת יום כיפור, אני רוצה להרחיב את התמונה במעט על מנת לתאר לך קטע מהקרב, שאולי אינך מכיר, כי לא פורסם כמעט.

לאחר התמוטטות הקו הראשון שלנו ברמת הגולן, נוהלה הבלימה בקו השני – בין נפח לתל- פארס על ידי יחידות רבות וביניהן גם גדוד- הסיור 134 שנלחם יחד עם יחידות מחטיבה, 179 בקטע של כ-10 ק"מ לאורך כביש הנפט, בו החזיק כוח על- חטיבתי סורי. יחסי הכוחות בקטע זה היו 1:10 לטובת הסורים.

למרות זאת הכוח שלנו החזיק את הקו במשך שתי יממות שלמות- עד תחילת התקפת הנגד של צה"ל- עם כ-15 טנקים בלבד. המפקדים של הכוח הצה"לי בגזרה, היו ברובם בני- מושבים, קיבוצים, ועירוניים, חילוניים ודתיים כאחד. חלק מהם נהרגו בקרב, ומי שלא נהרג- נפצע. חיילים ומפקדים אלה נלחמו על הגנת המדינה, על הגנת בתיהם, (שחלקם היו ממש בטווח ראייה של הסורים) על הדמוקרטיה ועל החברות, כל אחד באמונתו הוא, ולאו דווקא בשם אלוהים כלשהו.

במלחמה זו נלחמתי עם גדוד הסיור כמ״פ טנקים. הטנק שלי נפגע וכל אנשי הצוות מלבדי נהרגו. אני נפצעתי קשה וחולצתי על ידי קצין בן יגור (חילוני למהדרין) שנהרג למחרת היום. שום אלוהים לא עזר להם, ורק לי שחק המזל.

אין ברצוני להשוות בין הקרב הזה לקרב של חטיבת גבעתי בפיקודך. לכל קרב קשיים ומאפיינים משלו, אבל תרשה לי לומר בכל הצניעות, שהקרב שלנו ביום כיפור היה לא פחות קשה ומאתגר (בלשון המעטה) מהקרב של חטיבת גבעתי, והכוחות האחרים ב"צוק איתן".

במלחמת לבנון הראשונה לחמתי כמג״ד בעין חילווה וצידון. גם שם הטנק שלי נפגע, התותחן נהרג, אני נפצעתי שנית, וחולצתי על ידי חיילי הגדוד ושוב לא על ידי אלוהים כלשהו.

אני מכבד מאד את אמונתך ואת אמונתו של כל אדם אחר. אבל חטיבת גולני בפיקוד מח"ט דרוזי, ושאר החטיבות אשר לא נשאו את שם אלוהים ביוצאם לקרב, נלחמו לא פחות טוב מחטיבתך. אתה בדבריך, מדיר מהשותפות בצה"ל, בעלי השקפות אחרות משלך- לא דתיים, ובעלי אמונות אחרות, מדיר אותם מ "היחד" הצה״לי שבזכותו יש לנו צבא טוב הנקרא בפי כל צבא העם. בדבריך פגעת בי ובהרבה חיילים חילוניים, חיים ומתים – בעלי השקפות שונות משלך, שתרמו לביטחון ישראל לא פחות ממך ומחיילי הציונות הדתית שהם חיילים טובים ומקצועיים לכל הדעות.

אני מבקש ממך לחשוב שנית, ולחזור בך מדבריך הפוגעים ברבים.

עדיין צה״ל הוא צבא ההגנה לישראל ולא צבא השם.

אל"מ מיל' , אילן אשל