נסים רבים ארעו לאבותינו בימים ההם, שנס פך השמן נמס לעומתם.

ולפרסומי ניסא להאדיר את שם אלוקינו שלא יתן מוט לצדיק, נביא כמה מהם כאן.

מסופר במסכת שבת נ"ג ע"ב:

תנו רבנן: מעשה באחד שמתה אשתו והניחה בן לינק, ולא היה לו שכר מניקה ליתן, ונעשה לו נס ונפתחו לו דדין כשני דדי אשה והניק את בנו. אמר רב יוסף: בא וראה כמה גדול אדם זה, שנעשה לו נס כזה! אמר לו אביי: אדרבה, כמה גרוע אדם זה שנשתנו לו סדרי בראשית! אמר רב יהודה: בא וראה כמה קשים מזונותיו של אדם, שנשתנו עליו סדרי בראשית. אמר רב נחמן: תדע, דמתרחיש ניסא ולא אברו מזוני.

פירוש רש"י:

שנשתנו עליו כו' – ולא זכה ליפתח לו שערי שכר.

תדע – דקשין.

דמרחשי ניסא – מן השמים לכמה הצלות לנפשות אדם.

ולא איברו מזוני – ואין נס זה רגיל שיבראו מזונות לצדיקים בביתם, שימצאו חיטין גדילין באוצרותיהן.

כלומר, אם בשמים היו רוצים היו יכולים להשליך לו שק של כסף והיה הולך ושוכר לו מינקת והיתה מיניקה את התינוק.

שהרי כבר נעשו ניסים גדולים מאלו לאנשים שהיו במצוקה והם נושעו, אבל מעולם לא אירע שיעשו לאדם נס ויצמיחו לו חיטים בתוך המחסן שבביתו. אבל עדיף להצמיח לו שדיים כמו לאישה ולאפשר לו להיניק את התינוק…

ואכן אירעו ניסים לאנשים שהיו במצוקה כמו ששנינו במסכת סנהדרין נ"ט ע"ב:

אמר רב יהודה אמר רב: אדם הראשון לא הותר לו בשר לאכילה, דכתיב (בראשית א') לכם יהיה לאכלה ולכל חית הארץ – ולא חית הארץ לכם.

וכשבאו בני נח התיר להם, שנאמר (בראשית ט') כירק עשב נתתי לכם את כל.

ומקשים: היה רבי יהודה בן תימא אומר: אדם הראשון מיסב בגן עדן היה, והיו מלאכי השרת צולין לו בשר, ומסננין לו יין. הציץ בו נחש וראה בכבודו, ונתקנא בו! (מכאן שאדם הראשון אכל בשר)

ומתרצים – שם מדובר בבשר היורד מן השמים.

ומקשים – האם יש בשר היורד מן השמים?

ומתרצים – יש. כמו שאירע לרבי שמעון בן חלפתא שהיה הולך בדרך, פגעו בו אריות הללו שהיו שואגים לפניו. אמר: (תהלים ק"ד) הכפירים שואגים לטרף. ירדו לו שתי כרעיים (של בהמה), אחת אכלו האריות ואחת הניחו. לקח אותה והביאה לבית המדרש, ושאל עליה: דבר טמא הוא זה או דבר טהור?

אמרו לו: אין דבר טמא יורד מן השמים.

שאל רבי זירא מרבי אבהו: ירדה לו דמות חמור מהו? – אמר ליה תנין בכיין! הרי אמרו לו אין דבר טמא יורד מן השמים.