לצוות דעת אמת שלום

האם ידוע לכם מה ההתייחסות של חז"ל לפדופיליה?

אניגמה

 

——-

 

שלום אניגמה

 

בתשובתינו לשאלתך נבהיר שני דברים חשובים ביחסם של חז"ל למיניות בכלל ולפדופיליה (משיכה מינית לקטינים משני המינים) בפרט:

1. לנגד עיניהם של חז"ל, כקובעי ההלכה, עמד הרצון לרצות את האלוהים ולא את האדם. כלומר הציות לטקסט (לאותיות הדוממות) חשוב להם יותר מפגיעתו של פלוני או אלמונית.
2. חז"ל התעלמו (מחוסר ידיעה או מחוסר רצון להתחשב) מההיבטים הפסיכולוגיים והנפשיים הנובעים מפעילות מינית, ויחסם למין הוא כאקט משפטי גרידא בנושאי קניין והילכות איסורי ביאה מטעמים תאולוגייים.

 

תחילה נביא את ההלכה המקלה ראש בפדופיליה:

על פי ההלכה יחסי מין (בלשון חכמים "ביאה") מוגדרים כאשר הם מבוצעים עם זכר מעל גיל תשע שנים ונקבה מעל גיל שלוש שנים, מתחת לגילאים אלה אין זה נחשב ומוגדר כ"ביאה" (לא בהקשר הקינייני ולא בהקשר קיום יחסי מין אסורים).

כך נאמר במשנה: "בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת (קניין האישה) בביאה…בא עליה אחד מכל העריות האמורות בתורה – מומתין עליה והיא פטורה. פחות מכן (מתחת לגיל שלוש) – כנותן אצבע בעין" (נדה פ"ה מ"ד). חכמי התלמוד מסבירים את המטפאורה "כנותן אצבע בעין", הכתובה במשנה, כך: כשם שעין, אם נכנסת בה אצבע, היא מוציאה דימעה וחוזרת ודומעת, כך גם המכניס את איבר מינו בילדה קטנה פחות מגיל שלוש, בתוליה נקרעים וחוזרים ומתאחים, ולכן אין זה נחשב "ביאה" לא לעניין איסור ולא לשם קניין (נידה מה ע"א).

וכך פוסק הרמב"ם (הלכות איסורי ביאה, פ"א,הלכה יג- יד): המקיים יחסי מין עם ילדה, הקטנה מגיל שלוש, פטור מעונש אפילו אם עשה זאת עם בתו , וכן המקיימת יחסי מין עם זכר פחות מגיל תשע פטורה מן העונש אפילו עשתה זאת עם בנה, וכן משכבי זכר (הומוסקסואליות) עם קטין, פחות מגיל תשע, פטור מעונש הכתוב בתורה: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם" (ויקרא , כ; 13).

 

מהדברים שהבאנו לעיל הינך לומדת שיחסם של חז"ל ופוסקי ההלכה אל קיום יחסי מין עם קטינים הוא כאקט חסר משמעות עבורם, הם מתעלמים לחלוטין מההשפעות הפסיכולוגיות והנפשיות על הילד והילדה, שעברו טראומה בלתי הפיכה, העלולות לשבש את כל מהלך חייהם העתידיים. כל עניינם, פלפולם ודיונם הוא בהיבט המשפטי – הלכתי, הם מתיחסים ל"ביאה" כאקט קנייני ושופכים הרבה דיו ואנרגיות אינטלקטואליות בשאלות מבישות ומביכות כגון: האם הכנסת עטרת איבר המין בלבד מוגדרת כביאה, או מספיק חיכוך העטרה באיבר מינה של האישה (בלשון חכמים "נשיקה") או שמא צריך חדירה מלאה של כל איבר המין (יבמות נה ע"ב) וכהנה רבים מפלפולי הבל וסרק.

למען חידוד יתר, באטימותם הריגשית של חז"ל, אביא דיון נוסף בתלמוד העוסק בקיום יחסי מין עם קטינה. היות ולדעתם קטנה בגיל שלוש שנים אינה "ראויה" לביאה, כלומר המקיים יחסי מין עם קטנה אינו נענש, הם דנים כך: האם הבועל קטנה מתחת לגיל שלוש, קורע את בתוליה והם חוזרים ומתאחים או שמא אינם נקרעים כלל, ההשלכות ההלכתיות הנובעות מספק זה (הנפקא מינה) היא, מה דינה של קטינה זו שנבעלה שוב לאחר שלוש שנים ויצא דם האם הוא דם בתולים או דם נידה? וכך מפליגים להם חז"ל בניתוחים וירטואלים שאינם קשורים למציאות הפיזית של האישה תוך התעלמות מהאנושיות.

 

דבר נוסף שיש לתת עליו את הדעת שהמילה "פדופיליה" מקורה מהשפה היוונית (פד = paed = ילד, פיל = philos = אוהב), ואילו מילה עברית, המתארת קירבה מינית בין בוגר\ת לקטין\ה, מהמקורות של ארון הספרים היהודי אינה קיימת כלל ועיקר, ללמדך שהשפה העברית ההלכתית התעלמה לחלוטין ממציאות של פדופיליה. לעומתם, היום ברפואה מתיחסים לפדופיליה (pedophilia) כהפרעה שקשורה לגורמים פסיכולוגיים וחברתיים ומעידה על קושי בהתפתחות המינית. הטיפול בתופעה זו, הוא תרופתי והתנהגותי.

 

מכל האמור לעיל אין ספק בדבר שאילו יערכו מחקר אנתרופולגי, מקיף ומעמיק, בקרב הקהילה החרדית בזמננו, יימצא אחוז גבוה של יישום המשיכה המינית לקטינים, משום ההתעלמות ההלכתית או מהקלת הראש במעשה הפדופיליה. לשון אחר: הקהילה האורתודוקסית רואה בחומרה יתירה קיום יחסי מין בין בוגרים מאשר עם קטינים.

 

בברכה

דעת – אמת

————

 

ראשית אני מסכים עם כל מילה לצערי.

אך, לדעתי משהו מה"עוקץ" פה התפספס.

 

האיסור לשכב עם ילדה מעל גיל שלש, הוא רק "ללא קידושין". ילדה מעל גיל שלש יכולה "להינשא" והבא עליה "מקיים מצווה"- לא עבירה, מצווה…

 

אז "פדופיליה היא מצווה ע"פ ההלכה" צריכה להיות הכותרת.

 

שבתאי קורדובה

—-

שלום שבתאי

 

אתה צודק מאוד, התורה מאפשרת נישואין עם תינוקות, דבר זה נלמד מהפסוק: "את בתי נתתי לאיש הזה" כלומר יש לאב את הזכות להשיא את בתו הקטנה לכל אשר יחפוץ. התלמוד מתיחס לקיום יחסי מין עם קטנה כדבר המובן מאליו וכך הם אומרים:

 

"שלש נשים משמשות במוך (צמר גפן שיספוג את הזרע כדי שלא יתעברו), אלו הן: קטנה… ואיזוהי קטנה? מבת אחת עשרה שנה ויום אחד עד שתים עשרה שנה ויום אחד, פחות מיכן (מתחת לגיל 11) ויתר על כן – משמשת כדרכה והולכת" (כתובות לט ע"א).

 

הרי כדבריך, לשכב עם קטנה מותר אף לכתחילה ובלבד שתנשא "כדת משה וישראל".

ליתר הרחבה עיין בתשובתינו: "קיום יחסי מין עם קטינים בהלכה".

 

בברכה

דעת – אמת

——

 

שלום.

הזוועה הזאת מסבירה את פסקי ההלכה בדבר האיסורים על ילדות מגיל שלוש לרקוד בשמחת תורה עם הגברים או לשאול את הקושיות. קול באשה ערווה, לא?

האם יתכן שילדות הן אוביקט מיני במגזר החרדי.

 

יהודית

—-

שלום יהודית

 

על פי הגדרים ההלכתיים משתמע שתינוקת בת שלוש ומעלה צריך להתיחס אליה בגדרי צניעות המתאימים לבוגרת. כלומר ההלכה מתיחסת אל הילדה כאל אוביקט מיני. אך כיצד החרדים והדתיים מתיחסים לילדות בפועל, האם הם מתיחסים אליה כאוביקט מיני? האם ילדות מושכות אותן מינית? זו שאלה מעניינת מאוד וראויה להיחקר לעומק. יתכן שנוצר פער בין ההלכה הכתובה, שאינה ניתנת לשינוי, לבין שינויי התרבות שחלו בתקופה המודרנית.

אם המשיכה המינית היא תלויית תרבות, יתכן והשפעת התרבות המערבית חדרה לציבור האורתודוקסי והמשיכה המינית לילדות לא תהיה קיימת (אצל גברים נורמלים ללא סטיה או הפרעה). מאידך השיח הטקסטואלי של הציבור האורתודוקסי, יכול להוות גורם משפיע מאוד על תפיסתו ואורחות חייו של הדתי והחרדי עד להבניית מציאות של משיכה מינית לגיטימית אף לקטינות.

עצם העובדה שאדם דתי, המתיחס לפסקי ההלכה בכובד ראש (כדברי אלוהים חיים) ומבצעם הלכה למעשה, נוהג בפרקטיקות המתיחסות לילדות כאוביקט מיני, הרי שזה יכול להשפיע על נפשם.

כמו ההלכה הקובעת שאסור להתיחד עם ילדה מגיל 3 ומעלה (אבן העזר, סימן כב, סעיף יא), כלומר, אסור לאדם דתי להיות במחיצתה של תינוקת לבד שמא יתגבר עליו יצרו וישכב עימה, הרי עצם היישום של הלכה זו עלול להשפיע על נפשו של האדם.

הוא הדין בשאר הפרקטיקות ההלכתיות כגון: אסור לקרוא דברי תורה מול ילדה שאינה לבושה באופן צנוע (בלשון ההלכה: "טפח מגולה"), וכן אסור לשמוע קול זמר של ילדות וכיוצא באלה.

 

לסיכומו של דבר, נראה שצריך לבדוק אם חקרו את החברה האורתודוקסית בנושא זה, ומה היו מסקנות המחקר.

בברכה

דעת – אמת

—–

 

המאמר מעלה נקודה מעניינת אם כי קצת מוזרה לטעמי. לתחושתי השאלה המובילה את המאמר" :מה יחסם של חז"ל לפדופיליה" ? קצת חשודה ונראית כאילו היא מוזמנת. מכל מקום הראיות המובאות במאמר לא מראות על תמיכה של חז"ל בפדופיליה. מה שברור הוא כי לכותב/ת המאמר יש אג'נדה אנטי חרדית ברורה. משפט בסגנון "אין ספק שאם ייערך מחקר אנתרופולוגי יימצא ש…" שלאחריו הרשעה של כל החברה החרדית בפדופיליה מהווה מהלך שאת מניעיו יש לחפש הרחק מתפיסה מדעית שדעת אמת מתיימרת להציג. הייתכן שכותב/ת המאמר יודעים מתוך חוש נבואי מה יהיו תוצאות מחקר מדעי לפני שנהגתה שאלת המחקר? או אולי זו האינטואיציה המדעית שלהם? נראה לי שזה פשוט שנאה.

עמיעד

 

—-

שלום עמיעד

דרכם של אנשי הדת, להגיב מתוך התפעלות הנפש, וכשיש משהו שאינו תואם את תחושתם מאשימים הם בשינאה. כמעט ואין בנמצא יהודי המסוגל לשמוע ביקורת נוקבת על יהדותו הדתית מבלי שישמיע קולו ברמה "שינאה" , אנטישמיות"… וכאלה ביטויים שאינן ממין הטענה.

מסקנתנו, שימצא אחוז גבוה של פדופיליה בקהילה החרדית, אינה נובעת משינאה אלא מההבנה האנושית, שאדם החשוף לטקסטים "אלוהיים" שאינם מגנים בתוקף ובהענשה חמורה את מעשה הפדופיל, הרי שיש סבירות לגילויי מעשים נתעבים אלו.

 

בברכה

דעת – אמת