יש הלכה שאומרת שאסור לכפות סקס על אחרים, קל וחומר שאם בן-אדם יאנוס ילדה אפילו אם היא פחות מגיל 12 זה נחשב כאונס והוא חייב מיתה.
אתם לא יכולים ללמוד ממקום אחד ולפסוק שאין לחז"ל לב.
בוודאי שאם היה נתפס מישהוא עושה מעשה שכזה היו מענישים אותו,(ראו מה קרה לאנשי סדום) לצערנו אנשים בימינו יותר מתוסבכים ממה שהיו לפני 200 שנה קל וחומר לפני 2000 שנה.
זה שלא כתוב הכל לא אומר שמותר לעשות מה שרוצים.
כל הטון של הדברים שאמרתם נראה לי קצת משוחד לרעה, לא כל דבר כתבו חז"ל
אני באמת נטרלי לשני הכיוונים אני באמת חושב שזה לא יפה אבל אני בטוח שיש סיבה לדבר הזה.
נטרלי
שלום אניגמה
בתשובתינו לשאלתך נבהיר שני דברים חשובים ביחסם של חז"ל למיניות בכלל ולפדופיליה (משיכה מינית לקטינים משני המינים) בפרט:
1. לנגד עיניהם של חז"ל, כקובעי ההלכה, עמד הרצון לרצות את האלוהים ולא את האדם. כלומר הציות לטקסט (לאותיות הדוממות) חשוב להם יותר מפגיעתו של פלוני או אלמונית.
2. חז"ל התעלמו (מחוסר ידיעה או מחוסר רצון להתחשב) מההיבטים הפסיכולוגיים והנפשיים הנובעים מפעילות מינית, ויחסם למין הוא כאקט משפטי גרידא בנושאי קניין והילכות איסורי ביאה מטעמים תאולוגייים.
תחילה נביא את ההלכה המקלה ראש בפדופיליה:
על פי ההלכה יחסי מין (בלשון חכמים "ביאה") מוגדרים כאשר הם מבוצעים עם זכר מעל גיל תשע שנים ונקבה מעל גיל שלוש שנים, מתחת לגילאים אלה אין זה נחשב ומוגדר כ"ביאה" (לא בהקשר הקינייני ולא בהקשר קיום יחסי מין אסורים).
כך נאמר במשנה: "בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת (קניין האישה) בביאה…בא עליה אחד מכל העריות האמורות בתורה – מומתין עליה והיא פטורה. פחות מכן (מתחת לגיל שלוש) – כנותן אצבע בעין" (נדה פ"ה מ"ד). חכמי התלמוד מסבירים את המטפאורה "כנותן אצבע בעין", הכתובה במשנה, כך: כשם שעין, אם נכנסת בה אצבע, היא מוציאה דימעה וחוזרת ודומעת, כך גם המכניס את איבר מינו בילדה קטנה פחות מגיל שלוש, בתוליה נקרעים וחוזרים ומתאחים, ולכן אין זה נחשב "ביאה" לא לעניין איסור ולא לשם קניין (נידה מה ע"א).
וכך פוסק הרמב"ם (הלכות איסורי ביאה, פ"א,הלכה יג- יד): המקיים יחסי מין עם ילדה, הקטנה מגיל שלוש, פטור מעונש אפילו אם עשה זאת עם בתו , וכן המקיימת יחסי מין עם זכר פחות מגיל תשע פטורה מן העונש אפילו עשתה זאת עם בנה, וכן משכבי זכר (הומוסקסואליות) עם קטין, פחות מגיל תשע, פטור מעונש הכתוב בתורה: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם" (ויקרא , כ; 13).
מהדברים שהבאנו לעיל הינך לומדת שיחסם של חז"ל ופוסקי ההלכה אל קיום יחסי מין עם קטינים הוא כאקט חסר משמעות עבורם, הם מתעלמים לחלוטין מההשפעות הפסיכולוגיות והנפשיות על הילד והילדה, שעברו טראומה בלתי הפיכה, העלולות לשבש את כל מהלך חייהם העתידיים. כל עניינם, פלפולם ודיונם הוא בהיבט המשפטי – הלכתי, הם מתיחסים ל"ביאה" כאקט קנייני ושופכים הרבה דיו ואנרגיות אינטלקטואליות בשאלות מבישות ומביכות כגון: האם הכנסת עטרת איבר המין בלבד מוגדרת כביאה, או מספיק חיכוך העטרה באיבר מינה של האישה (בלשון חכמים "נשיקה") או שמא צריך חדירה מלאה של כל איבר המין (יבמות נה ע"ב) וכהנה רבים מפלפולי הבל וסרק.
למען חידוד יתר, באטימותם הריגשית של חז"ל, אביא דיון נוסף בתלמוד העוסק בקיום יחסי מין עם קטינה. היות ולדעתם קטנה בגיל שלוש שנים אינה "ראויה" לביאה, כלומר המקיים יחסי מין עם קטנה אינו נענש, הם דנים כך: האם הבועל קטנה מתחת לגיל שלוש, קורע את בתוליה והם חוזרים ומתאחים או שמא אינם נקרעים כלל, ההשלכות ההלכתיות הנובעות מספק זה (הנפקא מינה) היא, מה דינה של קטינה זו שנבעלה שוב לאחר שלוש שנים ויצא דם האם הוא דם בתולים או דם נידה? וכך מפליגים להם חז"ל בניתוחים וירטואלים שאינם קשורים למציאות הפיזית של האישה תוך התעלמות מהאנושיות.
דבר נוסף שיש לתת עליו את הדעת שהמילה "פדופיליה" מקורה מהשפה היוונית (פד = paed = ילד, פיל = philos = אוהב), ואילו מילה עברית, המתארת קירבה מינית בין בוגרת לקטיןה, מהמקורות של ארון הספרים היהודי אינה קיימת כלל ועיקר, ללמדך שהשפה העברית ההלכתית התעלמה לחלוטין ממציאות של פדופיליה. לעומתם, היום ברפואה מתיחסים לפדופיליה (pedophilia) כהפרעה שקשורה לגורמים פסיכולוגיים וחברתיים ומעידה על קושי בהתפתחות המינית. הטיפול בתופעה זו, הוא תרופתי והתנהגותי.
מכל האמור לעיל אין ספק בדבר שאילו יערכו מחקר אנתרופולגי, מקיף ומעמיק, בקרב הקהילה החרדית בזמננו, יימצא אחוז גבוה של יישום המשיכה המינית לקטינים, משום ההתעלמות ההלכתית או מהקלת הראש במעשה הפדופיליה. לשון אחר: הקהילה האורתודוקסית רואה בחומרה יתירה קיום יחסי מין בין בוגרים מאשר עם קטינים.
בברכה
דעת – אמת
אך, לדעתי משהו מה"עוקץ" פה התפספס.
האיסור לשכב עם ילדה מעל גיל שלש, הוא רק "ללא קידושין". ילדה מעל גיל שלש יכולה "להינשא" והבא עליה "מקיים מצווה"- לא עבירה, מצווה…
אז "פדופיליה היא מצווה ע"פ ההלכה" צריכה להיות הכותרת.
שבתאי קורדובה
אתה צודק מאוד, התורה מאפשרת נישואין עם תינוקות, דבר זה נלמד מהפסוק: "את בתי נתתי לאיש הזה" כלומר יש לאב את הזכות להשיא את בתו הקטנה לכל אשר יחפוץ. התלמוד מתיחס לקיום יחסי מין עם קטנה כדבר המובן מאליו וכך הם אומרים:
"שלש נשים משמשות במוך (צמר גפן שיספוג את הזרע כדי שלא יתעברו), אלו הן: קטנה… ואיזוהי קטנה? מבת אחת עשרה שנה ויום אחד עד שתים עשרה שנה ויום אחד, פחות מיכן (מתחת לגיל 11) ויתר על כן – משמשת כדרכה והולכת" (כתובות לט ע"א).
הרי כדבריך, לשכב עם קטנה מותר אף לכתחילה ובלבד שתנשא "כדת משה וישראל".
ליתר הרחבה עיין בתשובתינו: "קיום יחסי מין עם קטינים בהלכה".
בברכה
דעת – אמת
הרשו לי בהזדמנות זו גם להאיר את נושא מימוש הנישואין וזכות הבעילה בליל הכלולות בו נפגשים שני אנשים זרים זה לזה לחלוטין, ללא רקע וידיעה בהלכות תשמיש (או סתם סקס) ועושים זאת לשם שמים (טוב נו…)
מה ההבדל בין פיק אפ בפאב? לפחות הדברים הם על דעת העושים ולא בכפיה וחוסר דעת המובילים יותר לטראומה מאשר לנעימות משותפת.
גילה
הזוועה הזאת מסבירה את פסקי ההלכה בדבר האיסורים על ילדות מגיל שלוש לרקוד בשמחת תורה עם הגברים או לשאול את הקושיות. קול באשה ערווה, לא?
האם יתכן שילדות הן אוביקט מיני במגזר החרדי.
יהודית
אני תקווה ש"ניטרלי" אין משמעותו להצדיק תמיד את שני הצדדים ולשמור על עמדה "לא לכאן ולא לכאן".
חשוב לגשת לדברים ללא דעות קדומות אלא כדף חלק ולשפוט את הדברים ללא כחל וסרק ולהסיק מסקנות.
התשובה "פדופיליה בהלכה" וכן "קיום יחסי מין עם קטינים בהלכה" אינן עוסקות במקרה אונס. אלא פדופיליה על-ידי חופה וקידושין. ואו פדופיליה עם תינוקת מתחת לגיל שלוש, האסורה מפני גילוי עריות, שההלכה פוטרת מעונש משום שאינה מוגדרת כקיום יחסי מין.
היות וההלכה מתירה לשאת תינוקת מעל גיל שלוש בחופה וקידושין ולקיים איתה יחסי מין- משמע פדופיליה מותרת בהלכה.
בברכה
דעת – אמת