אין חסד ללא תמורה. מספיק שהרגשת טוב עם עצמך אז כבר קיבלת תמורה.

האם לא יועיל לך לדעת שעשית משהו טוב למען הזולת? תחושת "עשיתי את הדבר הנכון" אינה תמורה הולמת?

לשאלה שהועלתה לעיל ניתן להתייחס בכמה רמות שונות:

1. הנטיה האנושית לכוון החסד אינה נובעת מצו האל, ולראיה – כל התרבויות מקדשות את החסד למרות שלא בהכרח נחשפו לדברי יהוה. הצורך להיטיב עם סביבתנו טבועה בנפשנו כחלק ממהותנו האנושית (גם אם ישנם אינדיבידואלים חריגים בתחום זה כמו בכל תחום אחר).

2. בעיני, עשיית חסד כלשהו על מנת לקבל גמול בעולם הזה או הבא (למי שמאמין בקיומו), מבטל את ערכו המוסרי והאנושי. לא לחינם נאמר: שכר מצווה – מצווה.

3. ההנחה שאומרת שאי קיום אל יוליך להמנעות של אנשים ממעשי חסד אינה הופכת את קיום האל ליותר אמיתי אלא אולי רק ליותר רצוי.

4. בפועל, לא נראה שהקביעה הזו פועלת כלל במציאות. מסתבר שאנשים מאמינים יכולים להיות מנצלים (פדופילים בברוקלין, תג מחיר, הרב אילון וכד') כמו שאנשים אתאיסטיים יכולים לתרום לחברה בכל מובן וגם להקריב את חייהם לעיתים.

מה נכון בזה? הרי אם זה לא יועיל לי אזי למה לתרום לאדם/מוסד שלא אקבל מאומה בתמורה? אלא אם כן יש קשר ביני ובין האדם, אבל אז אני מקבל חיזוק בקשר – שאלתי אמנם היא, האם יש ערך לחסד ללא תמורה-היינו – אלטרואיזם הוא בכלל אפשרי? כי לדתי תהיה טענה מאוד טובה למה הוא משאיר מנת אוכל ליד בית של עני שהוא אינו מכיר ולא יקבל דבר ממנו.

בברכה,

רפאל בן מנשה.

mr. Refael… you might feel as god himself ! if you will do such good deeds with out expecting any thing in return. you should try it some time " do good as if the one receiving the benefit from you is depended on you and no one else" see??? tha's how god feels.

רפאל,

את תחושת הצדק והמצפון רחשנו בשביל מוקדם בהתפתחות האבולוציונית.

מניסויים שנעשו בקופי אדם מסתבר שגם להם יש תחושת צדק ויכולת לבחור בחירה מוסרית.

למשל, קוף יכול היה לקבל מנת אוכל ע"י לחיצת כפתור, אך בחר ברעב כיוון שלחיצת הכפתור הביאה באותו זמן למכת חשמל מכאיבה עד צרחות לקוף שכן.

הכרעותינו המוסריות קובעות את אופיה ותקינותה של החברה בה אנו חיים.

רפאל, מה שאני אגיד לאותו דתי הוא שהוא איננו אדם טוב ואיננו מסוגל להיות אדם טוב.

נניח שאם אשקיע היום במניה מסוימת אהיה עשיר בוודאות. אולי מחר ואולי בעוד עשרים שנה אבל ללא ספק ההשקעה תשתלם לי. אם כך ההחלטה אם להשקיע או לא הופכת לטכנית בלבד. כמה להשקיע? כמה להשאיר לעצמי היום? אין כאן לא מעשה של חסד או של צדקה אלא חישוב תועלתני פשוט. אם תאמר לי שצדקה כמוה כמניה בטוחה שבעולם הבא תכניס אותי לגן עדן הרי שבשביל לתת צדקה אני לא צריך להיות אדם טוב או מוסרי אלא רק להאמין במה שסיפרת לי.

אני רואה אישה זקנה באוטובוס ומפנה לה את מקומי, אם הייתי מאמין שמלאך יושב אי שם בשמיים ומוסיף לי עכשיו נקודות זכות עבור המעשה הרי שאינני צדיק, סתם מתחנף לאותו מלאך. אם לעומת זאת אינני מאמין בשום שכר ועונש הרי שהמעשה שלי הוא טוב נקודה (עוד לא קרה לי שבחורה נדלקה עלי בגלל שקמתי לזקנה באוטובוס).

אגב, המעמיקים שבין אנשי הדת יודעים את הדבר הזה ולכן קיימים פתגמים כמו 'שכר מצווה – מצווה' או שצדיק הוא אדם שמפחד מהחטא יותר מאשר מהעונש. אבל זה כבר נושא למגילת ספר שלמה.

נגיד והגוף שלך מיוצג ע"י הגנים שלך בעולם. והגנים האלו, כל תכליתם להעתיק עצמם, פשוט כי זה מה שהם עושים. גן "יבין" כי שימורו בעולם לפעמים שווה הקרבה של עותק אחד, כי אז ישרדו כמה. אנחנו מראים יתר אלטרואיזם לבני מיננו, ועוד אלטרואיזם לבני משפחתנו – מנגנון אבולוציוני מוצלח. בקיצור, התנהגות מוצלחת עוברת הלאה – גם אם היא אלטרואיזם.

אז למה לא כולם אלטרואיסטים אם התנהגות זו כל כך מוצלחת?

עוד על כך, בספר ה"גן האנוכי" של ריצ'רד דוקינס. הביולוגיה יודעת להסביר אלטרואיזם בצורה מאוד מוצלחת ללא קיומו של אל. מומלץ בחום!

כמו כן, הסקה לוגית שגויה: אם אלוהים קיים בהכרח יהיה חסד, אך אם קיים חסד, לא בהכרח יהיה אלוהים. (אפשר להחליף את המילה חסד בניסים ואז זה נעשה ברור יותר). דווקא ההסקה הלוגית הנכונה היא, שאם לא קיים חסד (וכך הרבה יטענו), אלוהים לא קיים.

בברכה,

מארק.

מארק

כמה נפלא ממש להתמוגג מהתשובות. איפה הימים שהיו כמה קולות בודדים של יהודים חופשיים הנקיים מסיגי הדת ומה"ממים" האמוניים שזיהמו את התרבות והפריעו לאנשים לראות ולחשוב נכוחה.

ירון, המפעל שלך מצליח…!!! כל הכבוד. ראה כמה תשובות ראויות, חכמות, כולן נובעות ממעיינות הנאורות, התבונה והרציונליות כמו מתוך הומניזם וליברליזם צרופים. ת-ע -נ-ו-ג. כי אכן יש שכר לצדיקים ויש תמורה לעמלם..!!! ירון: יש ת-ק-ו-ה…!! רוח האדם חזקה מכל דת.

לרפאל: מעבר לתשובות נהדרות, מצוינות וראויות שניתנו לך פה ע"י חברי "ישיבת דעת-אמת" אוכל להוסיף גם כי:

אני מסתמך על כל התשובות שנאמרו כאן בדבריי כאילו יצאו מפי וממשיך דברים שכתבתי בעבר- מה אתה אומר בתגובה לדברים ?: "הרי אם זה לא יועיל לי אזי למה לתרום לאדם/מוסד שלא אקבל מאומה בתמורה? "

הרי הסבירו לך שזה תורם. אני אחזק ואוסיף שמחקרים בתחום החשיבה, הפסיכולוגיה ומה שנקרא "מדעי האושר" (כיצד להיות מאושר ב-6 שיעורים….) גילו-חד משמעית- כי למעשי חסד יש תמורה ברורה וחד משמעית על תחושת האושר, הסיפוק וההגשמה של הנותן כמו על תרומה לשיפור בבריאות לאנשים שנוהגים לתת מעצמם לזולת.

אלא מאי ? אתה שמגיע מסביבה דתית אמון על שטיפת המוח החינוכית האמונית לא מצליח לקבל את התשובות. אנא נסה לקרוא שוב ושוב.

בנוסף נסה רגע לחשוב על מה שכתבתי בעבר: מי שזקוק לאלוהים כדי להיות "אדם טוב" הוא רק מי שהוא רשע….כבר ענו לך בכיוון הזה כאן בנוסח: "שכר מצווה – מצווה."

היהודים החופשיים שהם גם חילוניים במובהק עושים מעשי חסד לרוב ללא הבטחה לעולם הבא ושאר תמורות המובטחות לדתיים ע"י רבניהם. הייתכן כי מבינים הרבנים שצאן מרעיתם "רע ליבו מנעוריו" (בניגוד לחילוניים הומניסטיים שוחרי טוב) ולכן מנסים להציע לו תמורות ו"סוכריות" על התנהגות טובה ?????

שתף אותנו במסקנות הגותך בעניין.

הצדיק היהודי

עמית