חשש שוא חששת שלא אסכים שדבריי יפורסמו ברבים. שהרי כבר אמרו בגמרא מסכת ברכות נ"ה ע"א:
אמר רב חסדא: חלמא דלא מפשר – כאגרתא דלא מקריא.
ומה יהא חלקי בעמל שעמלתי בו אם לא יחלק לי ברבים?
קראתי את ההגיג שכתבת לפני למעלה משנתיים בעניין "שבת שלום".
משתמע ממנו שביום השבת מוצא היהודי מנוחה לנפשו מכל המלחמות שהוא לוחם בימות החול.
בעניין המלחמה עם עצמו, דהיינו עם היצר הרע, חוששני שאתה נאיבי וטועה טעות גדולה. צא ולמד עד כמה היצר חזק אפילו ביום הכיפורים!
כל כך חזק, שחכמינו בחרו לסיים את מסכת יומא בקטע הבא:
תני תנא קמיה דרב נחמן: הרואה קרי ביום הכפורים – עונותיו מחולין לו. והתניא: עונותיו סדורין! – מאי סדורין – סדורין לימחל. תנא דבי רבי ישמעאל: הרואה קרי ביום הכפורים – ידאג כל השנה כולה, ואם עלתה לו שנה – מובטח לו שהוא בן העולם הבא. אמר רב נחמן בר יצחק: תדע, שכל העולם כולו רעב והוא שבע. כי אתא רב דימי אמר: מפיש חיי, סגי ומסגי.
הדרן עלך יום הכפורים וסליקא לה מסכת יומא
ע"כ
בוא וראה איזה חסד עשו עם הרואה קרי בליל יום הכיפורים. הוא יכול לשבת כל היום רגוע ושלו בבית הכנסת כי כבר פרקו אותו מהמתח המיני. הוא שבע.
אבל כל העולם רדופים על ידי הורמונים ומתח מיני גואה שמשגע אותם. והכל כתוצאה של התנזרות של 24 שעות מתשמיש המיטה.
יקום פורקן מו שמייא, וסליקא לה מסכת יומא…
ברכות ותחזקנה ידך ומי ייתן כי נזכה לקרוא עוד רבים מפירסומיך כאן באתר הישיבה החופשית הקדושה.
הצדיק היהודי
עמית
התוכל ליתן לינק לאתר הפעייסבוק למען יראו עינינו וישמח ליבנו ויגל כבודנו ולא תמנע טוב מבעליו?