מי אסר אכילת בשר בחלב?

יש להניח שהיה זה אחד "הגדולים בתורה" ששכח תלמודו…, כי מה אכל יהוה על שולחנו של אברהם אבינו? – "ויקח אברהם חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם… ויאכלו!" (ברא' י"ח, ז'-ט').

למעשה, כאשר חיפשו חכמינו, – "הצדיקים" דאז – דרכים יעילות להבטחת שליטתם בחצרותיהם, נהגו כמו "הצדיקים" בני ימינו: "לי תשמעו וכמצוותי תעשו, כי זאת היא היהדות הנכונה!"

כך נמצא "חכם" כלשהו, שקרא בתורה "לא תבשל גדי בחלב אמו" (שמות כ"ג, י"ט) ואמר בלבו: הזדמנות להיות שופרו של אלהים עלי אדמות, אך אעשה זאת בגדול! אאסור לאכול בשר מכל מין עם חלב! ואנמק זאת בכך שהיות ואין אדם יכול להבחין אם הבשר הנו בשר ציפור, גדי או גמל, יהיה כל בשר שהוא אסור! וזה שיהוה אכל מה שאכל, יסלח לו אלהים.

אלא שהתורה לא עסקה כלל באכילה, אלא במעשה הלא נסבל של בישול הגדי בחלב אמו!!! בדיוק כפי שאנו מוצאים במצוות שילוח הקן: "לא תקח האם על הבנים" (דברים כ"ב, ו'-ז').

וזכרו ממה חשש יעקב בלכתו לקראת עשיו אחיו: – "כי ירא אני אותו פן יבוא והכני אם על הבנים" (ברא' ל"ב, י"ב).

שני הצווים הנ"ל יש בהם שתי פנים:

1. פן מוסרית – אין מחסלים את האם על הבנים, – אפילו כשאתה רעב!!!
2. הפן הקיומית: שלא לחסל את המין! צריך לאפשר לו להתקיים בעולמו של הקב"ה.ושאלה קטנה למאמינים: אלהים, בורא עולם!, מצווה על נח: "ומכל החי, מכל בשר, שנים מכל תביא אל התבה… זכר ונקבה יהיו" (ברא' ו', י"ט). ואילו יהוה אמר: "מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה, שבעה… ומן הבהמה אשר לא טהורה היא, שנים – איש ואשתו" (ברא' ז', ב').דעת התורה היא שנח שמע בקול אלהים: "מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה… שנים, שנים באו אל נח אל התבה… כאשר צווה אלהים את נח" (ברא' ז' ח')  
3. מה שמסתבר מתחילת ספר בראשית שהיו כנראה שניים שבראו את העולם (בשותף?) והיו ביניהם אי הסכמות במספר נושאים ומעשים…
4. למי, לדעתכם, היה נח צריך להשמע? האם לאלהים בורא הכל, שגם נתן לו תכנית מפורטת לבנין התבה (ברא' ו' י"ד) ולכן ידע, בדיוק, מה היא יכולה להכיל? או ליהוה שהתחזה לאל הבורא – אך לא ידע אפילו שעשב השדה צומח גם בלי שיד אדם תטפל בו (ברא' ב', ה'); וגם פה, אין הוא שותף לבנין התבה ,אך הוא בא אל המוכן ונותן הוראות כלאחר יד.
5. אגב, איסור זה, על אכילת בשר בחלב מזכיר לי איסור של "צדיק" אחר שפסק בניגוד להנחיותיו של אלהים!!!: "ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם: פרו ורבו… כל רמש, אשר הוא חי, לכם יהיה לאכלה"!! (ברא' ט', א'-ג'). וכך נאסרה עלינו אכילת פירות ים – שאלהים המליץ עליה, ושכל העולם אוכלם בהנאה ולבריאות – רק משום שכך החליט אחד הגדול מאלהים. וההפסד? כולו של הממלאים אחר מצוות של אנשים קפריזיים…