אני נהנה לשמוע את שיחותך עם רבנים מפעם לפעם. עם זאת, מצאתי סתירה מדבריך הגורמת לי לפקפק במניעים שלך – האם את המחפש תשובות או רק לתקוף את המרואיין.
בשיחתך עם אבי שגיא, כאשר דיברתם על דת ומוסר, הוא ניסה להביא לך ראיה מספר בראשית שם אברהם מתווכח עם האל על מה נכון ומה צודק. בשלב זה קטעת אותו ואמרת לו שאינך מתעסק עם טקסטים אשר אין להם משמעות משפטית קונקרטית והפנית אותו לרמב"ם ולשו"ע.
לעומתו, בשיחה עם הרב שמואל אליהו, השאלות ששאלת מקורן היה אליהו שרצח, כדבריך, 400 נביאי בעל ופנחס שדקר את זמרי.
לדעתי יש כאן חוסר עקביות בטענות שעלולה לגרום למאזין לחשוב כי אינך דורש את האמת כי אם מבקש לחפש סתירות לוגיות והבאת הדת לידי אבסורד.
במידה וכך הדברים עליי לציין כי אהיה מאוכזב מאוד, והרי שאלותיך הו שאלות טובות שצריכות להשאל.
עניין נוסף? בסיום שיחתך עם הרב דוד סתיו סיימת את דבריך במילים – שירבו רבנים כמותך בישראל (בערך). אם הוא שכנע אותך בטענותיו, מדוע לא להסיק שדרך חייו היא נכונה וצודקת ולפעול בהתאם? מדוע לא לחזור בעצם בתשובה ולהפוך את הרב סתיו לרבך?
בתודה מראש ובעניין רב.
אריק גרינשטיין.
סיפור הוויכוח של אברהם עם אלוהיו; בעבור כמה צדיקים יש להציל את סדום, אין לו משמעות הלכתית. מעשה פנחס ורצח נביאי הבעל יש לו משמעות הלכתית כפי שפסק השו"ע:
ממעשה אליהו נפסק: "מיני ישראל, והם שעובדים לעבודת כוכבים, או העושה עבירות להכעיס, אפילו אכל נבילות או לבש שעטנז להכעיס; הרי זה כופר; והאפיקורסים,והם שכופרים בתורה ובנבואה מישראל, היו נוהגין בארץ ישראל להרגן. אם היה בידו כח להרגן בסייף, בפרהסיא, הורגו. ואם לאו, היה בא בעלילות עד שיסבב הריגתו. כיצד, ראה אחד מהם שנפל לבאר והסולם בבאר, קודם ומסלקו ואומר: הריני טרוד להוריד בני מן הגג ואחזירנו לך, וכיוצא בדברים אלו" (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קנח , סעיף ב).
ממעשה פנחס שרצח את זמרי נפסק:
"הבא על העובדת כוכבים בפרהס לעיני עשרה ישראלים, קנאין פוגעים בו ומותרין להרגו" (שולחן ערוך, חושן משפט ,סימן תכה).
לגבי סיפא של דבריך, וכי נכונות של רב לדון בפתיחות הופכים אותו להומניסט? לאדם עם רצון אמיתי לשוויון ולאהבת כל אדם? הרי רב אורתודוכסי הכריע שעליו לקיים את חוקי ההלכה ואין הוא בן חורין לשנותם עד שיבוא המשיח וישנם. עצם הפנטזיה לעתיד הומני אינה מקילה על רב שהלכה למעשה פוסל אישה מלכהן כדיינת.
בברכה
דעת – אמת