14 שנים • aou aiu הנראטיב הדתי בנוגע למהי הדת עצמה שונה ממה שאתם מציגים, כלומר כל דתי יכחיש שיש היתר הלכתי כלשהו להרוג אפיקורסים, ויקרא לכל מי שטוען שזה קיים הזוי.
השאלה היא מה יותר חשוב – איך שהדתיים תופסים את הדת, או מה שהיא באמת.
אתם, ובבקשה תתקנו אותי אם אני טועה, טוענים שחשוב מה שרשום בספרים ולא איך שהאנשים חושבים על הדת.
הרי – אם התודעה של הדתיים שונה מהדת כפי שהיא רשומה בספרים ובהלכה, אפשר לטעון שזה יותר חשוב.
שמואל
דעת-אמת מתיחסת לתפיסה הדתית הריאלית.
איננו מתיחסים לנדר שנדר יפתח ובגללה הרג בתו, כי תופעה זו אינה נמצאת בנארטיב הדתי של היום.
אך הריגת אפיקורסים, נמצאת גם נמצאת. אומנם אינם עושים זאת בפועל כרגע, אך בתודעתם יש להרוג אפיקורסים. כרגע הם תופסים את האפיקורסים כתינוקות שנשבו, אך כשכוחם יתעצם הם ידונו אותם כפי הבנת המציאות, ואיני שולל שהם יבינו שיש להורגם. אתן לך שתי דוגמאות מעשיות:
1. החרמת ספרי מחנות ספרים בטבעון.
2. ביטול הרצאתי בשבת תרבות בפתח-תקוה.
דעת – אמת
מניסיוני עם דתיים למדתי שהקושי הגדול ביותר הוא קודם כל לגרום להם להבין שהם משלים את עצמם. נראה כי האדם הדתי מבלה זמן רב בשכנוע עצמי שמה שעיניו רואות ואוזניו שומעות אינו באמת כך- אלא רק משל, או סוד – אשר ברגע האמת תמיד מתפוצץ.
אביא לך שלוש דוגמאות.
היהודים מצווים להשמיד את עם העמלק- כולל נשים, טף וחיות מחמד. תאמר זאת ליהודי דתי ומיד הוא יאמר לך- "מה פתאום… עמלק זה משל… עמלק זה מטאפורה ותו לא." אך אם אי פעם באמת יתגלה מישהו מזרע עמלק- היהודים באמת יצוו להרוג אותו. פתאום כל ה"משלים" ייעלמו כלא היו.
דוגמא שנייה היא האישה ביהדות.
אישה אינה יורשת את בעלה, אלא ממון הבעל עובר ישירות לבניו. כעת יכול הרב בבית הדין לנסות ולשכנע את הבנים לתת משהו לאם, לעודד אותם, ולהגיע להסכמה. יכול בכלל להיווצר מצב של קהילה שלמה לדורי דורות בה "נהוג" שאם האב מת ייתנו הבנים מגדולת ליבם סיוע לאם. אך בשום מצב- לא ישונה החוק וייכתב "אישה יורשת את בעלה." זה לא. כי אלוהים אמר.
כנ"ל לגבי עדות האישה בבית המשפט. יסבנו אותך דתיים ויאמרו "אישה- כל כבודה בת מלך פנימה- מה יש לה לחפש במקום נלוז כמו בית המשפט?" אולם האישה נאסרת מעדות גם בחתונה (הרי בחיתונה היא תהיה לא?) ואפילו בעת טבילת גיורת (במקווה היא בטוח תהיה לא?). הסיבה האמיתית להרחקת האישה היא כאמירת התלמוד ש"נשים דעתן קלה" – בכוונה ברורה לכך שהן מטומטמות, עצלניות ואסור לסמוך עליהן. או כמו שסיכמו זאת יפה במסכת שבת : "אשה – חֶמת מלא צואה ופיה מלא דם, והכל רצין אחריה" (שבת קנ"ב 1(
אז כן, קשה לדבר עם דתיים. הכל זה משל, הכל זה סוד, שום דבר הוא לא מה שכתוב. אבן עזרא כבר זיהה את הקושי באנשים מעין אלה כשאמר:
"איך יתכן בלשון שאדם ידבר מלה ורצונו מלה אחרת והאומר בזה מהמשוגעים הוא נחשב וכבר פירשתי כולם וטוב לו שיאמר לא ידעתי ולא יהפך דברי אלהים חיים" (אבן עזרא, דניאל, פרק א, פסוק א ).
אבל החשוב להבין הוא שבסופו של יום, לאחר כל המילים היפות והניסיונות לעגל את הריבוע- כולם חוזרים לתכל"ס. את העמלק הורגים, את האישה מפלים ועוד מליון דוגמאות.
יוני
ראיתי קריאות כאלה פה ושם, אבל השאלה היא אם זה נובע מהנראטיב הדתי? (אני לא משתמש במילה נראטיב בשביל להגיד שהכל נראטיבים. יש טקסטים דתיים, ויש רעיונות שמובעים בהם. השאלה אם יותר חשובים הטקסטים, או איך שאנשים דתיים באמת תופסים את הטקסטים שלהם).
ירון, אני לא חושב שזה בסדר להפעיל לחץ על חנויות ספרים, או להפעיל לחץ לבטל הרצאות, אבל הפער בין זה להרג נראה גדול.
שמואל
הפער קיים בגלל יחסי הכוחות. כשירגישו שיש להם כוח: משטרה, צבא… הם יעשו זאת. ראה למשל שרב שילא הרג יהודי (ברכות נח ע"א) אף שאמרו סנהדרין הורגת אחת ל-70 שנה. כי לדעתם, יש כוח לבית דין להרוג לא מדין תורה אלא כהוראת שעה.
שמואל, המכיר אתה את "משמרת הצניעות" המפלה מכות במי שמסתובבת בלבוש שלא לרוחם? ואלה לא מכים ללא אישור רב.
דעת – אמת
היכן הבעיה? הבעיה היא שכל האנשים הדתיים שאמרתי להם את הנ"ל מיד הרצינו ואמרו שהם מוכנים לשמוע ממני את ההיפך – שהדת בסדר והדתיים לא. הדתי הממוצע מוכן לקבל שהוא עצמו איננו מושלם (תכונה ראויה כשלעצמה) אבל לא לקבל ביקורת על הדת שלו ואיך אפשר – הרי אלו דברי אלוהים חיים?
וכך פגשתי את אחת הנשים היותר נאורות ופמיניסטיות שהכרתי שהיא גם דתייה שהסבירה לי למה זה לא בסדר להוליד ממזר (גם אם הבעל החוקי ברח לחוץ לארץ והשאיר את אשתו עגונה עשר שנים) ושזה יהרוס את חייו של הממזר האומלל אבל לא הסכימה להגיד שיש משהו פסול בכך שאדם נולד והוא 'אשם' במשהו.
תמיד כשחפרתי מספיק גיליתי מתחת למעטה הזוהר של צדיקות ומידות טובות כמה דברים שגרמו לי להגיד ברוך שלא עשני דתי.
עדו
החשיבה כאילו הדתיים לומדים טקסטים מהבוקר עד הלילה אך בפועל מקיימים דת אחרת הינה אשליה, שנובעת במוחו של החילוני בעיקר משום שלדת היהודית אין סמכות משפטית במדינת ישראל מלבד בשלושה תחומים:
נישואין/גירושין, קבורה וגיור
בשלושת התחומים הללו הכריזה מדינת ישראל שלא החוק האזרחי הוא שתקף אלא חוק התלמוד.
לכן חייבת כל אישה שרוצה להתחתן בארץ לרחוץ במקווה, ולעבור שיחה עם רבנית על המצופה ממנה כאישה. על הגבר לחתום על הסכם קניין בו הוא "רוכש" את אשתו לעתיד, כאשר להסכם זה הוא חייבים להיות שני עדים – גברים שומרי מצוות בלבד- שכן נשים וחילונים אינם נחשבים מהימנים בבית המשפט הדתי.
בעת הגירושין על בני הזוג לעבור טקס ארכאי ומגוחך, אשר כבר הוליד לא פחות מ40 אלף מסורבות גט בישראל. קרה והבעל מת, האישה מחויבת במצוות ייבום, אלא אם כן נתבצע טקס "חליצה". אולם התלמוד מציין שאם האישה האלמנה הינה "חרשת"- חובה לבצע את הייבום. ותאמין או לא- זה קורה בישראל, וזה מתועד.
באשר לקבורה, לא אלאה אותך בשלל הכתבות שהחלו צצות לאחרונה כפטריות אחרי הגשם, על כך שבכל בתי הקברות בארץ, המנוהלים על ידי חברה קדישא, ישנה הפרדה מוחלטת בין חלקות של שומרי מצוות ושאינם שומרי מצוות.
כל אלה אינם גחמות של רבנים, אלא חוקים הרשומים כולם בתלמוד הבבלי, אליהם חובה לציית כתורה מסיני. חוקים אלה אינם משתנים.
כעת, נסה רק לדמיין לעצמך, מציאות בה לבתי הדין הרבניים ישנה סמכות על עוד תחומים.
בבית דין יהודי לענייני ממונות, לא רק שלא יחויב היהודי להשיב אבידה לגוי- אף ייאסר עליו לעשות זאת. גוי שיתבע יהודי על כך שרכבו נפגע בתאונת דרכים, לא יזכה מעצם היותו גוי- כי ההלכה קובעת שיהודי שפוגע ברכושו של גוי פטור מתשלום פיצויים. כמו כן, ייאסר משפטית להשכיר דירות לגויים- ממש כמו שקוראים כבר היום עשרות רבני ערים ברחבי הארץ- כולם עובדי מדינה שמקבלים את משכורתם מהקופה הציבורית. אלה הם חוקי ההלכה, בדיוק כמו חוק החליצה, הייבום והכתובה.
בדיני נפשות ניתן לצפות לפסיקות כדוגמת הוצאה להורג של גויה שפיתתה יהודי, איסור על חילול שבת בכדי ליילד גויה, או להציל חיי גוי, או הטלת חובה על אנשי כוחות הצלה להציל קודם כל גבר במצוקה ורק לאחר מכן אישה- בטענה שהעולם סובב על קיום מצוות, ואם ימות הגבר יקוימו פחות מצוות בעולם- פסיקה שמקורה כמובן בתלמוד, ושעליה חזר לא מזמן הרב אבינר- רב בולט בציבור הדתי לאומי.
חשוב לציין שדברים רבים שכתבתי אינם נהוגים כיום מפאת מה שמכונה "דרכי שלום"- כלומר רבנים טוענים שעל אף שחוקים אלה נכונים וצודקים, הם עלולים להוביל ליחס רע מצד הגויים, ולכן לא כדאי לעשותם כעת. טענה נוספת היא שטרם הוכשר הדור, ושיש להתאזר בסובלנות עד למימוש המצוות.
אולם ישנם רבנים רבים שטוענים שאכן הוכשר הדור, כדוגמת הרבנים דב שטיין ושפירא, שספרם תורת המלך, אינו אלא פירוט של דיני המלחמה בתלמוד, המכוונים הן כלפי גויים והן כלפי יהודים שמעיזים לפגוע ברוח הלחימה.
רבני הערים וקריאתם שלא להשכיר דירות לגויים הינה עוד דוגמא להשעיית דרכי השלום והכרזה כי אכן הוכשר הדור. כך גם ההפרדה בקווי האוטובוסים. דוגמא נוספת היא קריאת הרב אליקים לבנון, רב הישוב אלון מורה, לאסור על נשים להיבחר לתפקידי מרות בישוב- ובכלל, משום שנשים דעתן קלה. בהתאם, פרשה יהדות התורה מהממשלה עם בחירתה של גולדה מאיר לראש ממשלה.
תבין- המחשבה שדת לחוד ונרטיב לחוד היא פיקציה בראשם של חילונים. הדתיים חיים את המציאות ההלכתית בצורה מאוד פרגמאטית. מה שאפשר לעשות היום- עושים. בשאיפה נוכל לעשות יותר מחר. זכור שהאר"י הזהיר שכל מי שלא קיים מצווה כלשהי מתוך תרי"ג המצוות יצטרך לשוב לקיימה בגלגול הבא…
אז כן, אני משוכנע לחלוטין שממש כמו שהדתיים מדקדקים בדיני נישואין וקבורה, ומחוץ למסגרת המשפטית מקיימים את ההלכה בתוך הציבור שלהם- כך הם גם לא יהססו להרוג עמלק לכשזה יתגלה.
יוני
שמואל כפי שאומר יוני זה רק עניין של זמן והזדמנות. חכה. חכה ותראה איך החששות הגדולים מתממשים. לאט, לאט זה מחריף. לאט, לאט נבנה הרקע, מוכשרים הלבבות, חילוניים רבים בורים לחלוטין ופתאים מושלמים "מכבדים" את הדת, המסורת והדתיים ויוצאים בשצף קצף על כל דבר ביקורת למרות שבאותה נשימה הם מסכימים איתך "שיש בעיות עם הדתיים"- מין אמירה כללית שאין מאחוריה ממש פרט למילים התלויות באוויר. וככה אנו נידרדר לנו בהשקט ובביטחה. וכשאנשים יתעוררו יהיה זה מאוחר. מאוחר מדי.
הצדיק היהודי
ובקשר לשאר, אני מהגג – לא יודע, יש כאן איזו שאלה פילוסופית – האם מידות טובות שמתבססות על בסיס לא נכון הן מידות טובות? כאילו, נגיד ומישהו עוזר הרבה לאנשים כי הוא מאמין שאלוהים אומר לו – אין ספק שהוא עוזר לאנשים, אבל אפשר להיות בספק האם המידות שלו טובות. ירון ידען (ולייבוביץ') בטח יגידו שלא, המידות שלו הן לא טובות, ואולי יגידו שהן ממש רעות. נראה לי שאתה תגיד שהן טובות. אולי אפשר להגיד איזה משהו שהן חלקית טובות. נראה לי יותר הגיוני להגיד שהן לא רעות, אבל גם לא טובות כל כך.
שמואל
"אך אם ויקרה והיא תגיע לשילטון היא תהיה מחובת המציאות חייבת לשנות את עצמה ביחס לאישה לאחר לשונה ולוליי היא לא תעשה זאת אני יתעטף בטלית ותפילין עם חרב בידי…"
אני חושב שבזכות מה שכתבת כאן ובפוסט התשובה להדר, הצלחתי להבין לעומק את הלך רוחך. אתה מכיר בכך שהיהדות קפאה על שמריה, ושעליה לעבור רפורמה מקיפה לכשיקום הסנהדרין. אולם ניכר שבינך לבין עצמך- כבר הקמת סנהדרין קטן- בו חבר רק יוסי, ויוסי מחליט מה לשמור ומה לזרוק. מבחינה זו אתה מסורתי, כפי שהגדיר זאת חבר שלי- "מסורתי מלשון מסור- מה שלא מתאים- מנסרים." אפילו אגזים ואומר- אתה רפורמי, או לכל הפחות קונסרבטיבי, בכך שאתה מתייחס לכתבי הקודש כיצירה אנושית ממנה אתה לוקח מה שמתאים וזורק את היתר. כל הכבוד לך על כך, כן ירבו – אך לצערי זה איננו המצב בארץ. מיעוטך מציב אותך כמי שמקיים את היוסיאיזם, ולא את היהדות- שכן עקרון מרכזי ביהדות הוא "נעשה ונשמע", כלומר ציות עיוור, בין אם הבנת או לא הבנת, הסכמת או לא הסכמת עם הטעם מאחורי המצווה- אם בכלל יש טעם שכזה.
ברוח דברים אלה הייתי רוצה לחפור איתך לעומק בעניין העמלק. תמוה היה לי שציינת שמדובר לכל היותר במשל, שכן זה בדיוק מה שציינתי בעצמי בתגובה שמעל- אולם לדעתי "המשל" הוא רק תירוץ.
אגב ספר מרתק על התפתחות העמלק בתודעה היהודית לאורך הדורות:
http://www.a-c-elitzur.co.il/site/siteArticle.asp?ar=182
לכן אני מבקש ממך יוסי, שתענה לי על שאלה פשוטה. כן, העמלק החל את דרכו כעם אמיתי שחוסל כליל (וצץ שוב איכשהו בתור המן האגגי). הוא הפך עם השנים למושא של שנאה מטאפיזית, לדימוי, ומטאפורה. נכון אמת שריר וקיים. ולמרות זאת. עם כמה שזה מגוחך, בלתי סביר, ולא רלוונטי. אם תפגוש מחר בעמלק- ובוא נניח שהשתכנעת במיליון אחוז שאכן מדובר בעמלק – מה תעשה? מה לדעתך יעשה האדם הדתי הממוצע (זה שלא המציא לעצמו את התלמוד מחדש). אני שוב מבקש שתתגבר על האינסטינקט לומר "זו שאלה תלושה ולא ריאלית"- בוא נניח שכן. מה תעשה? תדווח למשטרה? תגיד לרב? תהרוג אותו במקום? או האם תזמין אותו לקפה?
באשר לדברים שכתבת על המשיח, אני נאלץ לחלוק איתך.
"לכן היא תמיד נשענת על ביאת משיח שיבוא בשביל לתקן מיו מטאפורה נחמדה ושאיפה שלעולם לא תהיה כי משיח הוא תמיד לעתיד לבוא כי ברגע שהוא בא זה משיח שקר"
את משנתו של ליבוביץ' אני מכיר היטב, אולם ליבוביץ', שוב, יש רק אחד. הצרה האמיתית היא שאין דבר כזה ניסים, אין על טבעי ואין נסתר. מה שיש זה רבנים, שמפרשים את המציאות לפי ראות עיניהם, ומייחסים אלוהות למאורעות היום יום. דוגמא נפלאה לכך היא הקמתה של מדינת ישראל- דבר שבעקרון הוא אסור מבחינה הלכתית, ושבהתחלה התנגדה לו היהדות כולה, עד שקמו רבנים שאמרו "רגע, זה חלק מהתוכנית של אלוהים", והקימו זרם חדש לחלוטין ביהדות, שסחף המונים מעם ישראל. הנקודה היא שלא מדובר בנס, אלא ברבנים שהחליטו שמדובר בנס – ממש כמו רבי עקיבא שהכתיר את בר כוכבא למשיח. אתה תתפלא כמה בקלות יוכל לבוא המשיח. אם נרד רגע להגדרתו של המשיח, נראה שמדובר במנהיג צבאי ורוחני, שמוביל את העם למלחמות דת, מחזיר אותם בתשובה, ובונה את בית המקדש. ישנם אפילו חוקרים שטוענים שבר כוכבא החל לבנות בזמן המרד את בית המקדש השלישי, ושאולי עובדה זו תרמה לחיזוק שקיבל מרבי עקיבא. על כן ברגע שהגדרנו את מהות המשיח, ניכר כי מדובר בדבר שכלל אינו תלוש מהמציאות. עם מספיק תמיכה רבנית, עוד היו מכתירים את כהנא כמשיח- הרי הוא היה מנהיג דתי וצבאי וכאחד עם פוטנציאל אמיתי לממש את הדברים שכתבתי. ושוב, לא נדרשים אותות ומופתים- אלא לכל היותר מספיק רבנים שיכריזו שהתרחשו אותו ומופתים.
מכאן נובע הפחד הגדול שלי מהיהדות- מההכרה שהכל נסגר ברמת בני האדם. כאשר מספיק רבנים אומרים שהוכשר הדור- אז הוכשר הדור, כשירגישו שהגיע הזמן לתלות כופרים ברחוב, זה מה שיהיה. אבל תחושתי היא שלאף אחד אין את האומץ לשנות באמת, אלא לכל היותר רק להקצין את הקיים.
ולעמית, שוב תודה על המילים היפות, שלא תצא בסוף לפנסיה בגללי 🙂
יוני
זה בגלל שאתה היית דתי לאומי.
אלה אשכרה חמודים 🙂 שלא לדבר על הבנות P:
החרדים והחרד"לים ממש לא!!!
אני מגדיר את ההבדל בין שתי הקבוצות האלו כהבדל בין טירוף לטמטום:
יעני החרדים יש להם גישה שנתמכת בעובדות מנקודת מבטם (הם מאמינים למשל שכל שטות שכתובה בגמרא היא אמת היסטורית פשוטה). כמו כל סכיזופרן מצוי. וכמו כל סכיזופרן מצוי, הם הולכים איתה עד הסוף. לא סקסי בכלל 🙂
לעומת זאת הדתיים לאומיים ה'מתונים' יודעים שהאמת ההיסטורית לא איתם, ומערבבים לך כל מיני ציטטות חסרות פשר / תוכן לוגי של הראי"ה קוק עם סתירות פנימיות באותו המשפט (כמו "הכפירה היא היסוד לאמונה" משהו כזה). הם יודעים שהם מתבססים על כרעי תרנגולת ולכן משתדלים לא להקדיש לדת יותר מדי מקום. לעשות את המינימום כדי לרצות את האל ותו לא.
מתן
אני ממליץ לך מקרב לב לקרוא את הספר בלינק שצרפתי, שסוקר את השנאה המטאפיזית ביהדות, ומקדיש חלק נרחב לעמלק. בין השאר נסקר שם העניין שבניו של המן הפכו לגדולים בתורה, כדי להראות שלכל אחד יש את האפשרות לחזרה בתשובה. אך לא בכך עסקינן.
בתשובתך עשית בדיוק מה שביקשתי שלא תעשה- ברחת. חרף כל הסייגים שהצבתי בניסיון למקד, בכל זאת נמענת. אז בוא נעשה סדר בדברים, ולו רק בשביל הקוראים.
התורה מספרת על עם בשם עמלק שתקף את ישראל במדבר. לא נכתב שניסה להשמיד- רק תקף. ב"אכזריותו", לא מפליגה התורה מעבר למה שהיא מייחסת למדיין, מואב, עמון, אדום או יתר השכנים. אולם דווקא את העמלק נגזר להשמיד כליל (בשונה ממדיין שאותם נגזר רק להשמיד).
שאול סרח בביצוע המצווה, ולא הרג בהם עד אחרון בהמות השדה, ועל כן נשללה ממנו הממלכה. חזקיהו לאחריו השלים את העבודה. עם העלמק הושמד. האזכור הבא היחידי של העמלק בתור עם נעשה במגילת אסתר, כאשר ללא ספק מדובר בלא יותר ממחזה- שם מוצג המן האגגי (כלומר מזרע אגג מלך עמלק) מול מרדכי בן קיש (כמו שאול בן קיש). במחזה מפגישה ההיסטוריה בדרך פלא צאצא של שאול המלך מול צאצא של מלך אגג במעין קריצה, ונותנת לזרע שאול את ההזדמנות לגאול את חטא אביו- מה שאכן נעשה. אגב, חשוב לציין ששנאתו של המן ליהודים הופכת מובנת ביותר אם לוקחים בחשבון שעל אף שלא נאמר בשום מקום בתורה שהעמלק ניסה להשמיד את עם ישראל, בעוד שעם ישראל אכן מצווה להשמיד את העמלק בכל דור מחדש- וגם עשה זאת- הרי שרשעותו של המן יכולה להתפרש כלא יותר מהגנה עצמית. איך אומר הפתגם- זו לא פראנויה אם מישהו באמת מנסה להרוג אותך!
לאחר מכן בתלמוד, אולי מכורח המצווה לזכור את העמלק, לחפשו ולהשמידו בכל דור ודור- הפליגו חכמים למחוזות מגוחכים לחלוטין והפכו את העמלק למושא השנאה האולטימטיבי. שאלתי אותך מה היית עושה לעמלק- ואתה השבת שמדובר בלא יותר ממילה נרדפת ל"איש רע מאוד." זוהי אכן המשמעות שהדביקו חז"ל, וייחסו לעמלק את התכונות הכי הזויות ומוזרות. לדוגמא, על הפסוק "והיה העמלק מזנב בישראל", פרשו חז"ל שהכוונה בזינוב היא שהעמלק אהבו מאוד לקיים משכב זכר, ונהגו לאנוס את היהודים. נכתב שלאחר האונס היו העמלק כורתים את איבר מינו של היהודי ומשליכים אותו לשמיים- וצועקים לאלוהים "קבל את העם הנבחר שלך". נאמר עליהם שהם חיים בשביל לבעול בהמות של יהודים וגויים, ושלא יפריע להם לאנוס פרה אפילו אם היא משלשלת.
אגב המקורות לציטוטים שהבאת והרבה הרבה מעבר לכך מצוי בספר אליו קישרתי למעלה.
בכל דור ודור התגבר הטירוף של חז"ל, והם הפליגו למחוזות הזויים יותר ויותר. הם בראו את המושג מחדש וניתקו אותו לחלוטין ממשמעותו המקורית- של עם (שבהנחה שההיסטוריה המתוארת בתורה הינה מדויקת) שלכל היותר היה שכן עוין לישראל- כיתר שכניו העוינים. לא סיבה להתרגש.
לכן אני רואה בשאלה כרלוונטית ביותר. מדובר היה בעם אמיתי שהושמד כליל- גברים נשים וטף, ועוד בכל דור מחדש! ושמירת השנאה הזו קיימת, והעצמתה לכדי אבסורד בכל דור ודור מחדש- נועדה כדי להכין אותך לרגע האמת. כמו ירי טרמפיאדות במטווח בצבא- אתה חייב להיות דרוך לרגע שיצעק לך המפקד "הותקלת!".
לכן אני שב ואומר, שחרף כל המטאפורות, הדימויים והקשקושים- דין העמלק, על נשותיו וילדיו- הוא דין מוות. מוות אמיתי מאוד, וכל אלגוריה סופה להתפוצץ ברגע האמת.
יוני
עמלק זה, הממשי, שבשאלתך ליוסי – מה טיבו? האם הוא אמנם אכזר, הזומם תמיד להשמיד את היהודים, מתעלל בבעלי חיים וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום?
הרי אם אמנם כה רע הוא – גם אתה תנסה לעצרו. אם אינו כה רע – נוכל ללמד עליו זכות ולתרץ שאינו עמלק של ממש.
האם כונתך למעין דמות-כלאים: אדם בעל תעודות יוחסין עמלקיות מבהקות, אולם בחור טוב סה"כ?
נעם
התורה מספרת לנו על עם העמלק, כעם עוין לישראל. אולם בתורה עצמה לא תמצא מילה על תכונותיהן "השטניות" של העמלק. היה זה עם ככל העמים שנלחם בישראלים, כמו עמים רבים אחרים שנלחמו בישראל. את ההסתה הפרועה לעמלק תמצא רק מהתלמוד והלאה, בשנאה פרועה ומשולחת רסן שמתגברת עם כל דור ודור, כאשר דימוי העמלק הופך לשטני ומרושע יותר ויותר. העמלק הפך בתודעת היהודים לשד ושטן, דברים שהומצאו מפרי מוחם של רבנים יותר מאלף שנים לאחר שהמאורעות לכאורה התרחשו.
אילו הייתה התורה מספרת לנו שהעמלק היו הגרועים באדם- כה גרועים עד שמבחינה גנטית נולד תינוק עמלק כרשע מרושע- היה זה דבר אחד. אולם דימוי העמלק הומצא לדעתי בניסיון של רבנים לתת רציונאליזציה למצווה התמוהה להשמיד את העם הזה. ההיגיון ככל הנראה היה שאם אלוהים דורש השמדה, כנראה שזה עם ממש גורע. כמה גרוע? מאותו הרגע הדמיון משתולל.
אז לא, אני לא מאמין שעם העמלק היה עם של שטנים מהלכים. אם היו אלה אויבים לישראל, הם לא היו שונים מהסורים, הירדנים, המצרים או הפלסטינים- עמים אשר נלחמים בנו אך עדיין אין הצדקה לרצוח את ילדיהם ולנפץ את עולליהם אל הסלע.
ולא, אני לא מדמיין שום בן כלאיים. אני מדמיין בני אדם, ככל בני האדם. ביניהם טובים, וביניהם רעים. ובדיוק כמו בכל קבוצה אחרת, אין לראות במעשיהם של חלק כסיבה מספקת להשמדה מוחלטת של עם שלם- ועוד לדורי דורות!
שים לב שהמצווה אינה קוראת ליהודי הנתקל בעמלק לברר על טיבו. אולי נפלת דווקא על בחור נחמד? המצווה היא להשמיד- השמדה שכל בסיסה גזעי, בלי שאלות או סייגים. זה נראה לך בסדר?
יוני
אני מסכים עם דבריך, והמצוה אינה מוסרית בעיני. מאידך גיסא, למצוה זו בעיני שני גלגולים לפחות, ושאלתך ליוסי ממזגת ביניהם.
מעט רקע: העמלקים שונים מיתר אויבי אבותינו. העמלקים בתורה הם ככל הנראה נודים, להבדיל מיתר העמים שסביב בני ישראל – עמון, מואב, אדום, וכו' – שהתישבו בערים ועבדו את האדמה. יש המתארים את עמלק כשבטים חמושים מן המדבר שפרנסתם משד. עמלק הוא העם היחיד שהתורה מצוה למחות את זכרו.
אולם, המצוה בעיני הדתיים היום אינה קשורה למצוה המקורית. עם הזמן, כדבריך, הפך "עמלק" שם נרדף לרע המחלט. רבים מתיחסים ל"עמלק" של ימינו כאל משג מפשט – למשל, ככנוי לעצם הספק באל ובהשגחה (דרש ע"ג דרש מהפסוק "אשר קרך בדרך"). מסתמא, המצוה המקורית היתה של סכסוך בין עמים. יכול להיות שבני ישראל לא יכולים היו להביס את עמלק צבאית (עקב נודותם, פצולם לשבטים או מגוריהם בארץ מדבר), ולכן נותר צווי לחסל כל זכר של עמלק, משל היינו מדבירים חרקים. על כל פנים, עבור דתי בן זמננו פגישה בעמלקי היא פגישה ברע. יש שיגידו שעמלקי הוא איש של רע צרוף, ויש הרואים בו משג מפשט בלבד.
דרך אגב, בעמוד 4 של גליון זה (http://www.myim.co.il/modules/alonim/pdf/117.pdf) של "מעיני הישועה" תוכל לקרא את "אנשי אמונה אבדו?". זהו מאמר מערכת מזעזע, המראה שאולי אני בכל זאת טועה.
נעם
ראשית המאמר שהבאת נראה לי מצביע ברמז בלבד על ה"אמת המטרידה" הנחבאת מאחורי חזותם התמימה, אוהבת ישראל ואדם של הדתיים. מה הכוונה במשפט: "מעניין אם את ריכוז העמלקים במחנות השמדה הם ישאירו לאחרים או אולי יכריעו שמחיית עמלק כבר לא רלוונטית. הם סונטים בפקידים הדתיים שאינם נשכניים מספיק ומהססים להתבטא מחשש ביקורת. למה הכוונה ב"ריכוז עמלקים במחנות השמדה" ??????????? מי הם ה"עמלקים" הללו ????
אתה כותב: "רבים מתיחסים ל"עמלק" של ימינו כאל משג מפשט – למשל, ככנוי לעצם הספק באל ובהשגחה (דרש ע"ג דרש מהפסוק "אשר קרך בדרך")." אתה מתכוון שעמלק הוא הספק בלב אדם באל ובהשגחה זה ברור אבל מה עם אדם שאין לא כל ספק והוא כופר בעיקר ודוחה לחלוטין את האל, ההשגחה וההלכה ??? אם הספק הוא עמלק הלא ברור שאדם כזה הוא, הוא העמלק, לא ???
אשמח לשמוע תשובתך.
הצדיק היהודי
מרבוי סימני השאלה במכתבך אני למד שהסערתי את רוחך.
המאמר שבקבץ אמנם עורר סערה זוטא כשפרסם, בין היתר עקב היותו מאמר מערכת ולא "סתם" הבעת דעת. תוכל לחפש "מעיני הישועה + עמלקים" ברשת.
הכותבים, כידוע, לא פרטו את מי יש לדחק למחנות ההשמדה, אולם נכר שמדבר בעמלק מוחשי ולא מפשט. קשה לי ללמד סנגוריה על דעות כאלו, שבעיני טרופות משנאה. לדעתי, כמעט כל דתי דוחה רעיון של השמדת עם כלשהו בימינו, ורבם יסכימו שכיום לא נתן לומר על אדם שהוא "עמלקי".
שאלת: האם אדם הכופר באל וביהדות, מתוך ודאות ובלי ספק, הוא העמלק?
כרגיל – יש המון יהודים והמון דעות. ודאי יש שיראו עמלק בכופרים/שמאלנים/אויבים, או לפחות יראו בם את יצוג הרעיון העמלקי בעולם. לטעמי, אנו נכנסים כאן לדיון העתיק של הדברת הפשע למול הדברת הפושע. כבר בגמרא (בבלי, ברכות, דף י עמוד א) הבריונים מיסרים את רבי מאיר והוא מתפלל למותם. ברוריה אשתו אומרת לו שעליו להתפלל שיחזרו בתשובה, ומדיקת מן הכתובים: נכתב "יתמו חטאים מן הארץ" ולא "יתמו חוטאים מן הארץ". כן מופיע במקומות רבים. אם תרצה ארחיב.
לסכום – יש דתיים מטרפים ויש חביבים. איני מאמין שיבואו חרדים וידחקו את הכופרים למחנות השמדה. רב הדתיים בעיני אוהבי ישראל ואדם, למרות הגזענות שבתורה.
ענין אחרון, שאפשר ויאיר את דברי באור שונה.
אני איני אדם דתי. אמנם חבשתי כפה סרוגה כ-20 שנה, אולם לבסוף חזרתי אל הכפירה. למעשה, גם ל"דעת אמת" היה חלק בהכפרתי, אך לא מרכזי.
חג שמח
נעם
אני חושב שציינת נקדוה חשובה מאוד בתגובתך האחרונה. ההבדל המהותי בתפיסה שבין דתיים לחרדים. להוציא את נערי הגבעות, אני מתרשם מכך שמרבית הדתיים בארץ, "סרוגים עירוניים" אומנם לומדים את הטקסט התלמודי ומקיימים מצוות יום יומית, אך ליבם במערביות, בשוויון, בפמיניזם,ובמודרנה.
הציבור הדתי לאומי רואה עצמו כמי שמגשר בין החילונים לחרדים, ולכן אין זה פלא שזה המגזר שמאבד הכי הרבה מבניו, לשני המחנות.
ואז מכיוון שקשה מאוד, ואולי אי אפשר, ליישב בין מערכת חוק ומוסר בעלת מנטאליות של תקופת הברונזה לבין מערכת חוק ומוסר של המאה ה-21.
החרדים שומרים על עדריהם בזכות דיסאינפורמציה, צנזורה, והסתתרות מאחורי גדרות.
אולם הדתיים הסרוגים שכן רוצים לחיות בהווה, נאלצים הלמציא את התורה מחדש במשחקי פלפול, על מנת שתראה אוהבת אדם, דמוקרטית, מוסרית, שוויונית, ואפילו רחמנית כלפי בעלי חיים. אולם בפועל אין הדברים כך, ואין מקור מוצלח יותר מדעת אמת בכדי להראות זאת.
ההבדלים הינם תהומיים בין שתי הקבוצות. אולם דיסוננס זה יכול להתקיים בשלום רק כל עוד הדת אינה בשלטון, ואינה נושאת באחריות מדינית.
מסיבה זו אני משוכנע שביום שתקום מדינת הלכה יהיו הסרוגים בבעיה גדולה. הם אינם רוצים מערכת חוק דתית. הם רוצים לחיות במדינה חופשית גם אם אינם מודים בכך. אני משוכנע לחלוטין שהחזרה בשאלה הגדולה באמת תקרה עם הקמת מדינת ההלכה, בה יברחו פשוטו כמשמעו מרבית הסרוגים מהדת, ואולי איתם גם חרדים רבים, לעומת הפונדמנסליסטים, מי שבלעו את החולי במלואו, ושואפים לקיים את מצוות התורה במלואן- שכוללות בין השאר את השמדתו הפיזית של עם העמלק, או לפחות מי שיוגדר בידי הרבנים בתור העמלק התורן…
יוני
דעת אמת
סלח לי על עכוב תשובתי.
אני מסכים עם הרבה מדבריך, אך תפיסתי הרבה יותר פושרת. אני מאמין בכונותיהם הטובות של האנשים ואיני דואג כ"כ מהקמתה של מדינת הלכה. מאידך גיסא, לא בוער לי לשכנע אותך בצדקת גישתי…
סה"כ רציתי להוסיף נקדת אמצע בדיונך עם יוסי, וקבלתי בתמורה חמר-קריאה מקיף של אבשלום אליצור. היתה זו עסקה טובה. 🙂
תודה על הקשור,
נעם
דעת אמת